1.1  Und Salomo, der Sohn Davids, erlangte Macht über sein Reich; und der HERR, sein Gott, war mit ihm und machte ihn sehr groß. 1.2  Und Salomo redete mit ganz Israel, mit den Obersten der Tausendschaften und der Hundertschaften, mit den Richtern und mit allen Fürsten in ganz Israel, mit den Familienhäuptern, 1.3  und sie gingen, Salomo und die ganze Gemeinde mit ihm, hin zu der Höhe, die zu Gibeon war; denn daselbst war die Stiftshütte Gottes, welche Mose, der Knecht des HERRN, in der Wüste gemacht hatte. 1.4  Die Lade Gottes aber hatte David von Kirjat-Jearim heraufgebracht an den Ort, welchen David ihr bereitet hatte; denn er hatte für sie in Jerusalem ein Zelt aufgeschlagen. 1.5  Aber der eherne Altar, welchen Bezaleel, der Sohn Uris, des Sohnes Churs, gemacht hatte, war daselbst vor der Hütte des HERRN, und Salomo und die Gemeinde pflegten ihn zu benutzen. 1.6  Und Salomo opferte daselbst vor dem HERRN auf dem ehernen Altar, der vor der Stiftshütte stand, tausend Brandopfer. 1.7  In derselben Nacht erschien Gott dem Salomo und sprach zu ihm: Bitte, was ich dir geben soll! 1.8  Und Salomo sprach zu Gott: Du hast an meinem Vater David große Barmherzigkeit erzeigt, und du hast mich an seiner Statt zum Könige gemacht. 1.9  So laß nun, o Gott, HERR, deine Zusage an meinen Vater David wahr werden! Denn du hast mich zum Könige gemacht über ein Volk, das so zahlreich ist wie der Staub auf Erden. 1.10  So gib mir nun Weisheit und Erkenntnis, daß ich vor diesem Volk aus und einzugehen weiß; denn wer kann dieses dein großes Volk richten? 1.11  Da sprach Gott zu Salomo: Weil du das im Sinne hast und nicht um Schätze, Reichtum, Ehre, noch um den Tod deiner Feinde, noch um langes Leben gebeten hast, sondern um Weisheit und Erkenntnis, mein Volk zu richten, über das ich dich zum König gemacht habe, 1.12  so sei dir nun Weisheit und Erkenntnis gegeben! Dazu will ich dir Reichtum, Schätze und Ehre geben, dergleichen kein König vor dir gehabt hat, noch nach dir haben soll! 1.13  Also kam Salomo von der Höhe, die zu Gibeon war, von der Stiftshütte her, nach Jerusalem und regierte über Israel. 1.14  Und Salomo sammelte Wagen und Reiter, also daß er tausendvierhundert Wagen und zwölftausend Reiter hatte; die tat er in die Wagenstädte und zu dem König nach Jerusalem. 1.15  Und der König machte, daß in Jerusalem Silber und Gold war so viel wie Steine, und Zedernholz so viel wie wilde Feigenbäume in den Gründen. 1.16  Und man brachte dem Salomo Pferde aus Ägypten. Und je ein Zug von Kaufleuten des Königs holte sie scharenweise um den Kaufpreis. 1.17  Und sie brachten Wagen aus Ägypten herauf, die kamen auf je sechshundert Schekel Silber zu stehen, und ein Pferd auf hundertfünfzig. Ebenso brachten sie durch ihre Vermittlung allen Königen der Hetiter und den Königen in Syrien.

1.1  καὶ ἐνίσχυσεν σαλωμων υἱὸς δαυιδ ἐπὶ τὴν βασιλείαν αὐτοῦ καὶ κύριος ὁ θεὸς αὐτοῦ μετ' αὐτοῦ καὶ ἐμεγάλυνεν αὐτὸν εἰς ὕψος 1.2  καὶ εἶπεν σαλωμων πρὸς πάντα ισραηλ τοῖς χιλιάρχοις καὶ τοῖς ἑκατοντάρχοις καὶ τοῖς κριταῖς καὶ πᾶσιν τοῖς ἄρχουσιν ἐναντίον ισραηλ τοῖς ἄρχουσι τῶν πατριῶν 1.3  καὶ ἐπορεύθη σαλωμων καὶ πᾶσα ἡ ἐκκλησία μετ' αὐτοῦ εἰς τὴν ὑψηλὴν τὴν ἐν γαβαων οὗ ἐκεῖ ἦν ἡ σκηνὴ τοῦ μαρτυρίου τοῦ θεοῦ ἣν ἐποίησεν μωυσῆς παῖς κυρίου ἐν τῇ ἐρήμῳ 1.4  ἀλλὰ κιβωτὸν τοῦ θεοῦ ἀνήνεγκεν δαυιδ ἐκ πόλεως καριαθιαριμ ὅτι ἡτοίμασεν αὐτῇ σκηνὴν εἰς ιερουσαλημ 1.5  καὶ τὸ θυσιαστήριον τὸ χαλκοῦν ὃ ἐποίησεν βεσελεηλ υἱὸς ουριου υἱοῦ ωρ ἐκεῖ ἦν ἔναντι τῆς σκηνῆς κυρίου καὶ ἐξεζήτησεν αὐτὸ σαλωμων καὶ ἡ ἐκκλησία 1.6  καὶ ἀνήνεγκεν ἐκεῖ σαλωμων ἐπὶ τὸ θυσιαστήριον τὸ χαλκοῦν ἐνώπιον κυρίου τὸ ἐν τῇ σκηνῇ καὶ ἀνήνεγκεν ἐπ' αὐτὸ ὁλοκαύτωσιν χιλίαν 1.7  ἐν τῇ νυκτὶ ἐκείνῃ ὤφθη ὁ θεὸς τῷ σαλωμων καὶ εἶπεν αὐτῷ αἴτησαι τί σοι δῶ 1.8  καὶ εἶπεν σαλωμων πρὸς τὸν θεόν σὺ ἐποίησας μετὰ δαυιδ τοῦ πατρός μου ἔλεος μέγα καὶ ἐβασίλευσάς με ἀντ' αὐτοῦ 1.9  καὶ νῦν κύριε ὁ θεός πιστωθήτω τὸ ὄνομά σου ἐπὶ δαυιδ πατέρα μου ὅτι σὺ ἐβασίλευσάς με ἐπὶ λαὸν πολὺν ὡς ὁ χοῦς τῆς γῆς 1.10  νῦν σοφίαν καὶ σύνεσιν δός μοι καὶ ἐξελεύσομαι ἐνώπιον τοῦ λαοῦ τούτου καὶ εἰσελεύσομαι ὅτι τίς κρινεῖ τὸν λαόν σου τὸν μέγαν τοῦτον 1.11  καὶ εἶπεν ὁ θεὸς πρὸς σαλωμων ἀνθ' ὧν ἐγένετο τοῦτο ἐν τῇ καρδίᾳ σου καὶ οὐκ ᾐτήσω πλοῦτον χρημάτων οὐδὲ δόξαν οὐδὲ τὴν ψυχὴν τῶν ὑπεναντίων καὶ ἡμέρας πολλὰς οὐκ ᾐτήσω καὶ ᾔτησας σεαυτῷ σοφίαν καὶ σύνεσιν ὅπως κρίνῃς τὸν λαόν μου ἐφ' ὃν ἐβασίλευσά σε ἐπ' αὐτόν 1.12  τὴν σοφίαν καὶ τὴν σύνεσιν δίδωμί σοι καὶ πλοῦτον καὶ χρήματα καὶ δόξαν δώσω σοι ὡς οὐκ ἐγενήθη ὅμοιός σοι ἐν τοῖς βασιλεῦσι τοῖς ἔμπροσθέ σου καὶ μετὰ σὲ οὐκ ἔσται οὕτως 1.13  καὶ ἦλθεν σαλωμων ἐκ βαμα τῆς ἐν γαβαων εἰς ιερουσαλημ ἀπὸ προσώπου σκηνῆς μαρτυρίου καὶ ἐβασίλευσεν ἐπὶ ισραηλ 1.14  καὶ συνήγαγεν σαλωμων ἅρματα καὶ ἱππεῖς καὶ ἐγένοντο αὐτῷ χίλια καὶ τετρακόσια ἅρματα καὶ δώδεκα χιλιάδες ἱππέων καὶ κατέλιπεν αὐτὰ ἐν πόλεσιν τῶν ἁρμάτων καὶ ὁ λαὸς μετὰ τοῦ βασιλέως ἐν ιερουσαλημ 1.15  καὶ ἔθηκεν ὁ βασιλεὺς τὸ χρυσίον καὶ τὸ ἀργύριον ἐν ιερουσαλημ ὡς λίθους καὶ τὰς κέδρους ἐν τῇ ιουδαίᾳ ὡς συκαμίνους τὰς ἐν τῇ πεδινῇ εἰς πλῆθος 1.16  καὶ ἡ ἔξοδος τῶν ἵππων τῶν σαλωμων ἐξ αἰγύπτου καὶ ἡ τιμὴ τῶν ἐμπόρων τοῦ βασιλέως ἐμπορεύεσθαι ἠγόραζον 1.17  καὶ ἀνέβαινον καὶ ἐξῆγον ἐξ αἰγύπτου ἅρμα ἓν ἑξακοσίων ἀργυρίου καὶ ἵππον ἑκατὸν καὶ πεντήκοντα καὶ οὕτως πᾶσιν τοῖς βασιλεῦσιν τῶν χετταίων καὶ βασιλεῦσιν συρίας ἐν χερσὶν αὐτῶν ἔφερον

1.1  kai enischysen salohmohn yios dayid epi tehn basileian aytoy kai kyrios o theos aytoy met' aytoy kai emegalynen ayton eis ypsos 1.2  kai eipen salohmohn pros panta israehl tois chiliarchois kai tois ekatontarchois kai tois kritais kai pasin tois archoysin enantion israehl tois archoysi tohn patriohn 1.3  kai eporeytheh salohmohn kai pasa eh ekklehsia met' aytoy eis tehn ypsehlehn tehn en gabaohn oy ekei ehn eh skehneh toy martyrioy toy theoy ehn epoiehsen mohysehs pais kyrioy en teh erehmoh 1.4  alla kibohton toy theoy anehnegken dayid ek poleohs kariathiarim oti ehtoimasen ayteh skehnehn eis ieroysalehm 1.5  kai to thysiastehrion to chalkoyn o epoiehsen beseleehl yios oyrioy yioy ohr ekei ehn enanti tehs skehnehs kyrioy kai exezehtehsen ayto salohmohn kai eh ekklehsia 1.6  kai anehnegken ekei salohmohn epi to thysiastehrion to chalkoyn enohpion kyrioy to en teh skehneh kai anehnegken ep' ayto olokaytohsin chilian 1.7  en teh nykti ekeineh ohphtheh o theos toh salohmohn kai eipen aytoh aitehsai ti soi doh 1.8  kai eipen salohmohn pros ton theon sy epoiehsas meta dayid toy patros moy eleos mega kai ebasileysas me ant' aytoy 1.9  kai nyn kyrie o theos pistohthehtoh to onoma soy epi dayid patera moy oti sy ebasileysas me epi laon polyn ohs o choys tehs gehs 1.10  nyn sophian kai synesin dos moi kai exeleysomai enohpion toy laoy toytoy kai eiseleysomai oti tis krinei ton laon soy ton megan toyton 1.11  kai eipen o theos pros salohmohn anth' ohn egeneto toyto en teh kardia soy kai oyk ehtehsoh ployton chrehmatohn oyde doxan oyde tehn psychehn tohn ypenantiohn kai ehmeras pollas oyk ehtehsoh kai ehtehsas seaytoh sophian kai synesin opohs krinehs ton laon moy eph' on ebasileysa se ep' ayton 1.12  tehn sophian kai tehn synesin didohmi soi kai ployton kai chrehmata kai doxan dohsoh soi ohs oyk egenehtheh omoios soi en tois basileysi tois emprosthe soy kai meta se oyk estai oytohs 1.13  kai ehlthen salohmohn ek bama tehs en gabaohn eis ieroysalehm apo prosohpoy skehnehs martyrioy kai ebasileysen epi israehl 1.14  kai synehgagen salohmohn armata kai ippeis kai egenonto aytoh chilia kai tetrakosia armata kai dohdeka chiliades ippeohn kai katelipen ayta en polesin tohn armatohn kai o laos meta toy basileohs en ieroysalehm 1.15  kai ethehken o basileys to chrysion kai to argyrion en ieroysalehm ohs lithoys kai tas kedroys en teh ioydaia ohs sykaminoys tas en teh pedineh eis plehthos 1.16  kai eh exodos tohn ippohn tohn salohmohn ex aigyptoy kai eh timeh tohn emporohn toy basileohs emporeyesthai ehgorazon 1.17  kai anebainon kai exehgon ex aigyptoy arma en exakosiohn argyrioy kai ippon ekaton kai pentehkonta kai oytohs pasin tois basileysin tohn chettaiohn kai basileysin syrias en chersin aytohn epheron

1.1  וַיִּתְחַזֵּק שְׁלֹמֹה בֶן־דָּוִיד עַל־מַלְכוּתֹו וַיהוָה אֱלֹהָיו עִמֹּו וַיְגַדְּלֵהוּ לְמָעְלָה׃ 1.2  וַיֹּאמֶר שְׁלֹמֹה לְכָל־יִשְׂרָאֵל לְשָׂרֵי הָאֲלָפִים וְהַמֵּאֹות וְלַשֹּׁפְטִים וּלְכֹל נָשִׂיא לְכָל־יִשְׂרָאֵל רָאשֵׁי הָאָבֹות׃ 1.3  וַיֵּלְכוּ שְׁלֹמֹה וְכָל־הַקָּהָל עִמֹּו לַבָּמָה אֲשֶׁר בְּגִבְעֹון כִּי־שָׁם הָיָה אֹהֶל מֹועֵד הָאֱלֹהִים אֲשֶׁר עָשָׂה מֹשֶׁה עֶבֶד־יְהוָה בַּמִּדְבָּר׃ 1.4  אֲבָל אֲרֹון הָאֱלֹהִים הֶעֱלָה דָוִיד מִקִּרְיַת יְעָרִים בַּהֵכִין לֹו דָּוִיד כִּי נָטָה־לֹו אֹהֶל בִּירוּשָׁלִָם׃ 1.5  וּמִזְבַּח הַנְּחֹשֶׁת אֲשֶׁר עָשָׂה בְּצַלְאֵל בֶּן־אוּרִי בֶן־חוּר שָׂם לִפְנֵי מִשְׁכַּן יְהוָה וַיִּדְרְשֵׁהוּ שְׁלֹמֹה וְהַקָּהָל׃ 1.6  וַיַּעַל שְׁלֹמֹה שָׁם עַל־מִזְבַּח הַנְּחֹשֶׁת לִפְנֵי יְהוָה אֲשֶׁר לְאֹהֶל מֹועֵד וַיַּעַל עָלָיו עֹלֹות אָלֶף׃ 1.7  בַּלַּיְלָה הַהוּא נִרְאָה אֱלֹהִים לִשְׁלֹמֹה וַיֹּאמֶר לֹו שְׁאַל מָה אֶתֶּן־לָךְ׃ 1.8  וַיֹּאמֶר שְׁלֹמֹה לֵאלֹהִים אַתָּה עָשִׂיתָ עִם־דָּוִיד אָבִי חֶסֶד גָּדֹול וְהִמְלַכְתַּנִי תַּחְתָּיו׃ 1.9  עַתָּה יְהוָה אֱלֹהִים יֵאָמֵן דְּבָרְךָ עִם דָּוִיד אָבִי כִּי אַתָּה הִמְלַכְתַּנִי עַל־עַם רַב כַּעֲפַר הָאָרֶץ׃ 1.10  עַתָּה חָכְמָה וּמַדָּע תֶּן־לִי וְאֵצְאָה לִפְנֵי הָעָם־הַזֶּה וְאָבֹואָה כִּי־מִי יִשְׁפֹּט אֶת־עַמְּךָ הַזֶּה הַגָּדֹול׃ ס 1.11  וַיֹּאמֶר־אֱלֹהִים ׀ לִשְׁלֹמֹה יַעַן אֲשֶׁר הָיְתָה זֹאת עִם־לְבָבֶךָ וְלֹאשָׁ־אַלְתָּ עֹשֶׁר נְכָסִים וְכָבֹוד וְאֵת נֶפֶשׁ שֹׂנְאֶיךָ וְגַם־יָמִים רַבִּים לֹא שָׁאָלְתָּ וַתִּשְׁאַל־לְךָ חָכְמָה וּמַדָּע אֲשֶׁר תִּשְׁפֹּוט אֶת־עַמִּי אֲשֶׁר הִמְלַכְתִּיךָ עָלָיו׃ 1.12  הַחָכְמָה וְהַמַּדָּע נָתוּן לָךְ וְעֹשֶׁר וּנְכָסִים וְכָבֹוד אֶתֶּן־לָךְ אֲשֶׁר ׀ לֹא־הָיָה כֵן לַמְּלָכִים אֲשֶׁר לְפָנֶיךָ וְאַחֲרֶיךָ לֹא יִהְיֶה־כֵּן׃ 1.13  וַיָּבֹא שְׁלֹמֹה לַבָּמָה אֲשֶׁר־בְּגִבְעֹון יְרוּשָׁלִַם מִלִּפְנֵי אֹהֶל מֹועֵד וַיִּמְלֹךְ עַל־יִשְׂרָאֵל׃ פ 1.14  וַיֶּאֱסֹף שְׁלֹמֹה רֶכֶב וּפָרָשִׁים וַיְהִי־לֹו אֶלֶף וְאַרְבַּע־מֵאֹות רֶכֶב וּשְׁנֵים־עָשָׂר אֶלֶף פָּרָשִׁים וַיַּנִּיחֵם בְּעָרֵי הָרֶכֶב וְעִם־הַמֶּלֶךְ בִּירוּשָׁלִָם׃ 1.15  וַיִּתֵּן הַמֶּלֶךְ אֶת־הַכֶּסֶף וְאֶת־הַזָּהָב בִּירוּשָׁלִַם כָּאֲבָנִים וְאֵת הָאֲרָזִים נָתַן כַּשִּׁקְמִים אֲשֶׁר־בַּשְּׁפֵלָה לָרֹב׃ 1.16  וּמֹוצָא הַסּוּסִים אֲשֶׁר לִשְׁלֹמֹה מִמִּצְרָיִם וּמִקְוֵא סֹחֲרֵי הַמֶּלֶךְ מִקְוֵא יִקְחוּ בִּמְחִיר׃ 1.17  וַיַּעֲלוּ וַיֹּוצִיאוּ מִמִּצְרַיִם מֶרְכָּבָה בְּשֵׁשׁ מֵאֹות כֶּסֶף וְסוּס בַּחֲמִשִּׁים וּמֵאָה וְכֵן לְכָל־מַלְכֵי הַחִתִּים וּמַלְכֵי אֲרָם בְּיָדָם יֹוצִיאוּ׃

1.1  wajithazeq xxlomoH baen-daawijd Oal-malkwtow wajHwaaH AaeloHaajw Oimow wajgadleHw lmaaOlaaH׃ 1.2  wajoAmaer xxlomoH lkaal-jixraaAel lxaarej HaaAalaapijm wHameAowt wlaxxopTijm wlkol naaxijA lkaal-jixraaAel raaAxxej HaaAaabowt׃ 1.3  wajelkw xxlomoH wkaal-HaqaaHaal Oimow labaamaaH Aaxxaer bgibOown kij-xxaam HaajaaH AoHael mowOed HaaAaeloHijm Aaxxaer OaaxaaH moxxaeH Oaebaed-jHwaaH bamidbaar׃ 1.4  Aabaal Aarown HaaAaeloHijm HaeOaelaaH daawijd miqirjat jOaarijm baHekijn low daawijd kij naaTaaH-low AoHael bijrwxxaalaaim׃ 1.5  wmizbah Hanhoxxaet Aaxxaer OaaxaaH bcalAel baen-Awrij baen-hwr xaam lipnej mixxkan jHwaaH wajidrxxeHw xxlomoH wHaqaaHaal׃ 1.6  wajaOal xxlomoH xxaam Oal-mizbah Hanhoxxaet lipnej jHwaaH Aaxxaer lAoHael mowOed wajaOal Oaalaajw Oolowt Aaalaep׃ 1.7  balajlaaH HaHwA nirAaaH AaeloHijm lixxlomoH wajoAmaer low xxAal maaH Aaetaen-laak׃ 1.8  wajoAmaer xxlomoH leAloHijm AataaH Oaaxijtaa Oim-daawijd Aaabij haesaed gaadowl wHimlaktanij tahtaajw׃ 1.9  OataaH jHwaaH AaeloHijm jeAaamen dbaarkaa Oim daawijd Aaabij kij AataaH Himlaktanij Oal-Oam rab kaOapar HaaAaaraec׃ 1.10  OataaH haakmaaH wmadaaO taen-lij wAecAaaH lipnej HaaOaam-HazaeH wAaabowAaaH kij-mij jixxpoT Aaet-Oamkaa HazaeH Hagaadowl׃ s 1.11  wajoAmaer-AaeloHijm lixxlomoH jaOan Aaxxaer HaajtaaH zoAt Oim-lbaabaekaa wloAxxaa-Aaltaa Ooxxaer nkaasijm wkaabowd wAet naepaexx xonAaejkaa wgam-jaamijm rabijm loA xxaaAaaltaa watixxAal-lkaa haakmaaH wmadaaO Aaxxaer tixxpowT Aaet-Oamij Aaxxaer Himlaktijkaa Oaalaajw׃ 1.12  HahaakmaaH wHamadaaO naatwn laak wOoxxaer wnkaasijm wkaabowd Aaetaen-laak Aaxxaer loA-HaajaaH ken lamlaakijm Aaxxaer lpaanaejkaa wAaharaejkaa loA jiHjaeH-ken׃ 1.13  wajaaboA xxlomoH labaamaaH Aaxxaer-bgibOown jrwxxaalaim milipnej AoHael mowOed wajimlok Oal-jixraaAel׃ p 1.14  wajaeAaesop xxlomoH raekaeb wpaaraaxxijm wajHij-low Aaelaep wAarbaO-meAowt raekaeb wxxnejm-Oaaxaar Aaelaep paaraaxxijm wajanijhem bOaarej Haaraekaeb wOim-Hamaelaek bijrwxxaalaaim׃ 1.15  wajiten Hamaelaek Aaet-Hakaesaep wAaet-HazaaHaab bijrwxxaalaim kaaAabaanijm wAet HaaAaraazijm naatan kaxxiqmijm Aaxxaer-baxxpelaaH laarob׃ 1.16  wmowcaaA Haswsijm Aaxxaer lixxlomoH mimicraajim wmiqweA soharej Hamaelaek miqweA jiqhw bimhijr׃ 1.17  wajaOalw wajowcijAw mimicrajim maerkaabaaH bxxexx meAowt kaesaep wsws bahamixxijm wmeAaaH wken lkaal-malkej Hahitijm wmalkej Aaraam bjaadaam jowcijAw׃

1.1  ויתחזק שלמה בן־דויד על־מלכותו ויהוה אלהיו עמו ויגדלהו למעלה׃ 1.2  ויאמר שלמה לכל־ישראל לשרי האלפים והמאות ולשפטים ולכל נשיא לכל־ישראל ראשי האבות׃ 1.3  וילכו שלמה וכל־הקהל עמו לבמה אשר בגבעון כי־שם היה אהל מועד האלהים אשר עשה משה עבד־יהוה במדבר׃ 1.4  אבל ארון האלהים העלה דויד מקרית יערים בהכין לו דויד כי נטה־לו אהל בירושלם׃ 1.5  ומזבח הנחשת אשר עשה בצלאל בן־אורי בן־חור שם לפני משכן יהוה וידרשהו שלמה והקהל׃ 1.6  ויעל שלמה שם על־מזבח הנחשת לפני יהוה אשר לאהל מועד ויעל עליו עלות אלף׃ 1.7  בלילה ההוא נראה אלהים לשלמה ויאמר לו שאל מה אתן־לך׃ 1.8  ויאמר שלמה לאלהים אתה עשית עם־דויד אבי חסד גדול והמלכתני תחתיו׃ 1.9  עתה יהוה אלהים יאמן דברך עם דויד אבי כי אתה המלכתני על־עם רב כעפר הארץ׃ 1.10  עתה חכמה ומדע תן־לי ואצאה לפני העם־הזה ואבואה כי־מי ישפט את־עמך הזה הגדול׃ ס 1.11  ויאמר־אלהים ׀ לשלמה יען אשר היתה זאת עם־לבבך ולאש־אלת עשר נכסים וכבוד ואת נפש שנאיך וגם־ימים רבים לא שאלת ותשאל־לך חכמה ומדע אשר תשפוט את־עמי אשר המלכתיך עליו׃ 1.12  החכמה והמדע נתון לך ועשר ונכסים וכבוד אתן־לך אשר ׀ לא־היה כן למלכים אשר לפניך ואחריך לא יהיה־כן׃ 1.13  ויבא שלמה לבמה אשר־בגבעון ירושלם מלפני אהל מועד וימלך על־ישראל׃ פ 1.14  ויאסף שלמה רכב ופרשים ויהי־לו אלף וארבע־מאות רכב ושנים־עשר אלף פרשים ויניחם בערי הרכב ועם־המלך בירושלם׃ 1.15  ויתן המלך את־הכסף ואת־הזהב בירושלם כאבנים ואת הארזים נתן כשקמים אשר־בשפלה לרב׃ 1.16  ומוצא הסוסים אשר לשלמה ממצרים ומקוא סחרי המלך מקוא יקחו במחיר׃ 1.17  ויעלו ויוציאו ממצרים מרכבה בשש מאות כסף וסוס בחמשים ומאה וכן לכל־מלכי החתים ומלכי ארם בידם יוציאו׃

1.1  wjthzq xlmH bn-dwjd Ol-mlkwtw wjHwH AlHjw Omw wjgdlHw lmOlH׃ 1.2  wjAmr xlmH lkl-jxrAl lxrj HAlpjm wHmAwt wlxpTjm wlkl nxjA lkl-jxrAl rAxj HAbwt׃ 1.3  wjlkw xlmH wkl-HqHl Omw lbmH Axr bgbOwn kj-xm HjH AHl mwOd HAlHjm Axr OxH mxH Obd-jHwH bmdbr׃ 1.4  Abl Arwn HAlHjm HOlH dwjd mqrjt jOrjm bHkjn lw dwjd kj nTH-lw AHl bjrwxlm׃ 1.5  wmzbh Hnhxt Axr OxH bclAl bn-Awrj bn-hwr xm lpnj mxkn jHwH wjdrxHw xlmH wHqHl׃ 1.6  wjOl xlmH xm Ol-mzbh Hnhxt lpnj jHwH Axr lAHl mwOd wjOl Oljw Olwt Alp׃ 1.7  bljlH HHwA nrAH AlHjm lxlmH wjAmr lw xAl mH Atn-lk׃ 1.8  wjAmr xlmH lAlHjm AtH Oxjt Om-dwjd Abj hsd gdwl wHmlktnj thtjw׃ 1.9  OtH jHwH AlHjm jAmn dbrk Om dwjd Abj kj AtH Hmlktnj Ol-Om rb kOpr HArc׃ 1.10  OtH hkmH wmdO tn-lj wAcAH lpnj HOm-HzH wAbwAH kj-mj jxpT At-Omk HzH Hgdwl׃ s 1.11  wjAmr-AlHjm lxlmH jOn Axr HjtH zAt Om-lbbk wlAx-Alt Oxr nksjm wkbwd wAt npx xnAjk wgm-jmjm rbjm lA xAlt wtxAl-lk hkmH wmdO Axr txpwT At-Omj Axr Hmlktjk Oljw׃ 1.12  HhkmH wHmdO ntwn lk wOxr wnksjm wkbwd Atn-lk Axr lA-HjH kn lmlkjm Axr lpnjk wAhrjk lA jHjH-kn׃ 1.13  wjbA xlmH lbmH Axr-bgbOwn jrwxlm mlpnj AHl mwOd wjmlk Ol-jxrAl׃ p 1.14  wjAsp xlmH rkb wprxjm wjHj-lw Alp wArbO-mAwt rkb wxnjm-Oxr Alp prxjm wjnjhm bOrj Hrkb wOm-Hmlk bjrwxlm׃ 1.15  wjtn Hmlk At-Hksp wAt-HzHb bjrwxlm kAbnjm wAt HArzjm ntn kxqmjm Axr-bxplH lrb׃ 1.16  wmwcA Hswsjm Axr lxlmH mmcrjm wmqwA shrj Hmlk mqwA jqhw bmhjr׃ 1.17  wjOlw wjwcjAw mmcrjm mrkbH bxx mAwt ksp wsws bhmxjm wmAH wkn lkl-mlkj Hhtjm wmlkj Arm bjdm jwcjAw׃

1.1  Confortatus est ergo Salomon filius David in regno suo, et Dominus Deus eius erat cum eo et magnificavit eum in excelsum. 1.2  Praecepitque Salomon universo Israeli, tribunis et centurionibus et iudicibus et ducibus omnis Israel et principibus familiarum 1.3  et abiit cum universa multitudine in excelsum Gabaon, ubi erat tabernaculum conventus Dei, quod fecit Moyses famulus Dei in solitudine. 1.4  Arcam autem Dei adduxerat David de Cariathiarim in locum, quem praeparaverat ei et ubi fixerat illi tabernaculum, hoc est in Ierusalem; 1.5  altare quoque aeneum, quod fabricatus fuerat Beseleel filius Uri filii Hur, ibi erat coram tabernaculo Domini; ibique requisivit eum Salomon et omnis ecclesia. 1.6  Ascenditque ibi Salomon ad altare aeneum coram tabernaculo conventus Domini et obtulit in eo mille hostias. 1.7  Ecce autem in ipsa nocte apparuit ei Deus dicens: “ Postula, quod vis, ut dem tibi ”. 1.8  Dixitque Salomon Deo: “ Tu fecisti cum David patre meo misericordiam magnam et constituisti me regem pro eo. 1.9  Nunc ergo, Domine Deus, impleatur sermo tuus, quem pollicitus es David patri meo; tu enim me fecisti regem super populum tuum multum, qui tam innumerabilis est quam pulvis terrae. 1.10  Da mihi sapientiam et intellegentiam, ut ingrediar et egrediar coram populo tuo; quis enim potest hunc populum tuum digne, qui tam grandis est, iudicare? ”. 1.11  Dixit autem Deus ad Salomonem: “ Quia hoc magis placuit cordi tuo et non postulasti divitias et substantiam et gloriam neque animas eorum, qui te oderant, sed nec dies vitae plurimos, petisti autem sapientiam et scientiam, ut iudicare possis populum meum, super quem constitui te regem, 1.12  sapientia et scientia data sunt tibi; divitias autem et substantiam et gloriam dabo tibi, ita ut nullus in regibus nec ante te nec post te fuerit similis tui ”. 1.13  Venit ergo Salomon ab excelso Gabaon in Ierusalem coram tabernaculo conventus et regnavit super Israel. 1.14  Congregavitque sibi currus et equites, et facti sunt ei mille quadringenti currus et duodecim milia equitum, et fecit eos esse in urbibus quadrigarum et cum rege in Ierusalem. 1.15  Praebuitque rex argentum et aurum in Ierusalem quasi lapides et cedros quasi sycomoros, quae nascuntur in Sephela multitudine magna. 1.16  Adducebantur autem ei equi de Aegypto et de Coa; negotiatores regis de Coa emebant pretio 1.17  et faciebant ascendere et exire de Aegypto quadrigam sescentis argenteis et equum centum quinquaginta; similiter universis regibus Hetthaeorum et Syriae per manus suas educebant.

2.1  Und Salomo gedachte, dem Namen des HERRN ein Haus zu bauen und ein Haus zu seiner Residenz. 2.2  Und Salomo zählte 70000 Lastträger ab und 80000 Holzhauer im Gebirge und 3600 Aufseher über sie. 2.3  Und Salomo sandte zu Huram, dem König zu Tyrus, und ließ ihm sagen: Wie damals, als du meinem Vater David Zedern sandtest, daß er sich ein Haus baute, um darin zu wohnen ,so tue auch an mir . 2.4  Siehe, ich will dem Namen des HERRN, meines Gottes, ein Haus bauen, um es ihm zu weihen, um wohlriechendes Räucherwerk vor ihm zu räuchern und allezeit Schaubrote zuzurüsten und Brandopfer zu opfern, am Morgen und am Abend, an den Sabbaten und Neumonden und an den Festen des HERRN, unseres Gottes, was um Israels willen stets geschehen soll. 2.5  Das Haus aber, das ich bauen will, soll groß sein; denn unser Gott ist größer als alle Götter. 2.6  Aber wer vermag es, ihm ein Haus zu bauen? Denn der Himmel und aller Himmel Himmel mögen ihn nicht fassen; und wer bin ich, daß ich ihm ein Haus baue, es sei denn, um vor ihm zu räuchern? 2.7  So sende mir nun einen weisen Mann, der zu arbeiten versteht in Gold, Silber, Erz, Eisen, Purpur, in Stoffen von Karmesinfarbe und von blauem Purpur, und der sich auf die Bildhauerei versteht, Damit er arbeite mit den Weisen, die bei mir sind, in Juda und Jerusalem, für welche mein Vater David gesorgt hat. 2.8  Und sende mir Zedern, Zypressen und Sandelholz vom Libanon; denn ich weiß, daß deine Knechte es verstehen, die Bäume auf dem Libanon zu fällen. Und siehe, meine Knechte sollen mit deinen Knechten sein, 2.9  damit man mir viel Holz zurichte; denn das Haus, das ich bauen will, soll groß und wunderbar sein. 2.10  Und siehe, ich will den Zimmerleuten, deinen Knechten, die das Holz hauen, zwanzigtausend Kor gestoßenen Weizen, zwanzigtausend Kor Gerste, zwanzigtausend Bat Wein und zwanzigtausend Bat Öl geben. 2.11  Da antwortete Huram, der König von Tyrus, schriftlich und ließ Salomo sagen: Weil der HERR sein Volk liebt, hat er dich zum König über sie gemacht. 2.12  Und Huram sprach weiter: Gelobt sei der HERR, der Gott Israels, der Himmel und Erde gemacht hat, welcher dem König David einen weisen Sohn gegeben hat, der so klug und verständig ist, daß er dem HERRN ein Haus bauen kann und für sich selbst ein Haus zur Residenz! 2.13  So sende ich nun einen weisen Mann, den Künstler Huram-Abi. 2.14  Derselbe ist der Sohn eines Weibes aus den Töchtern Dans, sein Vater ist ein Tyrer gewesen. Der weiß in Gold, Silber, Erz, Eisen, Stein und Holz, in rotem und blauem Purpur, in feiner Baumwolle und in Stoffen von Karmesinfarbe zu arbeiten und versteht alle Arten von Bildhauerei und weiß jedes Kunstwerk, das ihm aufgegeben wird, auszuführen mit Hilfe deiner Künstler und der Künstler meines Herrn David, deines Vaters. 2.15  So wolle nun mein HERR seinen Knechten den Weizen, die Gerste, das Öl und den Wein senden, wie er versprochen hat; 2.16  und wir werden das Holz auf dem Libanon hauen, soviel du bedarfst, und es als Flöße auf dem Meer nach Japho bringen, von wo du es nach Jerusalem hinaufholen kannst. 2.17  Und Salomo zählte alle Fremdlinge im Lande Israel, nach der früheren Zählung, die sein Vater David angeordnet hatte, und es wurden 153600 gefunden. 2.18  Von diesen machte er 70000 zu Lastträgern und 80000 zu Steinhauern im Gebirge und 3600 zu Aufsehern, die das Volk zur Arbeit anzuhalten hatten.

2.1  καὶ εἶπεν σαλωμων τοῦ οἰκοδομῆσαι οἶκον τῷ ὀνόματι κυρίου καὶ οἶκον τῇ βασιλείᾳ αὐτοῦ 2.2  καὶ συνήγαγεν σαλωμων ἑβδομήκοντα χιλιάδας ἀνδρῶν καὶ ὀγδοήκοντα χιλιάδας λατόμων ἐν τῷ ὄρει καὶ οἱ ἐπιστάται ἐπ' αὐτῶν τρισχίλιοι ἑξακόσιοι 2.3  καὶ ἀπέστειλεν σαλωμων πρὸς χιραμ βασιλέα τύρου λέγων ὡς ἐποίησας μετὰ τοῦ πατρός μου δαυιδ καὶ ἀπέστειλας αὐτῷ κέδρους τοῦ οἰκοδομῆσαι ἑαυτῷ οἶκον κατοικῆσαι ἐν αὐτῷ 2.4  καὶ ἰδοὺ ἐγὼ ὁ υἱὸς αὐτοῦ οἰκοδομῶ οἶκον τῷ ὀνόματι κυρίου θεοῦ μου ἁγιάσαι αὐτὸν αὐτῷ τοῦ θυμιᾶν ἀπέναντι αὐτοῦ θυμίαμα καὶ πρόθεσιν διὰ παντὸς καὶ τοῦ ἀναφέρειν ὁλοκαυτώματα διὰ παντὸς τὸ πρωὶ καὶ τὸ δείλης καὶ ἐν τοῖς σαββάτοις καὶ ἐν ταῖς νουμηνίαις καὶ ἐν ταῖς ἑορταῖς τοῦ κυρίου θεοῦ ἡμῶν εἰς τὸν αἰῶνα τοῦτο ἐπὶ τὸν ισραηλ 2.5  καὶ ὁ οἶκος ὃν ἐγὼ οἰκοδομῶ μέγας ὅτι μέγας ὁ θεὸς ἡμῶν παρὰ πάντας τοὺς θεούς 2.6  καὶ τίς ἰσχύσει οἰκοδομῆσαι αὐτῷ οἶκον ὅτι ὁ οὐρανὸς καὶ ὁ οὐρανὸς τοῦ οὐρανοῦ οὐ φέρουσιν αὐτοῦ τὴν δόξαν καὶ τίς ἐγὼ οἰκοδομῶν αὐτῷ οἶκον ὅτι ἀλλ' ἢ τοῦ θυμιᾶν κατέναντι αὐτοῦ 2.7  καὶ νῦν ἀπόστειλόν μοι ἄνδρα σοφὸν καὶ εἰδότα τοῦ ποιῆσαι ἐν τῷ χρυσίῳ καὶ ἐν τῷ ἀργυρίῳ καὶ ἐν τῷ χαλκῷ καὶ ἐν τῷ σιδήρῳ καὶ ἐν τῇ πορφύρᾳ καὶ ἐν τῷ κοκκίνῳ καὶ ἐν τῇ ὑακίνθῳ καὶ ἐπιστάμενον γλύψαι γλυφὴν μετὰ τῶν σοφῶν τῶν μετ' ἐμοῦ ἐν ιουδα καὶ ἐν ιερουσαλημ ὧν ἡτοίμασεν δαυιδ ὁ πατήρ μου 2.8  καὶ ἀπόστειλόν μοι ξύλα κέδρινα καὶ ἀρκεύθινα καὶ πεύκινα ἐκ τοῦ λιβάνου ὅτι ἐγὼ οἶδα ὡς οἱ δοῦλοί σου οἴδασιν κόπτειν ξύλα ἐκ τοῦ λιβάνου καὶ ἰδοὺ οἱ παῖδές σου μετὰ τῶν παίδων μου 2.9  πορεύσονται ἑτοιμάσαι μοι ξύλα εἰς πλῆθος ὅτι ὁ οἶκος ὃν ἐγὼ οἰκοδομῶ μέγας καὶ ἔνδοξος 2.10  καὶ ἰδοὺ τοῖς ἐργαζομένοις τοῖς κόπτουσιν ξύλα εἰς βρώματα δέδωκα σῖτον εἰς δόματα τοῖς παισίν σου κόρων εἴκοσι χιλιάδας καὶ κριθῶν κόρων εἴκοσι χιλιάδας καὶ οἴνου μέτρων εἴκοσι χιλιάδας καὶ ἐλαίου μέτρων εἴκοσι χιλιάδας 2.11  καὶ εἶπεν χιραμ βασιλεὺς τύρου ἐν γραφῇ καὶ ἀπέστειλεν πρὸς σαλωμων ἐν τῷ ἀγαπῆσαι κύριον τὸν λαὸν αὐτοῦ ἔδωκέν σε ἐπ' αὐτοὺς εἰς βασιλέα 2.12  καὶ εἶπεν χιραμ εὐλογητὸς κύριος ὁ θεὸς ισραηλ ὃς ἐποίησεν τὸν οὐρανὸν καὶ τὴν γῆν ὃς ἔδωκεν τῷ δαυιδ τῷ βασιλεῖ υἱὸν σοφὸν καὶ ἐπιστάμενον σύνεσιν καὶ ἐπιστήμην ὃς οἰκοδομήσει οἶκον τῷ κυρίῳ καὶ οἶκον τῇ βασιλείᾳ αὐτοῦ 2.13  καὶ νῦν ἀπέσταλκά σοι ἄνδρα σοφὸν καὶ εἰδότα σύνεσιν τὸν χιραμ τὸν πατέρα μου 2.14  ἡ μήτηρ αὐτοῦ ἀπὸ θυγατέρων δαν καὶ ὁ πατὴρ αὐτοῦ ἀνὴρ τύριος εἰδότα ποιῆσαι ἐν χρυσίῳ καὶ ἐν ἀργυρίῳ καὶ ἐν χαλκῷ καὶ ἐν σιδήρῳ ἐν λίθοις καὶ ξύλοις καὶ ὑφαίνειν ἐν τῇ πορφύρᾳ καὶ ἐν τῇ ὑακίνθῳ καὶ ἐν τῇ βύσσῳ καὶ ἐν τῷ κοκκίνῳ καὶ γλύψαι γλυφὰς καὶ διανοεῖσθαι πᾶσαν διανόησιν ὅσα ἂν δῷς αὐτῷ μετὰ τῶν σοφῶν σου καὶ σοφῶν δαυιδ κυρίου μου πατρός σου 2.15  καὶ νῦν τὸν σῖτον καὶ τὴν κριθὴν καὶ τὸ ἔλαιον καὶ τὸν οἶνον ἃ εἶπεν ὁ κύριός μου ἀποστειλάτω τοῖς παισὶν αὐτοῦ 2.16  καὶ ἡμεῖς κόψομεν ξύλα ἐκ τοῦ λιβάνου κατὰ πᾶσαν τὴν χρείαν σου καὶ ἄξομεν αὐτὰ σχεδίαις ἐπὶ θάλασσαν ιόππης καὶ σὺ ἄξεις αὐτὰ εἰς ιερουσαλημ 2.17  καὶ συνήγαγεν σαλωμων πάντας τοὺς ἄνδρας τοὺς προσηλύτους ἐν γῇ ισραηλ μετὰ τὸν ἀριθμόν ὃν ἠρίθμησεν αὐτοὺς δαυιδ ὁ πατὴρ αὐτοῦ καὶ εὑρέθησαν ἑκατὸν πεντήκοντα χιλιάδες καὶ τρισχίλιοι ἑξακόσιοι 2.18  καὶ ἐποίησεν ἐξ αὐτῶν ἑβδομήκοντα χιλιάδας νωτοφόρων καὶ ὀγδοήκοντα χιλιάδας λατόμων καὶ τρισχιλίους ἑξακοσίους ἐργοδιώκτας ἐπὶ τὸν λαόν

2.1  kai eipen salohmohn toy oikodomehsai oikon toh onomati kyrioy kai oikon teh basileia aytoy 2.2  kai synehgagen salohmohn ebdomehkonta chiliadas androhn kai ogdoehkonta chiliadas latomohn en toh orei kai oi epistatai ep' aytohn trischilioi exakosioi 2.3  kai apesteilen salohmohn pros chiram basilea tyroy legohn ohs epoiehsas meta toy patros moy dayid kai apesteilas aytoh kedroys toy oikodomehsai eaytoh oikon katoikehsai en aytoh 2.4  kai idoy egoh o yios aytoy oikodomoh oikon toh onomati kyrioy theoy moy agiasai ayton aytoh toy thymian apenanti aytoy thymiama kai prothesin dia pantos kai toy anapherein olokaytohmata dia pantos to prohi kai to deilehs kai en tois sabbatois kai en tais noymehniais kai en tais eortais toy kyrioy theoy ehmohn eis ton aiohna toyto epi ton israehl 2.5  kai o oikos on egoh oikodomoh megas oti megas o theos ehmohn para pantas toys theoys 2.6  kai tis ischysei oikodomehsai aytoh oikon oti o oyranos kai o oyranos toy oyranoy oy pheroysin aytoy tehn doxan kai tis egoh oikodomohn aytoh oikon oti all' eh toy thymian katenanti aytoy 2.7  kai nyn aposteilon moi andra sophon kai eidota toy poiehsai en toh chrysioh kai en toh argyrioh kai en toh chalkoh kai en toh sidehroh kai en teh porphyra kai en toh kokkinoh kai en teh yakinthoh kai epistamenon glypsai glyphehn meta tohn sophohn tohn met' emoy en ioyda kai en ieroysalehm ohn ehtoimasen dayid o patehr moy 2.8  kai aposteilon moi xyla kedrina kai arkeythina kai peykina ek toy libanoy oti egoh oida ohs oi doyloi soy oidasin koptein xyla ek toy libanoy kai idoy oi paides soy meta tohn paidohn moy 2.9  poreysontai etoimasai moi xyla eis plehthos oti o oikos on egoh oikodomoh megas kai endoxos 2.10  kai idoy tois ergazomenois tois koptoysin xyla eis brohmata dedohka siton eis domata tois paisin soy korohn eikosi chiliadas kai krithohn korohn eikosi chiliadas kai oinoy metrohn eikosi chiliadas kai elaioy metrohn eikosi chiliadas 2.11  kai eipen chiram basileys tyroy en grapheh kai apesteilen pros salohmohn en toh agapehsai kyrion ton laon aytoy edohken se ep' aytoys eis basilea 2.12  kai eipen chiram eylogehtos kyrios o theos israehl os epoiehsen ton oyranon kai tehn gehn os edohken toh dayid toh basilei yion sophon kai epistamenon synesin kai epistehmehn os oikodomehsei oikon toh kyrioh kai oikon teh basileia aytoy 2.13  kai nyn apestalka soi andra sophon kai eidota synesin ton chiram ton patera moy 2.14  eh mehtehr aytoy apo thygaterohn dan kai o patehr aytoy anehr tyrios eidota poiehsai en chrysioh kai en argyrioh kai en chalkoh kai en sidehroh en lithois kai xylois kai yphainein en teh porphyra kai en teh yakinthoh kai en teh byssoh kai en toh kokkinoh kai glypsai glyphas kai dianoeisthai pasan dianoehsin osa an dohs aytoh meta tohn sophohn soy kai sophohn dayid kyrioy moy patros soy 2.15  kai nyn ton siton kai tehn krithehn kai to elaion kai ton oinon a eipen o kyrios moy aposteilatoh tois paisin aytoy 2.16  kai ehmeis kopsomen xyla ek toy libanoy kata pasan tehn chreian soy kai axomen ayta schediais epi thalassan ioppehs kai sy axeis ayta eis ieroysalehm 2.17  kai synehgagen salohmohn pantas toys andras toys prosehlytoys en geh israehl meta ton arithmon on ehrithmehsen aytoys dayid o patehr aytoy kai eyrethehsan ekaton pentehkonta chiliades kai trischilioi exakosioi 2.18  kai epoiehsen ex aytohn ebdomehkonta chiliadas nohtophorohn kai ogdoehkonta chiliadas latomohn kai trischilioys exakosioys ergodiohktas epi ton laon

2.1  וַיֹּאמֶר שְׁלֹמֹה לִבְנֹות בַּיִת לְשֵׁם יְהוָה וּבַיִת לְמַלְכוּתֹו׃ 2.2  וַיִּסְפֹּר שְׁלֹמֹה שִׁבְעִים אֶלֶף אִישׁ סַבָּל וּשְׁמֹונִים אֶלֶף אִישׁ חֹצֵב בָּהָר וּמְנַצְּחִים עֲלֵיהֶם שְׁלֹשֶׁת אֲלָפִים וְשֵׁשׁ מֵאֹות׃ פ 2.3  וַיִּשְׁלַח שְׁלֹמֹה אֶל־חוּרָם מֶלֶךְ־צֹר לֵאמֹר כַּאֲשֶׁר עָשִׂיתָ עִם־דָּוִיד אָבִי וַתִּשְׁלַח־לֹו אֲרָזִים לִבְנֹות־לֹו בַיִת לָשֶׁבֶת בֹּו׃ 2.4  הִנֵּה אֲנִי בֹונֶה־בַּיִת לְשֵׁם ׀ יְהוָה אֱלֹהָי לְהַקְדִּישׁ לֹו לְהַקְטִיר לְפָנָיו קְטֹרֶת־סַמִּים וּמַעֲרֶכֶת תָּמִיד וְעֹלֹות לַבֹּקֶר וְלָעֶרֶב לַשַּׁבָּתֹות וְלֶחֳדָשִׁים וּלְמֹועֲדֵי יְהוָה אֱלֹהֵינוּ לְעֹולָם זֹאת עַל־יִשְׂרָאֵל׃ 2.5  וְהַבַּיִת אֲשֶׁר־אֲנִי בֹונֶה גָּדֹול כִּי־גָדֹול אֱלֹהֵינוּ מִכָּל־הָאֱלֹהִים׃ 2.6  וּמִי יַעֲצָר־כֹּחַ לִבְנֹות־לֹו בַיִת כִּי הַשָּׁמַיִם וּשְׁמֵי הַשָּׁמַיִם לֹא יְכַלְכְּלֻהוּ וּמִי אֲנִי אֲשֶׁר אֶבְנֶה־לֹּו בַיִת כִּי אִם־לְהַקְטִיר לְפָנָיו׃ 2.7  וְעַתָּה שְׁלַח־לִי אִישׁ־חָכָם לַעֲשֹׂות בַּזָּהָב וּבַכֶּסֶף וּבַנְּחֹשֶׁת וּבַבַּרְזֶל וּבָאַרְגְּוָן וְכַרְמִיל וּתְכֵלֶת וְיֹדֵעַ לְפַתֵּחַ פִּתּוּחִים עִם־הַחֲכָמִים אֲשֶׁר עִמִּי בִּיהוּדָה וּבִירוּשָׁלִַם אֲשֶׁר הֵכִין דָּוִיד אָבִי׃ 2.8  וּשְׁלַח־לִי עֲצֵי אֲרָזִים בְּרֹושִׁים וְאַלְגּוּמִּים מֵהַלְּבָנֹון כִּי אֲנִי יָדַעְתִּי אֲשֶׁר עֲבָדֶיךָ יֹודְעִים לִכְרֹות עֲצֵי לְבָנֹון וְהִנֵּה עֲבָדַי עִם־עֲבָדֶיךָ׃ 2.9  וּלְהָכִין לִי עֵצִים לָרֹב כִּי הַבַּיִת אֲשֶׁר־אֲנִי בֹונֶה גָּדֹול וְהַפְלֵא׃ 2.10  וְהִנֵּה לַחֹטְבִים ׀ לְכֹרְתֵי ׀ הָעֵצִים נָתַתִּי חִטִּים ׀ מַכֹּות לַעֲבָדֶיךָ כֹּרִים עֶשְׂרִים אֶלֶף וּשְׂעֹרִים כֹּרִים עֶשְׂרִים אָלֶף וְיַיִן בַּתִּים עֶשְׂרִים אֶלֶף וְשֶׁמֶן בַּתִּים עֶשְׂרִים אָלֶף׃ פ 2.11  וַיֹּאמֶר חוּרָם מֶלֶךְ־צֹר בִּכְתָב וַיִּשְׁלַח אֶל־שְׁלֹמֹה בְּאַהֲבַת יְהוָה אֶת־עַמֹּו נְתָנְךָ עֲלֵיהֶם מֶלֶךְ׃ 2.12  וַיֹּאמֶר חוּרָם בָּרוּךְ יְהוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר עָשָׂה אֶת־הַשָּׁמַיִם וְאֶת־הָאָרֶץ אֲשֶׁר נָתַן לְדָוִיד הַמֶּלֶךְ בֵּן חָכָם יֹודֵעַ שֵׂכֶל וּבִינָה אֲשֶׁר יִבְנֶה־בַּיִת לַיהוָה וּבַיִת לְמַלְכוּתֹו׃ 2.13  וְעַתָּה שָׁלַחְתִּי אִישׁ־חָכָם יֹודֵעַ בִּינָה לְחוּרָם אָבִי׃ 2.14  בֶּן־אִשָּׁה מִן־בְּנֹות דָּן וְאָבִיו אִישׁ־צֹרִי יֹודֵעַ לַעֲשֹׂות בַּזָּהָב־וּבַכֶּסֶף בַּנְּחֹשֶׁת בַּבַּרְזֶל בָּאֲבָנִים וּבָעֵצִים בָּאַרְגָּמָן בַּתְּכֵלֶת וּבַבּוּץ וּבַכַּרְמִיל וּלְפַתֵּחַ כָּל־פִּתּוּחַ וְלַחְשֹׁב כָּל־מַחֲשָׁבֶת אֲשֶׁר יִנָּתֶן־לֹו עִם־חֲכָמֶיךָ וְחַכְמֵי אֲדֹנִי דָּוִיד אָבִיךָ׃ 2.15  וְעַתָּה הַחִטִּים וְהַשְּׂעֹרִים הַשֶּׁמֶן וְהַיַּיִן אֲשֶׁר אָמַר אֲדֹנִי יִשְׁלַח לַעֲבָדָיו׃ 2.16  וַאֲנַחְנוּ נִכְרֹת עֵצִים מִן־הַלְּבָנֹון כְּכָל־צָרְכֶּךָ וּנְבִיאֵם לְךָ רַפְסֹדֹות עַל־יָם יָפֹו וְאַתָּה תַּעֲלֶה אֹתָם יְרוּשָׁלִָם׃ פ 2.17  וַיִּסְפֹּר שְׁלֹמֹה כָּל־הָאֲנָשִׁים הַגֵּירִים אֲשֶׁר בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל אַחֲרֵי הַסְּפָר אֲשֶׁר סְפָרָם דָּוִיד אָבִיו וַיִּמָּצְאוּ מֵאָה וַחֲמִשִּׁים אֶלֶף וּשְׁלֹשֶׁת אֲלָפִים וְשֵׁשׁ מֵאֹות׃ 2.18  וַיַּעַשׂ מֵהֶם שִׁבְעִים אֶלֶף סַבָּל וּשְׁמֹנִים אֶלֶף חֹצֵב בָּהָר וּשְׁלֹשֶׁת אֲלָפִים וְשֵׁשׁ מֵאֹות מְנַצְּחִים לְהַעֲבִיד אֶת־הָעָם׃

2.1  wajoAmaer xxlomoH libnowt bajit lxxem jHwaaH wbajit lmalkwtow׃ 2.2  wajispor xxlomoH xxibOijm Aaelaep Aijxx sabaal wxxmownijm Aaelaep Aijxx hoceb baaHaar wmnachijm OalejHaem xxloxxaet Aalaapijm wxxexx meAowt׃ p 2.3  wajixxlah xxlomoH Aael-hwraam maelaek-cor leAmor kaAaxxaer Oaaxijtaa Oim-daawijd Aaabij watixxlah-low Aaraazijm libnowt-low bajit laaxxaebaet bow׃ 2.4  HineH Aanij bownaeH-bajit lxxem jHwaaH AaeloHaaj lHaqdijxx low lHaqTijr lpaanaajw qToraet-samijm wmaOaraekaet taamijd wOolowt laboqaer wlaaOaeraeb laxxabaatowt wlaehaadaaxxijm wlmowOadej jHwaaH AaeloHejnw lOowlaam zoAt Oal-jixraaAel׃ 2.5  wHabajit Aaxxaer-Aanij bownaeH gaadowl kij-gaadowl AaeloHejnw mikaal-HaaAaeloHijm׃ 2.6  wmij jaOacaar-koha libnowt-low bajit kij Haxxaamajim wxxmej Haxxaamajim loA jkalkluHw wmij Aanij Aaxxaer AaebnaeH-low bajit kij Aim-lHaqTijr lpaanaajw׃ 2.7  wOataaH xxlah-lij Aijxx-haakaam laOaxowt bazaaHaab wbakaesaep wbanhoxxaet wbabarzael wbaaAargwaan wkarmijl wtkelaet wjodeOa lpateha pitwhijm Oim-Hahakaamijm Aaxxaer Oimij bijHwdaaH wbijrwxxaalaim Aaxxaer Hekijn daawijd Aaabij׃ 2.8  wxxlah-lij Oacej Aaraazijm browxxijm wAalgwmijm meHalbaanown kij Aanij jaadaOtij Aaxxaer Oabaadaejkaa jowdOijm likrowt Oacej lbaanown wHineH Oabaadaj Oim-Oabaadaejkaa׃ 2.9  wlHaakijn lij Oecijm laarob kij Habajit Aaxxaer-Aanij bownaeH gaadowl wHapleA׃ 2.10  wHineH lahoTbijm lkortej HaaOecijm naatatij hiTijm makowt laOabaadaejkaa korijm Oaexrijm Aaelaep wxOorijm korijm Oaexrijm Aaalaep wjajin batijm Oaexrijm Aaelaep wxxaemaen batijm Oaexrijm Aaalaep׃ p 2.11  wajoAmaer hwraam maelaek-cor biktaab wajixxlah Aael-xxlomoH bAaHabat jHwaaH Aaet-Oamow ntaankaa OalejHaem maelaek׃ 2.12  wajoAmaer hwraam baarwk jHwaaH AaeloHej jixraaAel Aaxxaer OaaxaaH Aaet-Haxxaamajim wAaet-HaaAaaraec Aaxxaer naatan ldaawijd Hamaelaek ben haakaam jowdeOa xekael wbijnaaH Aaxxaer jibnaeH-bajit lajHwaaH wbajit lmalkwtow׃ 2.13  wOataaH xxaalahtij Aijxx-haakaam jowdeOa bijnaaH lhwraam Aaabij׃ 2.14  baen-AixxaaH min-bnowt daan wAaabijw Aijxx-corij jowdeOa laOaxowt bazaaHaab-wbakaesaep banhoxxaet babarzael baaAabaanijm wbaaOecijm baaAargaamaan batkelaet wbabwc wbakarmijl wlpateha kaal-pitwha wlahxxob kaal-mahaxxaabaet Aaxxaer jinaataen-low Oim-hakaamaejkaa whakmej Aadonij daawijd Aaabijkaa׃ 2.15  wOataaH HahiTijm wHaxOorijm Haxxaemaen wHajajin Aaxxaer Aaamar Aadonij jixxlah laOabaadaajw׃ 2.16  waAanahnw nikrot Oecijm min-Halbaanown kkaal-caarkaekaa wnbijAem lkaa rapsodowt Oal-jaam jaapow wAataaH taOalaeH Aotaam jrwxxaalaaim׃ p 2.17  wajispor xxlomoH kaal-HaaAanaaxxijm Hagejrijm Aaxxaer bAaeraec jixraaAel Aaharej Haspaar Aaxxaer spaaraam daawijd Aaabijw wajimaacAw meAaaH wahamixxijm Aaelaep wxxloxxaet Aalaapijm wxxexx meAowt׃ 2.18  wajaOax meHaem xxibOijm Aaelaep sabaal wxxmonijm Aaelaep hoceb baaHaar wxxloxxaet Aalaapijm wxxexx meAowt mnachijm lHaOabijd Aaet-HaaOaam׃

2.1  ויאמר שלמה לבנות בית לשם יהוה ובית למלכותו׃ 2.2  ויספר שלמה שבעים אלף איש סבל ושמונים אלף איש חצב בהר ומנצחים עליהם שלשת אלפים ושש מאות׃ פ 2.3  וישלח שלמה אל־חורם מלך־צר לאמר כאשר עשית עם־דויד אבי ותשלח־לו ארזים לבנות־לו בית לשבת בו׃ 2.4  הנה אני בונה־בית לשם ׀ יהוה אלהי להקדיש לו להקטיר לפניו קטרת־סמים ומערכת תמיד ועלות לבקר ולערב לשבתות ולחדשים ולמועדי יהוה אלהינו לעולם זאת על־ישראל׃ 2.5  והבית אשר־אני בונה גדול כי־גדול אלהינו מכל־האלהים׃ 2.6  ומי יעצר־כח לבנות־לו בית כי השמים ושמי השמים לא יכלכלהו ומי אני אשר אבנה־לו בית כי אם־להקטיר לפניו׃ 2.7  ועתה שלח־לי איש־חכם לעשות בזהב ובכסף ובנחשת ובברזל ובארגון וכרמיל ותכלת וידע לפתח פתוחים עם־החכמים אשר עמי ביהודה ובירושלם אשר הכין דויד אבי׃ 2.8  ושלח־לי עצי ארזים ברושים ואלגומים מהלבנון כי אני ידעתי אשר עבדיך יודעים לכרות עצי לבנון והנה עבדי עם־עבדיך׃ 2.9  ולהכין לי עצים לרב כי הבית אשר־אני בונה גדול והפלא׃ 2.10  והנה לחטבים ׀ לכרתי ׀ העצים נתתי חטים ׀ מכות לעבדיך כרים עשרים אלף ושערים כרים עשרים אלף ויין בתים עשרים אלף ושמן בתים עשרים אלף׃ פ 2.11  ויאמר חורם מלך־צר בכתב וישלח אל־שלמה באהבת יהוה את־עמו נתנך עליהם מלך׃ 2.12  ויאמר חורם ברוך יהוה אלהי ישראל אשר עשה את־השמים ואת־הארץ אשר נתן לדויד המלך בן חכם יודע שכל ובינה אשר יבנה־בית ליהוה ובית למלכותו׃ 2.13  ועתה שלחתי איש־חכם יודע בינה לחורם אבי׃ 2.14  בן־אשה מן־בנות דן ואביו איש־צרי יודע לעשות בזהב־ובכסף בנחשת בברזל באבנים ובעצים בארגמן בתכלת ובבוץ ובכרמיל ולפתח כל־פתוח ולחשב כל־מחשבת אשר ינתן־לו עם־חכמיך וחכמי אדני דויד אביך׃ 2.15  ועתה החטים והשערים השמן והיין אשר אמר אדני ישלח לעבדיו׃ 2.16  ואנחנו נכרת עצים מן־הלבנון ככל־צרכך ונביאם לך רפסדות על־ים יפו ואתה תעלה אתם ירושלם׃ פ 2.17  ויספר שלמה כל־האנשים הגירים אשר בארץ ישראל אחרי הספר אשר ספרם דויד אביו וימצאו מאה וחמשים אלף ושלשת אלפים ושש מאות׃ 2.18  ויעש מהם שבעים אלף סבל ושמנים אלף חצב בהר ושלשת אלפים ושש מאות מנצחים להעביד את־העם׃

2.1  wjAmr xlmH lbnwt bjt lxm jHwH wbjt lmlkwtw׃ 2.2  wjspr xlmH xbOjm Alp Ajx sbl wxmwnjm Alp Ajx hcb bHr wmnchjm OljHm xlxt Alpjm wxx mAwt׃ p 2.3  wjxlh xlmH Al-hwrm mlk-cr lAmr kAxr Oxjt Om-dwjd Abj wtxlh-lw Arzjm lbnwt-lw bjt lxbt bw׃ 2.4  HnH Anj bwnH-bjt lxm jHwH AlHj lHqdjx lw lHqTjr lpnjw qTrt-smjm wmOrkt tmjd wOlwt lbqr wlOrb lxbtwt wlhdxjm wlmwOdj jHwH AlHjnw lOwlm zAt Ol-jxrAl׃ 2.5  wHbjt Axr-Anj bwnH gdwl kj-gdwl AlHjnw mkl-HAlHjm׃ 2.6  wmj jOcr-kh lbnwt-lw bjt kj Hxmjm wxmj Hxmjm lA jklklHw wmj Anj Axr AbnH-lw bjt kj Am-lHqTjr lpnjw׃ 2.7  wOtH xlh-lj Ajx-hkm lOxwt bzHb wbksp wbnhxt wbbrzl wbArgwn wkrmjl wtklt wjdO lpth ptwhjm Om-Hhkmjm Axr Omj bjHwdH wbjrwxlm Axr Hkjn dwjd Abj׃ 2.8  wxlh-lj Ocj Arzjm brwxjm wAlgwmjm mHlbnwn kj Anj jdOtj Axr Obdjk jwdOjm lkrwt Ocj lbnwn wHnH Obdj Om-Obdjk׃ 2.9  wlHkjn lj Ocjm lrb kj Hbjt Axr-Anj bwnH gdwl wHplA׃ 2.10  wHnH lhTbjm lkrtj HOcjm nttj hTjm mkwt lObdjk krjm Oxrjm Alp wxOrjm krjm Oxrjm Alp wjjn btjm Oxrjm Alp wxmn btjm Oxrjm Alp׃ p 2.11  wjAmr hwrm mlk-cr bktb wjxlh Al-xlmH bAHbt jHwH At-Omw ntnk OljHm mlk׃ 2.12  wjAmr hwrm brwk jHwH AlHj jxrAl Axr OxH At-Hxmjm wAt-HArc Axr ntn ldwjd Hmlk bn hkm jwdO xkl wbjnH Axr jbnH-bjt ljHwH wbjt lmlkwtw׃ 2.13  wOtH xlhtj Ajx-hkm jwdO bjnH lhwrm Abj׃ 2.14  bn-AxH mn-bnwt dn wAbjw Ajx-crj jwdO lOxwt bzHb-wbksp bnhxt bbrzl bAbnjm wbOcjm bArgmn btklt wbbwc wbkrmjl wlpth kl-ptwh wlhxb kl-mhxbt Axr jntn-lw Om-hkmjk whkmj Adnj dwjd Abjk׃ 2.15  wOtH HhTjm wHxOrjm Hxmn wHjjn Axr Amr Adnj jxlh lObdjw׃ 2.16  wAnhnw nkrt Ocjm mn-Hlbnwn kkl-crkk wnbjAm lk rpsdwt Ol-jm jpw wAtH tOlH Atm jrwxlm׃ p 2.17  wjspr xlmH kl-HAnxjm Hgjrjm Axr bArc jxrAl Ahrj Hspr Axr sprm dwjd Abjw wjmcAw mAH whmxjm Alp wxlxt Alpjm wxx mAwt׃ 2.18  wjOx mHm xbOjm Alp sbl wxmnjm Alp hcb bHr wxlxt Alpjm wxx mAwt mnchjm lHObjd At-HOm׃

2.1  Decrevit autem Salomon aedificare domum nomini Domini et palatium sibi. 2.2  Et numeravit septuaginta milia virorum portantium umeris et octoginta milia, qui caederent lapides in montibus, praepositosque eorum tria milia sescentos. 2.3  Misit quoque ad Hiram regem Tyri dicens: “ Sicut egisti cum David patre meo et misisti ei ligna cedrina, ut aedificaret sibi domum ad habitandum in ea, 2.4  sic fac mecum, ut aedificem domum nomini Domini Dei mei, ut consecrem eam ad adolendum coram illo fumiganda aromata et ad propositionem panum sempiternam et ad holocautomata mane et vespere, sabbatis quoque et neomeniis et sollemnitatibus Domini Dei nostri in sempiternum, quae mandata sunt Israeli. 2.5  Domus enim, quam aedificare cupio, magna est; magnus est enim Deus noster super omnes deos. 2.6  Quis ergo poterit praevalere, ut aedificet ei dignam domum? Si caelum et caeli caelorum capere eum nequeunt, quantus ego sum, ut possim aedificare ei domum? Sed ad hoc tantum, ut adoleatur incensum coram illo. 2.7  Mitte ergo mihi virum eruditum, qui noverit operari in auro et argento, aere et ferro, purpura, coccino et hyacintho, et qui sciat sculpere caelaturas cum his artificibus, quos mecum habeo in Iudaea et Ierusalem, quos praeparavit David pater meus. 2.8  Sed et ligna cedrina mitte mihi et arceuthina et pinea de Libano; scio enim quod servi tui noverint caedere ligna de Libano, et erunt servi mei cum servis tuis, 2.9  ut parentur mihi ligna plurima; domus enim, quam cupio aedificare, magna erit nimis et inclita. 2.10  Praeterea operariis, qui caesuri sunt ligna, servis tuis dabo in cibaria tritici choros viginti milia et hordei choros totidem et vini viginti milia batos, olei quoque batos viginti milia ”. 2.11  Dixit autem Hiram rex Tyri per litteras, quas miserat Salomoni: “ Quia dilexit Dominus populum suum, idcirco te regnare fecit super eum ”. 2.12  Et addidit dicens: “ Benedictus Dominus, Deus Israel, qui fecit caelum et terram, qui dedit David regi filium sapientem et eruditum et sensatum atque prudentem, ut aedificaret domum Domino et palatium sibi. 2.13  Misi ergo tibi virum prudentem et scientissimum Hiram magistrum meum, 2.14  filium mulieris de filiabus Dan, cuius pater fuit Tyrius, qui novit operari in auro et argento, aere et ferro et lapidibus et lignis, in purpura quoque et hyacintho et bysso et coccino, et qui scit caelare omnem sculpturam et adinvenire prudenter, quodcumque in opere necessarium est, cum artificibus tuis et cum artificibus domini mei David patris tui. 2.15  Triticum ergo et hordeum et oleum et vinum, quae pollicitus es, domine mi, mitte servis tuis. 2.16  Nos autem caedemus ligna de Libano, quot necessaria habueris, et applicabimus ea ratibus per mare in Ioppe; tuum autem erit transferre ea in Ierusalem ”. 2.17  Numeravit igitur Salomon omnes viros peregrinos, qui erant in terra Israel post dinumerationem, quam dinumeravit David pater eius; et inventi sunt centum quinquaginta milia et tria milia sescenti. 2.18  Fecitque ex eis septuaginta milia, qui umeris onera portarent, et octoginta milia, qui lapides in montibus caederent; tria autem milia et sescentos praepositos operum populi.

3.1  Und Salomo fing an, das Haus des HERRN zu bauen zu Jerusalem, auf dem Berge Morija, wo er seinem Vater David erschienen war, an dem Orte, welchen David bestimmt hatte, auf der Tenne Ornans, des Jebusiters. 3.2  Er fing aber an zu bauen im zweiten Monat, am zweiten Tage, im vierten Jahre seiner Regierung. 3.3  Und also legte Salomo den Grund, das Haus Gottes zu bauen: die Länge betrug nach altem Maß sechzig Ellen und die Breite zwanzig Ellen. 3.4  Die Halle aber, welche der ganzen Breite des Hauses entlang ging, war zwanzig Ellen lang und hundertzwanzig hoch. Er überzog sie inwendig mit lauterm Gold. 3.5  Das große Haus aber täfelte er mit Zypressenholz und überzog es mit gutem Gold und machte darauf Palmen und Kettenwerk 3.6  und überzog das Haus mit kostbaren Steinen zur Zierde; das Gold aber war Parvaimgold. 3.7  Und er überzog das Haus, die Balken, die Schwellen, seine Wände und seine Türen mit Gold und ließ Cherubim an den Wänden einschnitzen. 3.8  Er machte auch den Raum des Allerheiligsten: seine Länge war zwanzig Ellen, nach der Breite des Hauses; und seine Breite war auch zwanzig Ellen. Und er überzog es mit gutem Gold, im Betrage von sechshundert Talenten. 3.9  Und das Gewicht der Nägel betrug fünfzig Schekel Gold; er überzog auch die Söller mit Gold. 3.10  Er machte im Raume des Allerheiligsten auch zwei Cherubim von Bildhauerarbeit und überzog sie mit Gold. 3.11  Und die Länge der Flügel der Cherubim betrug insgesamt zwanzig Ellen; ein Flügel des einen Cherubs , fünf Ellen lang, berührte die Wand des Raumes, und der andere Flügel, auch fünf Ellen lang, berührte den Flügel des anderen Cherubs. 3.12  Ebenso maß ein Flügel des zweiten Cherubs fünf Ellen und berührte die Wand des Raumes, und der andere Flügel, fünf Ellen lang, berührte den Flügel des anderen Cherubs, 3.13  so daß sich die Flügel dieser Cherubim zwanzig Ellen weit ausbreiteten. Und sie standen auf ihren Füßen, und ihre Angesichter waren einwärts gewandt. 3.14  Er machte auch einen Vorhang von blauem und rotem Purpur und Stoffen von Karmesinfarbe und feiner Baumwolle und brachte Cherubim darauf an. 3.15  Und er machte vor dem Hause zwei Säulen, fünfunddreißig Ellen hoch, und oben darauf einen Knauf, fünf Ellen hoch. 3.16  Und er machte Kettenwerk und tat solches oben auf die Säulen und machte hundert Granatäpfel und tat sie an das Kettenwerk. 3.17  Und er richtete die Säulen vor dem Tempel auf, eine zur Rechten, die andere zur Linken; und er hieß die zur Rechten Jachin und die zur Linken Boas.

3.1  καὶ ἤρξατο σαλωμων τοῦ οἰκοδομεῖν τὸν οἶκον κυρίου ἐν ιερουσαλημ ἐν ὄρει τοῦ αμορια οὗ ὤφθη κύριος τῷ δαυιδ πατρὶ αὐτοῦ ἐν τῷ τόπῳ ᾧ ἡτοίμασεν δαυιδ ἐν ἅλῳ ορνα τοῦ ιεβουσαίου 3.2  καὶ ἤρξατο οἰκοδομῆσαι ἐν τῷ μηνὶ τῷ δευτέρῳ ἐν τῷ ἔτει τῷ τετάρτῳ τῆς βασιλείας αὐτοῦ 3.3  καὶ ταῦτα ἤρξατο σαλωμων τοῦ οἰκοδομῆσαι τὸν οἶκον τοῦ θεοῦ μῆκος πήχεων ἡ διαμέτρησις ἡ πρώτη πήχεων ἑξήκοντα καὶ εὖρος πήχεων εἴκοσι 3.4  καὶ αιλαμ κατὰ πρόσωπον τοῦ οἴκου μῆκος ἐπὶ πρόσωπον πλάτους τοῦ οἴκου πήχεων εἴκοσι καὶ ὕψος πήχεων ἑκατὸν εἴκοσι καὶ κατεχρύσωσεν αὐτὸν ἔσωθεν χρυσίῳ καθαρῷ 3.5  καὶ τὸν οἶκον τὸν μέγαν ἐξύλωσεν ξύλοις κεδρίνοις καὶ κατεχρύσωσεν χρυσίῳ καθαρῷ καὶ ἔγλυψεν ἐπ' αὐτοῦ φοίνικας καὶ χαλαστά 3.6  καὶ ἐκόσμησεν τὸν οἶκον λίθοις τιμίοις εἰς δόξαν καὶ χρυσίῳ χρυσίου τοῦ ἐκ φαρουαιμ 3.7  καὶ ἐχρύσωσεν τὸν οἶκον καὶ τοὺς τοίχους καὶ τοὺς πυλῶνας καὶ τὰ ὀροφώματα καὶ τὰ θυρώματα χρυσίῳ καὶ ἔγλυψεν χερουβιν ἐπὶ τῶν τοίχων 3.8  καὶ ἐποίησεν τὸν οἶκον τοῦ ἁγίου τῶν ἁγίων μῆκος αὐτοῦ ἐπὶ πρόσωπον πλάτους πήχεων εἴκοσι καὶ τὸ εὖρος πήχεων εἴκοσι καὶ κατεχρύσωσεν αὐτὸν χρυσίῳ καθαρῷ εἰς χερουβιν εἰς τάλαντα ἑξακόσια 3.9  καὶ ὁλκὴ τῶν ἥλων ὁλκὴ τοῦ ἑνὸς πεντήκοντα σίκλοι χρυσίου καὶ τὸ ὑπερῷον ἐχρύσωσεν χρυσίῳ 3.10  καὶ ἐποίησεν ἐν τῷ οἴκῳ τῷ ἁγίῳ τῶν ἁγίων χερουβιν δύο ἔργον ἐκ ξύλων καὶ ἐχρύσωσεν αὐτὰ χρυσίῳ 3.11  καὶ αἱ πτέρυγες τῶν χερουβιν τὸ μῆκος πήχεων εἴκοσι καὶ ἡ πτέρυξ ἡ μία πήχεων πέντε ἁπτομένη τοῦ τοίχου τοῦ οἴκου καὶ ἡ πτέρυξ ἡ ἑτέρα πήχεων πέντε ἁπτομένη τῆς πτέρυγος τοῦ χερουβ τοῦ ἑτέρου 3.12  καὶ ἡ πτέρυξ τοῦ χερουβ τοῦ ἑνὸς πήχεων πέντε ἁπτομένη τοῦ τοίχου τοῦ οἴκου καὶ ἡ πτέρυξ ἡ ἑτέρα πήχεων πέντε ἁπτομένη τοῦ πτέρυγος τοῦ χερουβ τοῦ ἑτέρου 3.13  καὶ αἱ πτέρυγες τῶν χερουβιν διαπεπετασμέναι πήχεων εἴκοσι καὶ αὐτὰ ἑστηκότα ἐπὶ τοὺς πόδας αὐτῶν καὶ τὰ πρόσωπα αὐτῶν εἰς τὸν οἶκον 3.14  καὶ ἐποίησεν τὸ καταπέτασμα ἐξ ὑακίνθου καὶ πορφύρας καὶ κοκκίνου καὶ βύσσου καὶ ὕφανεν ἐν αὐτῷ χερουβιν 3.15  καὶ ἐποίησεν ἔμπροσθεν τοῦ οἴκου στύλους δύο πήχεων τριάκοντα πέντε τὸ ὕψος καὶ τὰς κεφαλὰς αὐτῶν πήχεων πέντε 3.16  καὶ ἐποίησεν σερσερωθ ἐν τῷ δαβιρ καὶ ἔδωκεν ἐπὶ τῶν κεφαλῶν τῶν στύλων καὶ ἐποίησεν ῥοΐσκους ἑκατὸν καὶ ἐπέθηκεν ἐπὶ τῶν χαλαστῶν 3.17  καὶ ἔστησεν τοὺς στύλους κατὰ πρόσωπον τοῦ ναοῦ ἕνα ἐκ δεξιῶν καὶ τὸν ἕνα ἐξ εὐωνύμων καὶ ἐκάλεσεν τὸ ὄνομα τοῦ ἐκ δεξιῶν κατόρθωσις καὶ τὸ ὄνομα τοῦ ἐξ ἀριστερῶν ἰσχύς

3.1  kai ehrxato salohmohn toy oikodomein ton oikon kyrioy en ieroysalehm en orei toy amoria oy ohphtheh kyrios toh dayid patri aytoy en toh topoh oh ehtoimasen dayid en aloh orna toy ieboysaioy 3.2  kai ehrxato oikodomehsai en toh mehni toh deyteroh en toh etei toh tetartoh tehs basileias aytoy 3.3  kai tayta ehrxato salohmohn toy oikodomehsai ton oikon toy theoy mehkos pehcheohn eh diametrehsis eh prohteh pehcheohn exehkonta kai eyros pehcheohn eikosi 3.4  kai ailam kata prosohpon toy oikoy mehkos epi prosohpon platoys toy oikoy pehcheohn eikosi kai ypsos pehcheohn ekaton eikosi kai katechrysohsen ayton esohthen chrysioh katharoh 3.5  kai ton oikon ton megan exylohsen xylois kedrinois kai katechrysohsen chrysioh katharoh kai eglypsen ep' aytoy phoinikas kai chalasta 3.6  kai ekosmehsen ton oikon lithois timiois eis doxan kai chrysioh chrysioy toy ek pharoyaim 3.7  kai echrysohsen ton oikon kai toys toichoys kai toys pylohnas kai ta orophohmata kai ta thyrohmata chrysioh kai eglypsen cheroybin epi tohn toichohn 3.8  kai epoiehsen ton oikon toy agioy tohn agiohn mehkos aytoy epi prosohpon platoys pehcheohn eikosi kai to eyros pehcheohn eikosi kai katechrysohsen ayton chrysioh katharoh eis cheroybin eis talanta exakosia 3.9  kai olkeh tohn ehlohn olkeh toy enos pentehkonta sikloi chrysioy kai to yperohon echrysohsen chrysioh 3.10  kai epoiehsen en toh oikoh toh agioh tohn agiohn cheroybin dyo ergon ek xylohn kai echrysohsen ayta chrysioh 3.11  kai ai pteryges tohn cheroybin to mehkos pehcheohn eikosi kai eh pteryx eh mia pehcheohn pente aptomeneh toy toichoy toy oikoy kai eh pteryx eh etera pehcheohn pente aptomeneh tehs pterygos toy cheroyb toy eteroy 3.12  kai eh pteryx toy cheroyb toy enos pehcheohn pente aptomeneh toy toichoy toy oikoy kai eh pteryx eh etera pehcheohn pente aptomeneh toy pterygos toy cheroyb toy eteroy 3.13  kai ai pteryges tohn cheroybin diapepetasmenai pehcheohn eikosi kai ayta estehkota epi toys podas aytohn kai ta prosohpa aytohn eis ton oikon 3.14  kai epoiehsen to katapetasma ex yakinthoy kai porphyras kai kokkinoy kai byssoy kai yphanen en aytoh cheroybin 3.15  kai epoiehsen emprosthen toy oikoy styloys dyo pehcheohn triakonta pente to ypsos kai tas kephalas aytohn pehcheohn pente 3.16  kai epoiehsen serserohth en toh dabir kai edohken epi tohn kephalohn tohn stylohn kai epoiehsen roiskoys ekaton kai epethehken epi tohn chalastohn 3.17  kai estehsen toys styloys kata prosohpon toy naoy ena ek dexiohn kai ton ena ex eyohnymohn kai ekalesen to onoma toy ek dexiohn katorthohsis kai to onoma toy ex aristerohn ischys

3.1  וַיָּחֶל שְׁלֹמֹה לִבְנֹות אֶת־בֵּית־יְהוָה בִּירוּשָׁלִַם בְּהַר הַמֹּורִיָּה אֲשֶׁר נִרְאָה לְדָוִיד אָבִיהוּ אֲשֶׁר הֵכִין בִּמְקֹום דָּוִיד בְּגֹרֶן אָרְנָן הַיְבוּסִי׃ 3.2  וַיָּחֶל לִבְנֹות בַּחֹדֶשׁ הַשֵּׁנִי בַּשֵּׁנִי בִּשְׁנַת אַרְבַּע לְמַלְכוּתֹו׃ 3.3  וְאֵלֶּה הוּסַד שְׁלֹמֹה לִבְנֹות אֶת־בֵּית הָאֱלֹהִים הָאֹרֶךְ אַמֹּות בַּמִּדָּה הָרִאשֹׁונָה אַמֹּות שִׁשִּׁים וְרֹחַב אַמֹּות עֶשְׂרִים׃ 3.4  וְהָאוּלָם אֲשֶׁר עַל־פְּנֵי הָאֹרֶךְ עַל־פְּנֵי רֹחַב־הַבַּיִת אַמֹּות עֶשְׂרִים וְהַגֹּבַהּ מֵאָה וְעֶשְׂרִים וַיְצַפֵּהוּ מִפְּנִימָה זָהָב טָהֹור׃ 3.5  וְאֵת ׀ הַבַּיִת הַגָּדֹול חִפָּה עֵץ בְּרֹושִׁים וַיְחַפֵּהוּ זָהָב טֹוב וַיַּעַל עָלָיו תִּמֹרִים וְשַׁרְשְׁרֹות׃ 3.6  וַיְצַף אֶת־הַבַּיִת אֶבֶן יְקָרָה לְתִפְאָרֶת וְהַזָּהָב זְהַב פַּרְוָיִם׃ 3.7  וַיְחַף אֶת־הַבַּיִת הַקֹּרֹות הַסִּפִּים וְקִירֹותָיו וְדַלְתֹותָיו זָהָב וּפִתַּח כְּרוּבִים עַל־הַקִּירֹות׃ ס 3.8  וַיַּעַשׂ אֶת־בֵּית־קֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים אָרְכֹּו עַל־פְּנֵי רֹחַב־הַבַּיִת אַמֹּות עֶשְׂרִים וְרָחְבֹּו אַמֹּות עֶשְׂרִים וַיְחַפֵּהוּ זָהָב טֹוב לְכִכָּרִים שֵׁשׁ מֵאֹות׃ 3.9  וּמִשְׁקָל לְמִסְמְרֹות לִשְׁקָלִים חֲמִשִּׁים זָהָב וְהָעֲלִיֹּות חִפָּה זָהָב׃ 3.10  וַיַּעַשׂ בְּבֵית־קֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים כְּרוּבִים שְׁנַיִם מַעֲשֵׂה צַעֲצֻעִים וַיְצַפּוּ אֹתָם זָהָב׃ 3.11  וְכַנְפֵי הַכְּרוּבִים אָרְכָּם אַמֹּות עֶשְׂרִים כְּנַף הָאֶחָד לְאַמֹּות חָמֵשׁ מַגַּעַת לְקִיר הַבַּיִת וְהַכָּנָף הָאַחֶרֶת אַמֹּות חָמֵשׁ מַגִּיעַ לִכְנַף הַכְּרוּב הָאַחֵר׃ 3.12  וּכְנַף הַכְּרוּב הָאֶחָד אַמֹּות חָמֵשׁ מַגִּיעַ לְקִיר הַבָּיִת וְהַכָּנָף הָאַחֶרֶת אַמֹּות חָמֵשׁ דְּבֵקָה לִכְנַף הַכְּרוּב הָאַחֵר׃ 3.13  כַּנְפֵי הַכְּרוּבִים הָאֵלֶּה פֹּרְשִׂים אַמֹּות עֶשְׂרִים וְהֵם עֹמְדִים עַל־רַגְלֵיהֶם וּפְנֵיהֶם לַבָּיִת׃ ס 3.14  וַיַּעַשׂ אֶת־הַפָּרֹכֶת תְּכֵלֶת וְאַרְגָּמָן וְכַרְמִיל וּבוּץ וַיַּעַל עָלָיו כְּרוּבִים׃ ס 3.15  וַיַּעַשׂ לִפְנֵי הַבַּיִת עַמּוּדִים שְׁנַיִם אַמֹּות שְׁלֹשִׁים וְחָמֵשׁ אֹרֶךְ וְהַצֶּפֶת אֲשֶׁר־עַל־רֹאשֹׁו אַמֹּות חָמֵשׁ׃ ס 3.16  וַיַּעַשׂ שַׁרְשְׁרֹות בַּדְּבִיר וַיִּתֵּן עַל־רֹאשׁ הָעַמֻּדִים וַיַּעַשׂ רִמֹּונִים מֵאָה וַיִּתֵּן בַּשַּׁרְשְׁרֹות׃ 3.17  וַיָּקֶם אֶת־הָעַמּוּדִים עַל־פְּנֵי הַהֵיכָל אֶחָד מִיָּמִין וְאֶחָד מֵהַשְּׂמֹאול וַיִּקְרָא שֵׁם־ [הַיְמִינִי כ] (הַיְמָנִי ק) יָכִין וְשֵׁם הַשְּׂמָאלִי בֹּעַז׃ ס

3.1  wajaahael xxlomoH libnowt Aaet-bejt-jHwaaH bijrwxxaalaim bHar HamowrijaaH Aaxxaer nirAaaH ldaawijd AaabijHw Aaxxaer Hekijn bimqowm daawijd bgoraen Aaarnaan Hajbwsij׃ 3.2  wajaahael libnowt bahodaexx Haxxenij baxxenij bixxnat AarbaO lmalkwtow׃ 3.3  wAelaeH Hwsad xxlomoH libnowt Aaet-bejt HaaAaeloHijm HaaAoraek Aamowt bamidaaH HaariAxxownaaH Aamowt xxixxijm wrohab Aamowt Oaexrijm׃ 3.4  wHaaAwlaam Aaxxaer Oal-pnej HaaAoraek Oal-pnej rohab-Habajit Aamowt Oaexrijm wHagobaH meAaaH wOaexrijm wajcapeHw mipnijmaaH zaaHaab TaaHowr׃ 3.5  wAet Habajit Hagaadowl hipaaH Oec browxxijm wajhapeHw zaaHaab Towb wajaOal Oaalaajw timorijm wxxarxxrowt׃ 3.6  wajcap Aaet-Habajit Aaebaen jqaaraaH ltipAaaraet wHazaaHaab zHab parwaajim׃ 3.7  wajhap Aaet-Habajit Haqorowt Hasipijm wqijrowtaajw wdaltowtaajw zaaHaab wpitah krwbijm Oal-Haqijrowt׃ s 3.8  wajaOax Aaet-bejt-qodaexx Haqaadaaxxijm Aaarkow Oal-pnej rohab-Habajit Aamowt Oaexrijm wraahbow Aamowt Oaexrijm wajhapeHw zaaHaab Towb lkikaarijm xxexx meAowt׃ 3.9  wmixxqaal lmismrowt lixxqaalijm hamixxijm zaaHaab wHaaOalijowt hipaaH zaaHaab׃ 3.10  wajaOax bbejt-qodaexx Haqaadaaxxijm krwbijm xxnajim maOaxeH caOacuOijm wajcapw Aotaam zaaHaab׃ 3.11  wkanpej Hakrwbijm Aaarkaam Aamowt Oaexrijm knap HaaAaehaad lAamowt haamexx magaOat lqijr Habajit wHakaanaap HaaAahaeraet Aamowt haamexx magijOa liknap Hakrwb HaaAaher׃ 3.12  wknap Hakrwb HaaAaehaad Aamowt haamexx magijOa lqijr Habaajit wHakaanaap HaaAahaeraet Aamowt haamexx dbeqaaH liknap Hakrwb HaaAaher׃ 3.13  kanpej Hakrwbijm HaaAelaeH porxijm Aamowt Oaexrijm wHem Oomdijm Oal-raglejHaem wpnejHaem labaajit׃ s 3.14  wajaOax Aaet-Hapaarokaet tkelaet wAargaamaan wkarmijl wbwc wajaOal Oaalaajw krwbijm׃ s 3.15  wajaOax lipnej Habajit Oamwdijm xxnajim Aamowt xxloxxijm whaamexx Aoraek wHacaepaet Aaxxaer-Oal-roAxxow Aamowt haamexx׃ s 3.16  wajaOax xxarxxrowt badbijr wajiten Oal-roAxx HaaOamudijm wajaOax rimownijm meAaaH wajiten baxxarxxrowt׃ 3.17  wajaaqaem Aaet-HaaOamwdijm Oal-pnej HaHejkaal Aaehaad mijaamijn wAaehaad meHaxmoAwl wajiqraaA xxem- [Hajmijnij k] (Hajmaanij q) jaakijn wxxem HaxmaaAlij boOaz׃ s

3.1  ויחל שלמה לבנות את־בית־יהוה בירושלם בהר המוריה אשר נראה לדויד אביהו אשר הכין במקום דויד בגרן ארנן היבוסי׃ 3.2  ויחל לבנות בחדש השני בשני בשנת ארבע למלכותו׃ 3.3  ואלה הוסד שלמה לבנות את־בית האלהים הארך אמות במדה הראשונה אמות ששים ורחב אמות עשרים׃ 3.4  והאולם אשר על־פני הארך על־פני רחב־הבית אמות עשרים והגבה מאה ועשרים ויצפהו מפנימה זהב טהור׃ 3.5  ואת ׀ הבית הגדול חפה עץ ברושים ויחפהו זהב טוב ויעל עליו תמרים ושרשרות׃ 3.6  ויצף את־הבית אבן יקרה לתפארת והזהב זהב פרוים׃ 3.7  ויחף את־הבית הקרות הספים וקירותיו ודלתותיו זהב ופתח כרובים על־הקירות׃ ס 3.8  ויעש את־בית־קדש הקדשים ארכו על־פני רחב־הבית אמות עשרים ורחבו אמות עשרים ויחפהו זהב טוב לככרים שש מאות׃ 3.9  ומשקל למסמרות לשקלים חמשים זהב והעליות חפה זהב׃ 3.10  ויעש בבית־קדש הקדשים כרובים שנים מעשה צעצעים ויצפו אתם זהב׃ 3.11  וכנפי הכרובים ארכם אמות עשרים כנף האחד לאמות חמש מגעת לקיר הבית והכנף האחרת אמות חמש מגיע לכנף הכרוב האחר׃ 3.12  וכנף הכרוב האחד אמות חמש מגיע לקיר הבית והכנף האחרת אמות חמש דבקה לכנף הכרוב האחר׃ 3.13  כנפי הכרובים האלה פרשים אמות עשרים והם עמדים על־רגליהם ופניהם לבית׃ ס 3.14  ויעש את־הפרכת תכלת וארגמן וכרמיל ובוץ ויעל עליו כרובים׃ ס 3.15  ויעש לפני הבית עמודים שנים אמות שלשים וחמש ארך והצפת אשר־על־ראשו אמות חמש׃ ס 3.16  ויעש שרשרות בדביר ויתן על־ראש העמדים ויעש רמונים מאה ויתן בשרשרות׃ 3.17  ויקם את־העמודים על־פני ההיכל אחד מימין ואחד מהשמאול ויקרא שם־ [הימיני כ] (הימני ק) יכין ושם השמאלי בעז׃ ס

3.1  wjhl xlmH lbnwt At-bjt-jHwH bjrwxlm bHr HmwrjH Axr nrAH ldwjd AbjHw Axr Hkjn bmqwm dwjd bgrn Arnn Hjbwsj׃ 3.2  wjhl lbnwt bhdx Hxnj bxnj bxnt ArbO lmlkwtw׃ 3.3  wAlH Hwsd xlmH lbnwt At-bjt HAlHjm HArk Amwt bmdH HrAxwnH Amwt xxjm wrhb Amwt Oxrjm׃ 3.4  wHAwlm Axr Ol-pnj HArk Ol-pnj rhb-Hbjt Amwt Oxrjm wHgbH mAH wOxrjm wjcpHw mpnjmH zHb THwr׃ 3.5  wAt Hbjt Hgdwl hpH Oc brwxjm wjhpHw zHb Twb wjOl Oljw tmrjm wxrxrwt׃ 3.6  wjcp At-Hbjt Abn jqrH ltpArt wHzHb zHb prwjm׃ 3.7  wjhp At-Hbjt Hqrwt Hspjm wqjrwtjw wdltwtjw zHb wpth krwbjm Ol-Hqjrwt׃ s 3.8  wjOx At-bjt-qdx Hqdxjm Arkw Ol-pnj rhb-Hbjt Amwt Oxrjm wrhbw Amwt Oxrjm wjhpHw zHb Twb lkkrjm xx mAwt׃ 3.9  wmxql lmsmrwt lxqljm hmxjm zHb wHOljwt hpH zHb׃ 3.10  wjOx bbjt-qdx Hqdxjm krwbjm xnjm mOxH cOcOjm wjcpw Atm zHb׃ 3.11  wknpj Hkrwbjm Arkm Amwt Oxrjm knp HAhd lAmwt hmx mgOt lqjr Hbjt wHknp HAhrt Amwt hmx mgjO lknp Hkrwb HAhr׃ 3.12  wknp Hkrwb HAhd Amwt hmx mgjO lqjr Hbjt wHknp HAhrt Amwt hmx dbqH lknp Hkrwb HAhr׃ 3.13  knpj Hkrwbjm HAlH prxjm Amwt Oxrjm wHm Omdjm Ol-rgljHm wpnjHm lbjt׃ s 3.14  wjOx At-Hprkt tklt wArgmn wkrmjl wbwc wjOl Oljw krwbjm׃ s 3.15  wjOx lpnj Hbjt Omwdjm xnjm Amwt xlxjm whmx Ark wHcpt Axr-Ol-rAxw Amwt hmx׃ s 3.16  wjOx xrxrwt bdbjr wjtn Ol-rAx HOmdjm wjOx rmwnjm mAH wjtn bxrxrwt׃ 3.17  wjqm At-HOmwdjm Ol-pnj HHjkl Ahd mjmjn wAhd mHxmAwl wjqrA xm- [Hjmjnj k] (Hjmnj q) jkjn wxm HxmAlj bOz׃ s

3.1  Et coepit Salomon aedificare domum Domini in Ierusalem in monte Moria, qui demonstratus fuerat a David patre eius, in loco, quem paraverat David in area Ornan Iebusaei. 3.2  Coepit autem aedificare mense secundo anno quarto regni sui. 3.3  Et hae sunt mensurae, quas statuit Salomon, ut aedificaret domum Dei: longitudinis cubiti in mensura prima sexaginta, latitudinis cubiti viginti. 3.4  Porticum vero ante frontem, quae tendebatur in longum, iuxta mensuram latitudinis domus, cubitorum viginti; porro altitudo centum viginti cubitorum erat. Et deauravit eam intrinsecus auro mundissimo. 3.5  Domum quoque maiorem texit tabulis ligneis abiegnis et laminas auri obryzi affixit per totum; scalpsitque in eis palmas et quasi catenulas se invicem complectentes. 3.6  Stravit quoque pavimentum templi pretiosissimo marmore decore multo. 3.7  Porro aurum erat de Parvaim, de cuius laminis texit domum, et trabes eius et postes et parietes et ostia; et caelavit cherubim in parietibus. 3.8  Fecit quoque domum sancti sanctorum: longitudinem iuxta latitudinem domus cubitorum viginti et latitudinem similiter viginti cubitorum; et laminis auri optimi texit eam quasi talentis sescentis. 3.9  Sed et pro clavis usus est auro ponderis quinquaginta siclorum. Cenacula quoque texit auro. 3.10  Fecit etiam in domo sancti sanctorum cherubim duos opere statuario et texit eos auro. 3.11  Alae cherubim viginti cubitis extendebantur, ita ut una ala haberet cubitos quinque et tangeret parietem domus, et altera quinque cubitos habens alam tangeret alterius cherub. 3.12  Similiter cherub alterius ala quinque habebat cubitos et tangebat parietem, et ala eius altera quinque cubitorum alam cherub alterius contingebat. 3.13  Igitur alae utriusque cherubim expansae erant et extendebantur per cubitos viginti; ipsi autem stabant erectis pedibus, et facies eorum erant versae ad exteriorem domum. 3.14  Fecit quoque velum ex hyacintho, purpura, cocco et bysso et intexuit ei cherubim. 3.15  Ante fores etiam templi duas columnas, quae triginta et quinque cubitos habebant altitudinis; porro capita earum quinque cubitorum. 3.16  Necnon et quasi catenulas in torque, et superposuit eas capitibus columnarum; malogranata etiam centum, quae catenulis interposuit. 3.17  Ipsas quoque columnas posuit ante faciem templi, unam a dextris et alteram a sinistris; eam, quae a dextris erat, vocavit Iachin et, quae ad laevam, Booz.

4.1  Er machte auch einen ehernen Altar, zwanzig Ellen lang und zwanzig Ellen breit und zehn Ellen hoch. 4.2  Und er machte das gegossene Meer, zehn Ellen weit von einem Rand bis zum anderen, gerundet ringsum, und fünf Ellen hoch; und eine Meßschnur von dreißig Ellen konnte es umfassen. 4.3  Und es waren Gebilde von Rindern unter ihm ringsum, die es umgaben, zehn auf die Elle, rings um das Meer herum; zwei Reihen Rinder waren es, gegossen aus einem Guß mit dem Meer. 4.4  Es stand auf zwölf Rindern, deren drei gegen Mitternacht, drei gegen Abend, drei gegen Mittag und drei gegen Morgen gewendet waren; und das Meer ruhte oben auf ihnen, und das Hinterteil von ihnen allen war einwärts gekehrt. 4.5  Seine Dicke betrug eine Handbreite, und sein Rand war wie der eines Bechers, wie die Blüte einer Lilie; und es faßte dreitausend Bat. 4.6  Und er machte zehn Kessel und setzte fünf zur Rechten und fünf zur Linken, um darin zu waschen; was zum Brandopfer gehörte, spülte man darin ab; das Meer aber war für die Waschungen der Priester bestimmt. 4.7  Er machte auch zehn goldene Leuchter, wie sie sein sollten, und setzte sie in den Tempel; fünf zur Rechten und fünf zur Linken. 4.8  Und er machte zehn Tische und tat sie in den Tempel; fünf zur Rechten und fünf zur Linken. Auch machte er hundert goldene Becken. 4.9  Er machte auch einen Vorhof für die Priester und den großen Vorhof; und Türen für den Vorhof, und er überzog die Türen mit Erz. 4.10  Und er setzte das Meer auf die rechte Seite gegen Morgen, südwärts. 4.11  Und Huram machte Töpfe, Schaufeln und Becken. Also vollendete Huram die Arbeit, die er für den König Salomo am Hause Gottes machte, 4.12  nämlich die zwei Säulen und die Kugeln der Knäufe oben an den Säulen und die beiden Geflechte, um die zwei Kugeln der Knäufe zu bedecken, die oben auf beiden Säulen waren. 4.13  Und die vierhundert Granatäpfel an beiden Geflechten, zwei Reihen Granatäpfel an einem jeden Geflecht, um die zwei Kugeln der Knäufe oben auf den Säulen zu bedecken. 4.14  Auch machte er die Ständer und die Kessel auf den Ständern; 4.15  und das eine Meer und die zwölf Rinder darunter. 4.16  Und die Töpfe, Schaufeln, Gabeln und alle ihre Geräte machte Vater Huram dem König Salomo für das Haus des HERRN aus glänzendem Erz. 4.17  In der Gegend des Jordan ließ sie der König gießen in dicker Erde, zwischen Sukkot und Zareda. 4.18  Und Salomo machte alle diese Geräte in sehr großer Menge, also daß das Gewicht des Erzes nicht zu ermitteln war. 4.19  Und Salomo machte alle Geräte zum Hause Gottes; nämlich den goldenen Altar, die Tische, auf denen die Schaubrote liegen; 4.20  und die Leuchter mit ihren Lampen von lauterm Gold, um sie vor dem Allerheiligsten anzuzünden, wie es sich gebührt; 4.21  und das Blumenwerk und die Lampen und die Lichtscheren von Gold. Das alles war von feinstem Gold; 4.22  dazu die Messer, Becken, Pfannen und Räuchernäpfe von feinem Gold; auch der Eingang des Hauses, seine innern Türen zum Allerheiligsten und die Türen am Hause des Tempels waren vergoldet.

4.1  καὶ ἐποίησεν τὸ θυσιαστήριον χαλκοῦν πήχεων εἴκοσι μῆκος καὶ τὸ εὖρος πήχεων εἴκοσι ὕψος πήχεων δέκα 4.2  καὶ ἐποίησεν τὴν θάλασσαν χυτήν πήχεων δέκα τὴν διαμέτρησιν στρογγύλην κυκλόθεν καὶ πήχεων πέντε τὸ ὕψος καὶ τὸ κύκλωμα πήχεων τριάκοντα 4.3  καὶ ὁμοίωμα μόσχων ὑποκάτωθεν αὐτῆς κύκλῳ κυκλοῦσιν αὐτήν πήχεις δέκα περιέχουσιν τὸν λουτῆρα κυκλόθεν δύο γένη ἐχώνευσαν τοὺς μόσχους ἐν τῇ χωνεύσει αὐτῶν 4.4  ᾗ ἐποίησαν αὐτούς δώδεκα μόσχους οἱ τρεῖς βλέποντες βορρᾶν καὶ οἱ τρεῖς βλέποντες δυσμὰς καὶ οἱ τρεῖς βλέποντες νότον καὶ οἱ τρεῖς βλέποντες κατ' ἀνατολάς καὶ ἡ θάλασσα ἐπ' αὐτῶν ἄνω ἦσαν τὰ ὀπίσθια αὐτῶν ἔσω 4.5  καὶ τὸ πάχος αὐτῆς παλαιστής καὶ τὸ χεῖλος αὐτῆς ὡς χεῖλος ποτηρίου διαγεγλυμμένα βλαστοὺς κρίνου χωροῦσαν μετρητὰς τρισχιλίους καὶ ἐξετέλεσεν 4.6  καὶ ἐποίησεν λουτῆρας δέκα καὶ ἔθηκεν τοὺς πέντε ἐκ δεξιῶν καὶ τοὺς πέντε ἐξ ἀριστερῶν τοῦ πλύνειν ἐν αὐτοῖς τὰ ἔργα τῶν ὁλοκαυτωμάτων καὶ ἀποκλύζειν ἐν αὐτοῖς καὶ ἡ θάλασσα εἰς τὸ νίπτεσθαι τοὺς ἱερεῖς ἐν αὐτῇ 4.7  καὶ ἐποίησεν τὰς λυχνίας τὰς χρυσᾶς δέκα κατὰ τὸ κρίμα αὐτῶν καὶ ἔθηκεν ἐν τῷ ναῷ πέντε ἐκ δεξιῶν καὶ πέντε ἐξ ἀριστερῶν 4.8  καὶ ἐποίησεν τραπέζας δέκα καὶ ἔθηκεν ἐν τῷ ναῷ πέντε ἐκ δεξιῶν καὶ πέντε ἐξ εὐωνύμων καὶ ἐποίησεν φιάλας χρυσᾶς ἑκατόν 4.9  καὶ ἐποίησεν τὴν αὐλὴν τῶν ἱερέων καὶ τὴν αὐλὴν τὴν μεγάλην καὶ θύρας τῇ αὐλῇ καὶ θυρώματα αὐτῶν κατακεχαλκωμένα χαλκῷ 4.10  καὶ τὴν θάλασσαν ἔθηκεν ἀπὸ γωνίας τοῦ οἴκου ἐκ δεξιῶν ὡς πρὸς ἀνατολὰς κατέναντι 4.11  καὶ ἐποίησεν χιραμ τὰς κρεάγρας καὶ τὰ πυρεῖα καὶ τὴν ἐσχάραν τοῦ θυσιαστηρίου καὶ πάντα τὰ σκεύη αὐτοῦ καὶ συνετέλεσεν χιραμ ποιῆσαι πᾶσαν τὴν ἐργασίαν ἣν ἐποίησεν σαλωμων τῷ βασιλεῖ ἐν οἴκῳ τοῦ θεοῦ 4.12  στύλους δύο καὶ ἐπ' αὐτῶν γωλαθ τῇ χωθαρεθ ἐπὶ τῶν κεφαλῶν τῶν στύλων δύο καὶ δίκτυα δύο συγκαλύψαι τὰς κεφαλὰς τῶν χωθαρεθ ἅ ἐστιν ἐπὶ τῶν κεφαλῶν τῶν στύλων 4.13  καὶ κώδωνας χρυσοῦς τετρακοσίους εἰς τὰ δύο δίκτυα καὶ δύο γένη ῥοΐσκων ἐν τῷ δικτύῳ τῷ ἑνὶ τοῦ συγκαλύψαι τὰς δύο γωλαθ τῶν χωθαρεθ ἅ ἐστιν ἐπάνω τῶν στύλων 4.14  καὶ τὰς μεχωνωθ ἐποίησεν δέκα καὶ τοὺς λουτῆρας ἐποίησεν ἐπὶ τῶν μεχωνωθ 4.15  καὶ τὴν θάλασσαν μίαν καὶ τοὺς μόσχους τοὺς δώδεκα ὑποκάτω αὐτῆς 4.16  καὶ τοὺς ποδιστῆρας καὶ τοὺς ἀναλημπτῆρας καὶ τοὺς λέβητας καὶ τὰς κρεάγρας καὶ πάντα τὰ σκεύη αὐτῶν ἃ ἐποίησεν χιραμ καὶ ἀνήνεγκεν τῷ βασιλεῖ σαλωμων ἐν οἴκῳ κυρίου χαλκοῦ καθαροῦ 4.17  ἐν τῷ περιχώρῳ τοῦ ιορδάνου ἐχώνευσεν αὐτὰ ὁ βασιλεὺς ἐν τῷ πάχει τῆς γῆς ἐν οἴκῳ σοκχωθ καὶ ἀνὰ μέσον σιρδαθα 4.18  καὶ ἐποίησεν σαλωμων πάντα τὰ σκεύη ταῦτα εἰς πλῆθος σφόδρα ὅτι οὐκ ἐξέλιπεν ὁλκὴ τοῦ χαλκοῦ 4.19  καὶ ἐποίησεν σαλωμων πάντα τὰ σκεύη οἴκου κυρίου καὶ τὸ θυσιαστήριον τὸ χρυσοῦν καὶ τὰς τραπέζας καὶ ἐπ' αὐτῶν ἄρτοι προθέσεως 4.20  καὶ τὰς λυχνίας καὶ τοὺς λύχνους τοῦ φωτὸς κατὰ τὸ κρίμα καὶ κατὰ πρόσωπον τοῦ δαβιρ χρυσίου καθαροῦ 4.21  καὶ λαβίδες αὐτῶν καὶ οἱ λύχνοι αὐτῶν καὶ τὰς φιάλας καὶ τὰς θυΐσκας καὶ τὰ πυρεῖα χρυσίου καθαροῦ 4.22  καὶ ἡ θύρα τοῦ οἴκου ἡ ἐσωτέρα εἰς τὰ ἅγια τῶν ἁγίων εἰς τὰς θύρας τοῦ οἴκου τοῦ ναοῦ χρυσᾶς

4.1  kai epoiehsen to thysiastehrion chalkoyn pehcheohn eikosi mehkos kai to eyros pehcheohn eikosi ypsos pehcheohn deka 4.2  kai epoiehsen tehn thalassan chytehn pehcheohn deka tehn diametrehsin stroggylehn kyklothen kai pehcheohn pente to ypsos kai to kyklohma pehcheohn triakonta 4.3  kai omoiohma moschohn ypokatohthen aytehs kykloh kykloysin aytehn pehcheis deka periechoysin ton loytehra kyklothen dyo geneh echohneysan toys moschoys en teh chohneysei aytohn 4.4  eh epoiehsan aytoys dohdeka moschoys oi treis blepontes borran kai oi treis blepontes dysmas kai oi treis blepontes noton kai oi treis blepontes kat' anatolas kai eh thalassa ep' aytohn anoh ehsan ta opisthia aytohn esoh 4.5  kai to pachos aytehs palaistehs kai to cheilos aytehs ohs cheilos potehrioy diageglymmena blastoys krinoy chohroysan metrehtas trischilioys kai exetelesen 4.6  kai epoiehsen loytehras deka kai ethehken toys pente ek dexiohn kai toys pente ex aristerohn toy plynein en aytois ta erga tohn olokaytohmatohn kai apoklyzein en aytois kai eh thalassa eis to niptesthai toys iereis en ayteh 4.7  kai epoiehsen tas lychnias tas chrysas deka kata to krima aytohn kai ethehken en toh naoh pente ek dexiohn kai pente ex aristerohn 4.8  kai epoiehsen trapezas deka kai ethehken en toh naoh pente ek dexiohn kai pente ex eyohnymohn kai epoiehsen phialas chrysas ekaton 4.9  kai epoiehsen tehn aylehn tohn iereohn kai tehn aylehn tehn megalehn kai thyras teh ayleh kai thyrohmata aytohn katakechalkohmena chalkoh 4.10  kai tehn thalassan ethehken apo gohnias toy oikoy ek dexiohn ohs pros anatolas katenanti 4.11  kai epoiehsen chiram tas kreagras kai ta pyreia kai tehn escharan toy thysiastehrioy kai panta ta skeyeh aytoy kai synetelesen chiram poiehsai pasan tehn ergasian ehn epoiehsen salohmohn toh basilei en oikoh toy theoy 4.12  styloys dyo kai ep' aytohn gohlath teh chohthareth epi tohn kephalohn tohn stylohn dyo kai diktya dyo sygkalypsai tas kephalas tohn chohthareth a estin epi tohn kephalohn tohn stylohn 4.13  kai kohdohnas chrysoys tetrakosioys eis ta dyo diktya kai dyo geneh roiskohn en toh diktyoh toh eni toy sygkalypsai tas dyo gohlath tohn chohthareth a estin epanoh tohn stylohn 4.14  kai tas mechohnohth epoiehsen deka kai toys loytehras epoiehsen epi tohn mechohnohth 4.15  kai tehn thalassan mian kai toys moschoys toys dohdeka ypokatoh aytehs 4.16  kai toys podistehras kai toys analehmptehras kai toys lebehtas kai tas kreagras kai panta ta skeyeh aytohn a epoiehsen chiram kai anehnegken toh basilei salohmohn en oikoh kyrioy chalkoy katharoy 4.17  en toh perichohroh toy iordanoy echohneysen ayta o basileys en toh pachei tehs gehs en oikoh sokchohth kai ana meson sirdatha 4.18  kai epoiehsen salohmohn panta ta skeyeh tayta eis plehthos sphodra oti oyk exelipen olkeh toy chalkoy 4.19  kai epoiehsen salohmohn panta ta skeyeh oikoy kyrioy kai to thysiastehrion to chrysoyn kai tas trapezas kai ep' aytohn artoi protheseohs 4.20  kai tas lychnias kai toys lychnoys toy phohtos kata to krima kai kata prosohpon toy dabir chrysioy katharoy 4.21  kai labides aytohn kai oi lychnoi aytohn kai tas phialas kai tas thyiskas kai ta pyreia chrysioy katharoy 4.22  kai eh thyra toy oikoy eh esohtera eis ta agia tohn agiohn eis tas thyras toy oikoy toy naoy chrysas

4.1  וַיַּעַשׂ מִזְבַּח נְחֹשֶׁת עֶשְׂרִים אַמָּה אָרְכֹּו וְעֶשְׂרִים אַמָּה רָחְבֹּו וְעֶשֶׂר אַמֹּות קֹומָתֹו׃ ס 4.2  וַיַּעַשׂ אֶת־הַיָּם מוּצָק עֶשֶׂר בָּאַמָּה מִשְּׂפָתֹו אֶל־שְׂפָתֹו עָגֹול ׀ סָבִיב וְחָמֵשׁ בָּאַמָּה קֹומָתֹו וְקָו שְׁלֹשִׁים בָּאַמָּה יָסֹב אֹתֹו סָבִיב׃ 4.3  וּדְמוּת בְּקָרִים תַּחַת לֹו סָבִיב ׀ סָבִיב סֹובְבִים אֹתֹו עֶשֶׂר בָּאַמָּה מַקִּיפִים אֶת־הַיָּם סָבִיב שְׁנַיִם טוּרִים הַבָּקָר יְצוּקִים בְּמֻצַקְתֹּו׃ 4.4  עֹומֵד עַל־שְׁנֵים עָשָׂר בָּקָר שְׁלֹשָׁה פֹנִים ׀ צָפֹונָה וּשְׁלֹושָׁה פֹנִים ׀ יָמָּה וּשְׁלֹשָׁה ׀ פֹּנִים נֶגְבָּה וּשְׁלֹשָׁה פֹּנִים מִזְרָחָה וְהַיָּם עֲלֵיהֶם מִלְמָעְלָה וְכָל־אֲחֹרֵיהֶם בָּיְתָה׃ 4.5  וְעָבְיֹו טֶפַח וּשְׂפָתֹו כְּמַעֲשֵׂה שְׂפַת־כֹּוס פֶּרַח שֹׁושַׁנָּה מַחֲזִיק בַּתִּים שְׁלֹשֶׁת אֲלָפִים יָכִיל׃ ס 4.6  וַיַּעַשׂ כִּיֹּורִים עֲשָׂרָה וַיִּתֵּן חֲמִשָּׁה מִיָּמִין וַחֲמִשָּׁה מִשְּׂמֹאול לְרָחְצָה בָהֶם אֶת־מַעֲשֵׂה הָעֹולָה יָדִיחוּ בָם וְהַיָּם לְרָחְצָה לַכֹּהֲנִים בֹּו׃ ס 4.7  וַיַּעַשׂ אֶת־מְנֹרֹות הַזָּהָב עֶשֶׂר כְּמִשְׁפָּטָם וַיִּתֵּן בַּהֵיכָל חָמֵשׁ מִיָּמִין וְחָמֵשׁ מִשְּׂמֹאול׃ ס 4.8  וַיַּעַשׂ שֻׁלְחָנֹות עֲשָׂרָה וַיַּנַּח בַּהֵיכָל חֲמִשָּׁה מִיָּמִין וַחֲמִשָּׁה מִשְּׂמֹאול וַיַּעַשׂ מִזְרְקֵי זָהָב מֵאָה׃ 4.9  וַיַּעַשׂ חֲצַר הַכֹּהֲנִים וְהָעֲזָרָה הַגְּדֹולָה וּדְלָתֹות לָעֲזָרָה וְדַלְתֹותֵיהֶם צִפָּה נְחֹשֶׁת׃ 4.10  וְאֶת־הַיָּם נָתַן מִכֶּתֶף הַיְמָנִית קֵדְמָה מִמּוּל נֶגְבָּה׃ 4.11  וַיַּעַשׂ חוּרָם אֶת־הַסִּירֹות וְאֶת־הַיָּעִים וְאֶת־הַמִּזְרָקֹות ס וַיְכַל [חיּרָם כ] (חוּרָם ק) לַעֲשֹׂות אֶת־הַמְּלָאכָה אֲשֶׁר עָשָׂה לַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה בְּבֵית הָאֱלֹהִים׃ 4.12  עַמּוּדִים שְׁנַיִם וְהַגֻּלֹּות וְהַכֹּתָרֹות עַל־רֹאשׁ הָעַמּוּדִים שְׁתָּיִם וְהַשְּׂבָכֹות שְׁתַּיִם לְכַסֹּות אֶת־שְׁתֵּי גֻּלֹּות הַכֹּתָרֹות אֲשֶׁר עַל־רֹאשׁ הָעַמּוּדִים׃ 4.13  וְאֶת־הָרִמֹּונִים אַרְבַּע מֵאֹות לִשְׁתֵּי הַשְּׂבָכֹות שְׁנַיִם טוּרִים רִמֹּונִים לַשְּׂבָכָה הָאֶחָת לְכַסֹּות אֶת־שְׁתֵּי גֻּלֹּות הַכֹּתָרֹות אֲשֶׁר עַל־פְּנֵי הָעַמּוּדִים׃ 4.14  וְאֶת־הַמְּכֹנֹות עָשָׂה וְאֶת־הַכִּיֹּרֹות עָשָׂה עַל־הַמְּכֹנֹות׃ 4.15  אֶת־הַיָּם אֶחָד וְאֶת־הַבָּקָר שְׁנֵים־עָשָׂר תַּחְתָּיו׃ 4.16  וְאֶת־הַסִּירֹות וְאֶת־הַיָּעִים וְאֶת־הַמִּזְלָגֹות וְאֶת־כָּל־כְּלֵיהֶם עָשָׂה חוּרָם אָבִיו לַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה לְבֵית יְהוָה נְחֹשֶׁת מָרוּק׃ 4.17  בְּכִכַּר הַיַּרְדֵּן יְצָקָם הַמֶּלֶךְ בַּעֲבִי הָאֲדָמָה בֵּין סֻכֹּות וּבֵין צְרֵדָתָה׃ 4.18  וַיַּעַשׂ שְׁלֹמֹה כָּל־הַכֵּלִים הָאֵלֶּה לָרֹב מְאֹד כִּי לֹא נֶחְקַר מִשְׁקַל הַנְּחֹשֶׁת׃ פ 4.19  וַיַּעַשׂ שְׁלֹמֹה אֵת כָּל־הַכֵּלִים אֲשֶׁר בֵּית הָאֱלֹהִים וְאֵת מִזְבַּח הַזָּהָב וְאֶת־הַשֻּׁלְחָנֹות וַעֲלֵיהֶם לֶחֶם הַפָּנִים׃ 4.20  וְאֶת־הַמְּנֹרֹות וְנֵרֹתֵיהֶם לְבַעֲרָם כַּמִּשְׁפָּט לִפְנֵי הַדְּבִיר זָהָב סָגוּר׃ 4.21  וְהַפֶּרַח וְהַנֵּרֹות וְהַמֶּלְקַחַיִם זָהָב הוּא מִכְלֹות זָהָב׃ 4.22  וְהַמְזַמְּרֹות וְהַמִּזְרָקֹות וְהַכַּפֹּות וְהַמַּחְתֹּות זָהָב סָגוּר וּפֶתַח הַבַּיִת דַּלְתֹותָיו הַפְּנִימִיֹּות לְקֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים וְדַלְתֵי הַבַּיִת לַהֵיכָל זָהָב׃

4.1  wajaOax mizbah nhoxxaet Oaexrijm AamaaH Aaarkow wOaexrijm AamaaH raahbow wOaexaer Aamowt qowmaatow׃ s 4.2  wajaOax Aaet-Hajaam mwcaaq Oaexaer baaAamaaH mixpaatow Aael-xpaatow Oaagowl saabijb whaamexx baaAamaaH qowmaatow wqaaw xxloxxijm baaAamaaH jaasob Aotow saabijb׃ 4.3  wdmwt bqaarijm tahat low saabijb saabijb sowbbijm Aotow Oaexaer baaAamaaH maqijpijm Aaet-Hajaam saabijb xxnajim Twrijm Habaaqaar jcwqijm bmucaqtow׃ 4.4  Oowmed Oal-xxnejm Oaaxaar baaqaar xxloxxaaH ponijm caapownaaH wxxlowxxaaH ponijm jaamaaH wxxloxxaaH ponijm naegbaaH wxxloxxaaH ponijm mizraahaaH wHajaam OalejHaem milmaaOlaaH wkaal-AahorejHaem baajtaaH׃ 4.5  wOaabjow Taepah wxpaatow kmaOaxeH xpat-kows paerah xxowxxanaaH mahazijq batijm xxloxxaet Aalaapijm jaakijl׃ s 4.6  wajaOax kijowrijm OaxaaraaH wajiten hamixxaaH mijaamijn wahamixxaaH mixmoAwl lraahcaaH baaHaem Aaet-maOaxeH HaaOowlaaH jaadijhw baam wHajaam lraahcaaH lakoHanijm bow׃ s 4.7  wajaOax Aaet-mnorowt HazaaHaab Oaexaer kmixxpaaTaam wajiten baHejkaal haamexx mijaamijn whaamexx mixmoAwl׃ s 4.8  wajaOax xxulhaanowt OaxaaraaH wajanah baHejkaal hamixxaaH mijaamijn wahamixxaaH mixmoAwl wajaOax mizrqej zaaHaab meAaaH׃ 4.9  wajaOax hacar HakoHanijm wHaaOazaaraaH HagdowlaaH wdlaatowt laaOazaaraaH wdaltowtejHaem cipaaH nhoxxaet׃ 4.10  wAaet-Hajaam naatan mikaetaep Hajmaanijt qedmaaH mimwl naegbaaH׃ 4.11  wajaOax hwraam Aaet-Hasijrowt wAaet-HajaaOijm wAaet-Hamizraaqowt s wajkal [hjraam k] (hwraam q) laOaxowt Aaet-HamlaaAkaaH Aaxxaer OaaxaaH lamaelaek xxlomoH bbejt HaaAaeloHijm׃ 4.12  Oamwdijm xxnajim wHagulowt wHakotaarowt Oal-roAxx HaaOamwdijm xxtaajim wHaxbaakowt xxtajim lkasowt Aaet-xxtej gulowt Hakotaarowt Aaxxaer Oal-roAxx HaaOamwdijm׃ 4.13  wAaet-Haarimownijm AarbaO meAowt lixxtej Haxbaakowt xxnajim Twrijm rimownijm laxbaakaaH HaaAaehaat lkasowt Aaet-xxtej gulowt Hakotaarowt Aaxxaer Oal-pnej HaaOamwdijm׃ 4.14  wAaet-Hamkonowt OaaxaaH wAaet-Hakijorowt OaaxaaH Oal-Hamkonowt׃ 4.15  Aaet-Hajaam Aaehaad wAaet-Habaaqaar xxnejm-Oaaxaar tahtaajw׃ 4.16  wAaet-Hasijrowt wAaet-HajaaOijm wAaet-Hamizlaagowt wAaet-kaal-klejHaem OaaxaaH hwraam Aaabijw lamaelaek xxlomoH lbejt jHwaaH nhoxxaet maarwq׃ 4.17  bkikar Hajarden jcaaqaam Hamaelaek baOabij HaaAadaamaaH bejn sukowt wbejn credaataaH׃ 4.18  wajaOax xxlomoH kaal-Hakelijm HaaAelaeH laarob mAod kij loA naehqar mixxqal Hanhoxxaet׃ p 4.19  wajaOax xxlomoH Aet kaal-Hakelijm Aaxxaer bejt HaaAaeloHijm wAet mizbah HazaaHaab wAaet-Haxxulhaanowt waOalejHaem laehaem Hapaanijm׃ 4.20  wAaet-Hamnorowt wnerotejHaem lbaOaraam kamixxpaaT lipnej Hadbijr zaaHaab saagwr׃ 4.21  wHapaerah wHanerowt wHamaelqahajim zaaHaab HwA miklowt zaaHaab׃ 4.22  wHamzamrowt wHamizraaqowt wHakapowt wHamahtowt zaaHaab saagwr wpaetah Habajit daltowtaajw Hapnijmijowt lqodaexx Haqaadaaxxijm wdaltej Habajit laHejkaal zaaHaab׃

4.1  ויעש מזבח נחשת עשרים אמה ארכו ועשרים אמה רחבו ועשר אמות קומתו׃ ס 4.2  ויעש את־הים מוצק עשר באמה משפתו אל־שפתו עגול ׀ סביב וחמש באמה קומתו וקו שלשים באמה יסב אתו סביב׃ 4.3  ודמות בקרים תחת לו סביב ׀ סביב סובבים אתו עשר באמה מקיפים את־הים סביב שנים טורים הבקר יצוקים במצקתו׃ 4.4  עומד על־שנים עשר בקר שלשה פנים ׀ צפונה ושלושה פנים ׀ ימה ושלשה ׀ פנים נגבה ושלשה פנים מזרחה והים עליהם מלמעלה וכל־אחריהם ביתה׃ 4.5  ועביו טפח ושפתו כמעשה שפת־כוס פרח שושנה מחזיק בתים שלשת אלפים יכיל׃ ס 4.6  ויעש כיורים עשרה ויתן חמשה מימין וחמשה משמאול לרחצה בהם את־מעשה העולה ידיחו בם והים לרחצה לכהנים בו׃ ס 4.7  ויעש את־מנרות הזהב עשר כמשפטם ויתן בהיכל חמש מימין וחמש משמאול׃ ס 4.8  ויעש שלחנות עשרה וינח בהיכל חמשה מימין וחמשה משמאול ויעש מזרקי זהב מאה׃ 4.9  ויעש חצר הכהנים והעזרה הגדולה ודלתות לעזרה ודלתותיהם צפה נחשת׃ 4.10  ואת־הים נתן מכתף הימנית קדמה ממול נגבה׃ 4.11  ויעש חורם את־הסירות ואת־היעים ואת־המזרקות ס ויכל [חירם כ] (חורם ק) לעשות את־המלאכה אשר עשה למלך שלמה בבית האלהים׃ 4.12  עמודים שנים והגלות והכתרות על־ראש העמודים שתים והשבכות שתים לכסות את־שתי גלות הכתרות אשר על־ראש העמודים׃ 4.13  ואת־הרמונים ארבע מאות לשתי השבכות שנים טורים רמונים לשבכה האחת לכסות את־שתי גלות הכתרות אשר על־פני העמודים׃ 4.14  ואת־המכנות עשה ואת־הכירות עשה על־המכנות׃ 4.15  את־הים אחד ואת־הבקר שנים־עשר תחתיו׃ 4.16  ואת־הסירות ואת־היעים ואת־המזלגות ואת־כל־כליהם עשה חורם אביו למלך שלמה לבית יהוה נחשת מרוק׃ 4.17  בככר הירדן יצקם המלך בעבי האדמה בין סכות ובין צרדתה׃ 4.18  ויעש שלמה כל־הכלים האלה לרב מאד כי לא נחקר משקל הנחשת׃ פ 4.19  ויעש שלמה את כל־הכלים אשר בית האלהים ואת מזבח הזהב ואת־השלחנות ועליהם לחם הפנים׃ 4.20  ואת־המנרות ונרתיהם לבערם כמשפט לפני הדביר זהב סגור׃ 4.21  והפרח והנרות והמלקחים זהב הוא מכלות זהב׃ 4.22  והמזמרות והמזרקות והכפות והמחתות זהב סגור ופתח הבית דלתותיו הפנימיות לקדש הקדשים ודלתי הבית להיכל זהב׃

4.1  wjOx mzbh nhxt Oxrjm AmH Arkw wOxrjm AmH rhbw wOxr Amwt qwmtw׃ s 4.2  wjOx At-Hjm mwcq Oxr bAmH mxptw Al-xptw Ogwl sbjb whmx bAmH qwmtw wqw xlxjm bAmH jsb Atw sbjb׃ 4.3  wdmwt bqrjm tht lw sbjb sbjb swbbjm Atw Oxr bAmH mqjpjm At-Hjm sbjb xnjm Twrjm Hbqr jcwqjm bmcqtw׃ 4.4  Owmd Ol-xnjm Oxr bqr xlxH pnjm cpwnH wxlwxH pnjm jmH wxlxH pnjm ngbH wxlxH pnjm mzrhH wHjm OljHm mlmOlH wkl-AhrjHm bjtH׃ 4.5  wObjw Tph wxptw kmOxH xpt-kws prh xwxnH mhzjq btjm xlxt Alpjm jkjl׃ s 4.6  wjOx kjwrjm OxrH wjtn hmxH mjmjn whmxH mxmAwl lrhcH bHm At-mOxH HOwlH jdjhw bm wHjm lrhcH lkHnjm bw׃ s 4.7  wjOx At-mnrwt HzHb Oxr kmxpTm wjtn bHjkl hmx mjmjn whmx mxmAwl׃ s 4.8  wjOx xlhnwt OxrH wjnh bHjkl hmxH mjmjn whmxH mxmAwl wjOx mzrqj zHb mAH׃ 4.9  wjOx hcr HkHnjm wHOzrH HgdwlH wdltwt lOzrH wdltwtjHm cpH nhxt׃ 4.10  wAt-Hjm ntn mktp Hjmnjt qdmH mmwl ngbH׃ 4.11  wjOx hwrm At-Hsjrwt wAt-HjOjm wAt-Hmzrqwt s wjkl [hjrm k] (hwrm q) lOxwt At-HmlAkH Axr OxH lmlk xlmH bbjt HAlHjm׃ 4.12  Omwdjm xnjm wHglwt wHktrwt Ol-rAx HOmwdjm xtjm wHxbkwt xtjm lkswt At-xtj glwt Hktrwt Axr Ol-rAx HOmwdjm׃ 4.13  wAt-Hrmwnjm ArbO mAwt lxtj Hxbkwt xnjm Twrjm rmwnjm lxbkH HAht lkswt At-xtj glwt Hktrwt Axr Ol-pnj HOmwdjm׃ 4.14  wAt-Hmknwt OxH wAt-Hkjrwt OxH Ol-Hmknwt׃ 4.15  At-Hjm Ahd wAt-Hbqr xnjm-Oxr thtjw׃ 4.16  wAt-Hsjrwt wAt-HjOjm wAt-Hmzlgwt wAt-kl-kljHm OxH hwrm Abjw lmlk xlmH lbjt jHwH nhxt mrwq׃ 4.17  bkkr Hjrdn jcqm Hmlk bObj HAdmH bjn skwt wbjn crdtH׃ 4.18  wjOx xlmH kl-Hkljm HAlH lrb mAd kj lA nhqr mxql Hnhxt׃ p 4.19  wjOx xlmH At kl-Hkljm Axr bjt HAlHjm wAt mzbh HzHb wAt-Hxlhnwt wOljHm lhm Hpnjm׃ 4.20  wAt-Hmnrwt wnrtjHm lbOrm kmxpT lpnj Hdbjr zHb sgwr׃ 4.21  wHprh wHnrwt wHmlqhjm zHb HwA mklwt zHb׃ 4.22  wHmzmrwt wHmzrqwt wHkpwt wHmhtwt zHb sgwr wpth Hbjt dltwtjw Hpnjmjwt lqdx Hqdxjm wdltj Hbjt lHjkl zHb׃

4.1  Fecit quoque altare aeneum viginti cubitorum longitudinis et viginti cubitorum latitudinis et decem cubitorum 4.2  altitudinis. Mare etiam fusile decem cubitis a labio usque ad labium rotundum per circuitum; quinque cubitos habebat altitudinis, et funiculus triginta cubitorum ambiebat gyrum eius. 4.3  Similitudo quoque boum erat subter illud, in circuitu circumdabant illud — decem cubitis — duobus versibus alvum maris circuibant boves fusiles in una fusione cum mari. 4.4  Et ipsum mare super duodecim boves impositum erat, quorum tres respiciebant aquilonem et alii tres occidentem, porro tres alii meridiem et tres, qui reliqui erant, orientem habentes mare superpositum; posteriora autem boum erant intrinsecus sub mari. 4.5  Porro vastitas eius habebat mensuram palmi, et labium illius erat quasi labium calicis vel repandi lilii; capiebatque tria milia batos. 4.6  Fecit quoque luteres decem et posuit quinque a dextris et quinque a sinistris, ut lavarent in eis omnia, quae in holocaustum oblaturi erant; porro in mari sacerdotes lavabantur. 4.7  Fecit autem et candelabra aurea decem secundum speciem, qua iussa erant fieri, et posuit ea in templo quinque a dextris et quinque a sinistris. 4.8  Necnon et mensas decem, et posuit eas in templo quinque a dextris et quinque a sinistris; phialas quoque aureas centum. 4.9  Fecit etiam atrium sacerdotum et atrium grande et ostia in atrio, quae texit aere. 4.10  Porro mare posuit in latere dextro contra orientem ad meridiem. 4.11  Fecit autem Hiram lebetes et vatilla et phialas et complevit omne opus regis Salomonis in domo Dei; 4.12  hoc est columnas duas et globos et capitella super caput columnarum duarum et serta duo, quae tegerent globos capitellorum; 4.13  malogranata quoque quadringenta et serta duo, ita ut bini ordines malogranatorum singulis sertis iungerentur, quae protegerent globos capitellorum columnarum. 4.14  Bases etiam fecit et luteres, quos superposuit basibus, 4.15  mare unum, boves quoque duodecim sub mari; 4.16  et lebetes et vatilla et fuscinulas: omnia vasa fecit regi Salomoni Hiram magister eius pro domo Domini ex aere mundissimo. 4.17  In regione Iordanis fudit ea rex in argillosa terra inter Succoth et Saredatha. 4.18  Fecitque Salomon multitudinem vasorum innumerabilem, ita ut ignoraretur pondus aeris. 4.19  Fecitque Salomon omnia vasa domus Dei et altare aureum et mensas et super eas panes propositionis; 4.20  candelabra quoque cum lucernis suis, ut lucerent ante Dabir iuxta ritum, ex auro purissimo, 4.21  et florem et lucernas et forcipes aureos: omnia de auro perfectissimo facta sunt; 4.22  cultros quoque et phialas et sartagines et turibula ex auro purissimo. Et ostia templi interiora in sancta sanctorum et ostia templi forinsecus aurea.

5.1  Also ward alle Arbeit vollendet, die Salomo am Hause des HERRN machte. Und Salomo brachte hinein, was sein Vater David geheiligt hatte, dazu das Silber und das Gold und alle Geräte und legte es in die Schatzkammern des Hauses Gottes. 5.2  Da versammelte Salomo die Ältesten in Israel und alle Häupter der Stämme, die Fürsten der Vaterhäuser der Kinder Israel, in Jerusalem, um die Lade des Bundes des HERRN heraufzubringen aus der Stadt Davids; das ist Zion. 5.3  Und alle Männer Israels versammelten sich beim König zum Fest, das heißt im siebenten Monat. 5.4  Und alle Ältesten Israels kamen; und die Leviten nahmen die Lade 5.5  und brachten die Lade hinauf, samt der Stiftshütte und allen heiligen Geräten, die in dem Zelte waren. Die Priester und die Leviten brachten sie hinauf. 5.6  Der König Salomo aber und die ganze Gemeinde Israel, die vor der Lade bei ihm versammelt war, opferten Schafe und Rinder, so viel, daß ihre Menge weder zu zählen noch zu berechnen war. 5.7  Also brachten die Priester die Bundeslade des HERRN an ihren Ort in den Chor des Hauses, in das Allerheiligste, unter die Flügel der Cherubim. 5.8  Denn die Cherubim breiteten beide Flügel aus über den Ort der Lade; und die Cherubim bedeckten die Lade und deren Stangen von oben her. 5.9  Die Stangen aber waren so lang, daß man die Enden der Stangen von der Lade aus, vor dem Chor sehen konnte, aber von außen sah man sie nicht. Und sie blieb daselbst bis auf diesen Tag. 5.10  Es war nichts in der Lade, als die beiden Tafeln, die Mose am Horeb darein getan hatte, als der HERR mit den Kindern Israel einen Bund machte, da sie aus Ägypten zogen. 5.11  Und als die Priester aus dem Heiligtum herausgingen (denn alle Priester, die vorhanden waren, hatten sich geheiligt, ohne Rücksicht auf die Abteilungen), 5.12  und als auch die Leviten, alle Sänger, Asaph, Heman, Jedutun und ihre Söhne und ihre Brüder, in weiße Baumwolle gekleidet, dastanden mit Zimbeln, Psaltern und Harfen östlich vom Altar, und bei ihnen hundertundzwanzig Priester, die auf Trompeten bliesen, 5.13  da war es, wie wenn die, welche die Trompeten bliesen und sangen, nur eine Stimme hören ließen, zu loben und zu danken dem HERRN. Und als sie die Stimme erhoben mit Trompeten, Zimbeln und Saitenspiel und mit dem Lobe des HERRN, daß er freundlich ist und seine Güte ewig währt, da ward das Haus des HERRN mit einer Wolke erfüllt, 5.14  so daß die Priester wegen der Wolke nicht zum Dienste antreten konnten, denn die Herrlichkeit des HERRN erfüllte das Haus Gottes.

5.1  καὶ συνετελέσθη πᾶσα ἡ ἐργασία ἣν ἐποίησεν σαλωμων ἐν οἴκῳ κυρίου καὶ εἰσήνεγκεν σαλωμων τὰ ἅγια δαυιδ τοῦ πατρὸς αὐτοῦ τὸ ἀργύριον καὶ τὸ χρυσίον καὶ τὰ σκεύη ἔδωκεν εἰς θησαυρὸν οἴκου κυρίου 5.2  τότε ἐξεκκλησίασεν σαλωμων τοὺς πρεσβυτέρους ισραηλ καὶ πάντας τοὺς ἄρχοντας τῶν φυλῶν τοὺς ἡγουμένους πατριῶν υἱῶν ισραηλ εἰς ιερουσαλημ τοῦ ἀνενέγκαι κιβωτὸν διαθήκης κυρίου ἐκ πόλεως δαυιδ αὕτη σιων 5.3  καὶ ἐξεκκλησιάσθησαν πρὸς τὸν βασιλέα πᾶς ἀνὴρ ισραηλ ἐν τῇ ἑορτῇ οὗτος ὁ μὴν ἕβδομος 5.4  καὶ ἦλθον πάντες οἱ πρεσβύτεροι ισραηλ καὶ ἔλαβον πάντες οἱ λευῖται τὴν κιβωτὸν 5.5  καὶ ἀνήνεγκαν τὴν κιβωτὸν καὶ τὴν σκηνὴν τοῦ μαρτυρίου καὶ πάντα τὰ σκεύη τὰ ἅγια τὰ ἐν τῇ σκηνῇ καὶ ἀνήνεγκαν αὐτὴν οἱ ἱερεῖς καὶ οἱ λευῖται 5.6  καὶ ὁ βασιλεὺς σαλωμων καὶ πᾶσα συναγωγὴ ισραηλ καὶ οἱ φοβούμενοι καὶ οἱ ἐπισυνηγμένοι αὐτῶν ἔμπροσθεν τῆς κιβωτοῦ θύοντες μόσχους καὶ πρόβατα οἳ οὐκ ἀριθμηθήσονται καὶ οἳ οὐ λογισθήσονται ἀπὸ τοῦ πλήθους 5.7  καὶ εἰσήνεγκαν οἱ ἱερεῖς τὴν κιβωτὸν διαθήκης κυρίου εἰς τὸν τόπον αὐτῆς εἰς τὸ δαβιρ τοῦ οἴκου εἰς τὰ ἅγια τῶν ἁγίων ὑποκάτω τῶν πτερύγων τῶν χερουβιν 5.8  καὶ ἦν τὰ χερουβιν διαπεπετακότα τὰς πτέρυγας αὐτῶν ἐπὶ τὸν τόπον τῆς κιβωτοῦ καὶ συνεκάλυπτεν τὰ χερουβιν ἐπὶ τὴν κιβωτὸν καὶ ἐπὶ τοὺς ἀναφορεῖς αὐτῆς ἐπάνωθεν 5.9  καὶ ὑπερεῖχον οἱ ἀναφορεῖς καὶ ἐβλέποντο αἱ κεφαλαὶ τῶν ἀναφορέων ἐκ τῶν ἁγίων εἰς πρόσωπον τοῦ δαβιρ οὐκ ἐβλέποντο ἔξω καὶ ἦσαν ἐκεῖ ἕως τῆς ἡμέρας ταύτης 5.10  οὐκ ἦν ἐν τῇ κιβωτῷ πλὴν δύο πλάκες ἃς ἔθηκεν μωυσῆς ἐν χωρηβ ἃ διέθετο κύριος μετὰ τῶν υἱῶν ισραηλ ἐν τῷ ἐξελθεῖν αὐτοὺς ἐκ γῆς αἰγύπτου 5.11  καὶ ἐγένετο ἐν τῷ ἐξελθεῖν τοὺς ἱερεῖς ἐκ τῶν ἁγίων ὅτι πάντες οἱ ἱερεῖς οἱ εὑρεθέντες ἡγιάσθησαν οὐκ ἦσαν διατεταγμένοι κατ' ἐφημερίαν 5.12  καὶ οἱ λευῖται οἱ ψαλτῳδοὶ πάντες τοῖς υἱοῖς ασαφ τῷ αιμαν τῷ ιδιθουν καὶ τοῖς υἱοῖς αὐτῶν καὶ τοῖς ἀδελφοῖς αὐτῶν τῶν ἐνδεδυμένων στολὰς βυσσίνας ἐν κυμβάλοις καὶ ἐν νάβλαις καὶ ἐν κινύραις ἑστηκότες κατέναντι τοῦ θυσιαστηρίου καὶ μετ' αὐτῶν ἱερεῖς ἑκατὸν εἴκοσι σαλπίζοντες ταῖς σάλπιγξιν 5.13  καὶ ἐγένετο μία φωνὴ ἐν τῷ σαλπίζειν καὶ ἐν τῷ ψαλτῳδεῖν καὶ ἐν τῷ ἀναφωνεῖν φωνῇ μιᾷ τοῦ ἐξομολογεῖσθαι καὶ αἰνεῖν τῷ κυρίῳ καὶ ὡς ὕψωσαν φωνὴν ἐν σάλπιγξιν καὶ ἐν κυμβάλοις καὶ ἐν ὀργάνοις τῶν ᾠδῶν καὶ ἔλεγον ἐξομολογεῖσθε τῷ κυρίῳ ὅτι ἀγαθόν ὅτι εἰς τὸν αἰῶνα τὸ ἔλεος αὐτοῦ καὶ ὁ οἶκος ἐνεπλήσθη νεφέλης δόξης κυρίου 5.14  καὶ οὐκ ἠδύναντο οἱ ἱερεῖς τοῦ στῆναι λειτουργεῖν ἀπὸ προσώπου τῆς νεφέλης ὅτι ἐνέπλησεν δόξα κυρίου τὸν οἶκον τοῦ θεοῦ

5.1  kai synetelestheh pasa eh ergasia ehn epoiehsen salohmohn en oikoh kyrioy kai eisehnegken salohmohn ta agia dayid toy patros aytoy to argyrion kai to chrysion kai ta skeyeh edohken eis thehsayron oikoy kyrioy 5.2  tote exekklehsiasen salohmohn toys presbyteroys israehl kai pantas toys archontas tohn phylohn toys ehgoymenoys patriohn yiohn israehl eis ieroysalehm toy anenegkai kibohton diathehkehs kyrioy ek poleohs dayid ayteh siohn 5.3  kai exekklehsiasthehsan pros ton basilea pas anehr israehl en teh eorteh oytos o mehn ebdomos 5.4  kai ehlthon pantes oi presbyteroi israehl kai elabon pantes oi leyitai tehn kibohton 5.5  kai anehnegkan tehn kibohton kai tehn skehnehn toy martyrioy kai panta ta skeyeh ta agia ta en teh skehneh kai anehnegkan aytehn oi iereis kai oi leyitai 5.6  kai o basileys salohmohn kai pasa synagohgeh israehl kai oi phoboymenoi kai oi episynehgmenoi aytohn emprosthen tehs kibohtoy thyontes moschoys kai probata oi oyk arithmehthehsontai kai oi oy logisthehsontai apo toy plehthoys 5.7  kai eisehnegkan oi iereis tehn kibohton diathehkehs kyrioy eis ton topon aytehs eis to dabir toy oikoy eis ta agia tohn agiohn ypokatoh tohn pterygohn tohn cheroybin 5.8  kai ehn ta cheroybin diapepetakota tas pterygas aytohn epi ton topon tehs kibohtoy kai synekalypten ta cheroybin epi tehn kibohton kai epi toys anaphoreis aytehs epanohthen 5.9  kai ypereichon oi anaphoreis kai ebleponto ai kephalai tohn anaphoreohn ek tohn agiohn eis prosohpon toy dabir oyk ebleponto exoh kai ehsan ekei eohs tehs ehmeras taytehs 5.10  oyk ehn en teh kibohtoh plehn dyo plakes as ethehken mohysehs en chohrehb a dietheto kyrios meta tohn yiohn israehl en toh exelthein aytoys ek gehs aigyptoy 5.11  kai egeneto en toh exelthein toys iereis ek tohn agiohn oti pantes oi iereis oi eyrethentes ehgiasthehsan oyk ehsan diatetagmenoi kat' ephehmerian 5.12  kai oi leyitai oi psaltohdoi pantes tois yiois asaph toh aiman toh idithoyn kai tois yiois aytohn kai tois adelphois aytohn tohn endedymenohn stolas byssinas en kymbalois kai en nablais kai en kinyrais estehkotes katenanti toy thysiastehrioy kai met' aytohn iereis ekaton eikosi salpizontes tais salpigxin 5.13  kai egeneto mia phohneh en toh salpizein kai en toh psaltohdein kai en toh anaphohnein phohneh mia toy exomologeisthai kai ainein toh kyrioh kai ohs ypsohsan phohnehn en salpigxin kai en kymbalois kai en organois tohn ohdohn kai elegon exomologeisthe toh kyrioh oti agathon oti eis ton aiohna to eleos aytoy kai o oikos eneplehstheh nephelehs doxehs kyrioy 5.14  kai oyk ehdynanto oi iereis toy stehnai leitoyrgein apo prosohpoy tehs nephelehs oti eneplehsen doxa kyrioy ton oikon toy theoy

5.1  וַתִּשְׁלַם כָּל־הַמְּלָאכָה אֲשֶׁר־עָשָׂה שְׁלֹמֹה לְבֵית יְהוָה ס וַיָּבֵא שְׁלֹמֹה אֶת־קָדְשֵׁי ׀ דָּוִיד אָבִיו וְאֶת־הַכֶּסֶף וְאֶת־הַזָּהָב וְאֶת־כָּל־הַכֵּלִים נָתַן בְּאֹצְרֹות בֵּית הָאֱלֹהִים׃ פ 5.2  אָז יַקְהֵיל שְׁלֹמֹה אֶת־זִקְנֵי יִשְׂרָאֵל וְאֶת־כָּל־רָאשֵׁי הַמַּטֹּות נְשִׂיאֵי הָאָבֹות לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶל־יְרוּשָׁלִָם לְהַעֲלֹות אֶת־אֲרֹון בְּרִית־יְהוָה מֵעִיר דָּוִיד הִיא צִיֹּון׃ 5.3  וַיִּקָּהֲלוּ אֶל־הַמֶּלֶךְ כָּל־אִישׁ יִשְׂרָאֵל בֶּחָג הוּא הַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִעִי׃ 5.4  וַיָּבֹאוּ כֹּל זִקְנֵי יִשְׂרָאֵל וַיִּשְׂאוּ הַלְוִיִּם אֶת־הָאָרֹון׃ 5.5  וַיַּעֲלוּ אֶת־הָאָרֹון וְאֶת־אֹהֶל מֹועֵד וְאֶת־כָּל־כְּלֵי הַקֹּדֶשׁ אֲשֶׁר בָּאֹהֶל הֶעֱלוּ אֹתָם הַכֹּהֲנִים הַלְוִיִּם׃ 5.6  וְהַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה וְכָל־עֲדַת יִשְׂרָאֵל הַנֹּועָדִים עָלָיו לִפְנֵי הָאָרֹון מְזַבְּחִים צֹאן וּבָקָר אֲשֶׁר לֹא־יִסָּפְרוּ וְלֹא יִמָּנוּ מֵרֹב׃ 5.7  וַיָּבִיאוּ הַכֹּהֲנִים אֶת־אֲרֹון בְּרִית־יְהוָה אֶל־מְקֹומֹו אֶל־דְּבִיר הַבַּיִת אֶל־קֹדֶשׁ הַקְּדָשִׁים אֶל־תַּחַת כַּנְפֵי הַכְּרוּבִים׃ 5.8  וַיִּהְיוּ הַכְּרוּבִים פֹּרְשִׂים כְּנָפַיִם עַל־מְקֹום הָאָרֹון וַיְכַסּוּ הַכְּרוּבִים עַל־הָאָרֹון וְעַל־בַּדָּיו מִלְמָעְלָה׃ 5.9  וַיַּאֲרִיכוּ הַבַּדִּים וַיֵּרָאוּ רָאשֵׁי הַבַּדִּים מִן־הָאָרֹון עַל־פְּנֵי הַדְּבִיר וְלֹא יֵרָאוּ הַחוּצָה וַיְהִי־שָׁם עַד הַיֹּום הַזֶּה׃ 5.10  אֵין בָּאָרֹון רַק שְׁנֵי הַלֻּחֹות אֲשֶׁר־נָתַן מֹשֶׁה בְּחֹרֵב אֲשֶׁר כָּרַת יְהוָה עִם־בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּצֵאתָם מִמִּצְרָיִם׃ פ 5.11  וַיְהִי בְּצֵאת הַכֹּהֲנִים מִן־הַקֹּדֶשׁ כִּי כָּל־הַכֹּהֲנִים הַנִּמְצְאִים הִתְקַדָּשׁוּ אֵין לִשְׁמֹור לְמַחְלְקֹות׃ 5.12  וְהַלְוִיִּם הַמְשֹׁרֲרִים לְכֻלָּם לְאָסָף לְהֵימָן לִידֻתוּן וְלִבְנֵיהֶם וְלַאֲחֵיהֶם מְלֻבָּשִׁים בּוּץ בִּמְצִלְתַּיִם וּבִנְבָלִים וְכִנֹּרֹות עֹמְדִים מִזְרָח לַמִּזְבֵּחַ וְעִמָּהֶם כֹּהֲנִים לְמֵאָה וְעֶשְׂרִים [מַחְצְרִרִים כ] (מַחְצְרִים ק) בַּחֲצֹצְרֹות׃ 5.13  וַיְהִי כְאֶחָד [לַמַּחֲצֹצְרִים כ] (לַמְחַצְּרִים ק) וְלַמְשֹׁרֲרִים לְהַשְׁמִיעַ קֹול־אֶחָד לְהַלֵּל וּלְהֹדֹות לַיהוָה וּכְהָרִים קֹול בַּחֲצֹצְרֹות וּבִמְצִלְתַּיִם וּבִכְלֵי הַשִּׁיר וּבְהַלֵּל לַיהוָה כִּי טֹוב כִּי לְעֹולָם חַסְדֹּו וְהַבַּיִת מָלֵא עָנָן בֵּית יְהוָה׃ 5.14  וְלֹא־יָכְלוּ הַכֹּהֲנִים לַעֲמֹוד לְשָׁרֵת מִפְּנֵי הֶעָנָן כִּי־מָלֵא כְבֹוד־יְהוָה אֶת־בֵּית הָאֱלֹהִים׃ פ

5.1  watixxlam kaal-HamlaaAkaaH Aaxxaer-OaaxaaH xxlomoH lbejt jHwaaH s wajaabeA xxlomoH Aaet-qaadxxej daawijd Aaabijw wAaet-Hakaesaep wAaet-HazaaHaab wAaet-kaal-Hakelijm naatan bAocrowt bejt HaaAaeloHijm׃ p 5.2  Aaaz jaqHejl xxlomoH Aaet-ziqnej jixraaAel wAaet-kaal-raaAxxej HamaTowt nxijAej HaaAaabowt libnej jixraaAel Aael-jrwxxaalaaim lHaOalowt Aaet-Aarown brijt-jHwaaH meOijr daawijd HijA cijown׃ 5.3  wajiqaaHalw Aael-Hamaelaek kaal-Aijxx jixraaAel baehaag HwA Hahodaexx HaxxbiOij׃ 5.4  wajaaboAw kol ziqnej jixraaAel wajixAw Halwijim Aaet-HaaAaarown׃ 5.5  wajaOalw Aaet-HaaAaarown wAaet-AoHael mowOed wAaet-kaal-klej Haqodaexx Aaxxaer baaAoHael HaeOaelw Aotaam HakoHanijm Halwijim׃ 5.6  wHamaelaek xxlomoH wkaal-Oadat jixraaAel HanowOaadijm Oaalaajw lipnej HaaAaarown mzabhijm coAn wbaaqaar Aaxxaer loA-jisaaprw wloA jimaanw merob׃ 5.7  wajaabijAw HakoHanijm Aaet-Aarown brijt-jHwaaH Aael-mqowmow Aael-dbijr Habajit Aael-qodaexx Haqdaaxxijm Aael-tahat kanpej Hakrwbijm׃ 5.8  wajiHjw Hakrwbijm porxijm knaapajim Oal-mqowm HaaAaarown wajkasw Hakrwbijm Oal-HaaAaarown wOal-badaajw milmaaOlaaH׃ 5.9  wajaAarijkw Habadijm wajeraaAw raaAxxej Habadijm min-HaaAaarown Oal-pnej Hadbijr wloA jeraaAw HahwcaaH wajHij-xxaam Oad Hajowm HazaeH׃ 5.10  Aejn baaAaarown raq xxnej Haluhowt Aaxxaer-naatan moxxaeH bhoreb Aaxxaer kaarat jHwaaH Oim-bnej jixraaAel bceAtaam mimicraajim׃ p 5.11  wajHij bceAt HakoHanijm min-Haqodaexx kij kaal-HakoHanijm HanimcAijm Hitqadaaxxw Aejn lixxmowr lmahlqowt׃ 5.12  wHalwijim Hamxxorarijm lkulaam lAaasaap lHejmaan lijdutwn wlibnejHaem wlaAahejHaem mlubaaxxijm bwc bimciltajim wbinbaalijm wkinorowt Oomdijm mizraah lamizbeha wOimaaHaem koHanijm lmeAaaH wOaexrijm [mahcririjm k] (mahcrijm q) bahacocrowt׃ 5.13  wajHij kAaehaad [lamahacocrijm k] (lamhacrijm q) wlamxxorarijm lHaxxmijOa qowl-Aaehaad lHalel wlHodowt lajHwaaH wkHaarijm qowl bahacocrowt wbimciltajim wbiklej Haxxijr wbHalel lajHwaaH kij Towb kij lOowlaam hasdow wHabajit maaleA Oaanaan bejt jHwaaH׃ 5.14  wloA-jaaklw HakoHanijm laOamowd lxxaaret mipnej HaeOaanaan kij-maaleA kbowd-jHwaaH Aaet-bejt HaaAaeloHijm׃ p

5.1  ותשלם כל־המלאכה אשר־עשה שלמה לבית יהוה ס ויבא שלמה את־קדשי ׀ דויד אביו ואת־הכסף ואת־הזהב ואת־כל־הכלים נתן באצרות בית האלהים׃ פ 5.2  אז יקהיל שלמה את־זקני ישראל ואת־כל־ראשי המטות נשיאי האבות לבני ישראל אל־ירושלם להעלות את־ארון ברית־יהוה מעיר דויד היא ציון׃ 5.3  ויקהלו אל־המלך כל־איש ישראל בחג הוא החדש השבעי׃ 5.4  ויבאו כל זקני ישראל וישאו הלוים את־הארון׃ 5.5  ויעלו את־הארון ואת־אהל מועד ואת־כל־כלי הקדש אשר באהל העלו אתם הכהנים הלוים׃ 5.6  והמלך שלמה וכל־עדת ישראל הנועדים עליו לפני הארון מזבחים צאן ובקר אשר לא־יספרו ולא ימנו מרב׃ 5.7  ויביאו הכהנים את־ארון ברית־יהוה אל־מקומו אל־דביר הבית אל־קדש הקדשים אל־תחת כנפי הכרובים׃ 5.8  ויהיו הכרובים פרשים כנפים על־מקום הארון ויכסו הכרובים על־הארון ועל־בדיו מלמעלה׃ 5.9  ויאריכו הבדים ויראו ראשי הבדים מן־הארון על־פני הדביר ולא יראו החוצה ויהי־שם עד היום הזה׃ 5.10  אין בארון רק שני הלחות אשר־נתן משה בחרב אשר כרת יהוה עם־בני ישראל בצאתם ממצרים׃ פ 5.11  ויהי בצאת הכהנים מן־הקדש כי כל־הכהנים הנמצאים התקדשו אין לשמור למחלקות׃ 5.12  והלוים המשררים לכלם לאסף להימן לידתון ולבניהם ולאחיהם מלבשים בוץ במצלתים ובנבלים וכנרות עמדים מזרח למזבח ועמהם כהנים למאה ועשרים [מחצררים כ] (מחצרים ק) בחצצרות׃ 5.13  ויהי כאחד [למחצצרים כ] (למחצרים ק) ולמשררים להשמיע קול־אחד להלל ולהדות ליהוה וכהרים קול בחצצרות ובמצלתים ובכלי השיר ובהלל ליהוה כי טוב כי לעולם חסדו והבית מלא ענן בית יהוה׃ 5.14  ולא־יכלו הכהנים לעמוד לשרת מפני הענן כי־מלא כבוד־יהוה את־בית האלהים׃ פ

5.1  wtxlm kl-HmlAkH Axr-OxH xlmH lbjt jHwH s wjbA xlmH At-qdxj dwjd Abjw wAt-Hksp wAt-HzHb wAt-kl-Hkljm ntn bAcrwt bjt HAlHjm׃ p 5.2  Az jqHjl xlmH At-zqnj jxrAl wAt-kl-rAxj HmTwt nxjAj HAbwt lbnj jxrAl Al-jrwxlm lHOlwt At-Arwn brjt-jHwH mOjr dwjd HjA cjwn׃ 5.3  wjqHlw Al-Hmlk kl-Ajx jxrAl bhg HwA Hhdx HxbOj׃ 5.4  wjbAw kl zqnj jxrAl wjxAw Hlwjm At-HArwn׃ 5.5  wjOlw At-HArwn wAt-AHl mwOd wAt-kl-klj Hqdx Axr bAHl HOlw Atm HkHnjm Hlwjm׃ 5.6  wHmlk xlmH wkl-Odt jxrAl HnwOdjm Oljw lpnj HArwn mzbhjm cAn wbqr Axr lA-jsprw wlA jmnw mrb׃ 5.7  wjbjAw HkHnjm At-Arwn brjt-jHwH Al-mqwmw Al-dbjr Hbjt Al-qdx Hqdxjm Al-tht knpj Hkrwbjm׃ 5.8  wjHjw Hkrwbjm prxjm knpjm Ol-mqwm HArwn wjksw Hkrwbjm Ol-HArwn wOl-bdjw mlmOlH׃ 5.9  wjArjkw Hbdjm wjrAw rAxj Hbdjm mn-HArwn Ol-pnj Hdbjr wlA jrAw HhwcH wjHj-xm Od Hjwm HzH׃ 5.10  Ajn bArwn rq xnj Hlhwt Axr-ntn mxH bhrb Axr krt jHwH Om-bnj jxrAl bcAtm mmcrjm׃ p 5.11  wjHj bcAt HkHnjm mn-Hqdx kj kl-HkHnjm HnmcAjm Htqdxw Ajn lxmwr lmhlqwt׃ 5.12  wHlwjm Hmxrrjm lklm lAsp lHjmn ljdtwn wlbnjHm wlAhjHm mlbxjm bwc bmcltjm wbnbljm wknrwt Omdjm mzrh lmzbh wOmHm kHnjm lmAH wOxrjm [mhcrrjm k] (mhcrjm q) bhccrwt׃ 5.13  wjHj kAhd [lmhccrjm k] (lmhcrjm q) wlmxrrjm lHxmjO qwl-Ahd lHll wlHdwt ljHwH wkHrjm qwl bhccrwt wbmcltjm wbklj Hxjr wbHll ljHwH kj Twb kj lOwlm hsdw wHbjt mlA Onn bjt jHwH׃ 5.14  wlA-jklw HkHnjm lOmwd lxrt mpnj HOnn kj-mlA kbwd-jHwH At-bjt HAlHjm׃ p

5.1  Sicque completum est omne opus, quod fecit Salomon in do mo Domini. Intulit igitur Salomon omnia, quae voverat David pater suus, argentum et aurum, et universa vasa posuit in thesauris domus Dei. 5.2  Post quae congregavit maiores natu Israel et cunctos principes tribuum et capita familiarum de filiis Israel in Ierusalem, ut adducerent arcam foederis Domini de civitate David, quae est Sion. 5.3  Venerunt igitur ad regem omnes viri Israel in die sollemni mensis septimi. 5.4  Cumque venissent cuncti seniorum Israel, portaverunt Levitae arcam 5.5  et intulerunt eam et tabernaculum conventus et omnem paraturam tabernaculi. Porro omnia vasa sanctuarii, quae erant in tabernaculo, portaverunt sacerdotes levitici generis. 5.6  Rex autem Salomon et universus coetus Israel, omnes, qui fuerunt congregati ad eum ante arcam, immolabant oves et boves absque ullo numero: tanta enim erat multitudo victimarum. 5.7  Et intulerunt sacerdotes arcam foederis Domini in locum suum ad Dabir templi, in sancta sanctorum subter alas cherubim, 5.8  ita ut cherubim expanderent alas suas super locum, in quo posita erat arca, et ipsam arcam tegerent cum vectibus suis ab alto. 5.9  Vectium autem, quibus portabatur arca, quia paululum longiores erant, capita parebant ante Dabir; si vero quis erat extrinsecus eos videre non poterat. Fuit itaque arca ibi usque in praesentem diem. 5.10  Nihilque erat aliud in arca, nisi duae tabulae, quas posuerat Moyses in Horeb, quando fecit Dominus foedus cum filiis Israel egredientibus ex Aegypto. 5.11  Egressis autem sacerdotibus de sanctuario — omnes enim sacerdotes, qui ibi potuerant inveniri, sanctificati sunt, non observantes vices et ministeriorum ordinem, 5.12  et Levitae cantores, omnes, qui sub Asaph erant et qui sub Heman et qui sub Idithun, filii et fratres eorum, vestiti byssinis, cymbalis et psalteriis et citharis stabant ad orientalem plagam altaris, et cum eis sacerdotes centum viginti canentes tubis — 5.13  igitur cunctis pariter et tubis et voce et cymbalis et organis et diversi generis musicorum concinentibus et vocem in sublime tollentibus, cum una voce Dominum laudare coepissent et dicere: “ Confitemini Domino quoniam bonus, quoniam in aeternum misericordia eius ”, impleta est domus Dei nube, 5.14  nec potuerunt sacerdotes stare et ministrare propter nubem; compleverat enim gloria Domini domum Dei.

6.1  Damals sprach Salomo: Der HERR hat gesagt, er wolle im Dunkeln wohnen. 6.2  Ich aber habe ein Haus gebaut, dir zur Wohnung, und einen Sitz, da du ewiglich wohnen mögest. 6.3  Und der König wandte sein Angesicht und segnete die ganze Gemeinde Israel; denn die ganze Gemeinde Israel stand da. 6.4  Und er sprach: Gelobt sei der HERR, der Gott Israels, der durch seinen Mund meinem Vater David verheißen und es auch mit seiner Hand erfüllt hat, da er sagte: 6.5  Seit der Zeit, als ich mein Volk aus Ägyptenland führte, habe ich in allen Stämmen Israels keine Stadt erwählt, um ein Haus zu bauen, daß mein Name daselbst sei, und habe auch keinen Mann erwählt, daß er über mein Volk Israel Fürst sei. 6.6  Aber Jerusalem habe ich erwählt, daß mein Name daselbst sei; und David habe ich erwählt, daß er über mein Volk Israel König sei. 6.7  Und mein Vater David hatte im Sinne, dem Namen des HERRN, des Gottes Israels, ein Haus zu bauen. 6.8  Aber der HERR sprach zu meinem Vater David: Daß du im Sinne gehabt hast, meinem Namen ein Haus zu bauen, daran hast du wohlgetan, daß du das im Sinne gehabt hast. 6.9  Doch sollst nicht du das Haus bauen, sondern dein Sohn, der aus deinen Lenden hervorgehen wird, der soll meinem Namen das Haus bauen. 6.10  Und nun hat der HERR sein Wort erfüllt, das er geredet hat; denn ich bin an meines Vaters Statt getreten und sitze auf dem Throne Israels, wie der HERR versprochen hat, und ich habe dem Namen des HERRN, des Gottes Israels, ein Haus gebaut 6.11  und dorthinein die Lade gestellt, worin der Bund des HERRN ist, den er mit den Kindern Israel gemacht hat. 6.12  Und er trat vor den Altar des HERRN, angesichts der ganzen Gemeinde Israel, und breitete seine Hände aus. 6.13  Denn Salomo hatte eine eherne Kanzel gemacht und mitten in den Hof gestellt, fünf Ellen lang und fünf Ellen breit und drei Ellen hoch; darauf trat er und fiel auf seine Knie nieder, angesichts der ganzen Gemeinde Israel, und breitete seine Hände aus gen Himmel 6.14  und sprach: O HERR, Gott Israels! Kein Gott ist dir gleich, weder im Himmel noch auf Erden, der du den Bund und die Barmherzigkeit beobachtest deinen Knechten, die von ganzem Herzen vor dir wandeln! 6.15  Der du deinem Knecht David, meinem Vater, gehalten, was du ihm verheißen hast. Mit deinem Munde hattest du es geredet, und mit deiner Hand hast du es erfüllet, wie es heute der Fall ist. 6.16  So halte nun, o HERR, Gott Israels, deinem Knechte David, meinem Vater, was du zu ihm gesagt hast, als du sprachest: Es soll dir nicht mangeln an einem Mann vor mir, der auf dem Throne Israels sitze, wenn nur deine Kinder auf ihren Weg achthaben, daß sie in meinem Gesetze wandeln, wie du vor mir gewandelt bist! 6.17  Und nun, HERR, Gott Israels, laß dein Wort wahr werden, welches du zu deinem Knecht David gesprochen hast! 6.18  Sollte aber Gott wahrhaftig bei den Menschen auf Erden wohnen? Siehe, der Himmel und aller Himmel Himmel können dich nicht fassen; wie sollte es denn dieses Haus tun, das ich gebaut habe? 6.19  Wende dich aber, o HERR, mein Gott, zum Gebet deines Knechtes und zu seinem Flehen, daß du erhörest das Lob und die Bitte, die dein Knecht vor dir tut, 6.20  also daß deine Augen Tag und Nacht offenstehen über dem Ort, davon du gesagt hast, daß du deinen Namen dahin setzen wollest; daß du erhörest das Gebet, das dein Knecht für diesen Ort tun will. 6.21  So höre nun das Flehen deines Knechtes und deines Volkes Israel, was sie an dieser Stätte bitten werden! Höre du es an dem Ort deiner Wohnung, im Himmel, und wenn du es hörst, so vergib! 6.22  Wenn jemand wider seinen Nächsten sündigt, und man legt ihm einen Eid auf, den er schwören soll, und der Eid kommt in diesem Hause vor deinen Altar, 6.23  so wollest du hören im Himmel und verschaffen, daß deinen Knechten Recht gesprochen wird, indem du dem Gottlosen vergiltst und seinen Weg auf seinen Kopf fallen lässest und den Gerechten rechtfertigst und ihm gibst nach seiner Gerechtigkeit. 6.24  Und wenn dein Volk Israel vor seinen Feinden geschlagen wird, weil sie an dir gesündigt haben, und sie kehren um und bekennen deinen Namen und beten und flehen in diesem Hause vor dir, 6.25  so wollest du hören im Himmel und die Sünden deines Volkes Israel vergeben und sie wieder in das Land bringen, das du ihnen und ihren Vätern gegeben hast! 6.26  Wenn sich der Himmel verschließt, daß es nicht regnet, weil sie an dir gesündigt haben, und sie an diesem Ort beten und deinen Namen bekennen, weil du sie gedemütigt hast, 6.27  so wollest du hören im Himmel und die Sünden deiner Knechte und deines Volkes Israel vergeben, daß du sie den rechten Weg lehrest, darin sie wandeln sollen, und regnen lässest auf dein Land, das du deinem Volk zu besitzen gegeben hast. 6.28  Wenn Hungersnot im Lande herrscht; wenn Pestilenz, Getreidebrand, Vergilben, wenn Heuschrecken und Fresser sein werden; wenn sein Feind im Lande seine Tore belagert, oder sonst eine Plage und Krankheit herrschen wird; 6.29  was man alsdann bittet und fleht, es geschehe von Menschen, wer sie seien, oder von deinem ganzen Volk Israel, wenn sie innewerden, ein jeder seine Plage und seinen Schmerz, und sie ihre Hände zu diesem Hause ausbreiten, 6.30  so wollest du hören im Himmel, am Sitze deiner Wohnung, und vergeben und jedermann geben nach all seinem Weg, wie du sein Herz erkennst; denn du allein erkennst das Herz der Menschenkinder, 6.31  auf daß sie dich fürchten, um in deinen Wegen zu wandeln alle Tage, solange sie in dem Lande leben, das du unsern Vätern gegeben hast. 6.32  Und wenn auch ein Fremdling, der nicht von deinem Volk Israel ist, aus fernen Landen kommt, um deines großen Namens und deiner mächtigen Hand und deines ausgestreckten Arms willen, und kommt und in diesem Hause betet, 6.33  so wollest du im Himmel, am Sitze deiner Wohnung, hören und alles tun, um was dieser Fremdling dich anruft, auf daß alle Völker auf Erden deinen Namen erkennen und dich fürchten, wie dein Volk Israel, und erfahren, daß dieses Haus, das ich gebaut habe, nach deinem Namen genannt sei. 6.34  Wenn dein Volk wider seine Feinde in den Krieg zieht, auf dem Wege, den du sie senden wirst, und sie zu dir beten, nach dieser Stadt gewandt , die du erwählt hast, und dem Hause, das ich deinem Namen gebaut habe, 6.35  so wollest du ihr Gebet und ihr Flehen im Himmel hören und ihnen zu ihrem Recht verhelfen! 6.36  Wenn sie an dir sündigen werden (da kein Mensch ist, der nicht sündigt), und du über sie zürnst und sie vor ihren Feinden dahingibst, so daß dieselben sie in ein fernes oder nahes Land gefangen hinwegführen, 6.37  und sie in ihrem Herzen umkehren, im Lande ihrer Gefangenschaft, und sprechen: «Wir haben gesündigt, böse gehandelt und sind gottlos gewesen», 6.38  und sie also von ganzem Herzen und von ganzer Seele zu dir zurückkehren im Lande ihrer Gefangenschaft, da man sie gefangen hält, und sie beten, gegen ihr Land gewandt , das du ihren Vätern gegeben hast, und nach der Stadt hin, die du erwählt hast, und nach dem Hause hin, das ich deinem Namen gebaut habe, 6.39  so wollest du ihr Gebet und ihr Flehen hören im Himmel, am Sitze deiner Wohnung, und ihnen zu ihrem Recht verhelfen und deinem Volk vergeben, das an dir gesündigt hat! 6.40  So laß nun doch, mein Gott, deine Augen offen sein und deine Ohren aufmerken auf das Gebet an diesem Ort! 6.41  Und mache dich nun auf, o Gott, HERR, zu deiner Ruhe, du und die Lade deiner Macht! Laß deine Priester, o Gott, HERR, mit Heil angetan werden und deine Frommen sich freuen über das Gute! 6.42  O Gott, HERR, weise nicht ab das Angesicht deines Gesalbten! Gedenke der Gnaden, die du deinem Knechte David verheißen hast!

6.1  τότε εἶπεν σαλωμων κύριος εἶπεν τοῦ κατασκηνῶσαι ἐν γνόφῳ 6.2  καὶ ἐγὼ ᾠκοδόμηκα οἶκον τῷ ὀνόματί σου ἅγιόν σοι καὶ ἕτοιμον τοῦ κατασκηνῶσαι εἰς τοὺς αἰῶνας 6.3  καὶ ἐπέστρεψεν ὁ βασιλεὺς τὸ πρόσωπον αὐτοῦ καὶ εὐλόγησεν τὴν πᾶσαν ἐκκλησίαν ισραηλ καὶ πᾶσα ἐκκλησία ισραηλ παρειστήκει 6.4  καὶ εἶπεν εὐλογητὸς κύριος ὁ θεὸς ισραηλ ὃς ἐλάλησεν ἐν στόματι αὐτοῦ πρὸς δαυιδ τὸν πατέρα μου καὶ ἐν χερσὶν αὐτοῦ ἐπλήρωσεν λέγων 6.5  ἀπὸ τῆς ἡμέρας ἧς ἀνήγαγον τὸν λαόν μου ἐκ γῆς αἰγύπτου οὐκ ἐξελεξάμην ἐν πόλει ἀπὸ πασῶν φυλῶν ισραηλ τοῦ οἰκοδομῆσαι οἶκον τοῦ εἶναι ὄνομά μου ἐκεῖ καὶ οὐκ ἐξελεξάμην ἐν ἀνδρὶ τοῦ εἶναι εἰς ἡγούμενον ἐπὶ τὸν λαόν μου ισραηλ 6.6  καὶ ἐξελεξάμην ἐν ιερουσαλημ γενέσθαι τὸ ὄνομά μου ἐκεῖ καὶ ἐξελεξάμην ἐν δαυιδ ὥστε εἶναι ἐπάνω τοῦ λαοῦ μου ισραηλ 6.7  καὶ ἐγένετο ἐπὶ καρδίαν δαυιδ τοῦ πατρός μου τοῦ οἰκοδομῆσαι οἶκον τῷ ὀνόματι κυρίου θεοῦ ισραηλ 6.8  καὶ εἶπεν κύριος πρὸς δαυιδ πατέρα μου διότι ἐγένετο ἐπὶ καρδίαν σου τοῦ οἰκοδομῆσαι οἶκον τῷ ὀνόματί μου καλῶς ἐποίησας ὅτι ἐγένετο ἐπὶ καρδίαν σου 6.9  πλὴν σὺ οὐκ οἰκοδομήσεις τὸν οἶκον ὅτι ὁ υἱός σου ὃς ἐξελεύσεται ἐκ τῆς ὀσφύος σου οὗτος οἰκοδομήσει τὸν οἶκον τῷ ὀνόματί μου 6.10  καὶ ἀνέστησεν κύριος τὸν λόγον αὐτοῦ ὃν ἐλάλησεν καὶ ἐγενήθην ἀντὶ δαυιδ πατρός μου καὶ ἐκάθισα ἐπὶ τὸν θρόνον ισραηλ καθὼς ἐλάλησεν κύριος καὶ ᾠκοδόμησα τὸν οἶκον τῷ ὀνόματι κυρίου θεοῦ ισραηλ 6.11  καὶ ἔθηκα ἐκεῖ τὴν κιβωτόν ἐν ᾗ ἐκεῖ διαθήκη κυρίου ἣν διέθετο τῷ ισραηλ 6.12  καὶ ἔστη κατέναντι τοῦ θυσιαστηρίου κυρίου ἔναντι πάσης ἐκκλησίας ισραηλ καὶ διεπέτασεν τὰς χεῖρας αὐτοῦ 6.13  ὅτι ἐποίησεν σαλωμων βάσιν χαλκῆν καὶ ἔθηκεν αὐτὴν ἐν μέσῳ τῆς αὐλῆς τοῦ ἱεροῦ πέντε πηχῶν τὸ μῆκος αὐτῆς καὶ πέντε πήχεων τὸ εὖρος αὐτῆς καὶ τριῶν πήχεων τὸ ὕψος αὐτῆς καὶ ἔστη ἐπ' αὐτῆς καὶ ἔπεσεν ἐπὶ τὰ γόνατα ἔναντι πάσης ἐκκλησίας ισραηλ καὶ διεπέτασεν τὰς χεῖρας αὐτοῦ εἰς τὸν οὐρανὸν 6.14  καὶ εἶπεν κύριε ὁ θεὸς ισραηλ οὐκ ἔστιν ὅμοιός σοι θεὸς ἐν οὐρανῷ καὶ ἐπὶ τῆς γῆς φυλάσσων τὴν διαθήκην καὶ τὸ ἔλεος τοῖς παισίν σου τοῖς πορευομένοις ἐναντίον σου ἐν ὅλῃ καρδίᾳ 6.15  ἃ ἐφύλαξας τῷ παιδί σου δαυιδ τῷ πατρί μου ἃ ἐλάλησας αὐτῷ λέγων καὶ ἐλάλησας ἐν στόματί σου καὶ ἐν χερσίν σου ἐπλήρωσας ὡς ἡ ἡμέρα αὕτη 6.16  καὶ νῦν κύριε ὁ θεὸς ισραηλ φύλαξον τῷ παιδί σου τῷ δαυιδ τῷ πατρί μου ἃ ἐλάλησας αὐτῷ λέγων οὐκ ἐκλείψει σοι ἀνὴρ ἀπὸ προσώπου μου καθήμενος ἐπὶ θρόνου ισραηλ πλὴν ἐὰν φυλάξωσιν οἱ υἱοί σου τὴν ὁδὸν αὐτῶν τοῦ πορεύεσθαι ἐν τῷ νόμῳ μου ὡς ἐπορεύθης ἐναντίον μου 6.17  καὶ νῦν κύριε ὁ θεὸς ισραηλ πιστωθήτω δὴ τὸ ῥῆμά σου ὃ ἐλάλησας τῷ παιδί σου τῷ δαυιδ 6.18  ὅτι εἰ ἀληθῶς κατοικήσει θεὸς μετὰ ἀνθρώπων ἐπὶ τῆς γῆς εἰ ὁ οὐρανὸς καὶ ὁ οὐρανὸς τοῦ οὐρανοῦ οὐκ ἀρκέσουσίν σοι καὶ τίς ὁ οἶκος οὗτος ὃν ᾠκοδόμησα 6.19  καὶ ἐπιβλέψῃ ἐπὶ τὴν προσευχὴν παιδός σου καὶ ἐπὶ τὴν δέησίν μου κύριε ὁ θεός τοῦ ἐπακοῦσαι τῆς δεήσεως καὶ τῆς προσευχῆς ἧς ὁ παῖς σου προσεύχεται ἐναντίον σου σήμερον 6.20  τοῦ εἶναι ὀφθαλμούς σου ἀνεῳγμένους ἐπὶ τὸν οἶκον τοῦτον ἡμέρας καὶ νυκτός εἰς τὸν τόπον τοῦτον ὃν εἶπας ἐπικληθῆναι τὸ ὄνομά σου ἐκεῖ τοῦ ἀκοῦσαι τῆς προσευχῆς ἧς ὁ παῖς σου προσεύχεται εἰς τὸν τόπον τοῦτον 6.21  καὶ ἀκούσῃ τῆς δεήσεως τοῦ παιδός σου καὶ λαοῦ σου ισραηλ ἃ ἂν προσεύξωνται εἰς τὸν τόπον τοῦτον καὶ σὺ εἰσακούσῃ ἐν τῷ τόπῳ τῆς κατοικήσεώς σου ἐκ τοῦ οὐρανοῦ καὶ ἀκούσῃ καὶ ἵλεως ἔσῃ 6.22  ἐὰν ἁμάρτῃ ἀνὴρ τῷ πλησίον αὐτοῦ καὶ λάβῃ ἐπ' αὐτὸν ἀρὰν τοῦ ἀρᾶσθαι αὐτόν καὶ ἔλθῃ καὶ ἀράσηται κατέναντι τοῦ θυσιαστηρίου ἐν τῷ οἴκῳ τούτῳ 6.23  καὶ σὺ εἰσακούσῃ ἐκ τοῦ οὐρανοῦ καὶ ποιήσεις καὶ κρινεῖς τοὺς δούλους σου τοῦ ἀποδοῦναι τῷ ἀνόμῳ καὶ ἀποδοῦναι ὁδοὺς αὐτοῦ εἰς κεφαλὴν αὐτοῦ τοῦ δικαιῶσαι δίκαιον τοῦ ἀποδοῦναι αὐτῷ κατὰ τὴν δικαιοσύνην αὐτοῦ 6.24  καὶ ἐὰν θραυσθῇ ὁ λαός σου ισραηλ κατέναντι τοῦ ἐχθροῦ ἐὰν ἁμάρτωσίν σοι καὶ ἐπιστρέψωσιν καὶ ἐξομολογήσωνται τῷ ὀνόματί σου καὶ προσεύξωνται καὶ δεηθῶσιν ἐναντίον σου ἐν τῷ οἴκῳ τούτῳ 6.25  καὶ σὺ εἰσακούσῃ ἐκ τοῦ οὐρανοῦ καὶ ἵλεως ἔσῃ ταῖς ἁμαρτίαις λαοῦ σου ισραηλ καὶ ἀποστρέψεις αὐτοὺς εἰς τὴν γῆν ἣν ἔδωκας αὐτοῖς καὶ τοῖς πατράσιν αὐτῶν 6.26  ἐν τῷ συσχεθῆναι τὸν οὐρανὸν καὶ μὴ γενέσθαι ὑετόν ὅτι ἁμαρτήσονταί σοι καὶ προσεύξονται εἰς τὸν τόπον τοῦτον καὶ αἰνέσουσιν τὸ ὄνομά σου καὶ ἀπὸ τῶν ἁμαρτιῶν αὐτῶν ἐπιστρέψουσιν ὅτι ταπεινώσεις αὐτούς 6.27  καὶ σὺ εἰσακούσῃ ἐκ τοῦ οὐρανοῦ καὶ ἵλεως ἔσῃ ταῖς ἁμαρτίαις τῶν παίδων σου καὶ τοῦ λαοῦ σου ισραηλ ὅτι δηλώσεις αὐτοῖς τὴν ὁδὸν τὴν ἀγαθήν ἐν ᾗ πορεύσονται ἐν αὐτῇ καὶ δώσεις ὑετὸν ἐπὶ τὴν γῆν σου ἣν ἔδωκας τῷ λαῷ σου εἰς κληρονομίαν 6.28  λιμὸς ἐὰν γένηται ἐπὶ τῆς γῆς θάνατος ἐὰν γένηται ἀνεμοφθορία καὶ ἴκτερος ἀκρὶς καὶ βροῦχος ἐὰν γένηται ἐὰν θλίψῃ αὐτὸν ὁ ἐχθρὸς κατέναντι τῶν πόλεων αὐτῶν κατὰ πᾶσαν πληγὴν καὶ πᾶν πόνον 6.29  καὶ πᾶσα προσευχὴ καὶ πᾶσα δέησις ἣ ἐὰν γένηται παντὶ ἀνθρώπῳ καὶ παντὶ λαῷ σου ισραηλ ἐὰν γνῷ ἄνθρωπος τὴν ἁφὴν αὐτοῦ καὶ τὴν μαλακίαν αὐτοῦ καὶ διαπετάσῃ τὰς χεῖρας αὐτοῦ εἰς τὸν οἶκον τοῦτον 6.30  καὶ σὺ εἰσακούσῃ ἐκ τοῦ οὐρανοῦ ἐξ ἑτοίμου κατοικητηρίου σου καὶ ἱλάσῃ καὶ δώσεις ἀνδρὶ κατὰ τὰς ὁδοὺς αὐτοῦ ὡς ἂν γνῷς τὴν καρδίαν αὐτοῦ ὅτι μόνος γινώσκεις τὴν καρδίαν υἱῶν ἀνθρώπων 6.31  ὅπως φοβῶνται τὰς ὁδούς σου πάσας τὰς ἡμέρας ἃς αὐτοὶ ζῶσιν ἐπὶ προσώπου τῆς γῆς ἧς ἔδωκας τοῖς πατράσιν ἡμῶν 6.32  καὶ πᾶς ἀλλότριος ὃς οὐκ ἐκ τοῦ λαοῦ σου ισραηλ ἐστὶν αὐτὸς καὶ ἔλθῃ ἐκ γῆς μακρόθεν διὰ τὸ ὄνομά σου τὸ μέγα καὶ τὴν χεῖρά σου τὴν κραταιὰν καὶ τὸν βραχίονά σου τὸν ὑψηλὸν καὶ ἔλθωσιν καὶ προσεύξωνται εἰς τὸν τόπον τοῦτον 6.33  καὶ εἰσακούσῃ ἐκ τοῦ οὐρανοῦ ἐξ ἑτοίμου κατοικητηρίου σου καὶ ποιήσεις κατὰ πάντα ὅσα ἐὰν ἐπικαλέσηταί σε ὁ ἀλλότριος ὅπως γνῶσιν πάντες οἱ λαοὶ τῆς γῆς τὸ ὄνομά σου καὶ τοῦ φοβεῖσθαί σε ὡς ὁ λαός σου ισραηλ καὶ τοῦ γνῶναι ὅτι ἐπικέκληται τὸ ὄνομά σου ἐπὶ τὸν οἶκον τοῦτον ὃν ᾠκοδόμησα 6.34  ἐὰν δὲ ἐξέλθῃ ὁ λαός σου εἰς πόλεμον ἐπὶ τοὺς ἐχθροὺς αὐτοῦ ἐν ὁδῷ ᾗ ἀποστελεῖς αὐτούς καὶ προσεύξωνται πρὸς σὲ κατὰ τὴν ὁδὸν τῆς πόλεως ταύτης ἣν ἐξελέξω ἐν αὐτῇ καὶ οἴκου οὗ ᾠκοδόμησα τῷ ὀνόματί σου 6.35  καὶ ἀκούσῃ ἐκ τοῦ οὐρανοῦ τῆς δεήσεως αὐτῶν καὶ τῆς προσευχῆς αὐτῶν καὶ ποιήσεις τὸ δικαίωμα αὐτῶν 6.36  ὅτι ἁμαρτήσονταί σοι ὅτι οὐκ ἔσται ἄνθρωπος ὃς οὐχ ἁμαρτήσεται καὶ πατάξεις αὐτοὺς καὶ παραδώσεις αὐτοὺς κατὰ πρόσωπον ἐχθρῶν καὶ αἰχμαλωτεύσουσιν οἱ αἰχμαλωτεύοντες αὐτοὺς εἰς γῆν ἐχθρῶν εἰς γῆν μακρὰν ἢ ἐγγὺς 6.37  καὶ ἐπιστρέψωσιν καρδίαν αὐτῶν ἐν τῇ γῇ αὐτῶν οὗ μετήχθησαν ἐκεῖ καί γε ἐπιστρέψωσιν καὶ δεηθῶσίν σου ἐν τῇ αἰχμαλωσίᾳ αὐτῶν λέγοντες ἡμάρτομεν ἠδικήσαμεν ἠνομήσαμεν 6.38  καὶ ἐπιστρέψωσιν πρὸς σὲ ἐν ὅλῃ καρδίᾳ καὶ ἐν ὅλῃ ψυχῇ αὐτῶν ἐν γῇ αἰχμαλωτευσάντων αὐτοὺς καὶ προσεύξωνται ὁδὸν γῆς αὐτῶν ἧς ἔδωκας τοῖς πατράσιν αὐτῶν καὶ τῆς πόλεως ἧς ἐξελέξω καὶ τοῦ οἴκου οὗ ᾠκοδόμησα τῷ ὀνόματί σου 6.39  καὶ ἀκούσῃ ἐκ τοῦ οὐρανοῦ ἐξ ἑτοίμου κατοικητηρίου σου τῆς προσευχῆς αὐτῶν καὶ τῆς δεήσεως αὐτῶν καὶ ποιήσεις κρίματα καὶ ἵλεως ἔσῃ τῷ λαῷ τῷ ἁμαρτόντι σοι 6.40  νῦν κύριε ἔστωσαν δὴ οἱ ὀφθαλμοί σου ἀνεῳγμένοι καὶ τὰ ὦτά σου ἐπήκοα εἰς τὴν δέησιν τοῦ τόπου τούτου 6.41  καὶ νῦν ἀνάστηθι κύριε ὁ θεός εἰς τὴν κατάπαυσίν σου σὺ καὶ ἡ κιβωτὸς τῆς ἰσχύος σου οἱ ἱερεῖς σου κύριε ὁ θεός ἐνδύσαιντο σωτηρίαν καὶ οἱ υἱοί σου εὐφρανθήτωσαν ἐν ἀγαθοῖς 6.42  κύριε ὁ θεός μὴ ἀποστρέψῃς τὸ πρόσωπον τοῦ χριστοῦ σου μνήσθητι τὰ ἐλέη δαυιδ τοῦ δούλου σου

6.1  tote eipen salohmohn kyrios eipen toy kataskehnohsai en gnophoh 6.2  kai egoh ohkodomehka oikon toh onomati soy agion soi kai etoimon toy kataskehnohsai eis toys aiohnas 6.3  kai epestrepsen o basileys to prosohpon aytoy kai eylogehsen tehn pasan ekklehsian israehl kai pasa ekklehsia israehl pareistehkei 6.4  kai eipen eylogehtos kyrios o theos israehl os elalehsen en stomati aytoy pros dayid ton patera moy kai en chersin aytoy eplehrohsen legohn 6.5  apo tehs ehmeras ehs anehgagon ton laon moy ek gehs aigyptoy oyk exelexamehn en polei apo pasohn phylohn israehl toy oikodomehsai oikon toy einai onoma moy ekei kai oyk exelexamehn en andri toy einai eis ehgoymenon epi ton laon moy israehl 6.6  kai exelexamehn en ieroysalehm genesthai to onoma moy ekei kai exelexamehn en dayid ohste einai epanoh toy laoy moy israehl 6.7  kai egeneto epi kardian dayid toy patros moy toy oikodomehsai oikon toh onomati kyrioy theoy israehl 6.8  kai eipen kyrios pros dayid patera moy dioti egeneto epi kardian soy toy oikodomehsai oikon toh onomati moy kalohs epoiehsas oti egeneto epi kardian soy 6.9  plehn sy oyk oikodomehseis ton oikon oti o yios soy os exeleysetai ek tehs osphyos soy oytos oikodomehsei ton oikon toh onomati moy 6.10  kai anestehsen kyrios ton logon aytoy on elalehsen kai egenehthehn anti dayid patros moy kai ekathisa epi ton thronon israehl kathohs elalehsen kyrios kai ohkodomehsa ton oikon toh onomati kyrioy theoy israehl 6.11  kai ethehka ekei tehn kibohton en eh ekei diathehkeh kyrioy ehn dietheto toh israehl 6.12  kai esteh katenanti toy thysiastehrioy kyrioy enanti pasehs ekklehsias israehl kai diepetasen tas cheiras aytoy 6.13  oti epoiehsen salohmohn basin chalkehn kai ethehken aytehn en mesoh tehs aylehs toy ieroy pente pehchohn to mehkos aytehs kai pente pehcheohn to eyros aytehs kai triohn pehcheohn to ypsos aytehs kai esteh ep' aytehs kai epesen epi ta gonata enanti pasehs ekklehsias israehl kai diepetasen tas cheiras aytoy eis ton oyranon 6.14  kai eipen kyrie o theos israehl oyk estin omoios soi theos en oyranoh kai epi tehs gehs phylassohn tehn diathehkehn kai to eleos tois paisin soy tois poreyomenois enantion soy en oleh kardia 6.15  a ephylaxas toh paidi soy dayid toh patri moy a elalehsas aytoh legohn kai elalehsas en stomati soy kai en chersin soy eplehrohsas ohs eh ehmera ayteh 6.16  kai nyn kyrie o theos israehl phylaxon toh paidi soy toh dayid toh patri moy a elalehsas aytoh legohn oyk ekleipsei soi anehr apo prosohpoy moy kathehmenos epi thronoy israehl plehn ean phylaxohsin oi yioi soy tehn odon aytohn toy poreyesthai en toh nomoh moy ohs eporeythehs enantion moy 6.17  kai nyn kyrie o theos israehl pistohthehtoh deh to rehma soy o elalehsas toh paidi soy toh dayid 6.18  oti ei alehthohs katoikehsei theos meta anthrohpohn epi tehs gehs ei o oyranos kai o oyranos toy oyranoy oyk arkesoysin soi kai tis o oikos oytos on ohkodomehsa 6.19  kai epiblepseh epi tehn proseychehn paidos soy kai epi tehn deehsin moy kyrie o theos toy epakoysai tehs deehseohs kai tehs proseychehs ehs o pais soy proseychetai enantion soy sehmeron 6.20  toy einai ophthalmoys soy aneohgmenoys epi ton oikon toyton ehmeras kai nyktos eis ton topon toyton on eipas epiklehthehnai to onoma soy ekei toy akoysai tehs proseychehs ehs o pais soy proseychetai eis ton topon toyton 6.21  kai akoyseh tehs deehseohs toy paidos soy kai laoy soy israehl a an proseyxohntai eis ton topon toyton kai sy eisakoyseh en toh topoh tehs katoikehseohs soy ek toy oyranoy kai akoyseh kai ileohs eseh 6.22  ean amarteh anehr toh plehsion aytoy kai labeh ep' ayton aran toy arasthai ayton kai eltheh kai arasehtai katenanti toy thysiastehrioy en toh oikoh toytoh 6.23  kai sy eisakoyseh ek toy oyranoy kai poiehseis kai krineis toys doyloys soy toy apodoynai toh anomoh kai apodoynai odoys aytoy eis kephalehn aytoy toy dikaiohsai dikaion toy apodoynai aytoh kata tehn dikaiosynehn aytoy 6.24  kai ean thraystheh o laos soy israehl katenanti toy echthroy ean amartohsin soi kai epistrepsohsin kai exomologehsohntai toh onomati soy kai proseyxohntai kai deehthohsin enantion soy en toh oikoh toytoh 6.25  kai sy eisakoyseh ek toy oyranoy kai ileohs eseh tais amartiais laoy soy israehl kai apostrepseis aytoys eis tehn gehn ehn edohkas aytois kai tois patrasin aytohn 6.26  en toh syschethehnai ton oyranon kai meh genesthai yeton oti amartehsontai soi kai proseyxontai eis ton topon toyton kai ainesoysin to onoma soy kai apo tohn amartiohn aytohn epistrepsoysin oti tapeinohseis aytoys 6.27  kai sy eisakoyseh ek toy oyranoy kai ileohs eseh tais amartiais tohn paidohn soy kai toy laoy soy israehl oti dehlohseis aytois tehn odon tehn agathehn en eh poreysontai en ayteh kai dohseis yeton epi tehn gehn soy ehn edohkas toh laoh soy eis klehronomian 6.28  limos ean genehtai epi tehs gehs thanatos ean genehtai anemophthoria kai ikteros akris kai broychos ean genehtai ean thlipseh ayton o echthros katenanti tohn poleohn aytohn kata pasan plehgehn kai pan ponon 6.29  kai pasa proseycheh kai pasa deehsis eh ean genehtai panti anthrohpoh kai panti laoh soy israehl ean gnoh anthrohpos tehn aphehn aytoy kai tehn malakian aytoy kai diapetaseh tas cheiras aytoy eis ton oikon toyton 6.30  kai sy eisakoyseh ek toy oyranoy ex etoimoy katoikehtehrioy soy kai ilaseh kai dohseis andri kata tas odoys aytoy ohs an gnohs tehn kardian aytoy oti monos ginohskeis tehn kardian yiohn anthrohpohn 6.31  opohs phobohntai tas odoys soy pasas tas ehmeras as aytoi zohsin epi prosohpoy tehs gehs ehs edohkas tois patrasin ehmohn 6.32  kai pas allotrios os oyk ek toy laoy soy israehl estin aytos kai eltheh ek gehs makrothen dia to onoma soy to mega kai tehn cheira soy tehn krataian kai ton brachiona soy ton ypsehlon kai elthohsin kai proseyxohntai eis ton topon toyton 6.33  kai eisakoyseh ek toy oyranoy ex etoimoy katoikehtehrioy soy kai poiehseis kata panta osa ean epikalesehtai se o allotrios opohs gnohsin pantes oi laoi tehs gehs to onoma soy kai toy phobeisthai se ohs o laos soy israehl kai toy gnohnai oti epikeklehtai to onoma soy epi ton oikon toyton on ohkodomehsa 6.34  ean de exeltheh o laos soy eis polemon epi toys echthroys aytoy en odoh eh aposteleis aytoys kai proseyxohntai pros se kata tehn odon tehs poleohs taytehs ehn exelexoh en ayteh kai oikoy oy ohkodomehsa toh onomati soy 6.35  kai akoyseh ek toy oyranoy tehs deehseohs aytohn kai tehs proseychehs aytohn kai poiehseis to dikaiohma aytohn 6.36  oti amartehsontai soi oti oyk estai anthrohpos os oych amartehsetai kai pataxeis aytoys kai paradohseis aytoys kata prosohpon echthrohn kai aichmalohteysoysin oi aichmalohteyontes aytoys eis gehn echthrohn eis gehn makran eh eggys 6.37  kai epistrepsohsin kardian aytohn en teh geh aytohn oy metehchthehsan ekei kai ge epistrepsohsin kai deehthohsin soy en teh aichmalohsia aytohn legontes ehmartomen ehdikehsamen ehnomehsamen 6.38  kai epistrepsohsin pros se en oleh kardia kai en oleh psycheh aytohn en geh aichmalohteysantohn aytoys kai proseyxohntai odon gehs aytohn ehs edohkas tois patrasin aytohn kai tehs poleohs ehs exelexoh kai toy oikoy oy ohkodomehsa toh onomati soy 6.39  kai akoyseh ek toy oyranoy ex etoimoy katoikehtehrioy soy tehs proseychehs aytohn kai tehs deehseohs aytohn kai poiehseis krimata kai ileohs eseh toh laoh toh amartonti soi 6.40  nyn kyrie estohsan deh oi ophthalmoi soy aneohgmenoi kai ta ohta soy epehkoa eis tehn deehsin toy topoy toytoy 6.41  kai nyn anastehthi kyrie o theos eis tehn katapaysin soy sy kai eh kibohtos tehs ischyos soy oi iereis soy kyrie o theos endysainto sohtehrian kai oi yioi soy eyphranthehtohsan en agathois 6.42  kyrie o theos meh apostrepsehs to prosohpon toy christoy soy mnehsthehti ta eleeh dayid toy doyloy soy

6.1  אָז אָמַר שְׁלֹמֹה יְהוָה אָמַר לִשְׁכֹּון בָּעֲרָפֶל׃ 6.2  וַאֲנִי בָּנִיתִי בֵית־זְבֻל לָךְ וּמָכֹון לְשִׁבְתְּךָ עֹולָמִים׃ 6.3  וַיַּסֵּב הַמֶּלֶךְ אֶת־פָּנָיו וַיְבָרֶךְ אֵת כָּל־קְהַל יִשְׂרָאֵל וְכָל־קְהַל יִשְׂרָאֵל עֹומֵד׃ 6.4  וַיֹּאמֶר בָּרוּךְ יְהוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר דִּבֶּר בְּפִיו אֵת דָּוִיד אָבִי וּבְיָדָיו מִלֵּא לֵאמֹר׃ 6.5  מִן־הַיֹּום אֲשֶׁר הֹוצֵאתִי אֶת־עַמִּי מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם לֹא־בָחַרְתִּי בְעִיר מִכֹּל שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל לִבְנֹות בַּיִת לִהְיֹות שְׁמִי שָׁם וְלֹא־בָחַרְתִּי בְאִישׁ לִהְיֹות נָגִיד עַל־עַמִּי יִשְׂרָאֵל׃ 6.6  וָאֶבְחַר בִּירוּשָׁלִַם לִהְיֹות שְׁמִי שָׁם וָאֶבְחַר בְּדָוִיד לִהְיֹות עַל־עַמִּי יִשְׂרָאֵל׃ 6.7  וַיְהִי עִם־לְבַב דָּוִיד אָבִי לִבְנֹות בַּיִת לְשֵׁם יְהוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל׃ 6.8  וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל־דָּוִיד אָבִי יַעַן אֲשֶׁר הָיָה עִם־לְבָבְךָ לִבְנֹות בַּיִת לִשְׁמִי הֱטִיבֹותָ כִּי הָיָה עִם־לְבָבֶךָ׃ 6.9  רַק אַתָּה לֹא תִבְנֶה הַבָּיִת כִּי בִנְךָ הַיֹּוצֵא מֵחֲלָצֶיךָ הוּא־יִבְנֶה הַבַּיִת לִשְׁמִי׃ 6.10  וַיָּקֶם יְהוָה אֶת־דְּבָרֹו אֲשֶׁר דִּבֵּר וָאָקוּם תַּחַת דָּוִיד אָבִי וָאֵשֵׁב ׀ עַל־כִּסֵּא יִשְׂרָאֵל כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר יְהוָה וָאֶבְנֶה הַבַּיִת לְשֵׁם יְהוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל׃ 6.11  וָאָשִׂים שָׁם אֶת־הָאָרֹון אֲשֶׁר־שָׁם בְּרִית יְהוָה אֲשֶׁר כָּרַת עִם־בְּנֵי יִשְׂרָאֵל׃ 6.12  וַיַּעֲמֹד לִפְנֵי מִזְבַּח יְהוָה נֶגֶד כָּל־קְהַל יִשְׂרָאֵל וַיִּפְרֹשׂ כַּפָּיו׃ 6.13  כִּי־עָשָׂה שְׁלֹמֹה כִּיֹּור נְחֹשֶׁת וַיִּתְּנֵהוּ בְּתֹוךְ הָעֲזָרָה חָמֵשׁ אַמֹּות אָרְכֹּו וְחָמֵשׁ אַמֹּות רָחְבֹּו וְאַמֹּות שָׁלֹושׁ קֹומָתֹו וַיַּעֲמֹד עָלָיו וַיִּבְרַךְ עַל־בִּרְכָּיו נֶגֶד כָּל־קְהַל יִשְׂרָאֵל וַיִּפְרֹשׂ כַּפָּיו הַשָּׁמָיְמָה׃ 6.14  וַיֹּאמַר יְהוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל אֵין־כָּמֹוךָ אֱלֹהִים בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ שֹׁמֵר הַבְּרִית וְהַחֶסֶד לַעֲבָדֶיךָ הַהֹלְכִים לְפָנֶיךָ בְּכָל־לִבָּם׃ 6.15  אֲשֶׁר שָׁמַרְתָּ לְעַבְדְּךָ דָּוִיד אָבִי אֵת אֲשֶׁר־דִּבַּרְתָּ לֹו וַתְּדַבֵּר בְּפִיךָ וּבְיָדְךָ מִלֵּאתָ כַּיֹּום הַזֶּה׃ 6.16  וְעַתָּה יְהוָה ׀ אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל מֹר לְעַבְדְּךָ דָוִיד אָבִי אֵת אֲשֶׁר דִּבַּרְתָּ לֹּו לֵאמֹר לֹא־יִכָּרֵת לְךָ אִישׁ מִלְּפָנַי יֹושֵׁב עַל־כִּסֵּא יִשְׂרָאֵל רַק אִם־יִשְׁמְרוּ בָנֶיךָ אֶת־דַּרְכָּם לָלֶכֶת בְּתֹורָתִי כַּאֲשֶׁר הָלַכְתָּ לְפָנָי׃ 6.17  וְעַתָּה יְהוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל יֵאָמֵן דְּבָרְךָ אֲשֶׁר דִּבַּרְתָּ לְעַבְדְּךָ לְדָוִיד׃ 6.18  כִּי הַאֻמְנָם יֵשֵׁב אֱלֹהִים אֶת־הָאָדָם עַל־הָאָרֶץ הִנֵּה שָׁמַיִם וּשְׁמֵי הַשָּׁמַיִם לֹא יְכַלְכְּלוּךָ אַף כִּי־הַבַּיִת הַזֶּה אֲשֶׁר בָּנִיתִי׃ 6.19  וּפָנִיתָ אֶל־תְּפִלַּת עַבְדְּךָ וְאֶל־תְּחִנָּתֹו יְהוָה אֱלֹהָי לִשְׁמֹעַ אֶל־הָרִנָּה וְאֶל־הַתְּפִלָּה אֲשֶׁר עַבְדְּךָ מִתְפַּלֵּל לְפָנֶיךָ׃ 6.20  לִהְיֹות עֵינֶיךָ פְתֻחֹות אֶל־הַבַּיִת הַזֶּה יֹומָם וָלַיְלָה אֶל־הַמָּקֹום אֲשֶׁר אָמַרְתָּ לָשׂוּם שִׁמְךָ שָׁם לִשְׁמֹועַ אֶל־הַתְּפִלָּה אֲשֶׁר יִתְפַּלֵּל עַבְדְּךָ אֶל־הַמָּקֹום הַזֶּה׃ 6.21  וְשָׁמַעְתָּ אֶל־תַּחֲנוּנֵי עַבְדְּךָ וְעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר יִתְפַּלְלוּ אֶל־הַמָּקֹום הַזֶּה וְאַתָּה תִּשְׁמַע מִמְּקֹום שִׁבְתְּךָ מִן־הַשָּׁמַיִם וְשָׁמַעְתָּ וְסָלָחְתָּ׃ 6.22  אִם־יֶחֱטָא אִישׁ לְרֵעֵהוּ וְנָשָׁא־בֹו אָלָה לְהַאֲלֹתֹו וּבָא אָלָה לִפְנֵי מִזְבַּחֲךָ בַּבַּיִת הַזֶּה׃ 6.23  וְאַתָּה ׀ תִּשְׁמַע מִן־הַשָּׁמַיִם וְעָשִׂיתָ וְשָׁפַטְתָּ אֶת־עֲבָדֶיךָ לְהָשִׁיב לְרָשָׁע לָתֵת דַּרְכֹּו בְּרֹאשֹׁו וּלְהַצְדִּיק צַדִּיק לָתֶת לֹו כְּצִדְקָתֹו׃ ס 6.24  וְאִם־יִנָּגֵף עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל לִפְנֵי אֹויֵב כִּי יֶחֶטְאוּ־לָךְ וְשָׁבוּ וְהֹודוּ אֶת־שְׁמֶךָ וְהִתְפַּלְלוּ וְהִתְחַנְּנוּ לְפָנֶיךָ בַּבַּיִת הַזֶּה׃ 6.25  וְאַתָּה תִּשְׁמַע מִן־הַשָּׁמַיִם וְסָלַחְתָּ לְחַטַּאת עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל וַהֲשֵׁיבֹותָם אֶל־הָאֲדָמָה אֲשֶׁר־נָתַתָּה לָהֶם וְלַאֲבֹתֵיהֶם׃ פ 6.26  בְּהֵעָצֵר הַשָּׁמַיִם וְלֹא־יִהְיֶה מָטָר כִּי יֶחֶטְאוּ־לָךְ וְהִתְפַּלְלוּ אֶל־הַמָּקֹום הַזֶּה וְהֹודוּ אֶת־שְׁמֶךָ מֵחַטָּאתָם יְשׁוּבוּן כִּי תַעֲנֵם׃ 6.27  וְאַתָּה ׀ תִּשְׁמַע הַשָּׁמַיִם וְסָלַחְתָּ לְחַטַּאת עֲבָדֶיךָ וְעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל כִּי תֹורֵם אֶל־הַדֶּרֶךְ הַטֹּובָה אֲשֶׁר יֵלְכוּ־בָהּ וְנָתַתָּה מָטָר עַל־אַרְצְךָ אֲשֶׁר־נָתַתָּה לְעַמְּךָ לְנַחֲלָה׃ ס 6.28  רָעָב כִּי־יִהְיֶה בָאָרֶץ דֶּבֶר כִּי־יִהְיֶה שִׁדָּפֹון וְיֵרָקֹון אַרְבֶּה וְחָסִיל כִּי יִהְיֶה כִּי יָצַר־לֹו אֹויְבָיו בְּאֶרֶץ שְׁעָרָיו כָּל־נֶגַע וְכָל־מַחֲלָה׃ 6.29  כָּל־תְּפִלָּה כָל־תְּחִנָּה אֲשֶׁר יִהְיֶה לְכָל־הָאָדָם וּלְכֹל עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר יֵדְעוּ אִישׁ נִגְעֹו וּמַכְאֹבֹו וּפָרַשׂ כַּפָּיו אֶל־הַבַּיִת הַזֶּה׃ 6.30  וְאַתָּה תִּשְׁמַע מִן־הַשָּׁמַיִם מְכֹון שִׁבְתֶּךָ וְסָלַחְתָּ וְנָתַתָּה לָאִישׁ כְּכָל־דְּרָכָיו אֲשֶׁר תֵּדַע אֶת־לְבָבֹו כִּי אַתָּה לְבַדְּךָ יָדַעְתָּ אֶת־לְבַב בְּנֵי הָאָדָם׃ 6.31  לְמַעַן יִירָאוּךָ לָלֶכֶת בִּדְרָכֶיךָ כָּל־הַיָּמִים אֲשֶׁר־הֵם חַיִּים עַל־פְּנֵי הָאֲדָמָה אֲשֶׁר נָתַתָּה לַאֲבֹתֵינוּ׃ ס 6.32  וְגַם אֶל־הַנָּכְרִי אֲשֶׁר לֹא מֵעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל הוּא וּבָא ׀ מֵאֶרֶץ רְחֹוקָה לְמַעַן שִׁמְךָ הַגָּדֹול וְיָדְךָ הַחֲזָקָה וּזְרֹועֲךָ הַנְּטוּיָה וּבָאוּ וְהִתְפַּלְלוּ אֶל־הַבַּיִת הַזֶּה׃ 6.33  וְאַתָּה תִּשְׁמַע מִן־הַשָּׁמַיִם מִמְּכֹון שִׁבְתֶּךָ וְעָשִׂיתָ כְּכֹל אֲשֶׁר־יִקְרָא אֵלֶיךָ הַנָּכְרִי לְמַעַן יֵדְעוּ כָל־עַמֵּי הָאָרֶץ אֶת־שְׁמֶךָ וּלְיִרְאָה אֹתְךָ כְּעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל וְלָדַעַת כִּי־שִׁמְךָ נִקְרָא עַל־הַבַּיִת הַזֶּה אֲשֶׁר בָּנִיתִי׃ 6.34  כִּי־יֵצֵא עַמְּךָ לַמִּלְחָמָה עַל־אֹויְבָיו בַּדֶּרֶךְ אֲשֶׁר תִּשְׁלָחֵם וְהִתְפַּלְלוּ אֵלֶיךָ דֶּרֶךְ הָעִיר הַזֹּאת אֲשֶׁר בָּחַרְתָּ בָּהּ וְהַבַּיִת אֲשֶׁר־בָּנִיתִי לִשְׁמֶךָ׃ 6.35  וְשָׁמַעְתָּ מִן־הַשָּׁמַיִם אֶת־תְּפִלָּתָם וְאֶת־תְּחִנָּתָם וְעָשִׂיתָ מִשְׁפָּטָם׃ 6.36  כִּי יֶחֶטְאוּ־לָךְ כִּי אֵין אָדָם אֲשֶׁר לֹא־יֶחֱטָא וְאָנַפְתָּ בָם וּנְתַתָּם לִפְנֵי אֹויֵב וְשָׁבוּם שֹׁובֵיהֶם אֶל־אֶרֶץ רְחֹוקָה אֹו קְרֹובָה׃ 6.37  וְהֵשִׁיבוּ אֶל־לְבָבָם בָּאָרֶץ אֲשֶׁר נִשְׁבּוּ־שָׁם וְשָׁבוּ ׀ וְהִתְחַנְּנוּ אֵלֶיךָ בְּאֶרֶץ שִׁבְיָם לֵאמֹר חָטָאנוּ הֶעֱוִינוּ וְרָשָׁעְנוּ׃ 6.38  וְשָׁבוּ אֵלֶיךָ בְּכָל־לִבָּם וּבְכָל־נַפְשָׁם בְּאֶרֶץ שִׁבְיָם אֲשֶׁר־שָׁבוּ אֹתָם וְהִתְפַּלְלוּ דֶּרֶךְ אַרְצָם אֲשֶׁר נָתַתָּה לַאֲבֹותָם וְהָעִיר אֲשֶׁר בָּחַרְתָּ וְלַבַּיִת אֲשֶׁר־בָּנִיתִי לִשְׁמֶךָ׃ 6.39  וְשָׁמַעְתָּ מִן־הַשָּׁמַיִם מִמְּכֹון שִׁבְתְּךָ אֶת־תְּפִלָּתָם וְאֶת־תְּחִנֹּתֵיהֶם וְעָשִׂיתָ מִשְׁפָּטָם וְסָלַחְתָּ לְעַמְּךָ אֲשֶׁר חָטְאוּ־לָךְ׃ 6.40  עַתָּה אֱלֹהַי יִהְיוּ־נָא עֵינֶיךָ פְּתֻחֹות וְאָזְנֶיךָ קַשֻּׁבֹות לִתְפִלַּת הַמָּקֹום הַזֶּה׃ ס 6.41  וְעַתָּה קוּמָה יְהוָה אֱלֹהִים לְנוּחֶךָ אַתָּה וַאֲרֹון עֻזֶּךָ כֹּהֲנֶיךָ יְהוָה אֱלֹהִים יִלְבְּשׁוּ תְשׁוּעָה וַחֲסִידֶיךָ יִשְׂמְחוּ בַטֹּוב׃ 6.42  יְהוָה אֱלֹהִים אַל־תָּשֵׁב פְּנֵי מְשִׁיחֶיךָ זָכְרָה לְחַסְדֵי דָּוִיד עַבְדֶּךָ׃ פ

6.1  Aaaz Aaamar xxlomoH jHwaaH Aaamar lixxkown baaOaraapael׃ 6.2  waAanij baanijtij bejt-zbul laak wmaakown lxxibtkaa Oowlaamijm׃ 6.3  wajaseb Hamaelaek Aaet-paanaajw wajbaaraek Aet kaal-qHal jixraaAel wkaal-qHal jixraaAel Oowmed׃ 6.4  wajoAmaer baarwk jHwaaH AaeloHej jixraaAel Aaxxaer dibaer bpijw Aet daawijd Aaabij wbjaadaajw mileA leAmor׃ 6.5  min-Hajowm Aaxxaer HowceAtij Aaet-Oamij meAaeraec micrajim loA-baahartij bOijr mikol xxibTej jixraaAel libnowt bajit liHjowt xxmij xxaam wloA-baahartij bAijxx liHjowt naagijd Oal-Oamij jixraaAel׃ 6.6  waaAaebhar bijrwxxaalaim liHjowt xxmij xxaam waaAaebhar bdaawijd liHjowt Oal-Oamij jixraaAel׃ 6.7  wajHij Oim-lbab daawijd Aaabij libnowt bajit lxxem jHwaaH AaeloHej jixraaAel׃ 6.8  wajoAmaer jHwaaH Aael-daawijd Aaabij jaOan Aaxxaer HaajaaH Oim-lbaabkaa libnowt bajit lixxmij HaeTijbowtaa kij HaajaaH Oim-lbaabaekaa׃ 6.9  raq AataaH loA tibnaeH Habaajit kij binkaa HajowceA mehalaacaejkaa HwA-jibnaeH Habajit lixxmij׃ 6.10  wajaaqaem jHwaaH Aaet-dbaarow Aaxxaer diber waaAaaqwm tahat daawijd Aaabij waaAexxeb Oal-kiseA jixraaAel kaAaxxaer dibaer jHwaaH waaAaebnaeH Habajit lxxem jHwaaH AaeloHej jixraaAel׃ 6.11  waaAaaxijm xxaam Aaet-HaaAaarown Aaxxaer-xxaam brijt jHwaaH Aaxxaer kaarat Oim-bnej jixraaAel׃ 6.12  wajaOamod lipnej mizbah jHwaaH naegaed kaal-qHal jixraaAel wajiprox kapaajw׃ 6.13  kij-OaaxaaH xxlomoH kijowr nhoxxaet wajitneHw btowk HaaOazaaraaH haamexx Aamowt Aaarkow whaamexx Aamowt raahbow wAamowt xxaalowxx qowmaatow wajaOamod Oaalaajw wajibrak Oal-birkaajw naegaed kaal-qHal jixraaAel wajiprox kapaajw HaxxaamaajmaaH׃ 6.14  wajoAmar jHwaaH AaeloHej jixraaAel Aejn-kaamowkaa AaeloHijm baxxaamajim wbaaAaaraec xxomer Habrijt wHahaesaed laOabaadaejkaa HaHolkijm lpaanaejkaa bkaal-libaam׃ 6.15  Aaxxaer xxaamartaa lOabdkaa daawijd Aaabij Aet Aaxxaer-dibartaa low watdaber bpijkaa wbjaadkaa mileAtaa kajowm HazaeH׃ 6.16  wOataaH jHwaaH AaeloHej jixraaAel mor lOabdkaa daawijd Aaabij Aet Aaxxaer dibartaa low leAmor loA-jikaaret lkaa Aijxx milpaanaj jowxxeb Oal-kiseA jixraaAel raq Aim-jixxmrw baanaejkaa Aaet-darkaam laalaekaet btowraatij kaAaxxaer Haalaktaa lpaanaaj׃ 6.17  wOataaH jHwaaH AaeloHej jixraaAel jeAaamen dbaarkaa Aaxxaer dibartaa lOabdkaa ldaawijd׃ 6.18  kij HaAumnaam jexxeb AaeloHijm Aaet-HaaAaadaam Oal-HaaAaaraec HineH xxaamajim wxxmej Haxxaamajim loA jkalklwkaa Aap kij-Habajit HazaeH Aaxxaer baanijtij׃ 6.19  wpaanijtaa Aael-tpilat Oabdkaa wAael-thinaatow jHwaaH AaeloHaaj lixxmoOa Aael-HaarinaaH wAael-HatpilaaH Aaxxaer Oabdkaa mitpalel lpaanaejkaa׃ 6.20  liHjowt Oejnaejkaa ptuhowt Aael-Habajit HazaeH jowmaam waalajlaaH Aael-Hamaaqowm Aaxxaer Aaamartaa laaxwm xximkaa xxaam lixxmowOa Aael-HatpilaaH Aaxxaer jitpalel Oabdkaa Aael-Hamaaqowm HazaeH׃ 6.21  wxxaamaOtaa Aael-tahanwnej Oabdkaa wOamkaa jixraaAel Aaxxaer jitpallw Aael-Hamaaqowm HazaeH wAataaH tixxmaO mimqowm xxibtkaa min-Haxxaamajim wxxaamaOtaa wsaalaahtaa׃ 6.22  Aim-jaehaeTaaA Aijxx lreOeHw wnaaxxaaA-bow AaalaaH lHaAalotow wbaaA AaalaaH lipnej mizbahakaa babajit HazaeH׃ 6.23  wAataaH tixxmaO min-Haxxaamajim wOaaxijtaa wxxaapaTtaa Aaet-Oabaadaejkaa lHaaxxijb lraaxxaaO laatet darkow broAxxow wlHacdijq cadijq laataet low kcidqaatow׃ s 6.24  wAim-jinaagep Oamkaa jixraaAel lipnej Aowjeb kij jaehaeTAw-laak wxxaabw wHowdw Aaet-xxmaekaa wHitpallw wHithannw lpaanaejkaa babajit HazaeH׃ 6.25  wAataaH tixxmaO min-Haxxaamajim wsaalahtaa lhaTaAt Oamkaa jixraaAel waHaxxejbowtaam Aael-HaaAadaamaaH Aaxxaer-naatataaH laaHaem wlaAabotejHaem׃ p 6.26  bHeOaacer Haxxaamajim wloA-jiHjaeH maaTaar kij jaehaeTAw-laak wHitpallw Aael-Hamaaqowm HazaeH wHowdw Aaet-xxmaekaa mehaTaaAtaam jxxwbwn kij taOanem׃ 6.27  wAataaH tixxmaO Haxxaamajim wsaalahtaa lhaTaAt Oabaadaejkaa wOamkaa jixraaAel kij towrem Aael-Hadaeraek HaTowbaaH Aaxxaer jelkw-baaH wnaatataaH maaTaar Oal-Aarckaa Aaxxaer-naatataaH lOamkaa lnahalaaH׃ s 6.28  raaOaab kij-jiHjaeH baaAaaraec daebaer kij-jiHjaeH xxidaapown wjeraaqown AarbaeH whaasijl kij jiHjaeH kij jaacar-low Aowjbaajw bAaeraec xxOaaraajw kaal-naegaO wkaal-mahalaaH׃ 6.29  kaal-tpilaaH kaal-thinaaH Aaxxaer jiHjaeH lkaal-HaaAaadaam wlkol Oamkaa jixraaAel Aaxxaer jedOw Aijxx nigOow wmakAobow wpaarax kapaajw Aael-Habajit HazaeH׃ 6.30  wAataaH tixxmaO min-Haxxaamajim mkown xxibtaekaa wsaalahtaa wnaatataaH laaAijxx kkaal-draakaajw Aaxxaer tedaO Aaet-lbaabow kij AataaH lbadkaa jaadaOtaa Aaet-lbab bnej HaaAaadaam׃ 6.31  lmaOan jijraaAwkaa laalaekaet bidraakaejkaa kaal-Hajaamijm Aaxxaer-Hem hajijm Oal-pnej HaaAadaamaaH Aaxxaer naatataaH laAabotejnw׃ s 6.32  wgam Aael-Hanaakrij Aaxxaer loA meOamkaa jixraaAel HwA wbaaA meAaeraec rhowqaaH lmaOan xximkaa Hagaadowl wjaadkaa HahazaaqaaH wzrowOakaa HanTwjaaH wbaaAw wHitpallw Aael-Habajit HazaeH׃ 6.33  wAataaH tixxmaO min-Haxxaamajim mimkown xxibtaekaa wOaaxijtaa kkol Aaxxaer-jiqraaA Aelaejkaa Hanaakrij lmaOan jedOw kaal-Oamej HaaAaaraec Aaet-xxmaekaa wljirAaaH Aotkaa kOamkaa jixraaAel wlaadaOat kij-xximkaa niqraaA Oal-Habajit HazaeH Aaxxaer baanijtij׃ 6.34  kij-jeceA Oamkaa lamilhaamaaH Oal-Aowjbaajw badaeraek Aaxxaer tixxlaahem wHitpallw Aelaejkaa daeraek HaaOijr HazoAt Aaxxaer baahartaa baaH wHabajit Aaxxaer-baanijtij lixxmaekaa׃ 6.35  wxxaamaOtaa min-Haxxaamajim Aaet-tpilaataam wAaet-thinaataam wOaaxijtaa mixxpaaTaam׃ 6.36  kij jaehaeTAw-laak kij Aejn Aaadaam Aaxxaer loA-jaehaeTaaA wAaanaptaa baam wntataam lipnej Aowjeb wxxaabwm xxowbejHaem Aael-Aaeraec rhowqaaH Aow qrowbaaH׃ 6.37  wHexxijbw Aael-lbaabaam baaAaaraec Aaxxaer nixxbw-xxaam wxxaabw wHithannw Aelaejkaa bAaeraec xxibjaam leAmor haaTaaAnw HaeOaewijnw wraaxxaaOnw׃ 6.38  wxxaabw Aelaejkaa bkaal-libaam wbkaal-napxxaam bAaeraec xxibjaam Aaxxaer-xxaabw Aotaam wHitpallw daeraek Aarcaam Aaxxaer naatataaH laAabowtaam wHaaOijr Aaxxaer baahartaa wlabajit Aaxxaer-baanijtij lixxmaekaa׃ 6.39  wxxaamaOtaa min-Haxxaamajim mimkown xxibtkaa Aaet-tpilaataam wAaet-thinotejHaem wOaaxijtaa mixxpaaTaam wsaalahtaa lOamkaa Aaxxaer haaTAw-laak׃ 6.40  OataaH AaeloHaj jiHjw-naaA Oejnaejkaa ptuhowt wAaaznaejkaa qaxxubowt litpilat Hamaaqowm HazaeH׃ s 6.41  wOataaH qwmaaH jHwaaH AaeloHijm lnwhaekaa AataaH waAarown Ouzaekaa koHanaejkaa jHwaaH AaeloHijm jilbxxw txxwOaaH wahasijdaejkaa jixmhw baTowb׃ 6.42  jHwaaH AaeloHijm Aal-taaxxeb pnej mxxijhaejkaa zaakraaH lhasdej daawijd Oabdaekaa׃ p

6.1  אז אמר שלמה יהוה אמר לשכון בערפל׃ 6.2  ואני בניתי בית־זבל לך ומכון לשבתך עולמים׃ 6.3  ויסב המלך את־פניו ויברך את כל־קהל ישראל וכל־קהל ישראל עומד׃ 6.4  ויאמר ברוך יהוה אלהי ישראל אשר דבר בפיו את דויד אבי ובידיו מלא לאמר׃ 6.5  מן־היום אשר הוצאתי את־עמי מארץ מצרים לא־בחרתי בעיר מכל שבטי ישראל לבנות בית להיות שמי שם ולא־בחרתי באיש להיות נגיד על־עמי ישראל׃ 6.6  ואבחר בירושלם להיות שמי שם ואבחר בדויד להיות על־עמי ישראל׃ 6.7  ויהי עם־לבב דויד אבי לבנות בית לשם יהוה אלהי ישראל׃ 6.8  ויאמר יהוה אל־דויד אבי יען אשר היה עם־לבבך לבנות בית לשמי הטיבות כי היה עם־לבבך׃ 6.9  רק אתה לא תבנה הבית כי בנך היוצא מחלציך הוא־יבנה הבית לשמי׃ 6.10  ויקם יהוה את־דברו אשר דבר ואקום תחת דויד אבי ואשב ׀ על־כסא ישראל כאשר דבר יהוה ואבנה הבית לשם יהוה אלהי ישראל׃ 6.11  ואשים שם את־הארון אשר־שם ברית יהוה אשר כרת עם־בני ישראל׃ 6.12  ויעמד לפני מזבח יהוה נגד כל־קהל ישראל ויפרש כפיו׃ 6.13  כי־עשה שלמה כיור נחשת ויתנהו בתוך העזרה חמש אמות ארכו וחמש אמות רחבו ואמות שלוש קומתו ויעמד עליו ויברך על־ברכיו נגד כל־קהל ישראל ויפרש כפיו השמימה׃ 6.14  ויאמר יהוה אלהי ישראל אין־כמוך אלהים בשמים ובארץ שמר הברית והחסד לעבדיך ההלכים לפניך בכל־לבם׃ 6.15  אשר שמרת לעבדך דויד אבי את אשר־דברת לו ותדבר בפיך ובידך מלאת כיום הזה׃ 6.16  ועתה יהוה ׀ אלהי ישראל מר לעבדך דויד אבי את אשר דברת לו לאמר לא־יכרת לך איש מלפני יושב על־כסא ישראל רק אם־ישמרו בניך את־דרכם ללכת בתורתי כאשר הלכת לפני׃ 6.17  ועתה יהוה אלהי ישראל יאמן דברך אשר דברת לעבדך לדויד׃ 6.18  כי האמנם ישב אלהים את־האדם על־הארץ הנה שמים ושמי השמים לא יכלכלוך אף כי־הבית הזה אשר בניתי׃ 6.19  ופנית אל־תפלת עבדך ואל־תחנתו יהוה אלהי לשמע אל־הרנה ואל־התפלה אשר עבדך מתפלל לפניך׃ 6.20  להיות עיניך פתחות אל־הבית הזה יומם ולילה אל־המקום אשר אמרת לשום שמך שם לשמוע אל־התפלה אשר יתפלל עבדך אל־המקום הזה׃ 6.21  ושמעת אל־תחנוני עבדך ועמך ישראל אשר יתפללו אל־המקום הזה ואתה תשמע ממקום שבתך מן־השמים ושמעת וסלחת׃ 6.22  אם־יחטא איש לרעהו ונשא־בו אלה להאלתו ובא אלה לפני מזבחך בבית הזה׃ 6.23  ואתה ׀ תשמע מן־השמים ועשית ושפטת את־עבדיך להשיב לרשע לתת דרכו בראשו ולהצדיק צדיק לתת לו כצדקתו׃ ס 6.24  ואם־ינגף עמך ישראל לפני אויב כי יחטאו־לך ושבו והודו את־שמך והתפללו והתחננו לפניך בבית הזה׃ 6.25  ואתה תשמע מן־השמים וסלחת לחטאת עמך ישראל והשיבותם אל־האדמה אשר־נתתה להם ולאבתיהם׃ פ 6.26  בהעצר השמים ולא־יהיה מטר כי יחטאו־לך והתפללו אל־המקום הזה והודו את־שמך מחטאתם ישובון כי תענם׃ 6.27  ואתה ׀ תשמע השמים וסלחת לחטאת עבדיך ועמך ישראל כי תורם אל־הדרך הטובה אשר ילכו־בה ונתתה מטר על־ארצך אשר־נתתה לעמך לנחלה׃ ס 6.28  רעב כי־יהיה בארץ דבר כי־יהיה שדפון וירקון ארבה וחסיל כי יהיה כי יצר־לו אויביו בארץ שעריו כל־נגע וכל־מחלה׃ 6.29  כל־תפלה כל־תחנה אשר יהיה לכל־האדם ולכל עמך ישראל אשר ידעו איש נגעו ומכאבו ופרש כפיו אל־הבית הזה׃ 6.30  ואתה תשמע מן־השמים מכון שבתך וסלחת ונתתה לאיש ככל־דרכיו אשר תדע את־לבבו כי אתה לבדך ידעת את־לבב בני האדם׃ 6.31  למען ייראוך ללכת בדרכיך כל־הימים אשר־הם חיים על־פני האדמה אשר נתתה לאבתינו׃ ס 6.32  וגם אל־הנכרי אשר לא מעמך ישראל הוא ובא ׀ מארץ רחוקה למען שמך הגדול וידך החזקה וזרועך הנטויה ובאו והתפללו אל־הבית הזה׃ 6.33  ואתה תשמע מן־השמים ממכון שבתך ועשית ככל אשר־יקרא אליך הנכרי למען ידעו כל־עמי הארץ את־שמך וליראה אתך כעמך ישראל ולדעת כי־שמך נקרא על־הבית הזה אשר בניתי׃ 6.34  כי־יצא עמך למלחמה על־אויביו בדרך אשר תשלחם והתפללו אליך דרך העיר הזאת אשר בחרת בה והבית אשר־בניתי לשמך׃ 6.35  ושמעת מן־השמים את־תפלתם ואת־תחנתם ועשית משפטם׃ 6.36  כי יחטאו־לך כי אין אדם אשר לא־יחטא ואנפת בם ונתתם לפני אויב ושבום שוביהם אל־ארץ רחוקה או קרובה׃ 6.37  והשיבו אל־לבבם בארץ אשר נשבו־שם ושבו ׀ והתחננו אליך בארץ שבים לאמר חטאנו העוינו ורשענו׃ 6.38  ושבו אליך בכל־לבם ובכל־נפשם בארץ שבים אשר־שבו אתם והתפללו דרך ארצם אשר נתתה לאבותם והעיר אשר בחרת ולבית אשר־בניתי לשמך׃ 6.39  ושמעת מן־השמים ממכון שבתך את־תפלתם ואת־תחנתיהם ועשית משפטם וסלחת לעמך אשר חטאו־לך׃ 6.40  עתה אלהי יהיו־נא עיניך פתחות ואזניך קשבות לתפלת המקום הזה׃ ס 6.41  ועתה קומה יהוה אלהים לנוחך אתה וארון עזך כהניך יהוה אלהים ילבשו תשועה וחסידיך ישמחו בטוב׃ 6.42  יהוה אלהים אל־תשב פני משיחיך זכרה לחסדי דויד עבדך׃ פ

6.1  Az Amr xlmH jHwH Amr lxkwn bOrpl׃ 6.2  wAnj bnjtj bjt-zbl lk wmkwn lxbtk Owlmjm׃ 6.3  wjsb Hmlk At-pnjw wjbrk At kl-qHl jxrAl wkl-qHl jxrAl Owmd׃ 6.4  wjAmr brwk jHwH AlHj jxrAl Axr dbr bpjw At dwjd Abj wbjdjw mlA lAmr׃ 6.5  mn-Hjwm Axr HwcAtj At-Omj mArc mcrjm lA-bhrtj bOjr mkl xbTj jxrAl lbnwt bjt lHjwt xmj xm wlA-bhrtj bAjx lHjwt ngjd Ol-Omj jxrAl׃ 6.6  wAbhr bjrwxlm lHjwt xmj xm wAbhr bdwjd lHjwt Ol-Omj jxrAl׃ 6.7  wjHj Om-lbb dwjd Abj lbnwt bjt lxm jHwH AlHj jxrAl׃ 6.8  wjAmr jHwH Al-dwjd Abj jOn Axr HjH Om-lbbk lbnwt bjt lxmj HTjbwt kj HjH Om-lbbk׃ 6.9  rq AtH lA tbnH Hbjt kj bnk HjwcA mhlcjk HwA-jbnH Hbjt lxmj׃ 6.10  wjqm jHwH At-dbrw Axr dbr wAqwm tht dwjd Abj wAxb Ol-ksA jxrAl kAxr dbr jHwH wAbnH Hbjt lxm jHwH AlHj jxrAl׃ 6.11  wAxjm xm At-HArwn Axr-xm brjt jHwH Axr krt Om-bnj jxrAl׃ 6.12  wjOmd lpnj mzbh jHwH ngd kl-qHl jxrAl wjprx kpjw׃ 6.13  kj-OxH xlmH kjwr nhxt wjtnHw btwk HOzrH hmx Amwt Arkw whmx Amwt rhbw wAmwt xlwx qwmtw wjOmd Oljw wjbrk Ol-brkjw ngd kl-qHl jxrAl wjprx kpjw HxmjmH׃ 6.14  wjAmr jHwH AlHj jxrAl Ajn-kmwk AlHjm bxmjm wbArc xmr Hbrjt wHhsd lObdjk HHlkjm lpnjk bkl-lbm׃ 6.15  Axr xmrt lObdk dwjd Abj At Axr-dbrt lw wtdbr bpjk wbjdk mlAt kjwm HzH׃ 6.16  wOtH jHwH AlHj jxrAl mr lObdk dwjd Abj At Axr dbrt lw lAmr lA-jkrt lk Ajx mlpnj jwxb Ol-ksA jxrAl rq Am-jxmrw bnjk At-drkm llkt btwrtj kAxr Hlkt lpnj׃ 6.17  wOtH jHwH AlHj jxrAl jAmn dbrk Axr dbrt lObdk ldwjd׃ 6.18  kj HAmnm jxb AlHjm At-HAdm Ol-HArc HnH xmjm wxmj Hxmjm lA jklklwk Ap kj-Hbjt HzH Axr bnjtj׃ 6.19  wpnjt Al-tplt Obdk wAl-thntw jHwH AlHj lxmO Al-HrnH wAl-HtplH Axr Obdk mtpll lpnjk׃ 6.20  lHjwt Ojnjk pthwt Al-Hbjt HzH jwmm wljlH Al-Hmqwm Axr Amrt lxwm xmk xm lxmwO Al-HtplH Axr jtpll Obdk Al-Hmqwm HzH׃ 6.21  wxmOt Al-thnwnj Obdk wOmk jxrAl Axr jtpllw Al-Hmqwm HzH wAtH txmO mmqwm xbtk mn-Hxmjm wxmOt wslht׃ 6.22  Am-jhTA Ajx lrOHw wnxA-bw AlH lHAltw wbA AlH lpnj mzbhk bbjt HzH׃ 6.23  wAtH txmO mn-Hxmjm wOxjt wxpTt At-Obdjk lHxjb lrxO ltt drkw brAxw wlHcdjq cdjq ltt lw kcdqtw׃ s 6.24  wAm-jngp Omk jxrAl lpnj Awjb kj jhTAw-lk wxbw wHwdw At-xmk wHtpllw wHthnnw lpnjk bbjt HzH׃ 6.25  wAtH txmO mn-Hxmjm wslht lhTAt Omk jxrAl wHxjbwtm Al-HAdmH Axr-nttH lHm wlAbtjHm׃ p 6.26  bHOcr Hxmjm wlA-jHjH mTr kj jhTAw-lk wHtpllw Al-Hmqwm HzH wHwdw At-xmk mhTAtm jxwbwn kj tOnm׃ 6.27  wAtH txmO Hxmjm wslht lhTAt Obdjk wOmk jxrAl kj twrm Al-Hdrk HTwbH Axr jlkw-bH wnttH mTr Ol-Arck Axr-nttH lOmk lnhlH׃ s 6.28  rOb kj-jHjH bArc dbr kj-jHjH xdpwn wjrqwn ArbH whsjl kj jHjH kj jcr-lw Awjbjw bArc xOrjw kl-ngO wkl-mhlH׃ 6.29  kl-tplH kl-thnH Axr jHjH lkl-HAdm wlkl Omk jxrAl Axr jdOw Ajx ngOw wmkAbw wprx kpjw Al-Hbjt HzH׃ 6.30  wAtH txmO mn-Hxmjm mkwn xbtk wslht wnttH lAjx kkl-drkjw Axr tdO At-lbbw kj AtH lbdk jdOt At-lbb bnj HAdm׃ 6.31  lmOn jjrAwk llkt bdrkjk kl-Hjmjm Axr-Hm hjjm Ol-pnj HAdmH Axr nttH lAbtjnw׃ s 6.32  wgm Al-Hnkrj Axr lA mOmk jxrAl HwA wbA mArc rhwqH lmOn xmk Hgdwl wjdk HhzqH wzrwOk HnTwjH wbAw wHtpllw Al-Hbjt HzH׃ 6.33  wAtH txmO mn-Hxmjm mmkwn xbtk wOxjt kkl Axr-jqrA Aljk Hnkrj lmOn jdOw kl-Omj HArc At-xmk wljrAH Atk kOmk jxrAl wldOt kj-xmk nqrA Ol-Hbjt HzH Axr bnjtj׃ 6.34  kj-jcA Omk lmlhmH Ol-Awjbjw bdrk Axr txlhm wHtpllw Aljk drk HOjr HzAt Axr bhrt bH wHbjt Axr-bnjtj lxmk׃ 6.35  wxmOt mn-Hxmjm At-tpltm wAt-thntm wOxjt mxpTm׃ 6.36  kj jhTAw-lk kj Ajn Adm Axr lA-jhTA wAnpt bm wnttm lpnj Awjb wxbwm xwbjHm Al-Arc rhwqH Aw qrwbH׃ 6.37  wHxjbw Al-lbbm bArc Axr nxbw-xm wxbw wHthnnw Aljk bArc xbjm lAmr hTAnw HOwjnw wrxOnw׃ 6.38  wxbw Aljk bkl-lbm wbkl-npxm bArc xbjm Axr-xbw Atm wHtpllw drk Arcm Axr nttH lAbwtm wHOjr Axr bhrt wlbjt Axr-bnjtj lxmk׃ 6.39  wxmOt mn-Hxmjm mmkwn xbtk At-tpltm wAt-thntjHm wOxjt mxpTm wslht lOmk Axr hTAw-lk׃ 6.40  OtH AlHj jHjw-nA Ojnjk pthwt wAznjk qxbwt ltplt Hmqwm HzH׃ s 6.41  wOtH qwmH jHwH AlHjm lnwhk AtH wArwn Ozk kHnjk jHwH AlHjm jlbxw txwOH whsjdjk jxmhw bTwb׃ 6.42  jHwH AlHjm Al-txb pnj mxjhjk zkrH lhsdj dwjd Obdk׃ p

6.1  Tunc Salomon ait: “ Dominus pollicitus est, ut habitaret in ca ligine; 6.2  ego autem aedificavi domum in habitaculum tuum, ut habitares ibi in perpetuum ”. 6.3  Et convertit rex faciem suam et benedixit universae multitudini Israel — nam omnis turba stabat intenta — et ait: 6.4  “ Benedictus Dominus, Deus Israel, qui, quod locutus est ore suo David patri meo, opere complevit dicens: 6.5  “A die qua eduxi populum meum de terra Aegypti non elegi civitatem de cunctis tribubus Israel, ut aedificaretur in ea domus nomini meo, neque elegi quemquam alium virum, ut esset dux in populo meo Israel, 6.6  sed elegi Ierusalem, ut sit nomen meum in ea, et elegi David, ut constituerem eum super populum meum Israel”. 6.7  Cumque fuisset voluntatis David patris mei, ut aedificaret domum nomini Domini, Dei Israel, 6.8  dixit Dominus ad eum: “Quia haec fuit voluntas tua, ut aedificares domum nomini meo, bene quidem fecisti huiuscemodi habere voluntatem, 6.9  sed non tu aedificabis domum, verum filius tuus, qui egredietur de lumbis tuis, ipse aedificabit domum nomini meo”. 6.10  Complevit ergo Dominus sermonem suum, quem locutus fuerat, et ego surrexi pro David patre meo et sedi super thronum Israel, sicut locutus est Dominus, et aedificavi domum nomini Domini, Dei Israel; 6.11  et posui in ea arcam, in qua est pactum Domini, quod pepigit cum filiis Israel ”. 6.12  Stetit ergo coram altari Domini ex adverso universae multitudinis Israel et extendit manus suas. 6.13  Siquidem fecerat Salomon basim aeneam et posuerat eam in medio atrii habentem quinque cubitos longitudinis et quinque cubitos latitudinis et tres cubitos altitudinis, stetitque super eam; et deinceps, flexis genibus contra universam multitudinem Israel et palmis in caelum levatis, 6.14  ait: “ Domine, Deus Israel, non est similis tui Deus in caelo et in terra, qui custodis pactum et misericordiam cum servis tuis, qui ambulant coram te in toto corde suo, 6.15  qui praestitisti servo tuo David patri meo quaecumque locutus fueras ei, et, quae ore promiseras, opere complesti, sicut et praesens tempus probat. 6.16  Nunc ergo, Domine, Deus Israel, imple servo tuo patri meo David, quaecumque locutus es dicens: “Non deficiet ex te vir coram me, qui sedeat super thronum Israel, ita tamen si custodierint filii tui vias suas et ambulaverint in lege mea, sicut et tu ambulasti coram me”. 6.17  Et nunc, Domine, Deus Israel, firmetur sermo tuus, quem locutus es servo tuo David! 6.18  Ergone credibile est, ut habitet Deus cum hominibus super terram? Si caelum et caeli caelorum non te capiunt, quanto magis domus ista, quam aedificavi! 6.19  Sed respice orationem servi tui et obsecrationem eius, Domine Deus meus, et audi clamorem et preces, quas fundit famulus tuus coram te, 6.20  ut aperias oculos tuos super domum istam diebus ac noctibus, super locum in quo pollicitus es, ut ponas nomen tuum et exaudires orationem, quam servus tuus orat in eo. 6.21  Et exaudi preces famuli tui et populi tui Israel, qui oraverint ad locum istum; exaudi de habitaculo tuo, de caelis, exaudi et propitiare! 6.22  Si peccaverit quispiam in proximum suum, et ille exegerit ab eo iuramentum, ut se maledicto constringat coram altari in domo ista, 6.23  tu audies de caelo et facies iudicium servorum tuorum, ita ut reddas iniquo viam suam in caput proprium et ulciscaris iustum retribuens ei secundum iustitiam suam. 6.24  Si superatus fuerit populus tuus Israel ab inimicis, quia peccaturi sunt tibi, et conversi egerint paenitentiam et confitentes nomini tuo oraverint et fuerint deprecati in domo ista, 6.25  tu exaudies de caelo, et propitiare peccato populi tui Israel et reduc eos in terram, quam dedisti eis et patribus eorum. 6.26  Si clauso caelo pluvia non fluxerit propter peccata populi, et deprecati te fuerint in loco isto et confessi nomini tuo et conversi a peccatis suis, cum eos afflixeris, 6.27  exaudi de caelo, Domine, et dimitte peccata servorum tuorum et populi tui Israel, doce eos viam bonam, per quam ingrediantur, et da pluviam terrae, quam dedisti populo tuo ad possidendum. 6.28  Fames si orta fuerit in terra et pestilentia, uredo et aurugo et locusta et bruchus et hostes, vastatis regionibus, portas eius obsederint, omnisque plaga et infirmitas presserit, 6.29  si quis de populo tuo Israel fuerit deprecatus cognoscens plagam et infirmitatem suam et expanderit manus suas ad domum hanc, 6.30  tu exaudi de caelo, de loco habitationis tuae, et propitiare et redde unicuique secundum vias suas, quia nosti cor eius; tu enim solus nosti corda filiorum hominum, 6.31  ut timeant te et ambulent in viis tuis cunctis diebus, quibus vivunt super faciem terrae, quam dedisti patribus nostris. 6.32  Externum quoque, qui non est de populo tuo Israel, si venerit de terra longinqua propter nomen tuum magnum et propter manum tuam robustam et brachium tuum extentum, et oraverit in loco isto, 6.33  tu exaudies de caelo firmissimo habitaculo tuo et facies cuncta, pro quibus invocaverit te ille peregrinus, ut sciant omnes populi terrae nomen tuum et timeant te sicut populus tuus Israel et cognoscant quia nomen tuum invocatum est super domum hanc, quam aedificavi. 6.34  Si egressus fuerit populus tuus ad bellum contra adversarios suos per viam, in qua miseris eos, et oraverint te contra viam, in qua civitas haec est, quam elegisti, et domus, quam aedificavi nomini tuo, 6.35  tu exaudies de caelo preces eorum et obsecrationem, et facies iudicium eorum. 6.36  Si autem peccaverint tibi — neque enim est homo, qui non peccet — et iratus fueris eis et tradideris hostibus, et captivos duxerint eos in terram longinquam vel propinquam, 6.37  et conversi in corde suo in terra, ad quam captivi ducti fuerant, egerint paenitentiam et deprecati te fuerint in terra captivitatis suae dicentes: “Peccavimus, inique fecimus, iniuste egimus”; 6.38  et reversi fuerint ad te in toto corde suo et in tota anima sua in terra captivitatis suae, ad quam ducti sunt, et oraverint te contra viam terrae suae, quam dedisti patribus eorum, et urbis, quam elegisti, et domus, quam aedificavi nomini tuo, 6.39  ut exaudias de caelo, de loco habitationis tuae, preces eorum et supplicationes eorum et facias iudicium et dimittas populo tuo, qui peccavit tibi; 6.40  tu es enim Deus meus. Aperiantur, quaeso, oculi tui, et aures tuae intentae sint ad orationem, quae fit in loco isto. 6.41  Nunc igitur consurge, Domine Deus, in requiem tuam, tu et arca fortitudinis tuae; sacerdotes tui, Domine Deus, induantur salutem, et sancti tui laetentur in bonis. 6.42  Domine Deus, ne averteris faciem christi tui; memento misericordiarum David servi tui ”.

7.1  Als nun Salomo sein Gebet vollendet hatte, fiel das Feuer vom Himmel und verzehrte das Brandopfer und die Schlachtopfer. Und die Herrlichkeit des HERRN erfüllte das Haus; 7.2  also daß die Priester nicht in das Haus des HERRN hineingehen konnten, weil die Herrlichkeit des HERRN das Haus des HERRN erfüllte. 7.3  Als aber alle Kinder Israel das Feuer herabfallen sahen und die Herrlichkeit des HERRN über dem Hause, fielen sie auf ihre Knie, mit dem Angesicht zur Erde, auf das Pflaster, und beteten an und dankten dem HERRN, daß er freundlich ist und seine Güte ewiglich währt. 7.4  Und der König und alles Volk opferten Schlachtopfer vor dem HERRN. 7.5  Der König Salomo opferte als Schlachtopfer 22000 Rinder und 120000 Schafe. Also weihten der König und das ganze Volk das Haus Gottes ein. 7.6  Die Priester aber standen auf ihren Posten und die Leviten mit den Musikinstrumenten des HERRN, welche der König David hatte machen lassen, um dem HERRN zu danken, daß seine Güte ewig währt, wenn David durch sie den Lobpreis darbrachte. Und die Priester bliesen die Trompeten, ihnen gegenüber, und ganz Israel stand dabei. 7.7  Und Salomo heiligte den innern Vorhof, der vor dem Hause des HERRN war; denn er brachte daselbst Brandopfer dar und die Fettstücke der Dankopfer; denn der eherne Altar, welchen Salomo hatte machen lassen, konnte die Brandopfer und Speisopfer und die Fettstücke nicht fassen. 7.8  Und zu jener Zeit hielt Salomo ein Fest, sieben Tage lang, und ganz Israel mit ihm, eine sehr große Gemeinde, von Chamat an bis an den Bach Ägyptens; 7.9  und sie hielten am achten Tage eine Festversammlung. Denn die Einweihung des Altars hatten sie sieben Tage lang gefeiert und das Fest auch sieben Tage lang. 7.10  Aber am dreiundzwanzigsten Tage des siebenten Monats ließ er das Volk in ihre Hütten ziehen, fröhlich und guten Muts, wegen all des Guten, das der HERR an David, Salomo und seinem Volk Israel getan. 7.11  Als nun Salomo das Haus des HERRN und das Haus des Königs vollendet hatte und alles glücklich ausgeführt war, was in Salomos Herz gekommen war, es im Hause des HERRN und in seinem Hause zu machen, 7.12  da erschien der HERR dem Salomo in der Nacht und sprach zu ihm: Ich habe dein Gebet erhört und mir diesen Ort zur Opferstätte erwählt. 7.13  Siehe, wenn ich den Himmel zuschließe, daß es nicht regnet, oder den Heuschrecken gebiete, das Land abzufressen, oder wenn ich eine Pestilenz unter mein Volk sende, 7.14  und sich mein Volk, das nach meinem Namen genannt ist, demütigt, und sie beten und suchen mein Angesicht und wenden sich ab von ihren bösen Wegen, so will ich im Himmel hören und ihre Sünden vergeben und ihr Land heilen. 7.15  So sollen nun meine Augen offen stehen und meine Ohren aufmerken auf das Gebet an diesem Ort. 7.16  Ich habe nun dieses Haus erwählt und geheiligt, daß mein Name daselbst sein soll ewiglich; und meine Augen und mein Herz sollen da sein täglich. 7.17  Du aber, wenn du vor mir wandeln wirst, wie dein Vater David gewandelt ist, und du alles tust, was ich dich heiße, und meine Satzungen und Rechte bewahrst, 7.18  so will ich den Thron deines Königreichs befestigen, gemäß dem Bund, den ich mit deinem Vater David gemacht habe, indem ich sagte: Es soll dir nicht mangeln an einem Mann, der über Israel herrsche. 7.19  Werdet ihr euch aber abwenden und meine Satzungen und Gebote, die ich euch vorgelegt habe, verlassen und hingehen und anderen Göttern dienen und sie anbeten, 7.20  so werde ich sie aus meinem Lande ausrotten, das ich ihnen gegeben habe; und dieses Haus, welches ich meinem Namen geheiligt habe, werde ich von meinem Angesicht verwerfen und es zum Sprichwort setzen und zum Spott unter allen Völkern, 7.21  daß jedermann, der an diesem Hause, welches das höchste gewesen ist, vorübergeht, sich entsetzen und sagen wird: Warum ist der HERR mit diesem Lande und diesem Hause also verfahren? 7.22  So wird man sagen: Weil sie den HERRN, den Gott ihrer Väter, der sie aus Ägyptenland geführt hat, verlassen und sich an andere Götter gehängt und sie angebetet und ihnen gedient haben, darum hat er all dieses Unglück über sie gebracht!

7.1  καὶ ὡς συνετέλεσεν σαλωμων προσευχόμενος καὶ τὸ πῦρ κατέβη ἐκ τοῦ οὐρανοῦ καὶ κατέφαγεν τὰ ὁλοκαυτώματα καὶ τὰς θυσίας καὶ δόξα κυρίου ἔπλησεν τὸν οἶκον 7.2  καὶ οὐκ ἠδύναντο οἱ ἱερεῖς εἰσελθεῖν εἰς τὸν οἶκον κυρίου ἐν τῷ καιρῷ ἐκείνῳ ὅτι ἔπλησεν δόξα κυρίου τὸν οἶκον 7.3  καὶ πάντες οἱ υἱοὶ ισραηλ ἑώρων καταβαῖνον τὸ πῦρ καὶ ἡ δόξα κυρίου ἐπὶ τὸν οἶκον καὶ ἔπεσον ἐπὶ πρόσωπον ἐπὶ τὴν γῆν ἐπὶ τὸ λιθόστρωτον καὶ προσεκύνησαν καὶ ᾔνουν τῷ κυρίῳ ὅτι ἀγαθόν ὅτι εἰς τὸν αἰῶνα τὸ ἔλεος αὐτοῦ 7.4  καὶ ὁ βασιλεὺς καὶ πᾶς ὁ λαὸς θύοντες θύματα ἔναντι κυρίου 7.5  καὶ ἐθυσίασεν σαλωμων τὴν θυσίαν μόσχων εἴκοσι καὶ δύο χιλιάδας καὶ βοσκημάτων ἑκατὸν καὶ εἴκοσι χιλιάδας καὶ ἐνεκαίνισεν τὸν οἶκον τοῦ θεοῦ ὁ βασιλεὺς καὶ πᾶς ὁ λαός 7.6  καὶ οἱ ἱερεῖς ἐπὶ τὰς φυλακὰς αὐτῶν ἑστηκότες καὶ οἱ λευῖται ἐν ὀργάνοις ᾠδῶν κυρίου τοῦ δαυιδ τοῦ βασιλέως τοῦ ἐξομολογεῖσθαι ἔναντι κυρίου ὅτι εἰς τὸν αἰῶνα τὸ ἔλεος αὐτοῦ ἐν ὕμνοις δαυιδ διὰ χειρὸς αὐτῶν καὶ οἱ ἱερεῖς σαλπίζοντες ταῖς σάλπιγξιν ἐναντίον αὐτῶν καὶ πᾶς ισραηλ ἑστηκώς 7.7  καὶ ἡγίασεν σαλωμων τὸ μέσον τῆς αὐλῆς τῆς ἐν οἴκῳ κυρίου ὅτι ἐποίησεν ἐκεῖ τὰ ὁλοκαυτώματα καὶ τὰ στέατα τῶν σωτηρίων ὅτι τὸ θυσιαστήριον τὸ χαλκοῦν ὃ ἐποίησεν σαλωμων οὐκ ἐξεποίει δέξασθαι τὰ ὁλοκαυτώματα καὶ τὰ μαναα καὶ τὰ στέατα 7.8  καὶ ἐποίησεν σαλωμων τὴν ἑορτὴν ἐν τῷ καιρῷ ἐκείνῳ ἑπτὰ ἡμέραις καὶ πᾶς ισραηλ μετ' αὐτοῦ ἐκκλησία μεγάλη σφόδρα ἀπὸ εἰσόδου αιμαθ καὶ ἕως χειμάρρου αἰγύπτου 7.9  καὶ ἐποίησεν ἐν τῇ ἡμέρᾳ τῇ ὀγδόῃ ἐξόδιον ὅτι ἐγκαινισμὸν τοῦ θυσιαστηρίου ἐποίησεν ἑπτὰ ἡμέρας ἑορτήν 7.10  καὶ ἐν τῇ τρίτῃ καὶ εἰκοστῇ τοῦ μηνὸς τοῦ ἑβδόμου ἀπέστειλεν τὸν λαὸν εἰς τὰ σκηνώματα αὐτῶν εὐφραινομένους καὶ ἀγαθῇ καρδίᾳ ἐπὶ τοῖς ἀγαθοῖς οἷς ἐποίησεν κύριος τῷ δαυιδ καὶ τῷ σαλωμων καὶ τῷ ισραηλ λαῷ αὐτοῦ 7.11  καὶ συνετέλεσεν σαλωμων τὸν οἶκον κυρίου καὶ τὸν οἶκον τοῦ βασιλέως καὶ πάντα ὅσα ἠθέλησεν ἐν τῇ ψυχῇ σαλωμων τοῦ ποιῆσαι ἐν οἴκῳ κυρίου καὶ ἐν οἴκῳ αὐτοῦ εὐοδώθη 7.12  καὶ ὤφθη ὁ θεὸς τῷ σαλωμων τὴν νύκτα καὶ εἶπεν αὐτῷ ἤκουσα τῆς προσευχῆς σου καὶ ἐξελεξάμην ἐν τῷ τόπῳ τούτῳ ἐμαυτῷ εἰς οἶκον θυσίας 7.13  ἐὰν συσχῶ τὸν οὐρανὸν καὶ μὴ γένηται ὑετός καὶ ἐὰν ἐντείλωμαι τῇ ἀκρίδι καταφαγεῖν τὸ ξύλον καὶ ἐὰν ἀποστείλω θάνατον ἐν τῷ λαῷ μου 7.14  καὶ ἐὰν ἐντραπῇ ὁ λαός μου ἐφ' οὓς τὸ ὄνομά μου ἐπικέκληται ἐπ' αὐτούς καὶ προσεύξωνται καὶ ζητήσωσιν τὸ πρόσωπόν μου καὶ ἀποστρέψωσιν ἀπὸ τῶν ὁδῶν αὐτῶν τῶν πονηρῶν καὶ ἐγὼ εἰσακούσομαι ἐκ τοῦ οὐρανοῦ καὶ ἵλεως ἔσομαι ταῖς ἁμαρτίαις αὐτῶν καὶ ἰάσομαι τὴν γῆν αὐτῶν 7.15  νῦν οἱ ὀφθαλμοί μου ἔσονται ἀνεῳγμένοι καὶ τὰ ὦτά μου ἐπήκοα τῇ προσευχῇ τοῦ τόπου τούτου 7.16  καὶ νῦν ἐξελεξάμην καὶ ἡγίακα τὸν οἶκον τοῦτον τοῦ εἶναι ὄνομά μου ἐκεῖ ἕως αἰῶνος καὶ ἔσονται οἱ ὀφθαλμοί μου καὶ ἡ καρδία μου ἐκεῖ πάσας τὰς ἡμέρας 7.17  καὶ σὺ ἐὰν πορευθῇς ἐναντίον μου ὡς δαυιδ ὁ πατήρ σου καὶ ποιήσῃς κατὰ πάντα ἃ ἐνετειλάμην σοι καὶ τὰ προστάγματά μου καὶ τὰ κρίματά μου φυλάξῃ 7.18  καὶ ἀναστήσω τὸν θρόνον τῆς βασιλείας σου ὡς διεθέμην δαυιδ τῷ πατρί σου λέγων οὐκ ἐξαρθήσεταί σοι ἀνὴρ ἡγούμενος ἐν ισραηλ 7.19  καὶ ἐὰν ἀποστρέψητε ὑμεῖς καὶ ἐγκαταλίπητε τὰ προστάγματά μου καὶ τὰς ἐντολάς μου ἃς ἔδωκα ἐναντίον ὑμῶν καὶ πορευθῆτε καὶ λατρεύσητε θεοῖς ἑτέροις καὶ προσκυνήσητε αὐτοῖς 7.20  καὶ ἐξαρῶ ὑμᾶς ἀπὸ τῆς γῆς ἧς ἔδωκα αὐτοῖς καὶ τὸν οἶκον τοῦτον ὃν ἡγίασα τῷ ὀνόματί μου ἀποστρέψω ἐκ προσώπου μου καὶ δώσω αὐτὸν εἰς παραβολὴν καὶ εἰς διήγημα ἐν πᾶσιν τοῖς ἔθνεσιν 7.21  καὶ ὁ οἶκος οὗτος ὁ ὑψηλός πᾶς ὁ διαπορευόμενος αὐτὸν ἐκστήσεται καὶ ἐρεῖ χάριν τίνος ἐποίησεν κύριος τῇ γῇ ταύτῃ καὶ τῷ οἴκῳ τούτῳ 7.22  καὶ ἐροῦσιν διότι ἐγκατέλιπον κύριον τὸν θεὸν τῶν πατέρων αὐτῶν τὸν ἐξαγαγόντα αὐτοὺς ἐκ γῆς αἰγύπτου καὶ ἀντελάβοντο θεῶν ἑτέρων καὶ προσεκύνησαν αὐτοῖς καὶ ἐδούλευσαν αὐτοῖς διὰ τοῦτο ἐπήγαγεν ἐπ' αὐτοὺς πᾶσαν τὴν κακίαν ταύτην

7.1  kai ohs synetelesen salohmohn proseychomenos kai to pyr katebeh ek toy oyranoy kai katephagen ta olokaytohmata kai tas thysias kai doxa kyrioy eplehsen ton oikon 7.2  kai oyk ehdynanto oi iereis eiselthein eis ton oikon kyrioy en toh kairoh ekeinoh oti eplehsen doxa kyrioy ton oikon 7.3  kai pantes oi yioi israehl eohrohn katabainon to pyr kai eh doxa kyrioy epi ton oikon kai epeson epi prosohpon epi tehn gehn epi to lithostrohton kai prosekynehsan kai ehnoyn toh kyrioh oti agathon oti eis ton aiohna to eleos aytoy 7.4  kai o basileys kai pas o laos thyontes thymata enanti kyrioy 7.5  kai ethysiasen salohmohn tehn thysian moschohn eikosi kai dyo chiliadas kai boskehmatohn ekaton kai eikosi chiliadas kai enekainisen ton oikon toy theoy o basileys kai pas o laos 7.6  kai oi iereis epi tas phylakas aytohn estehkotes kai oi leyitai en organois ohdohn kyrioy toy dayid toy basileohs toy exomologeisthai enanti kyrioy oti eis ton aiohna to eleos aytoy en ymnois dayid dia cheiros aytohn kai oi iereis salpizontes tais salpigxin enantion aytohn kai pas israehl estehkohs 7.7  kai ehgiasen salohmohn to meson tehs aylehs tehs en oikoh kyrioy oti epoiehsen ekei ta olokaytohmata kai ta steata tohn sohtehriohn oti to thysiastehrion to chalkoyn o epoiehsen salohmohn oyk exepoiei dexasthai ta olokaytohmata kai ta manaa kai ta steata 7.8  kai epoiehsen salohmohn tehn eortehn en toh kairoh ekeinoh epta ehmerais kai pas israehl met' aytoy ekklehsia megaleh sphodra apo eisodoy aimath kai eohs cheimarroy aigyptoy 7.9  kai epoiehsen en teh ehmera teh ogdoeh exodion oti egkainismon toy thysiastehrioy epoiehsen epta ehmeras eortehn 7.10  kai en teh triteh kai eikosteh toy mehnos toy ebdomoy apesteilen ton laon eis ta skehnohmata aytohn eyphrainomenoys kai agatheh kardia epi tois agathois ois epoiehsen kyrios toh dayid kai toh salohmohn kai toh israehl laoh aytoy 7.11  kai synetelesen salohmohn ton oikon kyrioy kai ton oikon toy basileohs kai panta osa ehthelehsen en teh psycheh salohmohn toy poiehsai en oikoh kyrioy kai en oikoh aytoy eyodohtheh 7.12  kai ohphtheh o theos toh salohmohn tehn nykta kai eipen aytoh ehkoysa tehs proseychehs soy kai exelexamehn en toh topoh toytoh emaytoh eis oikon thysias 7.13  ean syschoh ton oyranon kai meh genehtai yetos kai ean enteilohmai teh akridi kataphagein to xylon kai ean aposteiloh thanaton en toh laoh moy 7.14  kai ean entrapeh o laos moy eph' oys to onoma moy epikeklehtai ep' aytoys kai proseyxohntai kai zehtehsohsin to prosohpon moy kai apostrepsohsin apo tohn odohn aytohn tohn ponehrohn kai egoh eisakoysomai ek toy oyranoy kai ileohs esomai tais amartiais aytohn kai iasomai tehn gehn aytohn 7.15  nyn oi ophthalmoi moy esontai aneohgmenoi kai ta ohta moy epehkoa teh proseycheh toy topoy toytoy 7.16  kai nyn exelexamehn kai ehgiaka ton oikon toyton toy einai onoma moy ekei eohs aiohnos kai esontai oi ophthalmoi moy kai eh kardia moy ekei pasas tas ehmeras 7.17  kai sy ean poreythehs enantion moy ohs dayid o patehr soy kai poiehsehs kata panta a eneteilamehn soi kai ta prostagmata moy kai ta krimata moy phylaxeh 7.18  kai anastehsoh ton thronon tehs basileias soy ohs diethemehn dayid toh patri soy legohn oyk exarthehsetai soi anehr ehgoymenos en israehl 7.19  kai ean apostrepsehte ymeis kai egkatalipehte ta prostagmata moy kai tas entolas moy as edohka enantion ymohn kai poreythehte kai latreysehte theois eterois kai proskynehsehte aytois 7.20  kai exaroh ymas apo tehs gehs ehs edohka aytois kai ton oikon toyton on ehgiasa toh onomati moy apostrepsoh ek prosohpoy moy kai dohsoh ayton eis parabolehn kai eis diehgehma en pasin tois ethnesin 7.21  kai o oikos oytos o ypsehlos pas o diaporeyomenos ayton ekstehsetai kai erei charin tinos epoiehsen kyrios teh geh tayteh kai toh oikoh toytoh 7.22  kai eroysin dioti egkatelipon kyrion ton theon tohn paterohn aytohn ton exagagonta aytoys ek gehs aigyptoy kai antelabonto theohn eterohn kai prosekynehsan aytois kai edoyleysan aytois dia toyto epehgagen ep' aytoys pasan tehn kakian taytehn

7.1  וּכְכַלֹּות שְׁלֹמֹה לְהִתְפַּלֵּל וְהָאֵשׁ יָרְדָה מֵהַשָּׁמַיִם וַתֹּאכַל הָעֹלָה וְהַזְּבָחִים וּכְבֹוד יְהוָה מָלֵא אֶת־הַבָּיִת׃ 7.2  וְלֹא יָכְלוּ הַכֹּהֲנִים לָבֹוא אֶל־בֵּית יְהוָה כִּי־מָלֵא כְבֹוד־יְהוָה אֶת־בֵּית יְהוָה׃ 7.3  וְכֹל ׀ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל רֹאִים בְּרֶדֶת הָאֵשׁ וּכְבֹוד יְהוָה עַל־הַבָּיִת וַיִּכְרְעוּ אַפַּיִם אַרְצָה עַל־הָרִצְפָה וַיִּשְׁתַּחֲווּ וְהֹודֹות לַיהוָה כִּי טֹוב כִּי לְעֹולָם חַסְדֹּו׃ 7.4  וְהַמֶּלֶךְ וְכָל־הָעָם זֹבְחִים זֶבַח לִפְנֵי יְהוָה׃ ס 7.5  וַיִּזְבַּח הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה אֶת־זֶבַח הַבָּקָר עֶשְׂרִים וּשְׁנַיִם אֶלֶף וְצֹאן מֵאָה וְעֶשְׂרִים אָלֶף וַיַּחְנְכוּ אֶת־בֵּית הָאֱלֹהִים הַמֶּלֶךְ וְכָל־הָעָם׃ 7.6  וְהַכֹּהֲנִים עַל־מִשְׁמְרֹותָם עֹמְדִים וְהַלְוִיִּם בִּכְלֵי־שִׁיר יְהוָה אֲשֶׁר עָשָׂה דָּוִיד הַמֶּלֶךְ לְהֹדֹות לַיהוָה כִּי־לְעֹולָם חַסְדֹּו בְּהַלֵּל דָּוִיד בְּיָדָם וְהַכֹּהֲנִים [מַחֲצֹצְרִים כ] (מַחְצְרִים ק) נֶגְדָּם וְכָל־יִשְׂרָאֵל עֹמְדִים׃ ס 7.7  וַיְקַדֵּשׁ שְׁלֹמֹה אֶת־תֹּוךְ הֶחָצֵר אֲשֶׁר לִפְנֵי בֵית־יְהוָה כִּי־עָשָׂה שָׁם הָעֹלֹות וְאֵת חֶלְבֵי הַשְּׁלָמִים כִּי־מִזְבַּח הַנְּחֹשֶׁת אֲשֶׁר עָשָׂה שְׁלֹמֹה לֹא יָכֹול לְהָכִיל אֶת־הָעֹלָה וְאֶת־הַמִּנְחָה וְאֶת־הַחֲלָבִים׃ 7.8  וַיַּעַשׂ שְׁלֹמֹה אֶת־הֶחָג בָּעֵת הַהִיא שִׁבְעַת יָמִים וְכָל־יִשְׂרָאֵל עִמֹּו קָהָל גָּדֹול מְאֹד מִלְּבֹוא חֲמָת עַד־נַחַל מִצְרָיִם׃ 7.9  וַיַּעֲשׂוּ בַּיֹּום הַשְּׁמִינִי עֲצָרֶת כִּי ׀ חֲנֻכַּת הַמִּזְבֵּחַ עָשׂוּ שִׁבְעַת יָמִים וְהֶחָג שִׁבְעַת יָמִים׃ 7.10  וּבְיֹום עֶשְׂרִים וּשְׁלֹשָׁה לַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי שִׁלַּח אֶת־הָעָם לְאָהֳלֵיהֶם שְׂמֵחִים וְטֹובֵי לֵב עַל־הַטֹּובָה אֲשֶׁר עָשָׂה יְהוָה לְדָוִיד וְלִשְׁלֹמֹה וּלְיִשְׂרָאֵל עַמֹּו׃ 7.11  וַיְכַל שְׁלֹמֹה אֶת־בֵּית יְהוָה וְאֶת־בֵּית הַמֶּלֶךְ וְאֵת כָּל־הַבָּא עַל־לֵב שְׁלֹמֹה לַעֲשֹׂות בְּבֵית־יְהוָה וּבְבֵיתֹו הִצְלִיחַ׃ פ 7.12  וַיֵּרָא יְהוָה אֶל־שְׁלֹמֹה בַּלָּיְלָה וַיֹּאמֶר לֹו שָׁמַעְתִּי אֶת־תְּפִלָּתֶךָ וּבָחַרְתִּי בַּמָּקֹום הַזֶּה לִי לְבֵית זָבַח׃ 7.13  הֵן אֶעֱצֹר הַשָּׁמַיִם וְלֹא־יִהְיֶה מָטָר וְהֵן־אֲצַוֶּה עַל־חָגָב לֶאֱכֹול הָאָרֶץ וְאִם־אֲשַׁלַּח דֶּבֶר בְּעַמִּי׃ 7.14  וְיִכָּנְעוּ עַמִּי אֲשֶׁר נִקְרָא־שְׁמִי עֲלֵיהֶם וְיִתְפַּלְלוּ וִיבַקְשׁוּ פָנַי וְיָשֻׁבוּ מִדַּרְכֵיהֶם הָרָעִים וַאֲנִי אֶשְׁמַע מִן־הַשָּׁמַיִם וְאֶסְלַח לְחַטָּאתָם וְאֶרְפָּא אֶת־אַרְצָם׃ 7.15  עַתָּה עֵינַי יִהְיוּ פְתֻחֹות וְאָזְנַי קַשֻּׁבֹות לִתְפִלַּת הַמָּקֹום הַזֶּה׃ 7.16  וְעַתָּה בָּחַרְתִּי וְהִקְדַּשְׁתִּי אֶת־הַבַּיִת הַזֶּה לִהְיֹות־שְׁמִי שָׁם עַד־עֹולָם וְהָיוּ עֵינַי וְלִבִּי שָׁם כָּל־הַיָּמִים׃ 7.17  וְאַתָּה אִם־תֵּלֵךְ לְפָנַי כַּאֲשֶׁר הָלַךְ דָּוִיד אָבִיךָ וְלַעֲשֹׂות כְּכֹל אֲשֶׁר צִוִּיתִיךָ וְחֻקַּי וּמִשְׁפָּטַי תִּשְׁמֹור׃ 7.18  וַהֲקִימֹותִי אֵת כִּסֵּא מַלְכוּתֶךָ כַּאֲשֶׁר כָּרַתִּי לְדָוִיד אָבִיךָ לֵאמֹר לֹא־יִכָּרֵת לְךָ אִישׁ מֹושֵׁל בְּיִשְׂרָאֵל׃ 7.19  וְאִם־תְּשׁוּבוּן אַתֶּם וַעֲזַבְתֶּם חֻקֹּותַי וּמִצְוֹתַי אֲשֶׁר נָתַתִּי לִפְנֵיכֶם וַהֲלַכְתֶּם וַעֲבַדְתֶּם אֱלֹהִים אֲחֵרִים וְהִשְׁתַּחֲוִיתֶם לָהֶם׃ 7.20  וּנְתַשְׁתִּים מֵעַל אַדְמָתִי אֲשֶׁר נָתַתִּי לָהֶם וְאֶת־הַבַּיִת הַזֶּה אֲשֶׁר הִקְדַּשְׁתִּי לִשְׁמִי אַשְׁלִיךְ מֵעַל פָּנָי וְאֶתְּנֶנּוּ לְמָשָׁל וְלִשְׁנִינָה בְּכָל־הָעַמִּים׃ 7.21  וְהַבַּיִת הַזֶּה אֲשֶׁר הָיָה עֶלְיֹון לְכָל־עֹבֵר עָלָיו יִשֹּׁם וְאָמַר בַּמֶּה עָשָׂה יְהוָה כָּכָה לָאָרֶץ הַזֹּאת וְלַבַּיִת הַזֶּה׃ 7.22  וְאָמְרוּ עַל אֲשֶׁר עָזְבוּ אֶת־יְהוָה ׀ אֱלֹהֵי אֲבֹתֵיהֶם אֲשֶׁר הֹוצִיאָם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם וַיַּחֲזִיקוּ בֵּאלֹהִים אֲחֵרִים וַיִּשְׁתַּחֲווּ לָהֶם וַיַּעַבְדוּם עַל־כֵּן הֵבִיא עֲלֵיהֶם אֵת כָּל־הָרָעָה הַזֹּאת׃ פ

7.1  wkkalowt xxlomoH lHitpalel wHaaAexx jaardaaH meHaxxaamajim watoAkal HaaOolaaH wHazbaahijm wkbowd jHwaaH maaleA Aaet-Habaajit׃ 7.2  wloA jaaklw HakoHanijm laabowA Aael-bejt jHwaaH kij-maaleA kbowd-jHwaaH Aaet-bejt jHwaaH׃ 7.3  wkol bnej jixraaAel roAijm braedaet HaaAexx wkbowd jHwaaH Oal-Habaajit wajikrOw Aapajim AarcaaH Oal-HaaricpaaH wajixxtahaww wHowdowt lajHwaaH kij Towb kij lOowlaam hasdow׃ 7.4  wHamaelaek wkaal-HaaOaam zobhijm zaebah lipnej jHwaaH׃ s 7.5  wajizbah Hamaelaek xxlomoH Aaet-zaebah Habaaqaar Oaexrijm wxxnajim Aaelaep wcoAn meAaaH wOaexrijm Aaalaep wajahnkw Aaet-bejt HaaAaeloHijm Hamaelaek wkaal-HaaOaam׃ 7.6  wHakoHanijm Oal-mixxmrowtaam Oomdijm wHalwijim biklej-xxijr jHwaaH Aaxxaer OaaxaaH daawijd Hamaelaek lHodowt lajHwaaH kij-lOowlaam hasdow bHalel daawijd bjaadaam wHakoHanijm [mahacocrijm k] (mahcrijm q) naegdaam wkaal-jixraaAel Oomdijm׃ s 7.7  wajqadexx xxlomoH Aaet-towk Haehaacer Aaxxaer lipnej bejt-jHwaaH kij-OaaxaaH xxaam HaaOolowt wAet haelbej Haxxlaamijm kij-mizbah Hanhoxxaet Aaxxaer OaaxaaH xxlomoH loA jaakowl lHaakijl Aaet-HaaOolaaH wAaet-HaminhaaH wAaet-Hahalaabijm׃ 7.8  wajaOax xxlomoH Aaet-Haehaag baaOet HaHijA xxibOat jaamijm wkaal-jixraaAel Oimow qaaHaal gaadowl mAod milbowA hamaat Oad-nahal micraajim׃ 7.9  wajaOaxw bajowm Haxxmijnij Oacaaraet kij hanukat Hamizbeha Oaaxw xxibOat jaamijm wHaehaag xxibOat jaamijm׃ 7.10  wbjowm Oaexrijm wxxloxxaaH lahodaexx HaxxbijOij xxilah Aaet-HaaOaam lAaaHaalejHaem xmehijm wTowbej leb Oal-HaTowbaaH Aaxxaer OaaxaaH jHwaaH ldaawijd wlixxlomoH wljixraaAel Oamow׃ 7.11  wajkal xxlomoH Aaet-bejt jHwaaH wAaet-bejt Hamaelaek wAet kaal-HabaaA Oal-leb xxlomoH laOaxowt bbejt-jHwaaH wbbejtow Hiclijha׃ p 7.12  wajeraaA jHwaaH Aael-xxlomoH balaajlaaH wajoAmaer low xxaamaOtij Aaet-tpilaataekaa wbaahartij bamaaqowm HazaeH lij lbejt zaabah׃ 7.13  Hen AaeOaecor Haxxaamajim wloA-jiHjaeH maaTaar wHen-AacawaeH Oal-haagaab laeAaekowl HaaAaaraec wAim-Aaxxalah daebaer bOamij׃ 7.14  wjikaanOw Oamij Aaxxaer niqraaA-xxmij OalejHaem wjitpallw wijbaqxxw paanaj wjaaxxubw midarkejHaem HaaraaOijm waAanij AaexxmaO min-Haxxaamajim wAaeslah lhaTaaAtaam wAaerpaaA Aaet-Aarcaam׃ 7.15  OataaH Oejnaj jiHjw ptuhowt wAaaznaj qaxxubowt litpilat Hamaaqowm HazaeH׃ 7.16  wOataaH baahartij wHiqdaxxtij Aaet-Habajit HazaeH liHjowt-xxmij xxaam Oad-Oowlaam wHaajw Oejnaj wlibij xxaam kaal-Hajaamijm׃ 7.17  wAataaH Aim-telek lpaanaj kaAaxxaer Haalak daawijd Aaabijkaa wlaOaxowt kkol Aaxxaer ciwijtijkaa whuqaj wmixxpaaTaj tixxmowr׃ 7.18  waHaqijmowtij Aet kiseA malkwtaekaa kaAaxxaer kaaratij ldaawijd Aaabijkaa leAmor loA-jikaaret lkaa Aijxx mowxxel bjixraaAel׃ 7.19  wAim-txxwbwn Aataem waOazabtaem huqowtaj wmicwotaj Aaxxaer naatatij lipnejkaem waHalaktaem waOabadtaem AaeloHijm Aaherijm wHixxtahawijtaem laaHaem׃ 7.20  wntaxxtijm meOal Aadmaatij Aaxxaer naatatij laaHaem wAaet-Habajit HazaeH Aaxxaer Hiqdaxxtij lixxmij Aaxxlijk meOal paanaaj wAaetnaenw lmaaxxaal wlixxnijnaaH bkaal-HaaOamijm׃ 7.21  wHabajit HazaeH Aaxxaer HaajaaH Oaeljown lkaal-Oober Oaalaajw jixxom wAaamar bamaeH OaaxaaH jHwaaH kaakaaH laaAaaraec HazoAt wlabajit HazaeH׃ 7.22  wAaamrw Oal Aaxxaer Oaazbw Aaet-jHwaaH AaeloHej AabotejHaem Aaxxaer HowcijAaam meAaeraec micrajim wajahazijqw beAloHijm Aaherijm wajixxtahaww laaHaem wajaOabdwm Oal-ken HebijA OalejHaem Aet kaal-HaaraaOaaH HazoAt׃ p

7.1  וככלות שלמה להתפלל והאש ירדה מהשמים ותאכל העלה והזבחים וכבוד יהוה מלא את־הבית׃ 7.2  ולא יכלו הכהנים לבוא אל־בית יהוה כי־מלא כבוד־יהוה את־בית יהוה׃ 7.3  וכל ׀ בני ישראל ראים ברדת האש וכבוד יהוה על־הבית ויכרעו אפים ארצה על־הרצפה וישתחוו והודות ליהוה כי טוב כי לעולם חסדו׃ 7.4  והמלך וכל־העם זבחים זבח לפני יהוה׃ ס 7.5  ויזבח המלך שלמה את־זבח הבקר עשרים ושנים אלף וצאן מאה ועשרים אלף ויחנכו את־בית האלהים המלך וכל־העם׃ 7.6  והכהנים על־משמרותם עמדים והלוים בכלי־שיר יהוה אשר עשה דויד המלך להדות ליהוה כי־לעולם חסדו בהלל דויד בידם והכהנים [מחצצרים כ] (מחצרים ק) נגדם וכל־ישראל עמדים׃ ס 7.7  ויקדש שלמה את־תוך החצר אשר לפני בית־יהוה כי־עשה שם העלות ואת חלבי השלמים כי־מזבח הנחשת אשר עשה שלמה לא יכול להכיל את־העלה ואת־המנחה ואת־החלבים׃ 7.8  ויעש שלמה את־החג בעת ההיא שבעת ימים וכל־ישראל עמו קהל גדול מאד מלבוא חמת עד־נחל מצרים׃ 7.9  ויעשו ביום השמיני עצרת כי ׀ חנכת המזבח עשו שבעת ימים והחג שבעת ימים׃ 7.10  וביום עשרים ושלשה לחדש השביעי שלח את־העם לאהליהם שמחים וטובי לב על־הטובה אשר עשה יהוה לדויד ולשלמה ולישראל עמו׃ 7.11  ויכל שלמה את־בית יהוה ואת־בית המלך ואת כל־הבא על־לב שלמה לעשות בבית־יהוה ובביתו הצליח׃ פ 7.12  וירא יהוה אל־שלמה בלילה ויאמר לו שמעתי את־תפלתך ובחרתי במקום הזה לי לבית זבח׃ 7.13  הן אעצר השמים ולא־יהיה מטר והן־אצוה על־חגב לאכול הארץ ואם־אשלח דבר בעמי׃ 7.14  ויכנעו עמי אשר נקרא־שמי עליהם ויתפללו ויבקשו פני וישבו מדרכיהם הרעים ואני אשמע מן־השמים ואסלח לחטאתם וארפא את־ארצם׃ 7.15  עתה עיני יהיו פתחות ואזני קשבות לתפלת המקום הזה׃ 7.16  ועתה בחרתי והקדשתי את־הבית הזה להיות־שמי שם עד־עולם והיו עיני ולבי שם כל־הימים׃ 7.17  ואתה אם־תלך לפני כאשר הלך דויד אביך ולעשות ככל אשר צויתיך וחקי ומשפטי תשמור׃ 7.18  והקימותי את כסא מלכותך כאשר כרתי לדויד אביך לאמר לא־יכרת לך איש מושל בישראל׃ 7.19  ואם־תשובון אתם ועזבתם חקותי ומצותי אשר נתתי לפניכם והלכתם ועבדתם אלהים אחרים והשתחויתם להם׃ 7.20  ונתשתים מעל אדמתי אשר נתתי להם ואת־הבית הזה אשר הקדשתי לשמי אשליך מעל פני ואתננו למשל ולשנינה בכל־העמים׃ 7.21  והבית הזה אשר היה עליון לכל־עבר עליו ישם ואמר במה עשה יהוה ככה לארץ הזאת ולבית הזה׃ 7.22  ואמרו על אשר עזבו את־יהוה ׀ אלהי אבתיהם אשר הוציאם מארץ מצרים ויחזיקו באלהים אחרים וישתחוו להם ויעבדום על־כן הביא עליהם את כל־הרעה הזאת׃ פ

7.1  wkklwt xlmH lHtpll wHAx jrdH mHxmjm wtAkl HOlH wHzbhjm wkbwd jHwH mlA At-Hbjt׃ 7.2  wlA jklw HkHnjm lbwA Al-bjt jHwH kj-mlA kbwd-jHwH At-bjt jHwH׃ 7.3  wkl bnj jxrAl rAjm brdt HAx wkbwd jHwH Ol-Hbjt wjkrOw Apjm ArcH Ol-HrcpH wjxthww wHwdwt ljHwH kj Twb kj lOwlm hsdw׃ 7.4  wHmlk wkl-HOm zbhjm zbh lpnj jHwH׃ s 7.5  wjzbh Hmlk xlmH At-zbh Hbqr Oxrjm wxnjm Alp wcAn mAH wOxrjm Alp wjhnkw At-bjt HAlHjm Hmlk wkl-HOm׃ 7.6  wHkHnjm Ol-mxmrwtm Omdjm wHlwjm bklj-xjr jHwH Axr OxH dwjd Hmlk lHdwt ljHwH kj-lOwlm hsdw bHll dwjd bjdm wHkHnjm [mhccrjm k] (mhcrjm q) ngdm wkl-jxrAl Omdjm׃ s 7.7  wjqdx xlmH At-twk Hhcr Axr lpnj bjt-jHwH kj-OxH xm HOlwt wAt hlbj Hxlmjm kj-mzbh Hnhxt Axr OxH xlmH lA jkwl lHkjl At-HOlH wAt-HmnhH wAt-Hhlbjm׃ 7.8  wjOx xlmH At-Hhg bOt HHjA xbOt jmjm wkl-jxrAl Omw qHl gdwl mAd mlbwA hmt Od-nhl mcrjm׃ 7.9  wjOxw bjwm Hxmjnj Ocrt kj hnkt Hmzbh Oxw xbOt jmjm wHhg xbOt jmjm׃ 7.10  wbjwm Oxrjm wxlxH lhdx HxbjOj xlh At-HOm lAHljHm xmhjm wTwbj lb Ol-HTwbH Axr OxH jHwH ldwjd wlxlmH wljxrAl Omw׃ 7.11  wjkl xlmH At-bjt jHwH wAt-bjt Hmlk wAt kl-HbA Ol-lb xlmH lOxwt bbjt-jHwH wbbjtw Hcljh׃ p 7.12  wjrA jHwH Al-xlmH bljlH wjAmr lw xmOtj At-tpltk wbhrtj bmqwm HzH lj lbjt zbh׃ 7.13  Hn AOcr Hxmjm wlA-jHjH mTr wHn-AcwH Ol-hgb lAkwl HArc wAm-Axlh dbr bOmj׃ 7.14  wjknOw Omj Axr nqrA-xmj OljHm wjtpllw wjbqxw pnj wjxbw mdrkjHm HrOjm wAnj AxmO mn-Hxmjm wAslh lhTAtm wArpA At-Arcm׃ 7.15  OtH Ojnj jHjw pthwt wAznj qxbwt ltplt Hmqwm HzH׃ 7.16  wOtH bhrtj wHqdxtj At-Hbjt HzH lHjwt-xmj xm Od-Owlm wHjw Ojnj wlbj xm kl-Hjmjm׃ 7.17  wAtH Am-tlk lpnj kAxr Hlk dwjd Abjk wlOxwt kkl Axr cwjtjk whqj wmxpTj txmwr׃ 7.18  wHqjmwtj At ksA mlkwtk kAxr krtj ldwjd Abjk lAmr lA-jkrt lk Ajx mwxl bjxrAl׃ 7.19  wAm-txwbwn Atm wOzbtm hqwtj wmcwtj Axr nttj lpnjkm wHlktm wObdtm AlHjm Ahrjm wHxthwjtm lHm׃ 7.20  wntxtjm mOl Admtj Axr nttj lHm wAt-Hbjt HzH Axr Hqdxtj lxmj Axljk mOl pnj wAtnnw lmxl wlxnjnH bkl-HOmjm׃ 7.21  wHbjt HzH Axr HjH Oljwn lkl-Obr Oljw jxm wAmr bmH OxH jHwH kkH lArc HzAt wlbjt HzH׃ 7.22  wAmrw Ol Axr Ozbw At-jHwH AlHj AbtjHm Axr HwcjAm mArc mcrjm wjhzjqw bAlHjm Ahrjm wjxthww lHm wjObdwm Ol-kn HbjA OljHm At kl-HrOH HzAt׃ p

7.1  Cumque complesset Salomon fundens preces, ignis descendit de caelo et devoravit holocaustum et victimas, et maiestas Domini implevit domum. 7.2  Nec poterant sacerdotes ingredi templum Domini, eo quod implesset maiestas Domini templum Domini. 7.3  Sed et omnes filii Israel videbant descendentem ignem et gloriam Domini super domum et corruentes proni in terram super pavimentum stratum lapide adoraverunt et laudaverunt Dominum: “ Quoniam bonus, quoniam in saeculum misericordia eius ”. 7.4  Rex autem et omnis populus immolabant victimas coram Domino. 7.5  Mactavit igitur rex Salomon hostias boum viginti duo milia, ovium centum viginti milia, et dedicavit domum Dei rex et universus populus. 7.6  Sacerdotes autem stabant in officiis suis et Levitae in organis carminum Domini, quae fecit David rex ad laudandum Dominum: “ Quoniam in aeternum misericordia eius ”, hymnos David canentes per manus suas. Porro sacerdotes canebant tubis ante eos, cunctusque Israel stabat. 7.7  Sanctificavit quoque Salomon medium atrii ante templum Domini; obtulerat enim ibi holocausta et adipes pacificorum, quia altare aeneum, quod fecerat, non poterat sustinere holocausta et oblationes et adipes. 7.8  Fecit ergo Salomon sollemnitatem in tempore illo septem diebus, et omnis Israel cum eo, ecclesia magna valde ab introitu Emath usque ad torrentem Aegypti. 7.9  Feceruntque die octavo collectam magnam, eo quod dedicassent altare septem diebus et sollemnitatem celebrassent diebus septem. 7.10  Igitur in die vicesimo tertio mensis septimi dimisit populum ad tabernacula sua, laetantem atque gaudentem super bono, quod fecerat Dominus Davidi et Salomoni et Israeli populo suo. 7.11  Complevitque Salomon domum Domini et domum regis; et in omnibus, quae disposuerat in corde suo, ut faceret in domo Domini et in domo sua, prosperatus est. 7.12  Apparuit autem ei Dominus nocte et ait: “ Audivi orationem tuam et elegi locum istum mihi in domum sacrificii. 7.13  Si clausero caelum, et pluvia non fluxerit, et mandavero et praecepero locustae, ut devoret terram, et misero pestilentiam in populum meum, 7.14  humiliatus autem populus meus, super quos invocatum est nomen meum, deprecatus me fuerit et exquisierit faciem meam et egerit paenitentiam a viis suis pessimis, ego exaudiam de caelo et propitius ero peccatis eorum et sanabo terram eorum. 7.15  Nunc oculi mei erunt aperti, et aures meae attentae ad orationem eius, qui in loco isto oraverit; 7.16  elegi enim et sanctificavi locum istum, ut sit nomen meum ibi in sempiternum, et permaneant oculi mei et cor meum ibi cunctis diebus. 7.17  Tu quoque, si ambulaveris coram me, sicut ambulavit David pater tuus, et feceris iuxta omnia, quae praecepi tibi, et decreta et iudicia mea servaveris, 7.18  stabiliam thronum regni tui, sicut pollicitus sum David patri tuo dicens: Non auferetur de stirpe tua vir, qui sit princeps in Israel. 7.19  Si autem aversi fueritis et dereliqueritis decreta mea et praecepta mea, quae proposui vobis, et abeuntes servieritis diis alienis et adoraveritis eos, 7.20  evellam vos de terra mea, quam dedi vobis, et domum hanc, quam sanctificavi nomini meo, proiciam a facie mea et tradam eam in parabolam et in fabulam cunctis populis. 7.21  Et super domo ista, quae erat excelsa, universi transeuntes stupebunt et dicent: “Quare fecit Dominus sic terrae huic et domui huic?”. 7.22  Respondebuntque: “Quia dereliquerunt Dominum, Deum patrum suorum, qui eduxit eos de terra Aegypti, et apprehenderunt deos alienos et adoraverunt eos et coluerunt, idcirco venerunt super eos universa haec mala” ”.

8.1  Und nach zwanzig Jahren, in welchen Salomo das Haus des HERRN und sein eigenes Haus gebaut hatte, 8.2  baute Salomo auch die Städte aus, die Huram dem Salomo gegeben, und ließ die Kinder Israel darin wohnen. 8.3  Und Salomo zog gen Chamat-Zoba und überwältigte es, 8.4  und baute Tadmor in der Wüste und alle Vorratsstädte, die er baute in Chamat. 8.5  Er baute auch das obere Beth-Horon und das untere Beth-Horon, feste Städte mit Mauern, Toren und Riegeln. 8.6  Auch Baalat und alle Vorratsstädte, die Salomo gehörten, und alle Wagenstädte und Reiterstädte und alles, wozu Salomo zu bauen Lust hatte in Jerusalem und auf dem Libanon und im ganzen Lande seiner Herrschaft. 8.7  Und alles Volk, das von den Hetitern, Amoritern, Pheresitern, Hevitern und Jebusitern noch übrig war, die nicht zu den Kindern Israel gehörten, 8.8  ihre Nachkommen, die sie im Lande gelassen, welche die Kinder Israel nicht vertilgt hatten, machte Salomo fronpflichtig, bis auf diesen Tag. 8.9  Aber von den Kindern Israel machte er keine zu Leibeigenen für seine Arbeit, sondern sie waren seine Kriegsleute und Oberste seiner Wagenkämpfer und seine Reiter. 8.10  Und die Zahl dieser obersten Amtleute des Königs Salomo betrug zweihundertfünfzig, die hatten die Aufsicht über das Volk. 8.11  Und Salomo brachte die Tochter des Pharao aus der Stadt Davids herauf in das Haus, das er für sie gebaut hatte. Denn er sprach: Mein Weib soll nicht im Hause Davids, des Königs Israels, wohnen; denn heilig ist die Stätte, weil die Lade des HERRN hineingekommen ist! 8.12  Von da an opferte Salomo dem HERRN Brandopfer auf dem Altar des HERRN, den er vor der Halle gebaut hatte, 8.13  was an jedem Tag zu opfern war nach dem Gesetze Moses, an den Sabbaten und Neumonden und an den Festzeiten, dreimal im Jahre, nämlich am Fest der ungesäuerten Brote, am Fest der Wochen und am Laubhüttenfest. 8.14  Und er bestellte die Abteilungen der Priester, wie sein Vater David sie geordnet hatte, zu ihrem Amt, und die Leviten zu ihren Posten, um zu loben und zu dienen vor den Priestern, wie es ein jeder Tag erforderte; und die Torhüter nach ihren Abteilungen zu einem jeden Tor; denn also hatte es David, der Mann Gottes, befohlen. 8.15  Und sie wichen nicht vom Gebot des Königs betreffs der Priester und Leviten, in keinem Wort, auch hinsichtlich der Schätze nicht. 8.16  Also kam das ganze Werk Salomos zustande, von dem Tage an, als das Haus des HERRN gegründet ward, bis zu seiner Vollendung; er machte das Haus des HERRN fertig. 8.17  Damals ging Salomo nach Ezjon-Geber und Elot, das am Gestade des Meeres liegt, im Lande Edom. 8.18  Und Huram sandte ihm Schiffe durch seine Knechte, die des Meeres kundig waren; die fuhren mit den Knechten Salomos nach Ophir und holten von dort 450 Talente Gold und brachten es dem König Salomo.

8.1  καὶ ἐγένετο μετὰ εἴκοσι ἔτη ἐν οἷς ᾠκοδόμησεν σαλωμων τὸν οἶκον κυρίου καὶ τὸν οἶκον ἑαυτοῦ 8.2  καὶ τὰς πόλεις ἃς ἔδωκεν χιραμ τῷ σαλωμων ᾠκοδόμησεν αὐτὰς σαλωμων καὶ κατῴκισεν ἐκεῖ τοὺς υἱοὺς ισραηλ 8.3  καὶ ἦλθεν σαλωμων εἰς αιμαθ σωβα καὶ κατίσχυσεν αὐτήν 8.4  καὶ ᾠκοδόμησεν τὴν θεδμορ ἐν τῇ ἐρήμῳ καὶ πάσας τὰς πόλεις τὰς ὀχυράς ἃς ᾠκοδόμησεν ἐν ημαθ 8.5  καὶ ᾠκοδόμησεν τὴν βαιθωρων τὴν ἄνω καὶ τὴν βαιθωρων τὴν κάτω πόλεις ὀχυράς τείχη πύλαι καὶ μοχλοί 8.6  καὶ τὴν βααλαθ καὶ πάσας τὰς πόλεις τὰς ὀχυράς αἳ ἦσαν τῷ σαλωμων καὶ πάσας τὰς πόλεις τῶν ἁρμάτων καὶ τὰς πόλεις τῶν ἱππέων καὶ ὅσα ἐπεθύμησεν σαλωμων κατὰ τὴν ἐπιθυμίαν τοῦ οἰκοδομῆσαι ἐν ιερουσαλημ καὶ ἐν τῷ λιβάνῳ καὶ ἐν πάσῃ τῇ βασιλείᾳ αὐτοῦ 8.7  πᾶς ὁ λαὸς ὁ καταλειφθεὶς ἀπὸ τοῦ χετταίου καὶ τοῦ αμορραίου καὶ τοῦ φερεζαίου καὶ τοῦ ευαίου καὶ τοῦ ιεβουσαίου οἳ οὔκ εἰσιν ἐκ τοῦ ισραηλ ἦσαν ἐκ τῶν υἱῶν αὐτῶν τῶν καταλειφθέντων μετ' αὐτοὺς ἐν τῇ γῇ οὓς οὐκ ἐξωλέθρευσαν οἱ υἱοὶ ισραηλ καὶ ἀνήγαγεν αὐτοὺς σαλωμων εἰς φόρον ἕως τῆς ἡμέρας ταύτης 8.8  ἦσαν ἐκ τῶν υἱῶν αὐτῶν τῶν καταλειφθέντων μετ' αὐτοὺς ἐν τῇ γῇ οὓς οὐκ ἐξωλέθρευσαν οἱ υἱοὶ ισραηλ καὶ ἀνήγαγεν αὐτοὺς σαλωμων εἰς φόρον ἕως τῆς ἡμέρας ταύτης 8.9  καὶ ἐκ τῶν υἱῶν ισραηλ οὐκ ἔδωκεν σαλωμων εἰς παῖδας τῇ βασιλείᾳ αὐτοῦ ὅτι αὐτοὶ ἄνδρες πολεμισταὶ καὶ ἄρχοντες καὶ δυνατοὶ καὶ ἄρχοντες ἁρμάτων καὶ ἱππέων 8.10  καὶ οὗτοι ἄρχοντες τῶν προστατῶν βασιλέως σαλωμων πεντήκοντα καὶ διακόσιοι ἐργοδιωκτοῦντες ἐν τῷ λαῷ 8.11  καὶ τὴν θυγατέρα φαραω σαλωμων ἀνήγαγεν ἐκ πόλεως δαυιδ εἰς τὸν οἶκον ὃν ᾠκοδόμησεν αὐτῇ ὅτι εἶπεν οὐ κατοικήσει ἡ γυνή μου ἐν πόλει δαυιδ τοῦ βασιλέως ισραηλ ὅτι ἅγιός ἐστιν οὗ εἰσῆλθεν ἐκεῖ κιβωτὸς κυρίου 8.12  τότε ἀνήνεγκεν σαλωμων ὁλοκαυτώματα τῷ κυρίῳ ἐπὶ τὸ θυσιαστήριον ὃ ᾠκοδόμησεν ἀπέναντι τοῦ ναοῦ 8.13  καὶ κατὰ τὸν λόγον ἡμέρας ἐν ἡμέρᾳ τοῦ ἀναφέρειν κατὰ τὰς ἐντολὰς μωυσῆ ἐν τοῖς σαββάτοις καὶ ἐν τοῖς μησὶν καὶ ἐν ταῖς ἑορταῖς τρεῖς καιροὺς τοῦ ἐνιαυτοῦ ἐν τῇ ἑορτῇ τῶν ἀζύμων καὶ ἐν τῇ ἑορτῇ τῶν ἑβδομάδων καὶ ἐν τῇ ἑορτῇ τῶν σκηνῶν 8.14  καὶ ἔστησεν κατὰ τὴν κρίσιν δαυιδ τὰς διαιρέσεις τῶν ἱερέων κατὰ τὰς λειτουργίας αὐτῶν καὶ οἱ λευῖται ἐπὶ τὰς φυλακὰς αὐτῶν τοῦ αἰνεῖν καὶ λειτουργεῖν κατέναντι τῶν ἱερέων κατὰ τὸν λόγον ἡμέρας ἐν τῇ ἡμέρᾳ καὶ οἱ πυλωροὶ κατὰ τὰς διαιρέσεις αὐτῶν εἰς πύλην καὶ πύλην ὅτι οὕτως ἐντολαὶ δαυιδ ἀνθρώπου τοῦ θεοῦ 8.15  οὐ παρῆλθον τὰς ἐντολὰς τοῦ βασιλέως περὶ τῶν ἱερέων καὶ τῶν λευιτῶν εἰς πάντα λόγον καὶ εἰς τοὺς θησαυρούς 8.16  καὶ ἡτοιμάσθη πᾶσα ἡ ἐργασία ἀφ' ἧς ἡμέρας ἐθεμελιώθη ἕως οὗ ἐτελείωσεν σαλωμων τὸν οἶκον κυρίου 8.17  τότε ὤ|χετο σαλωμων εἰς γασιωνγαβερ καὶ εἰς τὴν αιλαθ τὴν παραθαλασσίαν ἐν γῇ ιδουμαίᾳ 8.18  καὶ ἀπέστειλεν χιραμ ἐν χειρὶ παίδων αὐτοῦ πλοῖα καὶ παῖδας εἰδότας θάλασσαν καὶ ὤ|χοντο μετὰ τῶν παίδων σαλωμων εἰς σωφιρα καὶ ἔλαβον ἐκεῖθεν τετρακόσια καὶ πεντήκοντα τάλαντα χρυσίου καὶ ἦλθον πρὸς τὸν βασιλέα σαλωμων

8.1  kai egeneto meta eikosi eteh en ois ohkodomehsen salohmohn ton oikon kyrioy kai ton oikon eaytoy 8.2  kai tas poleis as edohken chiram toh salohmohn ohkodomehsen aytas salohmohn kai katohkisen ekei toys yioys israehl 8.3  kai ehlthen salohmohn eis aimath sohba kai katischysen aytehn 8.4  kai ohkodomehsen tehn thedmor en teh erehmoh kai pasas tas poleis tas ochyras as ohkodomehsen en ehmath 8.5  kai ohkodomehsen tehn baithohrohn tehn anoh kai tehn baithohrohn tehn katoh poleis ochyras teicheh pylai kai mochloi 8.6  kai tehn baalath kai pasas tas poleis tas ochyras ai ehsan toh salohmohn kai pasas tas poleis tohn armatohn kai tas poleis tohn ippeohn kai osa epethymehsen salohmohn kata tehn epithymian toy oikodomehsai en ieroysalehm kai en toh libanoh kai en paseh teh basileia aytoy 8.7  pas o laos o kataleiphtheis apo toy chettaioy kai toy amorraioy kai toy pherezaioy kai toy eyaioy kai toy ieboysaioy oi oyk eisin ek toy israehl ehsan ek tohn yiohn aytohn tohn kataleiphthentohn met' aytoys en teh geh oys oyk exohlethreysan oi yioi israehl kai anehgagen aytoys salohmohn eis phoron eohs tehs ehmeras taytehs 8.8  ehsan ek tohn yiohn aytohn tohn kataleiphthentohn met' aytoys en teh geh oys oyk exohlethreysan oi yioi israehl kai anehgagen aytoys salohmohn eis phoron eohs tehs ehmeras taytehs 8.9  kai ek tohn yiohn israehl oyk edohken salohmohn eis paidas teh basileia aytoy oti aytoi andres polemistai kai archontes kai dynatoi kai archontes armatohn kai ippeohn 8.10  kai oytoi archontes tohn prostatohn basileohs salohmohn pentehkonta kai diakosioi ergodiohktoyntes en toh laoh 8.11  kai tehn thygatera pharaoh salohmohn anehgagen ek poleohs dayid eis ton oikon on ohkodomehsen ayteh oti eipen oy katoikehsei eh gyneh moy en polei dayid toy basileohs israehl oti agios estin oy eisehlthen ekei kibohtos kyrioy 8.12  tote anehnegken salohmohn olokaytohmata toh kyrioh epi to thysiastehrion o ohkodomehsen apenanti toy naoy 8.13  kai kata ton logon ehmeras en ehmera toy anapherein kata tas entolas mohyseh en tois sabbatois kai en tois mehsin kai en tais eortais treis kairoys toy eniaytoy en teh eorteh tohn azymohn kai en teh eorteh tohn ebdomadohn kai en teh eorteh tohn skehnohn 8.14  kai estehsen kata tehn krisin dayid tas diaireseis tohn iereohn kata tas leitoyrgias aytohn kai oi leyitai epi tas phylakas aytohn toy ainein kai leitoyrgein katenanti tohn iereohn kata ton logon ehmeras en teh ehmera kai oi pylohroi kata tas diaireseis aytohn eis pylehn kai pylehn oti oytohs entolai dayid anthrohpoy toy theoy 8.15  oy parehlthon tas entolas toy basileohs peri tohn iereohn kai tohn leyitohn eis panta logon kai eis toys thehsayroys 8.16  kai ehtoimastheh pasa eh ergasia aph' ehs ehmeras ethemeliohtheh eohs oy eteleiohsen salohmohn ton oikon kyrioy 8.17  tote ohcheto salohmohn eis gasiohngaber kai eis tehn ailath tehn parathalassian en geh idoymaia 8.18  kai apesteilen chiram en cheiri paidohn aytoy ploia kai paidas eidotas thalassan kai ohchonto meta tohn paidohn salohmohn eis sohphira kai elabon ekeithen tetrakosia kai pentehkonta talanta chrysioy kai ehlthon pros ton basilea salohmohn

8.1  וַיְהִי מִקֵּץ ׀ עֶשְׂרִים שָׁנָה אֲשֶׁר בָּנָה שְׁלֹמֹה אֶת־בֵּית יְהוָה וְאֶת־בֵּיתֹו׃ 8.2  וְהֶעָרִים אֲשֶׁר נָתַן חוּרָם לִשְׁלֹמֹה בָּנָה שְׁלֹמֹה אֹתָם וַיֹּושֶׁב שָׁם אֶת־בְּנֵי יִשְׂרָאֵל׃ 8.3  וַיֵּלֶךְ שְׁלֹמֹה חֲמָת צֹובָה וַיֶּחֱזַק עָלֶיהָ׃ 8.4  וַיִּבֶן אֶת־תַּדְמֹר בַּמִּדְבָּר וְאֵת כָּל־עָרֵי הַמִּסְכְּנֹות אֲשֶׁר בָּנָה בַּחֲמָת׃ 8.5  וַיִּבֶן אֶת־בֵּית חֹורֹון הָעֶלְיֹון וְאֶת־בֵּית חֹורֹון הַתַּחְתֹּון עָרֵי מָצֹור חֹומֹות דְּלָתַיִם וּבְרִיחַ׃ 8.6  וְאֶת־בַּעֲלָת וְאֵת כָּל־עָרֵי הַמִּסְכְּנֹות אֲשֶׁר הָיוּ לִשְׁלֹמֹה וְאֵת כָּל־עָרֵי הָרֶכֶב וְאֵת עָרֵי הַפָּרָשִׁים וְאֵת ׀ כָּל־חֵשֶׁק שְׁלֹמֹה אֲשֶׁר חָשַׁק לִבְנֹות בִּירוּשָׁלִַם וּבַלְּבָנֹון וּבְכֹל אֶרֶץ מֶמְשַׁלְתֹּו׃ 8.7  כָּל־הָעָם הַנֹּותָר מִן־הַחִתִּי וְהָאֱמֹרִי וְהַפְּרִזִּי וְהַחִוִּי וְהַיְבוּסִי אֲשֶׁר לֹא מִיִּשְׂרָאֵל הֵמָּה׃ 8.8  מִן־בְּנֵיהֶם אֲשֶׁר נֹותְרוּ אַחֲרֵיהֶם בָּאָרֶץ אֲשֶׁר לֹא־כִלּוּם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַיַּעֲלֵם שְׁלֹמֹה לְמַס עַד הַיֹּום הַזֶּה׃ 8.9  וּמִן־בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר לֹא־נָתַן שְׁלֹמֹה לַעֲבָדִים לִמְלַאכְתֹּו כִּי־הֵמָּה אַנְשֵׁי מִלְחָמָה וְשָׂרֵי שָׁלִישָׁיו וְשָׂרֵי רִכְבֹּו וּפָרָשָׁיו׃ פ 8.10  וְאֵלֶּה שָׂרֵי [הַנְּצִיבִים כ] (הַנִּצָּבִים ק) אֲשֶׁר־לַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה חֲמִשִּׁים וּמָאתָיִם הָרֹדִים בָּעָם׃ 8.11  וְאֶת־בַּת־פַּרְעֹה הֶעֱלָה שְׁלֹמֹה מֵעִיר דָּוִיד לַבַּיִת אֲשֶׁר בָּנָה־לָהּ כִּי אָמַר לֹא־תֵשֵׁב אִשָּׁה לִי בְּבֵית דָּוִיד מֶלֶךְ־יִשְׂרָאֵל כִּי־קֹדֶשׁ הֵמָּה אֲשֶׁר־בָּאָה אֲלֵיהֶם אֲרֹון יְהוָה׃ פ 8.12  אָז הֶעֱלָה שְׁלֹמֹה עֹלֹות לַיהוָה עַל מִזְבַּח יְהוָה אֲשֶׁר בָּנָה לִפְנֵי הָאוּלָם׃ 8.13  וּבִדְבַר־יֹום בְּיֹום לְהַעֲלֹות כְּמִצְוַת מֹשֶׁה לַשַּׁבָּתֹות וְלֶחֳדָשִׁים וְלַמֹּועֲדֹות שָׁלֹושׁ פְּעָמִים בַּשָּׁנָה בְּחַג הַמַּצֹּות וּבְחַג הַשָּׁבֻעֹות וּבְחַג הַסֻּכֹּות׃ 8.14  וַיַּעֲמֵד כְּמִשְׁפַּט דָּוִיד־אָבִיו אֶת־מַחְלְקֹות הַכֹּהֲנִים עַל־עֲבֹדָתָם וְהַלְוִיִּם עַל־מִשְׁמְרֹותָם לְהַלֵּל וּלְשָׁרֵת נֶגֶד הַכֹּהֲנִים לִדְבַר־יֹום בְּיֹומֹו וְהַשֹּׁועֲרִים בְּמַחְלְקֹותָם לְשַׁעַר וָשָׁעַר כִּי כֵן מִצְוַת דָּוִיד אִישׁ־הָאֱלֹהִים׃ 8.15  וְלֹא סָרוּ מִצְוַת הַמֶּלֶךְ עַל־הַכֹּהֲנִים וְהַלְוִיִּם לְכָל־דָּבָר וְלָאֹצָרֹות׃ 8.16  וַתִּכֹּן כָּל־מְלֶאכֶת שְׁלֹמֹה עַד־הַיֹּום מוּסַד בֵּית־יְהוָה וְעַד־כְּלֹתֹו שָׁלֵם בֵּית יְהוָה׃ ס 8.17  אָז הָלַךְ שְׁלֹמֹה לְעֶצְיֹון־גֶּבֶר וְאֶל־אֵילֹות עַל־שְׂפַת הַיָּם בְּאֶרֶץ אֱדֹום׃ 8.18  וַיִּשְׁלַח־לֹו חוּרָם בְּיַד־עֲבָדָיו [אֹונִיֹּות כ] (אֳנִיֹּות ק) וַעֲבָדִים יֹודְעֵי יָם וַיָּבֹאוּ עִם־עַבְדֵי שְׁלֹמֹה אֹופִירָה וַיִּקְחוּ מִשָּׁם אַרְבַּע־מֵאֹות וַחֲמִשִּׁים כִּכַּר זָהָב וַיָּבִיאוּ אֶל־הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה׃ פ

8.1  wajHij miqec Oaexrijm xxaanaaH Aaxxaer baanaaH xxlomoH Aaet-bejt jHwaaH wAaet-bejtow׃ 8.2  wHaeOaarijm Aaxxaer naatan hwraam lixxlomoH baanaaH xxlomoH Aotaam wajowxxaeb xxaam Aaet-bnej jixraaAel׃ 8.3  wajelaek xxlomoH hamaat cowbaaH wajaehaezaq OaalaejHaa׃ 8.4  wajibaen Aaet-tadmor bamidbaar wAet kaal-Oaarej Hamisknowt Aaxxaer baanaaH bahamaat׃ 8.5  wajibaen Aaet-bejt howrown HaaOaeljown wAaet-bejt howrown Hatahtown Oaarej maacowr howmowt dlaatajim wbrijha׃ 8.6  wAaet-baOalaat wAet kaal-Oaarej Hamisknowt Aaxxaer Haajw lixxlomoH wAet kaal-Oaarej Haaraekaeb wAet Oaarej Hapaaraaxxijm wAet kaal-hexxaeq xxlomoH Aaxxaer haaxxaq libnowt bijrwxxaalaim wbalbaanown wbkol Aaeraec maemxxaltow׃ 8.7  kaal-HaaOaam Hanowtaar min-Hahitij wHaaAaemorij wHaprizij wHahiwij wHajbwsij Aaxxaer loA mijixraaAel HemaaH׃ 8.8  min-bnejHaem Aaxxaer nowtrw AaharejHaem baaAaaraec Aaxxaer loA-kilwm bnej jixraaAel wajaOalem xxlomoH lmas Oad Hajowm HazaeH׃ 8.9  wmin-bnej jixraaAel Aaxxaer loA-naatan xxlomoH laOabaadijm limlaAktow kij-HemaaH Aanxxej milhaamaaH wxaarej xxaalijxxaajw wxaarej rikbow wpaaraaxxaajw׃ p 8.10  wAelaeH xaarej [Hancijbijm k] (Hanicaabijm q) Aaxxaer-lamaelaek xxlomoH hamixxijm wmaaAtaajim Haarodijm baaOaam׃ 8.11  wAaet-bat-parOoH HaeOaelaaH xxlomoH meOijr daawijd labajit Aaxxaer baanaaH-laaH kij Aaamar loA-texxeb AixxaaH lij bbejt daawijd maelaek-jixraaAel kij-qodaexx HemaaH Aaxxaer-baaAaaH AalejHaem Aarown jHwaaH׃ p 8.12  Aaaz HaeOaelaaH xxlomoH Oolowt lajHwaaH Oal mizbah jHwaaH Aaxxaer baanaaH lipnej HaaAwlaam׃ 8.13  wbidbar-jowm bjowm lHaOalowt kmicwat moxxaeH laxxabaatowt wlaehaadaaxxijm wlamowOadowt xxaalowxx pOaamijm baxxaanaaH bhag Hamacowt wbhag HaxxaabuOowt wbhag Hasukowt׃ 8.14  wajaOamed kmixxpaT daawijd-Aaabijw Aaet-mahlqowt HakoHanijm Oal-Oabodaataam wHalwijim Oal-mixxmrowtaam lHalel wlxxaaret naegaed HakoHanijm lidbar-jowm bjowmow wHaxxowOarijm bmahlqowtaam lxxaOar waaxxaaOar kij ken micwat daawijd Aijxx-HaaAaeloHijm׃ 8.15  wloA saarw micwat Hamaelaek Oal-HakoHanijm wHalwijim lkaal-daabaar wlaaAocaarowt׃ 8.16  watikon kaal-mlaeAkaet xxlomoH Oad-Hajowm mwsad bejt-jHwaaH wOad-klotow xxaalem bejt jHwaaH׃ s 8.17  Aaaz Haalak xxlomoH lOaecjown-gaebaer wAael-Aejlowt Oal-xpat Hajaam bAaeraec Aaedowm׃ 8.18  wajixxlah-low hwraam bjad-Oabaadaajw [Aownijowt k] (Aaanijowt q) waOabaadijm jowdOej jaam wajaaboAw Oim-Oabdej xxlomoH AowpijraaH wajiqhw mixxaam AarbaO-meAowt wahamixxijm kikar zaaHaab wajaabijAw Aael-Hamaelaek xxlomoH׃ p

8.1  ויהי מקץ ׀ עשרים שנה אשר בנה שלמה את־בית יהוה ואת־ביתו׃ 8.2  והערים אשר נתן חורם לשלמה בנה שלמה אתם ויושב שם את־בני ישראל׃ 8.3  וילך שלמה חמת צובה ויחזק עליה׃ 8.4  ויבן את־תדמר במדבר ואת כל־ערי המסכנות אשר בנה בחמת׃ 8.5  ויבן את־בית חורון העליון ואת־בית חורון התחתון ערי מצור חומות דלתים ובריח׃ 8.6  ואת־בעלת ואת כל־ערי המסכנות אשר היו לשלמה ואת כל־ערי הרכב ואת ערי הפרשים ואת ׀ כל־חשק שלמה אשר חשק לבנות בירושלם ובלבנון ובכל ארץ ממשלתו׃ 8.7  כל־העם הנותר מן־החתי והאמרי והפרזי והחוי והיבוסי אשר לא מישראל המה׃ 8.8  מן־בניהם אשר נותרו אחריהם בארץ אשר לא־כלום בני ישראל ויעלם שלמה למס עד היום הזה׃ 8.9  ומן־בני ישראל אשר לא־נתן שלמה לעבדים למלאכתו כי־המה אנשי מלחמה ושרי שלישיו ושרי רכבו ופרשיו׃ פ 8.10  ואלה שרי [הנציבים כ] (הנצבים ק) אשר־למלך שלמה חמשים ומאתים הרדים בעם׃ 8.11  ואת־בת־פרעה העלה שלמה מעיר דויד לבית אשר בנה־לה כי אמר לא־תשב אשה לי בבית דויד מלך־ישראל כי־קדש המה אשר־באה אליהם ארון יהוה׃ פ 8.12  אז העלה שלמה עלות ליהוה על מזבח יהוה אשר בנה לפני האולם׃ 8.13  ובדבר־יום ביום להעלות כמצות משה לשבתות ולחדשים ולמועדות שלוש פעמים בשנה בחג המצות ובחג השבעות ובחג הסכות׃ 8.14  ויעמד כמשפט דויד־אביו את־מחלקות הכהנים על־עבדתם והלוים על־משמרותם להלל ולשרת נגד הכהנים לדבר־יום ביומו והשוערים במחלקותם לשער ושער כי כן מצות דויד איש־האלהים׃ 8.15  ולא סרו מצות המלך על־הכהנים והלוים לכל־דבר ולאצרות׃ 8.16  ותכן כל־מלאכת שלמה עד־היום מוסד בית־יהוה ועד־כלתו שלם בית יהוה׃ ס 8.17  אז הלך שלמה לעציון־גבר ואל־אילות על־שפת הים בארץ אדום׃ 8.18  וישלח־לו חורם ביד־עבדיו [אוניות כ] (אניות ק) ועבדים יודעי ים ויבאו עם־עבדי שלמה אופירה ויקחו משם ארבע־מאות וחמשים ככר זהב ויביאו אל־המלך שלמה׃ פ

8.1  wjHj mqc Oxrjm xnH Axr bnH xlmH At-bjt jHwH wAt-bjtw׃ 8.2  wHOrjm Axr ntn hwrm lxlmH bnH xlmH Atm wjwxb xm At-bnj jxrAl׃ 8.3  wjlk xlmH hmt cwbH wjhzq OljH׃ 8.4  wjbn At-tdmr bmdbr wAt kl-Orj Hmsknwt Axr bnH bhmt׃ 8.5  wjbn At-bjt hwrwn HOljwn wAt-bjt hwrwn Hthtwn Orj mcwr hwmwt dltjm wbrjh׃ 8.6  wAt-bOlt wAt kl-Orj Hmsknwt Axr Hjw lxlmH wAt kl-Orj Hrkb wAt Orj Hprxjm wAt kl-hxq xlmH Axr hxq lbnwt bjrwxlm wblbnwn wbkl Arc mmxltw׃ 8.7  kl-HOm Hnwtr mn-Hhtj wHAmrj wHprzj wHhwj wHjbwsj Axr lA mjxrAl HmH׃ 8.8  mn-bnjHm Axr nwtrw AhrjHm bArc Axr lA-klwm bnj jxrAl wjOlm xlmH lms Od Hjwm HzH׃ 8.9  wmn-bnj jxrAl Axr lA-ntn xlmH lObdjm lmlAktw kj-HmH Anxj mlhmH wxrj xljxjw wxrj rkbw wprxjw׃ p 8.10  wAlH xrj [Hncjbjm k] (Hncbjm q) Axr-lmlk xlmH hmxjm wmAtjm Hrdjm bOm׃ 8.11  wAt-bt-prOH HOlH xlmH mOjr dwjd lbjt Axr bnH-lH kj Amr lA-txb AxH lj bbjt dwjd mlk-jxrAl kj-qdx HmH Axr-bAH AljHm Arwn jHwH׃ p 8.12  Az HOlH xlmH Olwt ljHwH Ol mzbh jHwH Axr bnH lpnj HAwlm׃ 8.13  wbdbr-jwm bjwm lHOlwt kmcwt mxH lxbtwt wlhdxjm wlmwOdwt xlwx pOmjm bxnH bhg Hmcwt wbhg HxbOwt wbhg Hskwt׃ 8.14  wjOmd kmxpT dwjd-Abjw At-mhlqwt HkHnjm Ol-Obdtm wHlwjm Ol-mxmrwtm lHll wlxrt ngd HkHnjm ldbr-jwm bjwmw wHxwOrjm bmhlqwtm lxOr wxOr kj kn mcwt dwjd Ajx-HAlHjm׃ 8.15  wlA srw mcwt Hmlk Ol-HkHnjm wHlwjm lkl-dbr wlAcrwt׃ 8.16  wtkn kl-mlAkt xlmH Od-Hjwm mwsd bjt-jHwH wOd-kltw xlm bjt jHwH׃ s 8.17  Az Hlk xlmH lOcjwn-gbr wAl-Ajlwt Ol-xpt Hjm bArc Adwm׃ 8.18  wjxlh-lw hwrm bjd-Obdjw [Awnjwt k] (Anjwt q) wObdjm jwdOj jm wjbAw Om-Obdj xlmH AwpjrH wjqhw mxm ArbO-mAwt whmxjm kkr zHb wjbjAw Al-Hmlk xlmH׃ p

8.1  Expletis autem viginti annis, postquam aedificavit Salomon domum Domini et domum suam, 8.2  civitates, quas dederat Hiram Salomoni, aedificavit et habitare ibi fecit filios Israel. 8.3  Abiit quoque in Emath Soba et obtinuit eam. 8.4  Et aedificavit Palmyram in deserto et omnes civitates horreorum, quas aedificavit in Emath. 8.5  Exstruxitque Bethoron superiorem et Bethoron inferiorem, civitates munitas habentes muros et portas et vectes, 8.6  Baalath etiam et omnes urbes horreorum, quae fuerunt Salomonis, cunctasque urbes quadrigarum et urbes equorum. Omnia quaecumque voluit Salomon atque disposuit, aedificavit in Ierusalem et in Libano et in universa terra potestatis suae. 8.7  Omnem populum, qui derelictus fuerat de Hetthaeis et Amorraeis et Pherezaeis et Hevaeis et Iebusaeis, qui non erant de stirpe Israel, 8.8  de filiis eorum, qui remanserant post eos in terra, quos non interfecerant filii Israel, subiugavit Salomon in tributarios usque in diem hanc. 8.9  Porro de filiis Israel non posuit, ut servirent operibus regis; ipsi enim erant viri bellatores et principes pugnatorum eius et principes quadrigarum et equitum eius. 8.10  Omnes autem principes praefectorum regis Salomonis fuerunt ducenti quinquaginta, qui praefuerant populo. 8.11  Filiam vero pharaonis transtulit de civitate David in domum, quam aedificaverat ei; dixit enim rex: “ Non habitabit mulier mihi in domo David regis Israel, eo quod sanctificata sit, quia ingressa est in eam arca Domini ”. 8.12  Tunc obtulit Salomon holocausta Domino super altare Domini, quod exstruxerat ante porticum, 8.13  ut per singulos dies offerretur in eo iuxta praeceptum Moysi in sabbatis et in calendis et in festis diebus ter per annum, id est in sollemnitate Azymorum et in sollemnitate Hebdomadarum et in sollemnitate Tabernaculorum. 8.14  Et constituit iuxta dispositionem David patris sui officia sacerdotum in ministeriis suis et Levitas in ordine suo, ut laudarent et ministrarent coram sacerdotibus iuxta ritum uniuscuiusque diei, et ianitores in divisionibus suis per portam et portam; sic enim praeceperat David homo Dei. 8.15  Nec praetergressi sunt mandata regis de sacerdotibus et Levitis in omnibus et in custodiis thesaurorum. 8.16  Et firmatum est totum opus Salomonis ex eo die, quo fundavit domum Domini, usque in diem, quo perfecit eam. 8.17  Tunc abiit Salomon in Asiongaber et in Ailath ad oram maris Rubri, quae est in terra Edom. 8.18  Misit autem ei Hiram per manus servorum suorum naves et nautas gnaros maris; et abierunt cum servis Salomonis in Ophir tuleruntque inde quadringenta quinquaginta talenta auri et attulerunt ad regem Salomonem.

9.1  Und als die Königin von Saba das Gerücht von Salomo hörte, kam sie, um Salomo mit Rätseln zu erproben, nach Jerusalem mit einem sehr großen Gefolge und mit Kamelen, die Gewürz und Gold in Menge und Edelsteine trugen. Und als sie zu Salomo kam, redete sie mit ihm alles, was sie in ihrem Herzen hatte. 9.2  Und Salomo gab ihr über alles Aufschluß; es war dem Salomo nichts verborgen, daß er ihr darüber nicht Aufschluß gegeben hätte. 9.3  Als nun die Königin von Saba die Weisheit Salomos sah und das Haus, das er gebaut hatte, 9.4  und die Speise auf seinem Tisch, die Wohnung seiner Knechte und das Auftreten seiner Diener und ihre Kleider, seine Mundschenken und ihre Kleider und seine Brandopfer, die er im Haus des HERRN darbrachte, kam sie außer sich vor Erstaunen 9.5  und sprach zum König: Es ist wahr, was ich in meinem Lande von deinen Sachen und von deiner Weisheit gehört habe! 9.6  Ich aber wollte ihren Worten nicht glauben, bis ich gekommen bin und es mit eigenen Augen gesehen habe. Und siehe, es ist mir nicht die Hälfte von deiner Weisheit gesagt worden; du hast das Gerücht übertroffen, das ich vernommen habe. 9.7  Selig sind deine Leute, ja, selig diese deine Knechte, die allezeit vor dir stehen und deine Weisheit hören! 9.8  Der HERR, dein Gott, sei gelobt, der Lust zu dir hatte, daß er dich auf seinen Thron setzte als König vor dem HERRN, deinem Gott! Darum, weil dein Gott Israel liebt und es ewiglich erhalten will, hat er dich zum König gesetzt, daß du Recht und Gerechtigkeit übest! 9.9  Und sie gab dem König hundertzwanzig Talente Gold und sehr viel Gewürz und Edelsteine; es gab sonst kein solches Gewürz wie das, welches die Königin von Saba dem König Salomo schenkte. 9.10  (Dazu brachten die Knechte Hurams und die Knechte Salomos, welche Gold aus Ophir holten, auch Sandelholz und Edelsteine. 9.11  Und der König ließ aus dem Sandelholz Geländer machen im Hause des HERRN und im Hause des Königs, und Harfen und Psalter für die Sänger: dergleichen war zuvor im Lande Juda niemals gesehen worden.) 9.12  Und der König Salomo gab der Königin von Saba alles, was sie begehrte und bat, viel mehr als das, was sie selbst dem König gebracht hatte. Dann kehrte sie in ihr Land zurück samt ihren Knechten. 9.13  Das Gewicht des Goldes aber, das dem Salomo in einem Jahre einging, betrug 666 Talente Gold, 9.14  außer dem, was die Handelsleute und die Kaufleute brachten. Es brachten auch alle Könige der Araber und die Gewaltigen des Landes Gold und Silber zu Salomo. 9.15  Und der König Salomo machte zweihundert Schilde von geschlagenem Gold, wobei sechshundert Schekel geschlagenen Goldes auf einen Schild kamen. 9.16  Und dreihundert Tartschen von geschlagenem Gold, wobei dreihundert Schekel geschlagenen Goldes auf eine Tartsche kamen; und der König tat sie ins Haus vom Libanonwalde. 9.17  Und der König machte einen großen Thron von Elfenbein und überzog ihn mit reinem Gold. 9.18  Und der Thron hatte sechs Stufen und einen goldenen Fußschemel, an dem Thron befestigt, und es befanden sich Lehnen zu beiden Seiten des Sitzes, und zwei Löwen standen an den Lehnen. 9.19  Ferner standen zwölf Löwen daselbst auf den sechs Stufen zu beiden Seiten. Solches ist in keinem Königreich jemals gemacht worden. 9.20  Und alle Trinkgeschirre des Königs Salomo waren golden, und alle Geschirre im Hause vom Libanonwald feines Gold; denn zu Salomos Zeit wurde das Silber für nichts gerechnet. 9.21  Denn die Schiffe des Königs fuhren gen Tarsis mit den Knechten Hurams; einmal in drei Jahren kamen die Tarsis-Schiffe und brachten Gold, Silber, Elfenbein, Affen und Pfauen. 9.22  Also war der König Salomo an Reichtum und Weisheit größer als alle Könige auf Erden. 9.23  Und alle Könige auf Erden begehrten das Angesicht Salomos zu sehen und seine Weisheit zu hören, die ihm Gott in sein Herz gegeben hatte. 9.24  Und sie brachten ihm jährlich ein jeder sein Geschenk, silberne und goldene Geräte, Kleider, Waffen und Gewürze, Pferde und Maultiere. 9.25  Und Salomo hatte viertausend Pferdestände und Wagen und zwölftausend Reiter; die ließ man in den Wagenstädten und bei dem König zu Jerusalem. 9.26  Und er war Herrscher über alle Könige, vom Euphratstrom an bis an das Land der Philister und bis an die Grenzen Ägyptens. 9.27  Und der König machte, daß es zu Jerusalem so viel Silber gab wie Steine und so viel Zedern wie wilde Feigenbäume in den Tälern. 9.28  Und man brachte Salomo Pferde aus Ägypten und aus allen Ländern. 9.29  Die weitern Geschichten Salomos aber, die ersten und die letzten, sind die nicht aufgezeichnet in den Schriften des Propheten Natan und in der Weissagung Achijas von Silo und in den Gesichten Iddos, des Sehers, wider Jerobeam, den Sohn Nebats? 9.30  Und Salomo regierte zu Jerusalem über ganz Israel vierzig Jahre lang. 9.31  Und Salomo legte sich zu seinen Vätern, und man begrub ihn in der Stadt seines Vaters David; und Rehabeam, sein Sohn, ward König an seiner Statt.

9.1  καὶ βασίλισσα σαβα ἤκουσεν τὸ ὄνομα σαλωμων καὶ ἦλθεν τοῦ πειράσαι σαλωμων ἐν αἰνίγμασιν εἰς ιερουσαλημ ἐν δυνάμει βαρείᾳ σφόδρα καὶ κάμηλοι αἴρουσαι ἀρώματα καὶ χρυσίον εἰς πλῆθος καὶ λίθον τίμιον καὶ ἦλθεν πρὸς σαλωμων καὶ ἐλάλησεν πρὸς αὐτὸν πάντα ὅσα ἐν τῇ ψυχῇ αὐτῆς 9.2  καὶ ἀνήγγειλεν αὐτῇ σαλωμων πάντας τοὺς λόγους αὐτῆς καὶ οὐ παρῆλθεν λόγος ἀπὸ σαλωμων ὃν οὐκ ἀπήγγειλεν αὐτῇ 9.3  καὶ εἶδεν βασίλισσα σαβα τὴν σοφίαν σαλωμων καὶ τὸν οἶκον ὃν ᾠκοδόμησεν 9.4  καὶ τὰ βρώματα τῶν τραπεζῶν καὶ καθέδραν παίδων αὐτοῦ καὶ στάσιν λειτουργῶν αὐτοῦ καὶ ἱματισμὸν αὐτῶν καὶ οἰνοχόους αὐτοῦ καὶ στολισμὸν αὐτῶν καὶ τὰ ὁλοκαυτώματα ἃ ἀνέφερεν ἐν οἴκῳ κυρίου καὶ ἐξ ἑαυτῆς ἐγένετο 9.5  καὶ εἶπεν πρὸς τὸν βασιλέα ἀληθινὸς ὁ λόγος ὃν ἤκουσα ἐν τῇ γῇ μου περὶ τῶν λόγων σου καὶ περὶ τῆς σοφίας σου 9.6  καὶ οὐκ ἐπίστευσα τοῖς λόγοις ἕως οὗ ἦλθον καὶ εἶδον οἱ ὀφθαλμοί μου καὶ ἰδοὺ οὐκ ἀπηγγέλη μοι ἥμισυ τοῦ πλήθους τῆς σοφίας σου προσέθηκας ἐπὶ τὴν ἀκοήν ἣν ἤκουσα 9.7  μακάριοι οἱ ἄνδρες μακάριοι οἱ παῖδές σου οὗτοι οἱ παρεστηκότες σοι διὰ παντὸς καὶ ἀκούουσιν σοφίαν σου 9.8  ἔστω κύριος ὁ θεός σου ηὐλογημένος ὃς ἠθέλησέν σοι τοῦ δοῦναί σε ἐπὶ θρόνον αὐτοῦ εἰς βασιλέα τῷ κυρίῳ θεῷ σου ἐν τῷ ἀγαπῆσαι κύριον τὸν θεόν σου τὸν ισραηλ τοῦ στῆσαι αὐτὸν εἰς αἰῶνα καὶ ἔδωκέν σε ἐπ' αὐτοὺς εἰς βασιλέα τοῦ ποιῆσαι κρίμα καὶ δικαιοσύνην 9.9  καὶ ἔδωκεν τῷ βασιλεῖ ἑκατὸν εἴκοσι τάλαντα χρυσίου καὶ ἀρώματα εἰς πλῆθος πολὺ καὶ λίθον τίμιον καὶ οὐκ ἦν κατὰ τὰ ἀρώματα ἐκεῖνα ἃ ἔδωκεν βασίλισσα σαβα τῷ βασιλεῖ σαλωμων 9.10  καὶ οἱ παῖδες σαλωμων καὶ οἱ παῖδες χιραμ ἔφερον χρυσίον τῷ σαλωμων ἐκ σουφιρ καὶ ξύλα πεύκινα καὶ λίθον τίμιον 9.11  καὶ ἐποίησεν ὁ βασιλεὺς τὰ ξύλα τὰ πεύκινα ἀναβάσεις τῷ οἴκῳ κυρίου καὶ τῷ οἴκῳ τοῦ βασιλέως καὶ κιθάρας καὶ νάβλας τοῖς ᾠδοῖς καὶ οὐκ ὤφθησαν τοιαῦτα ἔμπροσθεν ἐν γῇ ιουδα 9.12  καὶ ὁ βασιλεὺς σαλωμων ἔδωκεν τῇ βασιλίσσῃ σαβα πάντα τὰ θελήματα αὐτῆς ἃ ᾔτησεν ἐκτὸς πάντων ὧν ἤνεγκεν τῷ βασιλεῖ σαλωμων καὶ ἀπέστρεψεν εἰς τὴν γῆν αὐτῆς 9.13  καὶ ἦν ὁ σταθμὸς τοῦ χρυσίου τοῦ ἐνεχθέντος τῷ σαλωμων ἐν ἐνιαυτῷ ἑνὶ ἑξακόσια ἑξήκοντα ἓξ τάλαντα χρυσίου 9.14  πλὴν τῶν ἀνδρῶν τῶν ὑποτεταγμένων καὶ τῶν ἐμπορευομένων ὧν ἔφερον καὶ πάντων τῶν βασιλέων τῆς ἀραβίας καὶ σατραπῶν τῆς γῆς ἔφερον χρυσίον καὶ ἀργύριον τῷ βασιλεῖ σαλωμων 9.15  καὶ ἐποίησεν ὁ βασιλεὺς σαλωμων διακοσίους θυρεοὺς χρυσοῦς ἐλατούς ἑξακόσιοι χρυσοῖ καθαροὶ τῷ ἑνὶ θυρεῷ ἑξακόσιοι χρυσοῖ ἐπῆσαν ἐπὶ τὸν ἕνα θυρεόν 9.16  καὶ τριακοσίας ἀσπίδας ἐλατὰς χρυσᾶς τριακοσίων χρυσῶν ἀνεφέρετο ἐπὶ τὴν ἀσπίδα ἑκάστην καὶ ἔδωκεν αὐτὰς ὁ βασιλεὺς ἐν οἴκῳ δρυμοῦ τοῦ λιβάνου 9.17  καὶ ἐποίησεν ὁ βασιλεὺς θρόνον ἐλεφάντινον ὀδόντων μέγαν καὶ κατεχρύσωσεν αὐτὸν χρυσίῳ δοκίμῳ 9.18  καὶ ἓξ ἀναβαθμοὶ τῷ θρόνῳ ἐνδεδεμένοι χρυσίῳ καὶ ἀγκῶνες ἔνθεν καὶ ἔνθεν ἐπὶ τοῦ θρόνου τῆς καθέδρας καὶ δύο λέοντες ἑστηκότες παρὰ τοὺς ἀγκῶνας 9.19  καὶ δώδεκα λέοντες ἑστηκότες ἐκεῖ ἐπὶ τῶν ἓξ ἀναβαθμῶν ἔνθεν καὶ ἔνθεν οὐκ ἐγενήθη οὕτως ἐν πάσῃ βασιλείᾳ 9.20  καὶ πάντα τὰ σκεύη τοῦ βασιλέως σαλωμων χρυσίου καὶ πάντα τὰ σκεύη οἴκου δρυμοῦ τοῦ λιβάνου χρυσίῳ κατειλημμένα οὐκ ἦν ἀργύριον λογιζόμενον ἐν ἡμέραις σαλωμων εἰς οὐθέν 9.21  ὅτι ναῦς τῷ βασιλεῖ ἐπορεύετο εἰς θαρσις μετὰ τῶν παίδων χιραμ ἅπαξ διὰ τριῶν ἐτῶν ἤρχετο πλοῖα ἐκ θαρσις τῷ βασιλεῖ γέμοντα χρυσίου καὶ ἀργυρίου καὶ ὀδόντων ἐλεφαντίνων καὶ πιθήκων 9.22  καὶ ἐμεγαλύνθη σαλωμων ὑπὲρ πάντας τοὺς βασιλεῖς καὶ πλούτῳ καὶ σοφίᾳ 9.23  καὶ πάντες οἱ βασιλεῖς τῆς γῆς ἐζήτουν τὸ πρόσωπον σαλωμων ἀκοῦσαι τῆς σοφίας αὐτοῦ ἧς ἔδωκεν ὁ θεὸς ἐν καρδίᾳ αὐτοῦ 9.24  καὶ αὐτοὶ ἔφερον ἕκαστος τὰ δῶρα αὐτοῦ σκεύη ἀργυρᾶ καὶ σκεύη χρυσᾶ καὶ ἱματισμόν στακτὴν καὶ ἡδύσματα ἵππους καὶ ἡμιόνους τὸ κατ' ἐνιαυτὸν ἐνιαυτόν 9.25  καὶ ἦσαν τῷ σαλωμων τέσσαρες χιλιάδες θήλειαι ἵπποι εἰς ἅρματα καὶ δώδεκα χιλιάδες ἱππέων καὶ ἔθετο αὐτοὺς ἐν πόλεσιν τῶν ἁρμάτων καὶ μετὰ τοῦ βασιλέως ἐν ιερουσαλημ 9.26  καὶ ἦν ἡγούμενος πάντων τῶν βασιλέων ἀπὸ τοῦ ποταμοῦ καὶ ἕως γῆς ἀλλοφύλων καὶ ἕως ὁρίου αἰγύπτου 9.27  καὶ ἔδωκεν ὁ βασιλεὺς τὸ χρυσίον καὶ τὸ ἀργύριον ἐν ιερουσαλημ ὡς λίθους καὶ τὰς κέδρους ὡς συκαμίνους τὰς ἐν τῇ πεδινῇ εἰς πλῆθος 9.28  καὶ ἡ ἔξοδος τῶν ἵππων ἐξ αἰγύπτου τῷ σαλωμων καὶ ἐκ πάσης τῆς γῆς 9.29  καὶ οἱ κατάλοιποι λόγοι σαλωμων οἱ πρῶτοι καὶ οἱ ἔσχατοι ἰδοὺ γεγραμμένοι ἐπὶ τῶν λόγων ναθαν τοῦ προφήτου καὶ ἐπὶ τῶν λόγων αχια τοῦ σηλωνίτου καὶ ἐν ταῖς ὁράσεσιν ιωηλ τοῦ ὁρῶντος περὶ ιεροβοαμ υἱοῦ ναβατ 9.30  καὶ ἐβασίλευσεν σαλωμων ὁ βασιλεὺς ἐπὶ πάντα ισραηλ τεσσαράκοντα ἔτη 9.31  καὶ ἐκοιμήθη σαλωμων καὶ ἔθαψαν αὐτὸν ἐν πόλει δαυιδ τοῦ πατρὸς αὐτοῦ καὶ ἐβασίλευσεν ροβοαμ υἱὸς αὐτοῦ ἀντ' αὐτοῦ

9.1  kai basilissa saba ehkoysen to onoma salohmohn kai ehlthen toy peirasai salohmohn en ainigmasin eis ieroysalehm en dynamei bareia sphodra kai kamehloi airoysai arohmata kai chrysion eis plehthos kai lithon timion kai ehlthen pros salohmohn kai elalehsen pros ayton panta osa en teh psycheh aytehs 9.2  kai anehggeilen ayteh salohmohn pantas toys logoys aytehs kai oy parehlthen logos apo salohmohn on oyk apehggeilen ayteh 9.3  kai eiden basilissa saba tehn sophian salohmohn kai ton oikon on ohkodomehsen 9.4  kai ta brohmata tohn trapezohn kai kathedran paidohn aytoy kai stasin leitoyrgohn aytoy kai imatismon aytohn kai oinochooys aytoy kai stolismon aytohn kai ta olokaytohmata a anepheren en oikoh kyrioy kai ex eaytehs egeneto 9.5  kai eipen pros ton basilea alehthinos o logos on ehkoysa en teh geh moy peri tohn logohn soy kai peri tehs sophias soy 9.6  kai oyk episteysa tois logois eohs oy ehlthon kai eidon oi ophthalmoi moy kai idoy oyk apehggeleh moi ehmisy toy plehthoys tehs sophias soy prosethehkas epi tehn akoehn ehn ehkoysa 9.7  makarioi oi andres makarioi oi paides soy oytoi oi parestehkotes soi dia pantos kai akoyoysin sophian soy 9.8  estoh kyrios o theos soy ehylogehmenos os ehthelehsen soi toy doynai se epi thronon aytoy eis basilea toh kyrioh theoh soy en toh agapehsai kyrion ton theon soy ton israehl toy stehsai ayton eis aiohna kai edohken se ep' aytoys eis basilea toy poiehsai krima kai dikaiosynehn 9.9  kai edohken toh basilei ekaton eikosi talanta chrysioy kai arohmata eis plehthos poly kai lithon timion kai oyk ehn kata ta arohmata ekeina a edohken basilissa saba toh basilei salohmohn 9.10  kai oi paides salohmohn kai oi paides chiram epheron chrysion toh salohmohn ek soyphir kai xyla peykina kai lithon timion 9.11  kai epoiehsen o basileys ta xyla ta peykina anabaseis toh oikoh kyrioy kai toh oikoh toy basileohs kai kitharas kai nablas tois ohdois kai oyk ohphthehsan toiayta emprosthen en geh ioyda 9.12  kai o basileys salohmohn edohken teh basilisseh saba panta ta thelehmata aytehs a ehtehsen ektos pantohn ohn ehnegken toh basilei salohmohn kai apestrepsen eis tehn gehn aytehs 9.13  kai ehn o stathmos toy chrysioy toy enechthentos toh salohmohn en eniaytoh eni exakosia exehkonta ex talanta chrysioy 9.14  plehn tohn androhn tohn ypotetagmenohn kai tohn emporeyomenohn ohn epheron kai pantohn tohn basileohn tehs arabias kai satrapohn tehs gehs epheron chrysion kai argyrion toh basilei salohmohn 9.15  kai epoiehsen o basileys salohmohn diakosioys thyreoys chrysoys elatoys exakosioi chrysoi katharoi toh eni thyreoh exakosioi chrysoi epehsan epi ton ena thyreon 9.16  kai triakosias aspidas elatas chrysas triakosiohn chrysohn anephereto epi tehn aspida ekastehn kai edohken aytas o basileys en oikoh drymoy toy libanoy 9.17  kai epoiehsen o basileys thronon elephantinon odontohn megan kai katechrysohsen ayton chrysioh dokimoh 9.18  kai ex anabathmoi toh thronoh endedemenoi chrysioh kai agkohnes enthen kai enthen epi toy thronoy tehs kathedras kai dyo leontes estehkotes para toys agkohnas 9.19  kai dohdeka leontes estehkotes ekei epi tohn ex anabathmohn enthen kai enthen oyk egenehtheh oytohs en paseh basileia 9.20  kai panta ta skeyeh toy basileohs salohmohn chrysioy kai panta ta skeyeh oikoy drymoy toy libanoy chrysioh kateilehmmena oyk ehn argyrion logizomenon en ehmerais salohmohn eis oythen 9.21  oti nays toh basilei eporeyeto eis tharsis meta tohn paidohn chiram apax dia triohn etohn ehrcheto ploia ek tharsis toh basilei gemonta chrysioy kai argyrioy kai odontohn elephantinohn kai pithehkohn 9.22  kai emegalyntheh salohmohn yper pantas toys basileis kai ploytoh kai sophia 9.23  kai pantes oi basileis tehs gehs ezehtoyn to prosohpon salohmohn akoysai tehs sophias aytoy ehs edohken o theos en kardia aytoy 9.24  kai aytoi epheron ekastos ta dohra aytoy skeyeh argyra kai skeyeh chrysa kai imatismon staktehn kai ehdysmata ippoys kai ehmionoys to kat' eniayton eniayton 9.25  kai ehsan toh salohmohn tessares chiliades thehleiai ippoi eis armata kai dohdeka chiliades ippeohn kai etheto aytoys en polesin tohn armatohn kai meta toy basileohs en ieroysalehm 9.26  kai ehn ehgoymenos pantohn tohn basileohn apo toy potamoy kai eohs gehs allophylohn kai eohs orioy aigyptoy 9.27  kai edohken o basileys to chrysion kai to argyrion en ieroysalehm ohs lithoys kai tas kedroys ohs sykaminoys tas en teh pedineh eis plehthos 9.28  kai eh exodos tohn ippohn ex aigyptoy toh salohmohn kai ek pasehs tehs gehs 9.29  kai oi kataloipoi logoi salohmohn oi prohtoi kai oi eschatoi idoy gegrammenoi epi tohn logohn nathan toy prophehtoy kai epi tohn logohn achia toy sehlohnitoy kai en tais orasesin iohehl toy orohntos peri ieroboam yioy nabat 9.30  kai ebasileysen salohmohn o basileys epi panta israehl tessarakonta eteh 9.31  kai ekoimehtheh salohmohn kai ethapsan ayton en polei dayid toy patros aytoy kai ebasileysen roboam yios aytoy ant' aytoy

9.1  וּמַלְכַּת־שְׁבָא שָׁמְעָה אֶת־שֵׁמַע שְׁלֹמֹה וַתָּבֹוא לְנַסֹּות אֶת־שְׁלֹמֹה בְחִידֹות בִּירוּשָׁלִַם בְּחַיִל כָּבֵד מְאֹד וּגְמַלִּים נֹשְׂאִים בְּשָׂמִים וְזָהָב לָרֹב וְאֶבֶן יְקָרָה וַתָּבֹוא אֶל־שְׁלֹמֹה וַתְּדַבֵּר עִמֹּו אֵת כָּל־אֲשֶׁר הָיָה עִם־לְבָבָהּ׃ 9.2  וַיַּגֶּד־לָהּ שְׁלֹמֹה אֶת־כָּל־דְּבָרֶיהָ וְלֹא־נֶעְלַם דָּבָר מִשְּׁלֹמֹה אֲשֶׁר לֹא הִגִּיד לָהּ׃ 9.3  וַתֵּרֶא מַלְכַּת־שְׁבָא אֵת חָכְמַת שְׁלֹמֹה וְהַבַּיִת אֲשֶׁר בָּנָה׃ 9.4  וּמַאֲכַל שֻׁלְחָנֹו וּמֹושַׁב עֲבָדָיו וּמַעֲמַד מְשָׁרְתָיו וּמַלְבּוּשֵׁיהֶם וּמַשְׁקָיו וּמַלְבּוּשֵׁיהֶם וַעֲלִיָּתֹו אֲשֶׁר יַעֲלֶה בֵּית יְהוָה וְלֹא־הָיָה עֹוד בָּהּ רוּחַ׃ 9.5  וַתֹּאמֶר אֶל־הַמֶּלֶךְ אֱמֶת הַדָּבָר אֲשֶׁר שָׁמַעְתִּי בְּאַרְצִי עַל־דְּבָרֶיךָ וְעַל־חָכְמָתֶךָ׃ 9.6  וְלֹא־הֶאֱמַנְתִּי לְדִבְרֵיהֶם עַד אֲשֶׁר־בָּאתִי וַתִּרְאֶינָה עֵינַי וְהִנֵּה לֹא הֻגַּד־לִי חֲצִי מַרְבִּית חָכְמָתֶךָ יָסַפְתָּ עַל־הַשְּׁמוּעָה אֲשֶׁר שָׁמָעְתִּי׃ 9.7  אַשְׁרֵי אֲנָשֶׁיךָ וְאַשְׁרֵי עֲבָדֶיךָ אֵלֶּה הָעֹמְדִים לְפָנֶיךָ תָּמִיד וְשֹׁמְעִים אֶת־חָכְמָתֶךָ׃ 9.8  יְהִי יְהוָה אֱלֹהֶיךָ בָּרוּךְ אֲשֶׁר ׀ חָפֵץ בְּךָ לְתִתְּךָ עַל־כִּסְאֹו לְמֶלֶךְ לַיהוָה אֱלֹהֶיךָ בְּאַהֲבַת אֱלֹהֶיךָ אֶת־יִשְׂרָאֵל לְהַעֲמִידֹו לְעֹולָם וַיִּתֶּנְךָ עֲלֵיהֶם לְמֶלֶךְ לַעֲשֹׂות מִשְׁפָּט וּצְדָקָה׃ 9.9  וַתִּתֵּן לַמֶּלֶךְ מֵאָה וְעֶשְׂרִים ׀ כִּכַּר זָהָב וּבְשָׂמִים לָרֹב מְאֹד וְאֶבֶן יְקָרָה וְלֹא הָיָה כַּבֹּשֶׂם הַהוּא אֲשֶׁר־נָתְנָה מַלְכַּת־שְׁבָא לַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה׃ 9.10  וְגַם־עַבְדֵי [חִירָם כ] (חוּרָם ק) וְעַבְדֵי שְׁלֹמֹה אֲשֶׁר־הֵבִיאוּ זָהָב מֵאֹופִיר הֵבִיאוּ עֲצֵי אַלְגּוּמִּים וְאֶבֶן יְקָרָה׃ 9.11  וַיַּעַשׂ הַמֶּלֶךְ אֶת־עֲצֵי הָאַלְגּוּמִּים מְסִלֹּות לְבֵית־יְהוָה וּלְבֵית הַמֶּלֶךְ וְכִנֹּרֹות וּנְבָלִים לַשָּׁרִים וְלֹא־נִרְאוּ כָהֵם לְפָנִים בְּאֶרֶץ יְהוּדָה׃ 9.12  וְהַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה נָתַן לְמַלְכַּת־שְׁבָא אֶת־כָּל־חֶפְצָהּ אֲשֶׁר שָׁאָלָה מִלְּבַד אֲשֶׁר־הֵבִיאָה אֶל־הַמֶּלֶךְ וַתַּהֲפֹךְ וַתֵּלֶךְ לְאַרְצָהּ הִיא וַעֲבָדֶיהָ׃ פ 9.13  וַיְהִי מִשְׁקַל הַזָּהָב אֲשֶׁר־בָּא לִשְׁלֹמֹה בְּשָׁנָה אֶחָת שֵׁשׁ מֵאֹות וְשִׁשִּׁים וָשֵׁשׁ כִּכְּרֵי זָהָב׃ 9.14  לְבַד מֵאַנְשֵׁי הַתָּרִים וְהַסֹּחֲרִים מְבִיאִים וְכָל־מַלְכֵי עֲרַב וּפַחֹות הָאָרֶץ מְבִיאִים זָהָב וָכֶסֶף לִשְׁלֹמֹה׃ 9.15  וַיַּעַשׂ הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה מָאתַיִם צִנָּה זָהָב שָׁחוּט שֵׁשׁ מֵאֹות זָהָב שָׁחוּט יַעֲלֶה עַל־הַצִּנָּה הָאֶחָת׃ 9.16  וּשְׁלֹשׁ־מֵאֹות מָגִנִּים זָהָב שָׁחוּט שְׁלֹשׁ מֵאֹות זָהָב יַעֲלֶה עַל־הַמָּגֵן הָאֶחָת וַיִּתְּנֵם הַמֶּלֶךְ בְּבֵית יַעַר הַלְּבָנֹון׃ פ 9.17  וַיַּעַשׂ הַמֶּלֶךְ כִּסֵּא־שֵׁן גָּדֹול וַיְצַפֵּהוּ זָהָב טָהֹור׃ 9.18  וְשֵׁשׁ מַעֲלֹות לַכִּסֵּא וְכֶבֶשׁ בַּזָּהָב לַכִּסֵּא מָאֳחָזִים וְיָדֹות מִזֶּה וּמִזֶּה עַל־מְקֹום הַשָּׁבֶת וּשְׁנַיִם אֲרָיֹות עֹמְדִים אֵצֶל הַיָּדֹות׃ 9.19  וּשְׁנֵים עָשָׂר אֲרָיֹות עֹמְדִים שָׁם עַל־שֵׁשׁ הַמַּעֲלֹות מִזֶּה וּמִזֶּה לֹא־נַעֲשָׂה כֵן לְכָל־מַמְלָכָה׃ 9.20  וְכֹל כְּלֵי מַשְׁקֵה הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה זָהָב וְכֹל כְּלֵי בֵּית־יַעַר הַלְּבָנֹון זָהָב סָגוּר אֵין כֶּסֶף נֶחְשָׁב בִּימֵי שְׁלֹמֹה לִמְאוּמָה׃ 9.21  כִּי־אֳנִיֹּות לַמֶּלֶךְ הֹלְכֹות תַּרְשִׁישׁ עִם עַבְדֵי חוּרָם אַחַת לְשָׁלֹושׁ שָׁנִים תָּבֹואנָה ׀ אֳנִיֹּות תַּרְשִׁישׁ נֹשְׂאֹות זָהָב וָכֶסֶף שֶׁנְהַבִּים וְקֹופִים וְתוּכִּיִּים׃ פ 9.22  וַיִּגְדַּל הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה מִכֹּל מַלְכֵי הָאָרֶץ לְעֹשֶׁר וְחָכְמָה׃ 9.23  וְכֹל מַלְכֵי הָאָרֶץ מְבַקְשִׁים אֶת־פְּנֵי שְׁלֹמֹה לִשְׁמֹעַ אֶת־חָכְמָתֹו אֲשֶׁר־נָתַן הָאֱלֹהִים בְּלִבֹּו׃ 9.24  וְהֵם מְבִיאִים אִישׁ מִנְחָתֹו כְּלֵי כֶסֶף וּכְלֵי זָהָב וּשְׂלָמֹות נֵשֶׁק וּבְשָׂמִים סוּסִים וּפְרָדִים דְּבַר־שָׁנָה בְּשָׁנָה׃ פ 9.25  וַיְהִי לִשְׁלֹמֹה אַרְבַּעַת אֲלָפִים אֻרְיֹות סוּסִים וּמַרְכָּבֹות וּשְׁנֵים־עָשָׂר אֶלֶף פָּרָשִׁים וַיַּנִּיחֵם בְּעָרֵי הָרֶכֶב וְעִם־הַמֶּלֶךְ בִּירוּשָׁלִָם׃ 9.26  וַיְהִי מֹושֵׁל בְּכָל־הַמְּלָכִים מִן־הַנָּהָר וְעַד־אֶרֶץ פְּלִשְׁתִּים וְעַד גְּבוּל מִצְרָיִם׃ 9.27  וַיִּתֵּן הַמֶּלֶךְ אֶת־הַכֶּסֶף בִּירוּשָׁלִַם כָּאֲבָנִים וְאֵת הָאֲרָזִים נָתַן כַּשִּׁקְמִים אֲשֶׁר־בַּשְּׁפֵלָה לָרֹב׃ 9.28  וּמֹוצִיאִים סוּסִים מִמִּצְרַיִם לִשְׁלֹמֹה וּמִכָּל־הָאֲרָצֹות׃ 9.29  וּשְׁאָר דִּבְרֵי שְׁלֹמֹה הָרִאשֹׁנִים וְהָאֲחֲרֹונִים הֲלֹא־הֵם כְּתוּבִים עַל־דִּבְרֵי נָתָן הַנָּבִיא וְעַל־נְבוּאַת אֲחִיָּה הַשִּׁילֹונִי וּבַחֲזֹות [יֶעְדִּי כ] (יֶעְדֹּו ק) הַחֹזֶה עַל־יָרָבְעָם בֶּן־נְבָט׃ 9.30  וַיִּמְלֹךְ שְׁלֹמֹה בִירוּשָׁלִַם עַל־כָּל־יִשְׂרָאֵל אַרְבָּעִים שָׁנָה׃ 9.31  וַיִּשְׁכַּב שְׁלֹמֹה עִם־אֲבֹתָיו וַיִּקְבְּרֻהוּ בְּעִיר דָּוִיד אָבִיו וַיִּמְלֹךְ רְחַבְעָם בְּנֹו תַּחְתָּיו׃ פ

9.1  wmalkat-xxbaaA xxaamOaaH Aaet-xxemaO xxlomoH wataabowA lnasowt Aaet-xxlomoH bhijdowt bijrwxxaalaim bhajil kaabed mAod wgmalijm noxAijm bxaamijm wzaaHaab laarob wAaebaen jqaaraaH wataabowA Aael-xxlomoH watdaber Oimow Aet kaal-Aaxxaer HaajaaH Oim-lbaabaaH׃ 9.2  wajagaed-laaH xxlomoH Aaet-kaal-dbaaraejHaa wloA-naeOlam daabaar mixxlomoH Aaxxaer loA Higijd laaH׃ 9.3  wateraeA malkat-xxbaaA Aet haakmat xxlomoH wHabajit Aaxxaer baanaaH׃ 9.4  wmaAakal xxulhaanow wmowxxab Oabaadaajw wmaOamad mxxaartaajw wmalbwxxejHaem wmaxxqaajw wmalbwxxejHaem waOalijaatow Aaxxaer jaOalaeH bejt jHwaaH wloA-HaajaaH Oowd baaH rwha׃ 9.5  watoAmaer Aael-Hamaelaek Aaemaet Hadaabaar Aaxxaer xxaamaOtij bAarcij Oal-dbaaraejkaa wOal-haakmaataekaa׃ 9.6  wloA-HaeAaemantij ldibrejHaem Oad Aaxxaer-baaAtij watirAaejnaaH Oejnaj wHineH loA Hugad-lij hacij marbijt haakmaataekaa jaasaptaa Oal-HaxxmwOaaH Aaxxaer xxaamaaOtij׃ 9.7  Aaxxrej Aanaaxxaejkaa wAaxxrej Oabaadaejkaa AelaeH HaaOomdijm lpaanaejkaa taamijd wxxomOijm Aaet-haakmaataekaa׃ 9.8  jHij jHwaaH AaeloHaejkaa baarwk Aaxxaer haapec bkaa ltitkaa Oal-kisAow lmaelaek lajHwaaH AaeloHaejkaa bAaHabat AaeloHaejkaa Aaet-jixraaAel lHaOamijdow lOowlaam wajitaenkaa OalejHaem lmaelaek laOaxowt mixxpaaT wcdaaqaaH׃ 9.9  watiten lamaelaek meAaaH wOaexrijm kikar zaaHaab wbxaamijm laarob mAod wAaebaen jqaaraaH wloA HaajaaH kaboxaem HaHwA Aaxxaer-naatnaaH malkat-xxbaaA lamaelaek xxlomoH׃ 9.10  wgam-Oabdej [hijraam k] (hwraam q) wOabdej xxlomoH Aaxxaer-HebijAw zaaHaab meAowpijr HebijAw Oacej Aalgwmijm wAaebaen jqaaraaH׃ 9.11  wajaOax Hamaelaek Aaet-Oacej HaaAalgwmijm msilowt lbejt-jHwaaH wlbejt Hamaelaek wkinorowt wnbaalijm laxxaarijm wloA-nirAw kaaHem lpaanijm bAaeraec jHwdaaH׃ 9.12  wHamaelaek xxlomoH naatan lmalkat-xxbaaA Aaet-kaal-haepcaaH Aaxxaer xxaaAaalaaH milbad Aaxxaer-HebijAaaH Aael-Hamaelaek wataHapok watelaek lAarcaaH HijA waOabaadaejHaa׃ p 9.13  wajHij mixxqal HazaaHaab Aaxxaer-baaA lixxlomoH bxxaanaaH Aaehaat xxexx meAowt wxxixxijm waaxxexx kikrej zaaHaab׃ 9.14  lbad meAanxxej Hataarijm wHasoharijm mbijAijm wkaal-malkej Oarab wpahowt HaaAaaraec mbijAijm zaaHaab waakaesaep lixxlomoH׃ 9.15  wajaOax Hamaelaek xxlomoH maaAtajim cinaaH zaaHaab xxaahwT xxexx meAowt zaaHaab xxaahwT jaOalaeH Oal-HacinaaH HaaAaehaat׃ 9.16  wxxloxx-meAowt maaginijm zaaHaab xxaahwT xxloxx meAowt zaaHaab jaOalaeH Oal-Hamaagen HaaAaehaat wajitnem Hamaelaek bbejt jaOar Halbaanown׃ p 9.17  wajaOax Hamaelaek kiseA-xxen gaadowl wajcapeHw zaaHaab TaaHowr׃ 9.18  wxxexx maOalowt lakiseA wkaebaexx bazaaHaab lakiseA maaAaahaazijm wjaadowt mizaeH wmizaeH Oal-mqowm Haxxaabaet wxxnajim Aaraajowt Oomdijm Aecael Hajaadowt׃ 9.19  wxxnejm Oaaxaar Aaraajowt Oomdijm xxaam Oal-xxexx HamaOalowt mizaeH wmizaeH loA-naOaxaaH ken lkaal-mamlaakaaH׃ 9.20  wkol klej maxxqeH Hamaelaek xxlomoH zaaHaab wkol klej bejt-jaOar Halbaanown zaaHaab saagwr Aejn kaesaep naehxxaab bijmej xxlomoH limAwmaaH׃ 9.21  kij-Aaanijowt lamaelaek Holkowt tarxxijxx Oim Oabdej hwraam Aahat lxxaalowxx xxaanijm taabowAnaaH Aaanijowt tarxxijxx noxAowt zaaHaab waakaesaep xxaenHabijm wqowpijm wtwkijijm׃ p 9.22  wajigdal Hamaelaek xxlomoH mikol malkej HaaAaaraec lOoxxaer whaakmaaH׃ 9.23  wkol malkej HaaAaaraec mbaqxxijm Aaet-pnej xxlomoH lixxmoOa Aaet-haakmaatow Aaxxaer-naatan HaaAaeloHijm blibow׃ 9.24  wHem mbijAijm Aijxx minhaatow klej kaesaep wklej zaaHaab wxlaamowt nexxaeq wbxaamijm swsijm wpraadijm dbar-xxaanaaH bxxaanaaH׃ p 9.25  wajHij lixxlomoH AarbaOat Aalaapijm Aurjowt swsijm wmarkaabowt wxxnejm-Oaaxaar Aaelaep paaraaxxijm wajanijhem bOaarej Haaraekaeb wOim-Hamaelaek bijrwxxaalaaim׃ 9.26  wajHij mowxxel bkaal-Hamlaakijm min-HanaaHaar wOad-Aaeraec plixxtijm wOad gbwl micraajim׃ 9.27  wajiten Hamaelaek Aaet-Hakaesaep bijrwxxaalaim kaaAabaanijm wAet HaaAaraazijm naatan kaxxiqmijm Aaxxaer-baxxpelaaH laarob׃ 9.28  wmowcijAijm swsijm mimicrajim lixxlomoH wmikaal-HaaAaraacowt׃ 9.29  wxxAaar dibrej xxlomoH HaariAxxonijm wHaaAaharownijm HaloA-Hem ktwbijm Oal-dibrej naataan HanaabijA wOal-nbwAat AahijaaH Haxxijlownij wbahazowt [jaeOdij k] (jaeOdow q) HahozaeH Oal-jaaraabOaam baen-nbaaT׃ 9.30  wajimlok xxlomoH bijrwxxaalaim Oal-kaal-jixraaAel AarbaaOijm xxaanaaH׃ 9.31  wajixxkab xxlomoH Oim-Aabotaajw wajiqbruHw bOijr daawijd Aaabijw wajimlok rhabOaam bnow tahtaajw׃ p

9.1  ומלכת־שבא שמעה את־שמע שלמה ותבוא לנסות את־שלמה בחידות בירושלם בחיל כבד מאד וגמלים נשאים בשמים וזהב לרב ואבן יקרה ותבוא אל־שלמה ותדבר עמו את כל־אשר היה עם־לבבה׃ 9.2  ויגד־לה שלמה את־כל־דבריה ולא־נעלם דבר משלמה אשר לא הגיד לה׃ 9.3  ותרא מלכת־שבא את חכמת שלמה והבית אשר בנה׃ 9.4  ומאכל שלחנו ומושב עבדיו ומעמד משרתיו ומלבושיהם ומשקיו ומלבושיהם ועליתו אשר יעלה בית יהוה ולא־היה עוד בה רוח׃ 9.5  ותאמר אל־המלך אמת הדבר אשר שמעתי בארצי על־דבריך ועל־חכמתך׃ 9.6  ולא־האמנתי לדבריהם עד אשר־באתי ותראינה עיני והנה לא הגד־לי חצי מרבית חכמתך יספת על־השמועה אשר שמעתי׃ 9.7  אשרי אנשיך ואשרי עבדיך אלה העמדים לפניך תמיד ושמעים את־חכמתך׃ 9.8  יהי יהוה אלהיך ברוך אשר ׀ חפץ בך לתתך על־כסאו למלך ליהוה אלהיך באהבת אלהיך את־ישראל להעמידו לעולם ויתנך עליהם למלך לעשות משפט וצדקה׃ 9.9  ותתן למלך מאה ועשרים ׀ ככר זהב ובשמים לרב מאד ואבן יקרה ולא היה כבשם ההוא אשר־נתנה מלכת־שבא למלך שלמה׃ 9.10  וגם־עבדי [חירם כ] (חורם ק) ועבדי שלמה אשר־הביאו זהב מאופיר הביאו עצי אלגומים ואבן יקרה׃ 9.11  ויעש המלך את־עצי האלגומים מסלות לבית־יהוה ולבית המלך וכנרות ונבלים לשרים ולא־נראו כהם לפנים בארץ יהודה׃ 9.12  והמלך שלמה נתן למלכת־שבא את־כל־חפצה אשר שאלה מלבד אשר־הביאה אל־המלך ותהפך ותלך לארצה היא ועבדיה׃ פ 9.13  ויהי משקל הזהב אשר־בא לשלמה בשנה אחת שש מאות וששים ושש ככרי זהב׃ 9.14  לבד מאנשי התרים והסחרים מביאים וכל־מלכי ערב ופחות הארץ מביאים זהב וכסף לשלמה׃ 9.15  ויעש המלך שלמה מאתים צנה זהב שחוט שש מאות זהב שחוט יעלה על־הצנה האחת׃ 9.16  ושלש־מאות מגנים זהב שחוט שלש מאות זהב יעלה על־המגן האחת ויתנם המלך בבית יער הלבנון׃ פ 9.17  ויעש המלך כסא־שן גדול ויצפהו זהב טהור׃ 9.18  ושש מעלות לכסא וכבש בזהב לכסא מאחזים וידות מזה ומזה על־מקום השבת ושנים אריות עמדים אצל הידות׃ 9.19  ושנים עשר אריות עמדים שם על־שש המעלות מזה ומזה לא־נעשה כן לכל־ממלכה׃ 9.20  וכל כלי משקה המלך שלמה זהב וכל כלי בית־יער הלבנון זהב סגור אין כסף נחשב בימי שלמה למאומה׃ 9.21  כי־אניות למלך הלכות תרשיש עם עבדי חורם אחת לשלוש שנים תבואנה ׀ אניות תרשיש נשאות זהב וכסף שנהבים וקופים ותוכיים׃ פ 9.22  ויגדל המלך שלמה מכל מלכי הארץ לעשר וחכמה׃ 9.23  וכל מלכי הארץ מבקשים את־פני שלמה לשמע את־חכמתו אשר־נתן האלהים בלבו׃ 9.24  והם מביאים איש מנחתו כלי כסף וכלי זהב ושלמות נשק ובשמים סוסים ופרדים דבר־שנה בשנה׃ פ 9.25  ויהי לשלמה ארבעת אלפים אריות סוסים ומרכבות ושנים־עשר אלף פרשים ויניחם בערי הרכב ועם־המלך בירושלם׃ 9.26  ויהי מושל בכל־המלכים מן־הנהר ועד־ארץ פלשתים ועד גבול מצרים׃ 9.27  ויתן המלך את־הכסף בירושלם כאבנים ואת הארזים נתן כשקמים אשר־בשפלה לרב׃ 9.28  ומוציאים סוסים ממצרים לשלמה ומכל־הארצות׃ 9.29  ושאר דברי שלמה הראשנים והאחרונים הלא־הם כתובים על־דברי נתן הנביא ועל־נבואת אחיה השילוני ובחזות [יעדי כ] (יעדו ק) החזה על־ירבעם בן־נבט׃ 9.30  וימלך שלמה בירושלם על־כל־ישראל ארבעים שנה׃ 9.31  וישכב שלמה עם־אבתיו ויקברהו בעיר דויד אביו וימלך רחבעם בנו תחתיו׃ פ

9.1  wmlkt-xbA xmOH At-xmO xlmH wtbwA lnswt At-xlmH bhjdwt bjrwxlm bhjl kbd mAd wgmljm nxAjm bxmjm wzHb lrb wAbn jqrH wtbwA Al-xlmH wtdbr Omw At kl-Axr HjH Om-lbbH׃ 9.2  wjgd-lH xlmH At-kl-dbrjH wlA-nOlm dbr mxlmH Axr lA Hgjd lH׃ 9.3  wtrA mlkt-xbA At hkmt xlmH wHbjt Axr bnH׃ 9.4  wmAkl xlhnw wmwxb Obdjw wmOmd mxrtjw wmlbwxjHm wmxqjw wmlbwxjHm wOljtw Axr jOlH bjt jHwH wlA-HjH Owd bH rwh׃ 9.5  wtAmr Al-Hmlk Amt Hdbr Axr xmOtj bArcj Ol-dbrjk wOl-hkmtk׃ 9.6  wlA-HAmntj ldbrjHm Od Axr-bAtj wtrAjnH Ojnj wHnH lA Hgd-lj hcj mrbjt hkmtk jspt Ol-HxmwOH Axr xmOtj׃ 9.7  Axrj Anxjk wAxrj Obdjk AlH HOmdjm lpnjk tmjd wxmOjm At-hkmtk׃ 9.8  jHj jHwH AlHjk brwk Axr hpc bk lttk Ol-ksAw lmlk ljHwH AlHjk bAHbt AlHjk At-jxrAl lHOmjdw lOwlm wjtnk OljHm lmlk lOxwt mxpT wcdqH׃ 9.9  wttn lmlk mAH wOxrjm kkr zHb wbxmjm lrb mAd wAbn jqrH wlA HjH kbxm HHwA Axr-ntnH mlkt-xbA lmlk xlmH׃ 9.10  wgm-Obdj [hjrm k] (hwrm q) wObdj xlmH Axr-HbjAw zHb mAwpjr HbjAw Ocj Algwmjm wAbn jqrH׃ 9.11  wjOx Hmlk At-Ocj HAlgwmjm mslwt lbjt-jHwH wlbjt Hmlk wknrwt wnbljm lxrjm wlA-nrAw kHm lpnjm bArc jHwdH׃ 9.12  wHmlk xlmH ntn lmlkt-xbA At-kl-hpcH Axr xAlH mlbd Axr-HbjAH Al-Hmlk wtHpk wtlk lArcH HjA wObdjH׃ p 9.13  wjHj mxql HzHb Axr-bA lxlmH bxnH Aht xx mAwt wxxjm wxx kkrj zHb׃ 9.14  lbd mAnxj Htrjm wHshrjm mbjAjm wkl-mlkj Orb wphwt HArc mbjAjm zHb wksp lxlmH׃ 9.15  wjOx Hmlk xlmH mAtjm cnH zHb xhwT xx mAwt zHb xhwT jOlH Ol-HcnH HAht׃ 9.16  wxlx-mAwt mgnjm zHb xhwT xlx mAwt zHb jOlH Ol-Hmgn HAht wjtnm Hmlk bbjt jOr Hlbnwn׃ p 9.17  wjOx Hmlk ksA-xn gdwl wjcpHw zHb THwr׃ 9.18  wxx mOlwt lksA wkbx bzHb lksA mAhzjm wjdwt mzH wmzH Ol-mqwm Hxbt wxnjm Arjwt Omdjm Acl Hjdwt׃ 9.19  wxnjm Oxr Arjwt Omdjm xm Ol-xx HmOlwt mzH wmzH lA-nOxH kn lkl-mmlkH׃ 9.20  wkl klj mxqH Hmlk xlmH zHb wkl klj bjt-jOr Hlbnwn zHb sgwr Ajn ksp nhxb bjmj xlmH lmAwmH׃ 9.21  kj-Anjwt lmlk Hlkwt trxjx Om Obdj hwrm Aht lxlwx xnjm tbwAnH Anjwt trxjx nxAwt zHb wksp xnHbjm wqwpjm wtwkjjm׃ p 9.22  wjgdl Hmlk xlmH mkl mlkj HArc lOxr whkmH׃ 9.23  wkl mlkj HArc mbqxjm At-pnj xlmH lxmO At-hkmtw Axr-ntn HAlHjm blbw׃ 9.24  wHm mbjAjm Ajx mnhtw klj ksp wklj zHb wxlmwt nxq wbxmjm swsjm wprdjm dbr-xnH bxnH׃ p 9.25  wjHj lxlmH ArbOt Alpjm Arjwt swsjm wmrkbwt wxnjm-Oxr Alp prxjm wjnjhm bOrj Hrkb wOm-Hmlk bjrwxlm׃ 9.26  wjHj mwxl bkl-Hmlkjm mn-HnHr wOd-Arc plxtjm wOd gbwl mcrjm׃ 9.27  wjtn Hmlk At-Hksp bjrwxlm kAbnjm wAt HArzjm ntn kxqmjm Axr-bxplH lrb׃ 9.28  wmwcjAjm swsjm mmcrjm lxlmH wmkl-HArcwt׃ 9.29  wxAr dbrj xlmH HrAxnjm wHAhrwnjm HlA-Hm ktwbjm Ol-dbrj ntn HnbjA wOl-nbwAt AhjH Hxjlwnj wbhzwt [jOdj k] (jOdw q) HhzH Ol-jrbOm bn-nbT׃ 9.30  wjmlk xlmH bjrwxlm Ol-kl-jxrAl ArbOjm xnH׃ 9.31  wjxkb xlmH Om-Abtjw wjqbrHw bOjr dwjd Abjw wjmlk rhbOm bnw thtjw׃ p

9.1  Regina quoque Saba, cum audisset famam Salomonis, venit, ut tentaret eum in aenigmatibus in Ierusalem cum magno comitatu et camelis, qui portabant aromata et auri plurimum gemmasque pretiosas. Cumque venisset ad Salomonem, locuta est ei, quaecumque erant in corde suo. 9.2  Et exposuit ei Salomon omnia, quae proposuerat, nec quidquam fuit quod ei non perspicuum fecerit. 9.3  Quae postquam vidit, sapientiam scilicet Salomonis et domum, quam aedificaverat, 9.4  necnon et cibaria mensae eius et sessionem servorum et officia ministrorum eius et vestimenta eorum, pincernas quoque et vestes eorum et victimas, quas immolabat in domo Domini, non erat prae stupore ultra in ea spiritus. 9.5  Dixitque ad regem: “ Verus est sermo, quem audieram in terra mea, de rebus tuis et sapientia tua; 9.6  non credebam narrantibus, donec ipsa venissem, et vidissent oculi mei, et probassem vix medietatem sapientiae tuae mihi fuisse narratam; vicisti famam, quam audivi. 9.7  Beati viri tui et beati servi tui, qui assistunt coram te omni tempore et audiunt sapientiam tuam! 9.8  Sit Dominus Deus tuus benedictus, qui voluit te ordinare super thronum suum regem Domini Dei tui! Quia diligit Deus tuus Israel et vult servare eum in aeternum, idcirco posuit te super eum regem, ut facias iudicia atque iustitiam ”. 9.9  Dedit autem regi centum viginti talenta auri et aromata multa nimis et gemmas pretiosissimas; non fuerunt aromata talia ut haec, quae dedit regina Saba regi Salomoni. 9.10  Sed et servi Hiram cum servis Salomonis attulerunt aurum de Ophir et ligna thyina et gemmas pretiosissimas; 9.11  et fecit rex de lignis thyinis gradus in domo Domini et in domo regia, citharas quoque et psalteria cantoribus. Numquam visa sunt in terra Iudae ligna talia. 9.12  Rex autem Salomon dedit reginae Saba cuncta, quae voluit et quae postulavit, et multo plura quam attulerat ad eum. Quae reversa abiit in terram suam cum servis suis. 9.13  Erat autem pondus auri, quod afferebatur Salomoni per singulos annos, sescenta sexaginta sex talenta auri, 9.14  excepta ea summa, quae proveniebat ex tributis mercatorum et negotiatorum afferentium et omnium regum Arabiae et ducum terrae, qui comportabant aurum et argentum Salomoni. 9.15  Fecit igitur rex Salomon ducenta scuta aurea de summa sescentorum aureorum, qui in singulis scutis expendebantur, 9.16  trecentas quoque peltas aureas trecentorum aureorum, quibus tegebantur singulae peltae, posuitque ea rex in domo Saltus Libani. 9.17  Fecit quoque rex solium eburneum grande et vestivit illud auro mundissimo; 9.18  sex quoque gradus, quibus ascendebatur ad solium, et scabellum aureum et brachiola duo altrinsecus et duos leones stantes iuxta brachiola, 9.19  sed et alios duodecim leunculos stantes super sex gradus ex utraque parte; non fuit tale solium in universis regnis. 9.20  Omnia quoque vasa convivii regis erant aurea, et vasa domus Saltus Libani ex auro purissimo; argentum enim in diebus Salomonis pro nihilo reputabatur. 9.21  Siquidem naves regis ibant in Tharsis cum servis Hiram; semel in annis tribus veniebant naves Tharsis portantes aurum et argentum et ebur et simias et pavos. 9.22  Magnificatus est igitur rex Salomon super omnes reges terrae divitiis et sapientia. 9.23  Omnesque reges terrarum desiderabant faciem videre Salomonis, ut audirent sapientiam, quam dederat Deus in corde eius, 9.24  et deferebant ei munera, vasa argentea et aurea et vestes et arma et aromata, equos et mulos per singulos annos. 9.25  Habuit quoque Salomon quattuor milia stabula equorum et curruum equitumque duodecim milia; constituitque eos in urbibus quadrigarum et, ubi erat rex, in Ierusalem. 9.26  Exercuit etiam potestatem super cunctos reges, a fluvio Euphrate usque ad terram Philisthinorum et usque ad terminos Aegypti; 9.27  tantamque copiam praebuit argenti in Ierusalem quasi lapidum, et cedrorum tantam multitudinem velut sycomororum, quae gignuntur in Sephela. 9.28  Adducebantur autem ei equi de Aegypto cunctisque regionibus. 9.29  Reliqua vero operum Salomonis priorum et novissimorum scripta sunt in verbis Nathan prophetae et in prophetia Ahiae Silonitis, in visione quoque Addo videntis super Ieroboam filium Nabat. 9.30  Regnavit autem Salomon in Ierusalem super omnem Israel quadraginta annis; 9.31  dormivitque cum patribus suis, et sepelierunt eum in civitate David patris eius. Regnavitque Roboam filius eius pro eo.

10.1  Und Rehabeam zog nach Sichem; denn ganz Israel war nach Sichem gekommen, ihn zum König zu machen. 10.2  Als aber Jerobeam, der Sohn Nebats, der in Ägypten war, wohin er sich vor dem König Salomo geflüchtet hatte, solches vernahm, kehrte er aus Ägypten zurück. 10.3  Da sandten sie hin und ließen ihn rufen. Und Jerobeam kam mit ganz Israel, und sie redeten mit Rehabeam und sprachen: 10.4  Dein Vater hat unser Joch zu hart gemacht; erleichtere nun du den harten Dienst deines Vaters und das schwere Joch, das er uns auferlegt hat, so wollen wir dir untertan sein! 10.5  Er sprach zu ihnen: Kommt in drei Tagen wieder zu mir! Und das Volk ging hin. 10.6  Da beriet sich der König Rehabeam mit den Ältesten, die vor seinem Vater Salomo zu dessen Lebzeiten gestanden hatten, und sprach: Wie ratet ihr, daß man diesem Volk antworten soll? 10.7  Sie sagten zu ihm und sprachen: Wirst du gegen dieses Volk freundlich und ihm gefällig sein und ihnen gute Worte geben, so werden sie dir allezeit dienen! 10.8  Aber er verließ den Rat der Ältesten, den sie ihm gegeben hatten, und beriet sich mit den Jungen, die mit ihm aufgewachsen waren und vor ihm standen. 10.9  Und er sprach zu ihnen: Was ratet ihr, daß wir diesem Volk antworten, das zu mir gesagt hat: Erleichtere das Joch, das dein Vater uns auferlegt hat? 10.10  Da sprachen die Jungen, die mit ihm aufgewachsen waren: Dem Volk, das zu dir gesagt hat: «Dein Vater hat unser Joch zu schwer gemacht; mache du unser Joch leichter», dem antworte du: Mein kleiner Finger soll dicker sein, als meines Vaters Lenden! 10.11  Hat euch mein Vater ein schweres Joch aufgeladen, so will ich euch noch mehr aufladen! Hat mein Vater euch mit Geißeln gezüchtigt, so will ich euch mit Skorpionen züchtigen! 10.12  Als nun am dritten Tage Jerobeam und alles Volk zu Rehabeam kamen, wie der König gesagt hatte: «Kommt wieder zu mir am dritten Tag», 10.13  da antwortete ihnen der König hart. Denn der König Rehabeam verließ den Rat der Ältesten 10.14  und redete mit ihnen nach dem Rat der Jungen und sprach: Hat mein Vater euer Joch schwer gemacht, so will ich es noch schwerer machen! Hat mein Vater euch mit Geißeln gezüchtigt, so will ich euch mit Skorpionen züchtigen! 10.15  Also willfahrte der König dem Volke nicht; denn es ward also von Gott gefügt, damit der HERR sein Wort bekräftige, das er durch Achija von Silo zu Jerobeam, dem Sohn Nebats, geredet hatte. 10.16  Als aber ganz Israel sah, daß der König ihnen nicht willfahrte, antwortete das Volk dem König und sprach: Was haben wir für Anteil an David? Wir haben nichts zu erben vom Sohne Isais! In seine eigene Hütte gehe, wer zu Israel gehört! Du, David, magst selbst zu deinem Hause sehen! Und ganz Israel ging in seine Hütten; 10.17  so daß Rehabeam nur über die Kinder Israel regierte, die in den Städten Judas wohnten. 10.18  Und als der König Rehabeam den Fronmeister Hadoram hinsandte, warfen ihn die Kinder Israel mit Steinen zu Tode. Der König Rehabeam aber sprang eilends auf seinen Wagen, um nach Jerusalem zu entfliehen. 10.19  Also fiel Israel ab vom Hause Davids bis auf diesen Tag.

10.1  καὶ ἦλθεν ροβοαμ εἰς συχεμ ὅτι εἰς συχεμ ἤρχετο πᾶς ισραηλ βασιλεῦσαι αὐτόν 10.2  καὶ ἐγένετο ὡς ἤκουσεν ιεροβοαμ υἱὸς ναβατ καὶ αὐτὸς ἐν αἰγύπτῳ ὡς ἔφυγεν ἀπὸ προσώπου σαλωμων τοῦ βασιλέως καὶ κατῴκησεν ιεροβοαμ ἐν αἰγύπτῳ καὶ ἀπέστρεψεν ιεροβοαμ ἐξ αἰγύπτου 10.3  καὶ ἀπέστειλαν καὶ ἐκάλεσαν αὐτόν καὶ ἦλθεν ιεροβοαμ καὶ πᾶσα ἡ ἐκκλησία ισραηλ πρὸς ροβοαμ λέγοντες 10.4  ὁ πατήρ σου ἐσκλήρυνεν τὸν ζυγὸν ἡμῶν καὶ νῦν ἄφες ἀπὸ τῆς δουλείας τοῦ πατρός σου τῆς σκληρᾶς καὶ ἀπὸ τοῦ ζυγοῦ αὐτοῦ τοῦ βαρέος οὗ ἔδωκεν ἐφ' ἡμᾶς καὶ δουλεύσομέν σοι 10.5  καὶ εἶπεν αὐτοῖς πορεύεσθε ἕως τριῶν ἡμερῶν καὶ ἔρχεσθε πρός με καὶ ἀπῆλθεν ὁ λαός 10.6  καὶ συνήγαγεν ὁ βασιλεὺς ροβοαμ τοὺς πρεσβυτέρους τοὺς ἑστηκότας ἐναντίον σαλωμων τοῦ πατρὸς αὐτοῦ ἐν τῷ ζῆν αὐτὸν λέγων πῶς ὑμεῖς βουλεύεσθε τοῦ ἀποκριθῆναι τῷ λαῷ τούτῳ λόγον 10.7  καὶ ἐλάλησαν αὐτῷ λέγοντες ἐὰν ἐν τῇ σήμερον γένῃ εἰς ἀγαθὸν τῷ λαῷ τούτῳ καὶ εὐδοκήσῃς καὶ λαλήσῃς αὐτοῖς λόγους ἀγαθούς καὶ ἔσονταί σοι παῖδες πάσας τὰς ἡμέρας 10.8  καὶ κατέλιπεν τὴν βουλὴν τῶν πρεσβυτέρων οἳ συνεβουλεύσαντο αὐτῷ καὶ συνεβουλεύσατο μετὰ τῶν παιδαρίων τῶν συνεκτραφέντων μετ' αὐτοῦ τῶν ἑστηκότων ἐναντίον αὐτοῦ 10.9  καὶ εἶπεν αὐτοῖς τί ὑμεῖς βουλεύεσθε καὶ ἀποκριθήσομαι λόγον τῷ λαῷ τούτῳ οἳ ἐλάλησαν πρός με λέγοντες ἄνες ἀπὸ τοῦ ζυγοῦ οὗ ἔδωκεν ὁ πατήρ σου ἐφ' ἡμᾶς 10.10  καὶ ἐλάλησαν αὐτῷ τὰ παιδάρια τὰ ἐκτραφέντα μετ' αὐτοῦ οὕτως λαλήσεις τῷ λαῷ τῷ λαλήσαντι πρὸς σὲ λέγων ὁ πατήρ σου ἐβάρυνεν τὸν ζυγὸν ἡμῶν καὶ σὺ ἄφες ἀφ' ἡμῶν οὕτως ἐρεῖς ὁ μικρὸς δάκτυλός μου παχύτερος τῆς ὀσφύος τοῦ πατρός μου 10.11  καὶ νῦν ὁ πατήρ μου ἐπαίδευσεν ὑμᾶς ζυγῷ βαρεῖ καὶ ἐγὼ προσθήσω ἐπὶ τὸν ζυγὸν ὑμῶν ὁ πατήρ μου ἐπαίδευσεν ὑμᾶς ἐν μάστιγξιν καὶ ἐγὼ παιδεύσω ὑμᾶς ἐν σκορπίοις 10.12  καὶ ἦλθεν ιεροβοαμ καὶ πᾶς ὁ λαὸς πρὸς ροβοαμ τῇ ἡμέρᾳ τῇ τρίτῃ ὡς ἐλάλησεν ὁ βασιλεὺς λέγων ἐπιστρέψατε πρός με τῇ ἡμέρᾳ τῇ τρίτῃ 10.13  καὶ ἀπεκρίθη ὁ βασιλεὺς σκληρά καὶ ἐγκατέλιπεν ὁ βασιλεὺς ροβοαμ τὴν βουλὴν τῶν πρεσβυτέρων 10.14  καὶ ἐλάλησεν πρὸς αὐτοὺς κατὰ τὴν βουλὴν τῶν νεωτέρων λέγων ὁ πατήρ μου ἐβάρυνεν τὸν ζυγὸν ὑμῶν καὶ ἐγὼ προσθήσω ἐπ' αὐτόν ὁ πατήρ μου ἐπαίδευσεν ὑμᾶς ἐν μάστιγξιν καὶ ἐγὼ παιδεύσω ὑμᾶς ἐν σκορπίοις 10.15  καὶ οὐκ ἤκουσεν ὁ βασιλεὺς τοῦ λαοῦ ὅτι ἦν μεταστροφὴ παρὰ τοῦ θεοῦ λέγων ἀνέστησεν κύριος τὸν λόγον αὐτοῦ ὃν ἐλάλησεν ἐν χειρὶ αχια τοῦ σηλωνίτου περὶ ιεροβοαμ υἱοῦ ναβατ 10.16  καὶ παντὸς ισραηλ ὅτι οὐκ ἤκουσεν ὁ βασιλεὺς αὐτῶν καὶ ἀπεκρίθη ὁ λαὸς πρὸς τὸν βασιλέα λέγων τίς ἡμῖν μερὶς ἐν δαυιδ καὶ κληρονομία ἐν υἱῷ ιεσσαι εἰς τὰ σκηνώματά σου ισραηλ νῦν βλέπε τὸν οἶκόν σου δαυιδ καὶ ἐπορεύθη πᾶς ισραηλ εἰς τὰ σκηνώματα αὐτοῦ 10.17  καὶ ἄνδρες ισραηλ οἱ κατοικοῦντες ἐν πόλεσιν ιουδα καὶ ἐβασίλευσεν ἐπ' αὐτῶν ροβοαμ 10.18  καὶ ἀπέστειλεν ὁ βασιλεὺς ροβοαμ τὸν αδωνιραμ τὸν ἐπὶ τοῦ φόρου καὶ ἐλιθοβόλησαν αὐτὸν οἱ υἱοὶ ισραηλ λίθοις καὶ ἀπέθανεν καὶ ὁ βασιλεὺς ροβοαμ ἔσπευσεν τοῦ ἀναβῆναι εἰς τὸ ἅρμα τοῦ φυγεῖν εἰς ιερουσαλημ 10.19  καὶ ἠθέτησεν ισραηλ ἐν τῷ οἴκῳ δαυιδ ἕως τῆς ἡμέρας ταύτης

10.1  kai ehlthen roboam eis sychem oti eis sychem ehrcheto pas israehl basileysai ayton 10.2  kai egeneto ohs ehkoysen ieroboam yios nabat kai aytos en aigyptoh ohs ephygen apo prosohpoy salohmohn toy basileohs kai katohkehsen ieroboam en aigyptoh kai apestrepsen ieroboam ex aigyptoy 10.3  kai apesteilan kai ekalesan ayton kai ehlthen ieroboam kai pasa eh ekklehsia israehl pros roboam legontes 10.4  o patehr soy esklehrynen ton zygon ehmohn kai nyn aphes apo tehs doyleias toy patros soy tehs sklehras kai apo toy zygoy aytoy toy bareos oy edohken eph' ehmas kai doyleysomen soi 10.5  kai eipen aytois poreyesthe eohs triohn ehmerohn kai erchesthe pros me kai apehlthen o laos 10.6  kai synehgagen o basileys roboam toys presbyteroys toys estehkotas enantion salohmohn toy patros aytoy en toh zehn ayton legohn pohs ymeis boyleyesthe toy apokrithehnai toh laoh toytoh logon 10.7  kai elalehsan aytoh legontes ean en teh sehmeron geneh eis agathon toh laoh toytoh kai eydokehsehs kai lalehsehs aytois logoys agathoys kai esontai soi paides pasas tas ehmeras 10.8  kai katelipen tehn boylehn tohn presbyterohn oi syneboyleysanto aytoh kai syneboyleysato meta tohn paidariohn tohn synektraphentohn met' aytoy tohn estehkotohn enantion aytoy 10.9  kai eipen aytois ti ymeis boyleyesthe kai apokrithehsomai logon toh laoh toytoh oi elalehsan pros me legontes anes apo toy zygoy oy edohken o patehr soy eph' ehmas 10.10  kai elalehsan aytoh ta paidaria ta ektraphenta met' aytoy oytohs lalehseis toh laoh toh lalehsanti pros se legohn o patehr soy ebarynen ton zygon ehmohn kai sy aphes aph' ehmohn oytohs ereis o mikros daktylos moy pachyteros tehs osphyos toy patros moy 10.11  kai nyn o patehr moy epaideysen ymas zygoh barei kai egoh prosthehsoh epi ton zygon ymohn o patehr moy epaideysen ymas en mastigxin kai egoh paideysoh ymas en skorpiois 10.12  kai ehlthen ieroboam kai pas o laos pros roboam teh ehmera teh triteh ohs elalehsen o basileys legohn epistrepsate pros me teh ehmera teh triteh 10.13  kai apekritheh o basileys sklehra kai egkatelipen o basileys roboam tehn boylehn tohn presbyterohn 10.14  kai elalehsen pros aytoys kata tehn boylehn tohn neohterohn legohn o patehr moy ebarynen ton zygon ymohn kai egoh prosthehsoh ep' ayton o patehr moy epaideysen ymas en mastigxin kai egoh paideysoh ymas en skorpiois 10.15  kai oyk ehkoysen o basileys toy laoy oti ehn metastropheh para toy theoy legohn anestehsen kyrios ton logon aytoy on elalehsen en cheiri achia toy sehlohnitoy peri ieroboam yioy nabat 10.16  kai pantos israehl oti oyk ehkoysen o basileys aytohn kai apekritheh o laos pros ton basilea legohn tis ehmin meris en dayid kai klehronomia en yioh iessai eis ta skehnohmata soy israehl nyn blepe ton oikon soy dayid kai eporeytheh pas israehl eis ta skehnohmata aytoy 10.17  kai andres israehl oi katoikoyntes en polesin ioyda kai ebasileysen ep' aytohn roboam 10.18  kai apesteilen o basileys roboam ton adohniram ton epi toy phoroy kai elithobolehsan ayton oi yioi israehl lithois kai apethanen kai o basileys roboam espeysen toy anabehnai eis to arma toy phygein eis ieroysalehm 10.19  kai ehthetehsen israehl en toh oikoh dayid eohs tehs ehmeras taytehs

10.1  וַיֵּלֶךְ רְחַבְעָם שְׁכֶמָה כִּי שְׁכֶם בָּאוּ כָל־יִשְׂרָאֵל לְהַמְלִיךְ אֹתֹו׃ 10.2  וַיְהִי כִּשְׁמֹעַ יָרָבְעָם בֶּן־נְבָט וְהוּא בְמִצְרַיִם אֲשֶׁר בָּרַח מִפְּנֵי שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ וַיָּשָׁב יָרָבְעָם מִמִּצְרָיִם׃ 10.3  וַיִּשְׁלְחוּ וַיִּקְרְאוּ־לֹו וַיָּבֹא יָרָבְעָם וְכָל־יִשְׂרָאֵל וַיְדַבְּרוּ אֶל־רְחַבְעָם לֵאמֹר׃ 10.4  אָבִיךָ הִקְשָׁה אֶת־עֻלֵּנוּ וְעַתָּה הָקֵל מֵעֲבֹדַת אָבִיךָ הַקָּשָׁה וּמֵעֻלֹּו הַכָּבֵד אֲשֶׁר־נָתַן עָלֵינוּ וְנַעַבְדֶךָּ׃ 10.5  וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם עֹוד שְׁלֹשֶׁת יָמִים וְשׁוּבוּ אֵלָי וַיֵּלֶךְ הָעָם׃ ס 10.6  וַיִּוָּעַץ הַמֶּלֶךְ רְחַבְעָם אֶת־הַזְּקֵנִים אֲשֶׁר־הָיוּ עֹמְדִים לִפְנֵי שְׁלֹמֹה אָבִיו בִּהְיֹתֹו חַי לֵאמֹר אֵיךְ אַתֶּם נֹועָצִים לְהָשִׁיב לָעָם־הַזֶּה דָּבָר׃ 10.7  וַיְדַבְּרוּ אֵלָיו לֵאמֹר אִם־תִּהְיֶה לְטֹוב לְהָעָם הַזֶּה וּרְצִיתָם וְדִבַּרְתָּ אֲלֵהֶם דְּבָרִים טֹובִים וְהָיוּ לְךָ עֲבָדִים כָּל־הַיָּמִים׃ 10.8  וַיַּעֲזֹב אֶת־עֲצַת הַזְּקֵנִים אֲשֶׁר יְעָצֻהוּ וַיִּוָּעַץ אֶת־הַיְלָדִים אֲשֶׁר גָּדְלוּ אִתֹּו הָעֹמְדִים לְפָנָיו׃ 10.9  וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם מָה אַתֶּם נֹועָצִים וְנָשִׁיב דָּבָר אֶת־הָעָם הַזֶּה אֲשֶׁר דִּבְּרוּ אֵלַי לֵאמֹר הָקֵל מִן־הָעֹל אֲשֶׁר־נָתַן אָבִיךָ עָלֵינוּ׃ 10.10  וַיְדַבְּרוּ אִתֹּו הַיְלָדִים אֲשֶׁר גָּדְלוּ אִתֹּו לֵאמֹר כֹּה־תֹאמַר לָעָם אֲשֶׁר־דִּבְּרוּ אֵלֶיךָ לֵאמֹר אָבִיךָ הִכְבִּיד אֶת־עֻלֵּנוּ וְאַתָּה הָקֵל מֵעָלֵינוּ כֹּה תֹּאמַר אֲלֵהֶם קָטָנִּי עָבָה מִמָּתְנֵי אָבִי׃ 10.11  וְעַתָּה אָבִי הֶעְמִיס עֲלֵיכֶם עֹל כָּבֵד וַאֲנִי אֹסִיף עַל־עֻלְּכֶם אָבִי יִסַּר אֶתְכֶם בַּשֹּׁוטִים וַאֲנִי בָּעֲקְרַבִּים׃ ס 10.12  וַיָּבֹא יָרָבְעָם וְכָל־הָעָם אֶל־רְחַבְעָם בַּיֹּום הַשְּׁלִשִׁי כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר הַמֶּלֶךְ לֵאמֹר שׁוּבוּ אֵלַי בַּיֹּום הַשְּׁלִשִׁי׃ 10.13  וַיַּעֲנֵם הַמֶּלֶךְ קָשָׁה וַיַּעֲזֹב הַמֶּלֶךְ רְחַבְעָם אֵת עֲצַת הַזְּקֵנִים׃ 10.14  וַיְדַבֵּר אֲלֵהֶם כַּעֲצַת הַיְלָדִים לֵאמֹר אַכְבִּיד אֶת־עֻלְּכֶם וַאֲנִי אֹסִיף עָלָיו אָבִי יִסַּר אֶתְכֶם בַּשֹּׁוטִים וַאֲנִי בָּעֲקְרַבִּים׃ 10.15  וְלֹא־שָׁמַע הַמֶּלֶךְ אֶל־הָעָם כִּי־הָיְתָה נְסִבָּה מֵעִם הָאֱלֹהִים לְמַעַן הָקִים יְהוָה אֶת־דְּבָרֹו אֲשֶׁר דִּבֶּר בְּיַד אֲחִיָּהוּ הַשִּׁלֹונִי אֶל־יָרָבְעָם בֶּן־נְבָט׃ 10.16  וְכָל־יִשְׂרָאֵל כִּי לֹא־שָׁמַע הַמֶּלֶךְ לָהֶם וַיָּשִׁיבוּ הָעָם אֶת־הַמֶּלֶךְ ׀ לֵאמֹר מַה־לָּנוּ חֵלֶק בְּדָוִיד וְלֹא־נַחֲלָה בְּבֶן־יִשַׁי אִישׁ לְאֹהָלֶיךָ יִשְׂרָאֵל עַתָּה רְאֵה בֵיתְךָ דָּוִיד וַיֵּלֶךְ כָּל־יִשְׂרָאֵל לְאֹהָלָיו׃ ס 10.17  וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל הַיֹּשְׁבִים בְּעָרֵי יְהוּדָה וַיִּמְלֹךְ עֲלֵיהֶם רְחַבְעָם׃ 10.18  וַיִּשְׁלַח הַמֶּלֶךְ רְחַבְעָם אֶת־הֲדֹרָם אֲשֶׁר עַל־הַמַּס וַיִּרְגְּמוּ־בֹו בְנֵי־יִשְׂרָאֵל אֶבֶן וַיָּמֹת וְהַמֶּלֶךְ רְחַבְעָם הִתְאַמֵּץ לַעֲלֹות בַּמֶּרְכָּבָה לָנוּס יְרוּשָׁלִָם׃ ס 10.19  וַיִּפְשְׁעוּ יִשְׂרָאֵל בְּבֵית דָּוִיד עַד הַיֹּום הַזֶּה׃ ס

10.1  wajelaek rhabOaam xxkaemaaH kij xxkaem baaAw kaal-jixraaAel lHamlijk Aotow׃ 10.2  wajHij kixxmoOa jaaraabOaam baen-nbaaT wHwA bmicrajim Aaxxaer baarah mipnej xxlomoH Hamaelaek wajaaxxaab jaaraabOaam mimicraajim׃ 10.3  wajixxlhw wajiqrAw-low wajaaboA jaaraabOaam wkaal-jixraaAel wajdabrw Aael-rhabOaam leAmor׃ 10.4  Aaabijkaa HiqxxaaH Aaet-Oulenw wOataaH Haaqel meOabodat Aaabijkaa HaqaaxxaaH wmeOulow Hakaabed Aaxxaer-naatan Oaalejnw wnaOabdaekaa׃ 10.5  wajoAmaer AaleHaem Oowd xxloxxaet jaamijm wxxwbw Aelaaj wajelaek HaaOaam׃ s 10.6  wajiwaaOac Hamaelaek rhabOaam Aaet-Hazqenijm Aaxxaer-Haajw Oomdijm lipnej xxlomoH Aaabijw biHjotow haj leAmor Aejk Aataem nowOaacijm lHaaxxijb laaOaam-HazaeH daabaar׃ 10.7  wajdabrw Aelaajw leAmor Aim-tiHjaeH lTowb lHaaOaam HazaeH wrcijtaam wdibartaa AaleHaem dbaarijm Towbijm wHaajw lkaa Oabaadijm kaal-Hajaamijm׃ 10.8  wajaOazob Aaet-Oacat Hazqenijm Aaxxaer jOaacuHw wajiwaaOac Aaet-Hajlaadijm Aaxxaer gaadlw Aitow HaaOomdijm lpaanaajw׃ 10.9  wajoAmaer AaleHaem maaH Aataem nowOaacijm wnaaxxijb daabaar Aaet-HaaOaam HazaeH Aaxxaer dibrw Aelaj leAmor Haaqel min-HaaOol Aaxxaer-naatan Aaabijkaa Oaalejnw׃ 10.10  wajdabrw Aitow Hajlaadijm Aaxxaer gaadlw Aitow leAmor koH-toAmar laaOaam Aaxxaer-dibrw Aelaejkaa leAmor Aaabijkaa Hikbijd Aaet-Oulenw wAataaH Haaqel meOaalejnw koH toAmar AaleHaem qaaTaanij OaabaaH mimaatnej Aaabij׃ 10.11  wOataaH Aaabij HaeOmijs Oalejkaem Ool kaabed waAanij Aosijp Oal-Oulkaem Aaabij jisar Aaetkaem baxxowTijm waAanij baaOaqrabijm׃ s 10.12  wajaaboA jaaraabOaam wkaal-HaaOaam Aael-rhabOaam bajowm Haxxlixxij kaAaxxaer dibaer Hamaelaek leAmor xxwbw Aelaj bajowm Haxxlixxij׃ 10.13  wajaOanem Hamaelaek qaaxxaaH wajaOazob Hamaelaek rhabOaam Aet Oacat Hazqenijm׃ 10.14  wajdaber AaleHaem kaOacat Hajlaadijm leAmor Aakbijd Aaet-Oulkaem waAanij Aosijp Oaalaajw Aaabij jisar Aaetkaem baxxowTijm waAanij baaOaqrabijm׃ 10.15  wloA-xxaamaO Hamaelaek Aael-HaaOaam kij-HaajtaaH nsibaaH meOim HaaAaeloHijm lmaOan Haaqijm jHwaaH Aaet-dbaarow Aaxxaer dibaer bjad AahijaaHw Haxxilownij Aael-jaaraabOaam baen-nbaaT׃ 10.16  wkaal-jixraaAel kij loA-xxaamaO Hamaelaek laaHaem wajaaxxijbw HaaOaam Aaet-Hamaelaek leAmor maH-laanw helaeq bdaawijd wloA-nahalaaH bbaen-jixxaj Aijxx lAoHaalaejkaa jixraaAel OataaH rAeH bejtkaa daawijd wajelaek kaal-jixraaAel lAoHaalaajw׃ s 10.17  wbnej jixraaAel Hajoxxbijm bOaarej jHwdaaH wajimlok OalejHaem rhabOaam׃ 10.18  wajixxlah Hamaelaek rhabOaam Aaet-Hadoraam Aaxxaer Oal-Hamas wajirgmw-bow bnej-jixraaAel Aaebaen wajaamot wHamaelaek rhabOaam HitAamec laOalowt bamaerkaabaaH laanws jrwxxaalaaim׃ s 10.19  wajipxxOw jixraaAel bbejt daawijd Oad Hajowm HazaeH׃ s

10.1  וילך רחבעם שכמה כי שכם באו כל־ישראל להמליך אתו׃ 10.2  ויהי כשמע ירבעם בן־נבט והוא במצרים אשר ברח מפני שלמה המלך וישב ירבעם ממצרים׃ 10.3  וישלחו ויקראו־לו ויבא ירבעם וכל־ישראל וידברו אל־רחבעם לאמר׃ 10.4  אביך הקשה את־עלנו ועתה הקל מעבדת אביך הקשה ומעלו הכבד אשר־נתן עלינו ונעבדך׃ 10.5  ויאמר אלהם עוד שלשת ימים ושובו אלי וילך העם׃ ס 10.6  ויועץ המלך רחבעם את־הזקנים אשר־היו עמדים לפני שלמה אביו בהיתו חי לאמר איך אתם נועצים להשיב לעם־הזה דבר׃ 10.7  וידברו אליו לאמר אם־תהיה לטוב להעם הזה ורציתם ודברת אלהם דברים טובים והיו לך עבדים כל־הימים׃ 10.8  ויעזב את־עצת הזקנים אשר יעצהו ויועץ את־הילדים אשר גדלו אתו העמדים לפניו׃ 10.9  ויאמר אלהם מה אתם נועצים ונשיב דבר את־העם הזה אשר דברו אלי לאמר הקל מן־העל אשר־נתן אביך עלינו׃ 10.10  וידברו אתו הילדים אשר גדלו אתו לאמר כה־תאמר לעם אשר־דברו אליך לאמר אביך הכביד את־עלנו ואתה הקל מעלינו כה תאמר אלהם קטני עבה ממתני אבי׃ 10.11  ועתה אבי העמיס עליכם על כבד ואני אסיף על־עלכם אבי יסר אתכם בשוטים ואני בעקרבים׃ ס 10.12  ויבא ירבעם וכל־העם אל־רחבעם ביום השלשי כאשר דבר המלך לאמר שובו אלי ביום השלשי׃ 10.13  ויענם המלך קשה ויעזב המלך רחבעם את עצת הזקנים׃ 10.14  וידבר אלהם כעצת הילדים לאמר אכביד את־עלכם ואני אסיף עליו אבי יסר אתכם בשוטים ואני בעקרבים׃ 10.15  ולא־שמע המלך אל־העם כי־היתה נסבה מעם האלהים למען הקים יהוה את־דברו אשר דבר ביד אחיהו השלוני אל־ירבעם בן־נבט׃ 10.16  וכל־ישראל כי לא־שמע המלך להם וישיבו העם את־המלך ׀ לאמר מה־לנו חלק בדויד ולא־נחלה בבן־ישי איש לאהליך ישראל עתה ראה ביתך דויד וילך כל־ישראל לאהליו׃ ס 10.17  ובני ישראל הישבים בערי יהודה וימלך עליהם רחבעם׃ 10.18  וישלח המלך רחבעם את־הדרם אשר על־המס וירגמו־בו בני־ישראל אבן וימת והמלך רחבעם התאמץ לעלות במרכבה לנוס ירושלם׃ ס 10.19  ויפשעו ישראל בבית דויד עד היום הזה׃ ס

10.1  wjlk rhbOm xkmH kj xkm bAw kl-jxrAl lHmljk Atw׃ 10.2  wjHj kxmO jrbOm bn-nbT wHwA bmcrjm Axr brh mpnj xlmH Hmlk wjxb jrbOm mmcrjm׃ 10.3  wjxlhw wjqrAw-lw wjbA jrbOm wkl-jxrAl wjdbrw Al-rhbOm lAmr׃ 10.4  Abjk HqxH At-Olnw wOtH Hql mObdt Abjk HqxH wmOlw Hkbd Axr-ntn Oljnw wnObdk׃ 10.5  wjAmr AlHm Owd xlxt jmjm wxwbw Alj wjlk HOm׃ s 10.6  wjwOc Hmlk rhbOm At-Hzqnjm Axr-Hjw Omdjm lpnj xlmH Abjw bHjtw hj lAmr Ajk Atm nwOcjm lHxjb lOm-HzH dbr׃ 10.7  wjdbrw Aljw lAmr Am-tHjH lTwb lHOm HzH wrcjtm wdbrt AlHm dbrjm Twbjm wHjw lk Obdjm kl-Hjmjm׃ 10.8  wjOzb At-Oct Hzqnjm Axr jOcHw wjwOc At-Hjldjm Axr gdlw Atw HOmdjm lpnjw׃ 10.9  wjAmr AlHm mH Atm nwOcjm wnxjb dbr At-HOm HzH Axr dbrw Alj lAmr Hql mn-HOl Axr-ntn Abjk Oljnw׃ 10.10  wjdbrw Atw Hjldjm Axr gdlw Atw lAmr kH-tAmr lOm Axr-dbrw Aljk lAmr Abjk Hkbjd At-Olnw wAtH Hql mOljnw kH tAmr AlHm qTnj ObH mmtnj Abj׃ 10.11  wOtH Abj HOmjs Oljkm Ol kbd wAnj Asjp Ol-Olkm Abj jsr Atkm bxwTjm wAnj bOqrbjm׃ s 10.12  wjbA jrbOm wkl-HOm Al-rhbOm bjwm Hxlxj kAxr dbr Hmlk lAmr xwbw Alj bjwm Hxlxj׃ 10.13  wjOnm Hmlk qxH wjOzb Hmlk rhbOm At Oct Hzqnjm׃ 10.14  wjdbr AlHm kOct Hjldjm lAmr Akbjd At-Olkm wAnj Asjp Oljw Abj jsr Atkm bxwTjm wAnj bOqrbjm׃ 10.15  wlA-xmO Hmlk Al-HOm kj-HjtH nsbH mOm HAlHjm lmOn Hqjm jHwH At-dbrw Axr dbr bjd AhjHw Hxlwnj Al-jrbOm bn-nbT׃ 10.16  wkl-jxrAl kj lA-xmO Hmlk lHm wjxjbw HOm At-Hmlk lAmr mH-lnw hlq bdwjd wlA-nhlH bbn-jxj Ajx lAHljk jxrAl OtH rAH bjtk dwjd wjlk kl-jxrAl lAHljw׃ s 10.17  wbnj jxrAl Hjxbjm bOrj jHwdH wjmlk OljHm rhbOm׃ 10.18  wjxlh Hmlk rhbOm At-Hdrm Axr Ol-Hms wjrgmw-bw bnj-jxrAl Abn wjmt wHmlk rhbOm HtAmc lOlwt bmrkbH lnws jrwxlm׃ s 10.19  wjpxOw jxrAl bbjt dwjd Od Hjwm HzH׃ s

10.1  Profectus est autem Roboam in Sichem; illuc enim cunctus Israel convenerat, ut constituerent eum regem. 10.2  Quod cum audisset Ieroboam filius Nabat, qui erat in Aegypto — fugerat quippe illuc ante Salomonem — statim reversus est; 10.3  vocaveruntque eum, et venit cum universo Israel, et locuti sunt ad Roboam dicentes: 10.4  “ Pater tuus durissimo iugo nos pressit; tu leviora impera patre tuo, qui nobis gravem imposuit servitutem, et paululum de onere subleva, et serviemus tibi ”. 10.5  Qui ait: “ Post tres dies revertimini ad me ”. Cumque abisset populus, 10.6  iniit rex Roboam consilium cum senibus, qui steterant coram patre eius Salomone, dum adhuc viveret, dicens: “ Quid datis consilii, ut respondeam populo? ”. 10.7  Qui dixerunt ei: “ Si placueris populo huic et lenieris eos verbis clementibus, servient tibi omni tempore ”. 10.8  At ille reliquit consilium senum et cum iuvenibus tractare coepit, qui cum eo nutriti fuerant et erant in comitatu illius. 10.9  Dixitque ad eos: “ Quid vobis videtur, vel respondere quid debemus populo huic, qui dixit mihi: “Subleva iugum, quod imposuit nobis pater tuus”? ”. 10.10  Et responderunt iuvenes, qui nutriti fuerant cum eo, atque dixerunt: “ Sic loqueris populo, qui dixit tibi: “Pater tuus aggravavit iugum nostrum, tu subleva”, et sic respondebis eis: Minimus digitus meus grossior est lumbis patris mei; 10.11  pater meus imposuit vobis iugum grave, et ego maius pondus apponam; pater meus cecidit vos flagellis, ego vero caedam scorpionibus ”. 10.12  Venit ergo Ieroboam et universus populus ad Roboam die tertio, sicut praeceperat eis rex dicens: “Revertimini ad me die tertio ”. 10.13  Responditque rex dura, derelicto consilio seniorum; 10.14  locutusque est iuxta iuvenum voluntatem: “ Pater meus grave vobis imposuit iugum, quod ego gravius faciam. Pater meus cecidit vos flagellis, ego vero caedam scorpionibus ”. 10.15  Et non acquievit populi precibus. Erat enim voluntatis Dei, ut compleretur sermo eius, quem locutus fuerat per manum Ahiae Silonitis ad Ieroboam filium Nabat. 10.16  Israel autem universus videns quod noluisset eos audire rex, locutus est ad eum: “ Non est nobis pars in David, neque hereditas in filio Isai! Revertere in tabernacula tua, Israel! Tu autem vide domum tuam, David! ”. Et abiit Israel in tabernacula sua. 10.17  Super filios autem Israel, qui habitabant in civitatibus Iudae, regnavit Roboam. 10.18  Misitque rex Roboam Adoram, qui praeerat servituti, et lapidaverunt eum filii Israel, et mortuus est. Porro rex Roboam currum festinavit ascendere et fugit in Ierusalem. 10.19  Recessitque Israel a domo David usque ad diem hanc.

11.1  Als aber Rehabeam nach Jerusalem kam, versammelte er das Haus Juda und Benjamin, 180000 streitbare junge Männer, um wider Israel zu streiten und das Königreich wieder an Rehabeam zu bringen. 11.2  Aber das Wort des HERRN kam zu Semaja, dem Manne Gottes, also: 11.3  Sage zu Rehabeam, dem Sohne Salomos, dem König von Juda, und zu ganz Israel, das unter Juda und Benjamin ist, und sprich: 11.4  So spricht der HERR: Ihr sollt nicht hinaufziehen, noch wider eure Brüder streiten! Jedermann kehre wieder heim! Denn solches ist von mir so gefügt worden. Sie folgten den Worten des HERRN und kehrten um und zogen nicht wider Jerobeam. 11.5  Und Rehabeam blieb zu Jerusalem und baute Städte in Juda zu Festungen um, 11.6  und zwar baute er Bethlehem, Etam, Tekoa, 11.7  Beth-Zur, Socho, Adullam, 11.8  Gat, Marescha, Siph, 11.9  Adoraim, Lachis, Aseka, 11.10  Zorea, Ajalon und Hebron, welche in Juda und Benjamin waren, zu Festungen um. 11.11  Und er verstärkte die Festungen und tat Befehlshaber hinein und Vorräte an Nahrung, Öl und Wein, 11.12  und tat in alle Städte Schilde und Speere und machte sie sehr fest. So gehörten Juda und Benjamin ihm. 11.13  Auch die Priester und Leviten aus ganz Israel und aus allen ihren Gebieten stellten sich zu ihm. 11.14  Denn die Leviten verließen ihre Bezirke und ihr Besitztum und kamen nach Juda und Jerusalem. Denn Jerobeam und seine Söhne hatten sie verstoßen, also daß sie des Priesteramts nicht pflegen konnten vor dem HERRN; 11.15  er bestellte aber für sich selbst Priester, für die Höhen und für die Böcke und Kälber, welche er machen ließ. 11.16  Jenen Leviten aber folgten aus allen Stämmen Israels die, welche ihr Herz darauf richteten, den HERRN, den Gott Israels, zu suchen; diese kamen nach Jerusalem, dem HERRN, dem Gott ihrer Väter, zu opfern. 11.17  Diese stärkten das Königreich Juda und ermutigten Rehabeam, den Sohn Salomos, drei Jahre lang; denn sie wandelten auf dem Wege Davids und Salomos drei Jahre lang. 11.18  Und Rehabeam nahm Machalat, die Tochter Jerimots, des Sohnes Davids, zur Frau, und Abichail, die Tochter Eliabs, des Sohnes Isais. 11.19  Die gebar ihm Söhne: Jeusch, Semarja und Sacham. 11.20  Nach dieser nahm er Maacha, die Tochter Absaloms, die gebar ihm Abija, Attai, Sisa und Selomit. 11.21  Aber Rehabeam hatte Maacha, die Tochter Absaloms, lieber als alle seine andern Frauen und Nebenfrauen und zeugte achtundzwanzig Söhne und sechzig Töchter. 11.22  Und Rehabeam setze Abija, den Sohn der Maacha, zum Haupt und zum Fürsten unter seinen Brüdern; denn er gedachte ihn zum König zu machen. 11.23  Und er war verständig und verteilte alle seine Söhne in alle Landschaften von Juda und Benjamin, in alle festen Städte. Und er gab ihnen reichlichen Unterhalt und verlangte viele Frauen für sie.

11.1  καὶ ἦλθεν ροβοαμ εἰς ιερουσαλημ καὶ ἐξεκκλησίασεν τὸν ιουδαν καὶ βενιαμιν ἑκατὸν ὀγδοήκοντα χιλιάδας νεανίσκων ποιούντων πόλεμον καὶ ἐπολέμει πρὸς ισραηλ τοῦ ἐπιστρέψαι τὴν βασιλείαν τῷ ροβοαμ 11.2  καὶ ἐγένετο λόγος κυρίου πρὸς σαμαιαν ἄνθρωπον τοῦ θεοῦ λέγων 11.3  εἰπὸν πρὸς ροβοαμ τὸν τοῦ σαλωμων καὶ πρὸς πάντα ιουδαν καὶ βενιαμιν λέγων 11.4  τάδε λέγει κύριος οὐκ ἀναβήσεσθε καὶ οὐ πολεμήσετε πρὸς τοὺς ἀδελφοὺς ὑμῶν ἀποστρέφετε ἕκαστος εἰς τὸν οἶκον αὐτοῦ ὅτι παρ' ἐμοῦ ἐγένετο τὸ ῥῆμα τοῦτο καὶ ἐπήκουσαν τοῦ λόγου κυρίου καὶ ἀπεστράφησαν τοῦ μὴ πορευθῆναι ἐπὶ ιεροβοαμ 11.5  καὶ κατῴκησεν ροβοαμ εἰς ιερουσαλημ καὶ ᾠκοδόμησεν πόλεις τειχήρεις ἐν τῇ ιουδαίᾳ 11.6  καὶ ᾠκοδόμησεν τὴν βαιθλεεμ καὶ τὴν αιταμ καὶ τὴν θεκωε 11.7  καὶ τὴν βαιθσουρα καὶ τὴν σοκχωθ καὶ τὴν οδολλαμ 11.8  καὶ τὴν γεθ καὶ τὴν μαρισαν καὶ τὴν ζιφ 11.9  καὶ τὴν αδωραιμ καὶ τὴν λαχις καὶ τὴν αζηκα 11.10  καὶ τὴν σαραα καὶ τὴν αιαλων καὶ τὴν χεβρων ἥ ἐστιν τοῦ ιουδα καὶ βενιαμιν πόλεις τειχήρεις 11.11  καὶ ὠχύρωσεν αὐτὰς τείχεσιν καὶ ἔδωκεν ἐν αὐταῖς ἡγουμένους καὶ παραθέσεις βρωμάτων ἔλαιον καὶ οἶνον 11.12  κατὰ πόλιν καὶ κατὰ πόλιν θυρεοὺς καὶ δόρατα καὶ κατίσχυσεν αὐτὰς εἰς πλῆθος σφόδρα καὶ ἦσαν αὐτῷ ιουδα καὶ βενιαμιν 11.13  καὶ οἱ ἱερεῖς καὶ οἱ λευῖται οἳ ἦσαν ἐν παντὶ ισραηλ συνήχθησαν πρὸς αὐτὸν ἐκ πάντων τῶν ὁρίων 11.14  ὅτι ἐγκατέλιπον οἱ λευῖται τὰ σκηνώματα τῆς κατασχέσεως αὐτῶν καὶ ἐπορεύθησαν πρὸς ιουδαν εἰς ιερουσαλημ ὅτι ἐξέβαλεν αὐτοὺς ιεροβοαμ καὶ οἱ υἱοὶ αὐτοῦ τοῦ μὴ λειτουργεῖν κυρίῳ 11.15  καὶ κατέστησεν ἑαυτῷ ἱερεῖς τῶν ὑψηλῶν καὶ τοῖς εἰδώλοις καὶ τοῖς ματαίοις καὶ τοῖς μόσχοις ἃ ἐποίησεν ιεροβοαμ 11.16  καὶ ἐξέβαλεν αὐτοὺς ἀπὸ φυλῶν ισραηλ οἳ ἔδωκαν καρδίαν αὐτῶν τοῦ ζητῆσαι κύριον θεὸν ισραηλ καὶ ἦλθον εἰς ιερουσαλημ θῦσαι κυρίῳ θεῷ τῶν πατέρων αὐτῶν 11.17  καὶ κατίσχυσαν τὴν βασιλείαν ιουδα καὶ κατίσχυσαν ροβοαμ τὸν τοῦ σαλωμων εἰς ἔτη τρία ὅτι ἐπορεύθη ἐν ταῖς ὁδοῖς δαυιδ καὶ σαλωμων ἔτη τρία 11.18  καὶ ἔλαβεν ἑαυτῷ ροβοαμ γυναῖκα τὴν μολλαθ θυγατέρα ιεριμουθ υἱοῦ δαυιδ αβαιαν θυγατέρα ελιαβ τοῦ ιεσσαι 11.19  καὶ ἔτεκεν αὐτῷ υἱοὺς τὸν ιαους καὶ τὸν σαμαριαν καὶ τὸν ροολλαμ 11.20  καὶ μετὰ ταῦτα ἔλαβεν ἑαυτῷ τὴν μααχα θυγατέρα αβεσσαλωμ καὶ ἔτεκεν αὐτῷ τὸν αβια καὶ τὸν ιεθθι καὶ τὸν ζιζα καὶ τὸν εμμωθ 11.21  καὶ ἠγάπησεν ροβοαμ τὴν μααχαν θυγατέρα αβεσσαλωμ ὑπὲρ πάσας τὰς γυναῖκας αὐτοῦ καὶ τὰς παλλακὰς αὐτοῦ ὅτι γυναῖκας δέκα ὀκτὼ εἶχεν καὶ παλλακὰς τριάκοντα καὶ ἐγέννησεν υἱοὺς εἴκοσι ὀκτὼ καὶ θυγατέρας ἑξήκοντα 11.22  καὶ κατέστησεν εἰς ἄρχοντα ροβοαμ τὸν αβια τὸν τῆς μααχα εἰς ἡγούμενον ἐν τοῖς ἀδελφοῖς αὐτοῦ ὅτι βασιλεῦσαι διενοεῖτο αὐτόν 11.23  καὶ κατέστησεν εἰς ἄρχοντα ροβοαμ τὸν αβια τὸν τῆς μααχα εἰς ἡγούμενον ἐν τοῖς ἀδελφοῖς αὐτοῦ ὅτι βασιλεῦσαι διενοεῖτο αὐτόν καὶ ηὐξήθη παρὰ πάντας τοὺς υἱοὺς αὐτοῦ ἐν πᾶσιν τοῖς ὁρίοις ιουδα καὶ βενιαμιν καὶ ἐν ταῖς πόλεσιν ταῖς ὀχυραῖς καὶ ἔδωκεν αὐταῖς τροφὰς πλῆθος πολὺ καὶ ᾐτήσατο πλῆθος γυναικῶν

11.1  kai ehlthen roboam eis ieroysalehm kai exekklehsiasen ton ioydan kai beniamin ekaton ogdoehkonta chiliadas neaniskohn poioyntohn polemon kai epolemei pros israehl toy epistrepsai tehn basileian toh roboam 11.2  kai egeneto logos kyrioy pros samaian anthrohpon toy theoy legohn 11.3  eipon pros roboam ton toy salohmohn kai pros panta ioydan kai beniamin legohn 11.4  tade legei kyrios oyk anabehsesthe kai oy polemehsete pros toys adelphoys ymohn apostrephete ekastos eis ton oikon aytoy oti par' emoy egeneto to rehma toyto kai epehkoysan toy logoy kyrioy kai apestraphehsan toy meh poreythehnai epi ieroboam 11.5  kai katohkehsen roboam eis ieroysalehm kai ohkodomehsen poleis teichehreis en teh ioydaia 11.6  kai ohkodomehsen tehn baithleem kai tehn aitam kai tehn thekohe 11.7  kai tehn baithsoyra kai tehn sokchohth kai tehn odollam 11.8  kai tehn geth kai tehn marisan kai tehn ziph 11.9  kai tehn adohraim kai tehn lachis kai tehn azehka 11.10  kai tehn saraa kai tehn aialohn kai tehn chebrohn eh estin toy ioyda kai beniamin poleis teichehreis 11.11  kai ohchyrohsen aytas teichesin kai edohken en aytais ehgoymenoys kai paratheseis brohmatohn elaion kai oinon 11.12  kata polin kai kata polin thyreoys kai dorata kai katischysen aytas eis plehthos sphodra kai ehsan aytoh ioyda kai beniamin 11.13  kai oi iereis kai oi leyitai oi ehsan en panti israehl synehchthehsan pros ayton ek pantohn tohn oriohn 11.14  oti egkatelipon oi leyitai ta skehnohmata tehs katascheseohs aytohn kai eporeythehsan pros ioydan eis ieroysalehm oti exebalen aytoys ieroboam kai oi yioi aytoy toy meh leitoyrgein kyrioh 11.15  kai katestehsen eaytoh iereis tohn ypsehlohn kai tois eidohlois kai tois mataiois kai tois moschois a epoiehsen ieroboam 11.16  kai exebalen aytoys apo phylohn israehl oi edohkan kardian aytohn toy zehtehsai kyrion theon israehl kai ehlthon eis ieroysalehm thysai kyrioh theoh tohn paterohn aytohn 11.17  kai katischysan tehn basileian ioyda kai katischysan roboam ton toy salohmohn eis eteh tria oti eporeytheh en tais odois dayid kai salohmohn eteh tria 11.18  kai elaben eaytoh roboam gynaika tehn mollath thygatera ierimoyth yioy dayid abaian thygatera eliab toy iessai 11.19  kai eteken aytoh yioys ton iaoys kai ton samarian kai ton roollam 11.20  kai meta tayta elaben eaytoh tehn maacha thygatera abessalohm kai eteken aytoh ton abia kai ton ieththi kai ton ziza kai ton emmohth 11.21  kai ehgapehsen roboam tehn maachan thygatera abessalohm yper pasas tas gynaikas aytoy kai tas pallakas aytoy oti gynaikas deka oktoh eichen kai pallakas triakonta kai egennehsen yioys eikosi oktoh kai thygateras exehkonta 11.22  kai katestehsen eis archonta roboam ton abia ton tehs maacha eis ehgoymenon en tois adelphois aytoy oti basileysai dienoeito ayton 11.23  kai katestehsen eis archonta roboam ton abia ton tehs maacha eis ehgoymenon en tois adelphois aytoy oti basileysai dienoeito ayton kai ehyxehtheh para pantas toys yioys aytoy en pasin tois oriois ioyda kai beniamin kai en tais polesin tais ochyrais kai edohken aytais trophas plehthos poly kai ehtehsato plehthos gynaikohn

11.1  וַיָּבֹא רְחַבְעָם יְרוּשָׁלִַם וַיַּקְהֵל אֶת־בֵּית יְהוּדָה וּבִנְיָמִן מֵאָה וּשְׁמֹונִים אֶלֶף בָּחוּר עֹשֵׂה מִלְחָמָה לְהִלָּחֵם עִם־יִשְׂרָאֵל לְהָשִׁיב אֶת־הַמַּמְלָכָה לִרְחַבְעָם׃ פ 11.2  וַיְהִי דְּבַר־יְהוָה אֶל־שְׁמַעְיָהוּ אִישׁ־הָאֱלֹהִים לֵאמֹר׃ 11.3  אֱמֹר אֶל־רְחַבְעָם בֶּן־שְׁלֹמֹה מֶלֶךְ יְהוּדָה וְאֶל כָּל־יִשְׂרָאֵל בִּיהוּדָה וּבִנְיָמִן לֵאמֹר׃ 11.4  כֹּה אָמַר יְהוָה לֹא־תַעֲלוּ וְלֹא־תִלָּחֲמוּ עִם־אֲחֵיכֶם וּבוּ אִישׁ לְבֵיתֹו כִּי מֵאִתִּי נִהְיָה הַדָּבָר הַזֶּה וַיִּשְׁמְעוּ אֶת־דִּבְרֵי יְהוָה וַיָּשֻׁבוּ מִלֶּכֶת אֶל־יָרָבְעָם׃ פ 11.5  וַיֵּשֶׁב רְחַבְעָם בִּירוּשָׁלִָם וַיִּבֶן עָרִים לְמָצֹור בִּיהוּדָה׃ 11.6  וַיִּבֶן אֶת־בֵּית־לֶחֶם וְאֶת־עֵיטָם וְאֶת־תְּקֹועַ׃ 11.7  וְאֶת־בֵּית־צוּר וְאֶת־שֹׂוכֹו וְאֶת־עֲדֻלָּם׃ 11.8  וְאֶת־גַּת וְאֶת־מָרֵשָׁה וְאֶת־זִיף׃ 11.9  וְאֶת־אֲדֹורַיִם וְאֶת־לָכִישׁ וְאֶת־עֲזֵקָה׃ 11.10  וְאֶת־צָרְעָה וְאֶת־אַיָּלֹון וְאֶת־חֶבְרֹון אֲשֶׁר בִּיהוּדָה וּבְבִנְיָמִן עָרֵי מְצֻרֹות׃ 11.11  וַיְחַזֵּק אֶת־הַמְּצֻרֹות וַיִּתֵּן בָּהֶם נְגִידִים וְאֹצְרֹות מַאֲכָל וְשֶׁמֶן וָיָיִן׃ 11.12  וּבְכָל־עִיר וָעִיר צִנֹּות וּרְמָחִים וַיְחַזְּקֵם לְהַרְבֵּה מְאֹד וַיְהִי־לֹו יְהוּדָה וּבִנְיָמִן׃ ס 11.13  וְהַכֹּהֲנִים וְהַלְוִיִּם אֲשֶׁר בְּכָל־יִשְׂרָאֵל הִתְיַצְּבוּ עָלָיו מִכָּל־גְּבוּלָם׃ 11.14  כִּי־עָזְבוּ הַלְוִיִּם אֶת־מִגְרְשֵׁיהֶם וַאֲחֻזָּתָם וַיֵּלְכוּ לִיהוּדָה וְלִירוּשָׁלִָם כִּי־הִזְנִיחָם יָרָבְעָם וּבָנָיו מִכַּהֵן לַיהוָה׃ 11.15  וַיַּעֲמֶד־לֹו כֹּהֲנִים לַבָּמֹות וְלַשְּׂעִירִים וְלָעֲגָלִים אֲשֶׁר עָשָׂה׃ 11.16  וְאַחֲרֵיהֶם מִכֹּל שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל הַנֹּתְנִים אֶת־לְבָבָם לְבַקֵּשׁ אֶת־יְהוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל בָּאוּ יְרוּשָׁלִַם לִזְבֹּוחַ לַיהוָה אֱלֹהֵי אֲבֹותֵיהֶם׃ 11.17  וַיְחַזְּקוּ אֶת־מַלְכוּת יְהוּדָה וַיְאַמְּצוּ אֶת־רְחַבְעָם בֶּן־שְׁלֹמֹה לְשָׁנִים שָׁלֹושׁ כִּי הָלְכוּ בְּדֶרֶךְ דָּוִיד וּשְׁלֹמֹה לְשָׁנִים שָׁלֹושׁ׃ 11.18  וַיִּקַּח־לֹו רְחַבְעָם אִשָּׁה אֶת־מָחֲלַת [בֶּן כ] (בַּת־יְרִימֹות ק) בֶּן־דָּוִיד אֲבִיהַיִל בַּת־אֱלִיאָב בֶּן־יִשָׁי׃ 11.19  וַתֵּלֶד לֹו בָּנִים אֶת־יְעוּשׁ וְאֶת־שְׁמַרְיָה וְאֶת־זָהַם׃ 11.20  וְאַחֲרֶיהָ לָקַח אֶת־מַעֲכָה בַּת־אַבְשָׁלֹום וַתֵּלֶד לֹו אֶת־אֲבִיָּה וְאֶת־עַתַּי וְאֶת־זִיזָא וְאֶת־שְׁלֹמִית׃ 11.21  וַיֶּאֱהַב רְחַבְעָם אֶת־מַעֲכָה בַת־אַבְשָׁלֹום מִכָּל־נָשָׁיו וּפִילַגְשָׁיו כִּי נָשִׁים שְׁמֹונֶה־עֶשְׂרֵה נָשָׂא וּפִילַגְשִׁים שִׁשִּׁים וַיֹּולֶד עֶשְׂרִים וּשְׁמֹונָה בָּנִים וְשִׁשִּׁים בָּנֹות׃ 11.22  וַיַּעֲמֵד לָרֹאשׁ רְחַבְעָם אֶת־אֲבִיָּה בֶן־מַעֲכָה לְנָגִיד בְּאֶחָיו כִּי לְהַמְלִיכֹו׃ 11.23  וַיָּבֶן וַיִּפְרֹץ מִכָּל־בָּנָיו לְכָל־אַרְצֹות יְהוּדָה וּבִנְיָמִן לְכֹל עָרֵי הַמְּצֻרֹות וַיִּתֵּן לָהֶם הַמָּזֹון לָרֹב וַיִּשְׁאַל הֲמֹון נָשִׁים׃

11.1  wajaaboA rhabOaam jrwxxaalaim wajaqHel Aaet-bejt jHwdaaH wbinjaamin meAaaH wxxmownijm Aaelaep baahwr OoxeH milhaamaaH lHilaahem Oim-jixraaAel lHaaxxijb Aaet-HamamlaakaaH lirhabOaam׃ p 11.2  wajHij dbar-jHwaaH Aael-xxmaOjaaHw Aijxx-HaaAaeloHijm leAmor׃ 11.3  Aaemor Aael-rhabOaam baen-xxlomoH maelaek jHwdaaH wAael kaal-jixraaAel bijHwdaaH wbinjaamin leAmor׃ 11.4  koH Aaamar jHwaaH loA-taOalw wloA-tilaahamw Oim-Aahejkaem wbw Aijxx lbejtow kij meAitij niHjaaH Hadaabaar HazaeH wajixxmOw Aaet-dibrej jHwaaH wajaaxxubw milaekaet Aael-jaaraabOaam׃ p 11.5  wajexxaeb rhabOaam bijrwxxaalaaim wajibaen Oaarijm lmaacowr bijHwdaaH׃ 11.6  wajibaen Aaet-bejt-laehaem wAaet-OejTaam wAaet-tqowOa׃ 11.7  wAaet-bejt-cwr wAaet-xowkow wAaet-Oadulaam׃ 11.8  wAaet-gat wAaet-maarexxaaH wAaet-zijp׃ 11.9  wAaet-Aadowrajim wAaet-laakijxx wAaet-OazeqaaH׃ 11.10  wAaet-caarOaaH wAaet-Aajaalown wAaet-haebrown Aaxxaer bijHwdaaH wbbinjaamin Oaarej mcurowt׃ 11.11  wajhazeq Aaet-Hamcurowt wajiten baaHaem ngijdijm wAocrowt maAakaal wxxaemaen waajaajin׃ 11.12  wbkaal-Oijr waaOijr cinowt wrmaahijm wajhazqem lHarbeH mAod wajHij-low jHwdaaH wbinjaamin׃ s 11.13  wHakoHanijm wHalwijim Aaxxaer bkaal-jixraaAel Hitjacbw Oaalaajw mikaal-gbwlaam׃ 11.14  kij-Oaazbw Halwijim Aaet-migrxxejHaem waAahuzaataam wajelkw lijHwdaaH wlijrwxxaalaaim kij-Hiznijhaam jaaraabOaam wbaanaajw mikaHen lajHwaaH׃ 11.15  wajaOamaed-low koHanijm labaamowt wlaxOijrijm wlaaOagaalijm Aaxxaer OaaxaaH׃ 11.16  wAaharejHaem mikol xxibTej jixraaAel Hanotnijm Aaet-lbaabaam lbaqexx Aaet-jHwaaH AaeloHej jixraaAel baaAw jrwxxaalaim lizbowha lajHwaaH AaeloHej AabowtejHaem׃ 11.17  wajhazqw Aaet-malkwt jHwdaaH wajAamcw Aaet-rhabOaam baen-xxlomoH lxxaanijm xxaalowxx kij Haalkw bdaeraek daawijd wxxlomoH lxxaanijm xxaalowxx׃ 11.18  wajiqah-low rhabOaam AixxaaH Aaet-maahalat [baen k] (bat-jrijmowt q) baen-daawijd AabijHajil bat-AaelijAaab baen-jixxaaj׃ 11.19  watelaed low baanijm Aaet-jOwxx wAaet-xxmarjaaH wAaet-zaaHam׃ 11.20  wAaharaejHaa laaqah Aaet-maOakaaH bat-Aabxxaalowm watelaed low Aaet-AabijaaH wAaet-Oataj wAaet-zijzaaA wAaet-xxlomijt׃ 11.21  wajaeAaeHab rhabOaam Aaet-maOakaaH bat-Aabxxaalowm mikaal-naaxxaajw wpijlagxxaajw kij naaxxijm xxmownaeH-OaexreH naaxaaA wpijlagxxijm xxixxijm wajowlaed Oaexrijm wxxmownaaH baanijm wxxixxijm baanowt׃ 11.22  wajaOamed laaroAxx rhabOaam Aaet-AabijaaH baen-maOakaaH lnaagijd bAaehaajw kij lHamlijkow׃ 11.23  wajaabaen wajiproc mikaal-baanaajw lkaal-Aarcowt jHwdaaH wbinjaamin lkol Oaarej Hamcurowt wajiten laaHaem Hamaazown laarob wajixxAal Hamown naaxxijm׃

11.1  ויבא רחבעם ירושלם ויקהל את־בית יהודה ובנימן מאה ושמונים אלף בחור עשה מלחמה להלחם עם־ישראל להשיב את־הממלכה לרחבעם׃ פ 11.2  ויהי דבר־יהוה אל־שמעיהו איש־האלהים לאמר׃ 11.3  אמר אל־רחבעם בן־שלמה מלך יהודה ואל כל־ישראל ביהודה ובנימן לאמר׃ 11.4  כה אמר יהוה לא־תעלו ולא־תלחמו עם־אחיכם ובו איש לביתו כי מאתי נהיה הדבר הזה וישמעו את־דברי יהוה וישבו מלכת אל־ירבעם׃ פ 11.5  וישב רחבעם בירושלם ויבן ערים למצור ביהודה׃ 11.6  ויבן את־בית־לחם ואת־עיטם ואת־תקוע׃ 11.7  ואת־בית־צור ואת־שוכו ואת־עדלם׃ 11.8  ואת־גת ואת־מרשה ואת־זיף׃ 11.9  ואת־אדורים ואת־לכיש ואת־עזקה׃ 11.10  ואת־צרעה ואת־אילון ואת־חברון אשר ביהודה ובבנימן ערי מצרות׃ 11.11  ויחזק את־המצרות ויתן בהם נגידים ואצרות מאכל ושמן ויין׃ 11.12  ובכל־עיר ועיר צנות ורמחים ויחזקם להרבה מאד ויהי־לו יהודה ובנימן׃ ס 11.13  והכהנים והלוים אשר בכל־ישראל התיצבו עליו מכל־גבולם׃ 11.14  כי־עזבו הלוים את־מגרשיהם ואחזתם וילכו ליהודה ולירושלם כי־הזניחם ירבעם ובניו מכהן ליהוה׃ 11.15  ויעמד־לו כהנים לבמות ולשעירים ולעגלים אשר עשה׃ 11.16  ואחריהם מכל שבטי ישראל הנתנים את־לבבם לבקש את־יהוה אלהי ישראל באו ירושלם לזבוח ליהוה אלהי אבותיהם׃ 11.17  ויחזקו את־מלכות יהודה ויאמצו את־רחבעם בן־שלמה לשנים שלוש כי הלכו בדרך דויד ושלמה לשנים שלוש׃ 11.18  ויקח־לו רחבעם אשה את־מחלת [בן כ] (בת־ירימות ק) בן־דויד אביהיל בת־אליאב בן־ישי׃ 11.19  ותלד לו בנים את־יעוש ואת־שמריה ואת־זהם׃ 11.20  ואחריה לקח את־מעכה בת־אבשלום ותלד לו את־אביה ואת־עתי ואת־זיזא ואת־שלמית׃ 11.21  ויאהב רחבעם את־מעכה בת־אבשלום מכל־נשיו ופילגשיו כי נשים שמונה־עשרה נשא ופילגשים ששים ויולד עשרים ושמונה בנים וששים בנות׃ 11.22  ויעמד לראש רחבעם את־אביה בן־מעכה לנגיד באחיו כי להמליכו׃ 11.23  ויבן ויפרץ מכל־בניו לכל־ארצות יהודה ובנימן לכל ערי המצרות ויתן להם המזון לרב וישאל המון נשים׃

11.1  wjbA rhbOm jrwxlm wjqHl At-bjt jHwdH wbnjmn mAH wxmwnjm Alp bhwr OxH mlhmH lHlhm Om-jxrAl lHxjb At-HmmlkH lrhbOm׃ p 11.2  wjHj dbr-jHwH Al-xmOjHw Ajx-HAlHjm lAmr׃ 11.3  Amr Al-rhbOm bn-xlmH mlk jHwdH wAl kl-jxrAl bjHwdH wbnjmn lAmr׃ 11.4  kH Amr jHwH lA-tOlw wlA-tlhmw Om-Ahjkm wbw Ajx lbjtw kj mAtj nHjH Hdbr HzH wjxmOw At-dbrj jHwH wjxbw mlkt Al-jrbOm׃ p 11.5  wjxb rhbOm bjrwxlm wjbn Orjm lmcwr bjHwdH׃ 11.6  wjbn At-bjt-lhm wAt-OjTm wAt-tqwO׃ 11.7  wAt-bjt-cwr wAt-xwkw wAt-Odlm׃ 11.8  wAt-gt wAt-mrxH wAt-zjp׃ 11.9  wAt-Adwrjm wAt-lkjx wAt-OzqH׃ 11.10  wAt-crOH wAt-Ajlwn wAt-hbrwn Axr bjHwdH wbbnjmn Orj mcrwt׃ 11.11  wjhzq At-Hmcrwt wjtn bHm ngjdjm wAcrwt mAkl wxmn wjjn׃ 11.12  wbkl-Ojr wOjr cnwt wrmhjm wjhzqm lHrbH mAd wjHj-lw jHwdH wbnjmn׃ s 11.13  wHkHnjm wHlwjm Axr bkl-jxrAl Htjcbw Oljw mkl-gbwlm׃ 11.14  kj-Ozbw Hlwjm At-mgrxjHm wAhztm wjlkw ljHwdH wljrwxlm kj-Hznjhm jrbOm wbnjw mkHn ljHwH׃ 11.15  wjOmd-lw kHnjm lbmwt wlxOjrjm wlOgljm Axr OxH׃ 11.16  wAhrjHm mkl xbTj jxrAl Hntnjm At-lbbm lbqx At-jHwH AlHj jxrAl bAw jrwxlm lzbwh ljHwH AlHj AbwtjHm׃ 11.17  wjhzqw At-mlkwt jHwdH wjAmcw At-rhbOm bn-xlmH lxnjm xlwx kj Hlkw bdrk dwjd wxlmH lxnjm xlwx׃ 11.18  wjqh-lw rhbOm AxH At-mhlt [bn k] (bt-jrjmwt q) bn-dwjd AbjHjl bt-AljAb bn-jxj׃ 11.19  wtld lw bnjm At-jOwx wAt-xmrjH wAt-zHm׃ 11.20  wAhrjH lqh At-mOkH bt-Abxlwm wtld lw At-AbjH wAt-Otj wAt-zjzA wAt-xlmjt׃ 11.21  wjAHb rhbOm At-mOkH bt-Abxlwm mkl-nxjw wpjlgxjw kj nxjm xmwnH-OxrH nxA wpjlgxjm xxjm wjwld Oxrjm wxmwnH bnjm wxxjm bnwt׃ 11.22  wjOmd lrAx rhbOm At-AbjH bn-mOkH lngjd bAhjw kj lHmljkw׃ 11.23  wjbn wjprc mkl-bnjw lkl-Arcwt jHwdH wbnjmn lkl Orj Hmcrwt wjtn lHm Hmzwn lrb wjxAl Hmwn nxjm׃

11.1  Venit autem Roboam in Ie rusalem et convocavit univer sam domum Iudae et Beniamin, centum octoginta milia electorum bellantium, ut dimicaret contra Israel et converteret ad se regnum suum. 11.2  Factusque est sermo Domini ad Semeiam hominem Dei dicens: 11.3  “ Loquere ad Roboam filium Salomonis regem Iudae et ad universum Israel, qui est in Iuda et Beniamin: 11.4  Haec dicit Dominus: Non ascendetis neque pugnabitis contra fratres vestros. Revertatur unusquisque in domum suam, quia mea hoc gestum est voluntate ”. Qui cum audissent sermonem Domini, reversi sunt nec perrexerunt contra Ieroboam. 11.5  Habitavit autem Roboam in Ierusalem et aedificavit civitates muratas in Iuda. 11.6  Exstruxitque Bethlehem et Etam et Thecue, 11.7  Bethsur quoque et Socho et Odollam 11.8  necnon Geth et Maresa et Ziph, 11.9  sed et Aduram et Lachis et Azeca, 11.10  Saraa quoque et Aialon et Hebron, quae erant in Iuda et Beniamin civitates munitissimas. 11.11  Cumque clausisset eas muris, posuit in eis principes ciborumque horrea et olei et vini. 11.12  Sed et in singulis urbibus fecit armamentarium scutorum et hastarum firmavitque eas summa diligentia et imperavit super Iudam et Beniamin. 11.13  Sacerdotes autem et Levitae, qui erant in universo Israel, venerunt ad eum de cunctis sedibus suis. 11.14  Levitae relinquentes suburbana et possessiones suas transierunt ad Iudam et Ierusalem, eo quod abiecisset eos Ieroboam et posteri eius, ne sacerdotio Domini fungerentur. 11.15  Qui constituit sibi sacerdotes excelsorum et daemoniorum vitulorumque, quos fecerat. 11.16  Sed sequentes eos et de cunctis tribubus Israel quicumque dederant cor suum, ut quaererent Dominum, Deum Israel, venerunt Ierusalem ad immolandum victimas Domino, Deo patrum suorum. 11.17  Et roboraverunt regnum Iudae et confirmaverunt Roboam filium Salomonis per tres annos; ambulaverunt enim in viis David et Salomonis annis tantum tribus. 11.18  Duxit autem Roboam uxorem Mahalath filiam Ierimoth filii David et Abihail filiae Eliab filii Isai, 11.19  quae peperit ei filios Iehus et Samariam et Zoom. 11.20  Post hanc quoque accepit Maacha filiam Absalom, quae peperit ei Abia et Ethai et Ziza et Salomith. 11.21  Amavit autem Roboam Maacha filiam Absalom super omnes uxores suas et concubinas; nam uxores decem et octo duxerat, concubinas autem sexaginta. Et genuit viginti octo filios et sexaginta filias. 11.22  Constituit vero in capite Abiam filium Maacha ducem super fratres suos; ipsum enim regem facere cogitabat. 11.23  Et sapienter filios suos dispersit in cunctis finibus Iudae et Beniamin in universis civitatibus muratis. Praebuitque eis escas plurimas et multas petivit uxores.

12.1  Als aber Rehabeams Herrschaft befestigt und er stark geworden war, verließ er das Gesetz des HERRN, und ganz Israel mit ihm. 12.2  Da geschah es, daß im fünften Jahre des Königs Rehabeam Sisak, der König von Ägypten, wider Jerusalem heraufzog (denn sie hatten sich am HERRN versündigt) 12.3  mit 1200 Wagen und 60000 Reitern; und das Volk war nicht zu zählen, das mit ihm aus Ägypten kam: Lybier, Suchiter und Mohren. 12.4  Und er eroberte die festen Städte, die in Juda waren, und gelangte bis nach Jerusalem. 12.5  Da kam Semaja, der Prophet, zu Rehabeam und zu den Obersten Judas, die sich um Sisaks willen zu Jerusalem versammelt hatten, und sprach zu ihnen: So spricht der HERR: Ihr habt mich verlassen; darum habe auch Ich euch verlassen und in Sisaks Hand gegeben! 12.6  Da demütigten sich die Obersten Israels mit dem König und sprachen: Der HERR ist gerecht! 12.7  Als aber der HERR sah, daß sie sich demütigten, erging das Wort des HERRN an Semaja also: Sie haben sich gedemütigt, darum will ich sie nicht verderben, sondern ich will ihnen ein wenig Rettung verschaffen, daß mein Grimm durch die Hand Sisaks nicht auf Jerusalem ausgegossen werde. 12.8  Doch sollen sie ihm untertan sein, damit sie erfahren, was es sei, mir zu dienen, oder den Königreichen der Länder zu dienen. 12.9  Also zog Sisak, der König von Ägypten, nach Jerusalem hinauf und nahm die Schätze im Hause des HERRN und die Schätze im Hause des Königs und nahm alles hinweg, auch die goldenen Schilde, welche Salomo hatte machen lassen. 12.10  An deren Statt ließ der König Rehabeam eherne Schilde machen und übergab sie dem Obersten der Trabanten, die an der Tür des Hauses des Königs hüteten. 12.11  Und sooft der König in das Haus des HERRN ging, kamen die Trabanten und trugen sie und brachten sie wieder in der Trabanten Kammer. 12.12  Weil er sich nun demütigte, wandte sich der Zorn des HERRN von ihm, so daß nicht alles verderbt wurde; denn es war in Juda noch etwas Gutes. 12.13  Also erholte sich der König Rehabeam in Jerusalem und regierte. Denn einundvierzig Jahre alt war Rehabeam, als er König ward, und regierte siebzehn Jahre lang zu Jerusalem, in der Stadt, die der HERR aus allen Stämmen Israels erwählt hatte, daß er seinen Namen daselbst wohnen lasse. Seine Mutter aber hieß Naama, eine Ammoniterin. 12.14  Und er tat das Böse; denn er hatte sein Herz nicht darauf gerichtet, den HERRN zu suchen. 12.15  Die Geschichten aber Rehabeams, die früheren und die späteren, sind sie nicht geschrieben in den Geschichten Semajas, des Propheten, und Iddos, des Sehers, da die Geschlechter aufgezeichnet sind; dazu die Kriege Rehabeams und Jerobeams, ihr Leben lang? 12.16  Und Rehabeam legte sich zu seinen Vätern und ward begraben in der Stadt Davids; und Abija, sein Sohn, ward König an seiner Statt.

12.1  καὶ ἐγένετο ὡς ἡτοιμάσθη ἡ βασιλεία ροβοαμ καὶ ὡς κατεκρατήθη ἐγκατέλιπεν τὰς ἐντολὰς κυρίου καὶ πᾶς ισραηλ μετ' αὐτοῦ 12.2  καὶ ἐγένετο ἐν τῷ πέμπτῳ ἔτει τῆς βασιλείας ροβοαμ ἀνέβη σουσακιμ βασιλεὺς αἰγύπτου ἐπὶ ιερουσαλημ ὅτι ἥμαρτον ἐναντίον κυρίου 12.3  ἐν χιλίοις καὶ διακοσίοις ἅρμασιν καὶ ἑξήκοντα χιλιάσιν ἵππων καὶ οὐκ ἦν ἀριθμὸς τοῦ πλήθους τοῦ ἐλθόντος μετ' αὐτοῦ ἐξ αἰγύπτου λίβυες τρωγλοδύται καὶ αἰθίοπες 12.4  καὶ κατεκράτησαν τῶν πόλεων τῶν ὀχυρῶν αἳ ἦσαν ἐν ιουδα καὶ ἦλθεν εἰς ιερουσαλημ 12.5  καὶ σαμαιας ὁ προφήτης ἦλθεν πρὸς ροβοαμ καὶ πρὸς τοὺς ἄρχοντας ιουδα τοὺς συναχθέντας εἰς ιερουσαλημ ἀπὸ προσώπου σουσακιμ καὶ εἶπεν αὐτοῖς οὕτως εἶπεν κύριος ὑμεῖς ἐγκατελίπετέ με κἀγὼ ἐγκαταλείψω ὑμᾶς ἐν χειρὶ σουσακιμ 12.6  καὶ ᾐσχύνθησαν οἱ ἄρχοντες ισραηλ καὶ ὁ βασιλεὺς καὶ εἶπαν δίκαιος ὁ κύριος 12.7  καὶ ἐν τῷ ἰδεῖν κύριον ὅτι ἐνετράπησαν καὶ ἐγένετο λόγος κυρίου πρὸς σαμαιαν λέγων ἐνετράπησαν οὐ καταφθερῶ αὐτούς καὶ δώσω αὐτοὺς ὡς μικρὸν εἰς σωτηρίαν καὶ οὐ μὴ στάξῃ ὁ θυμός μου ἐν ιερουσαλημ 12.8  ὅτι ἔσονται εἰς παῖδας καὶ γνώσονται τὴν δουλείαν μου καὶ τὴν δουλείαν τῆς βασιλείας τῆς γῆς 12.9  καὶ ἀνέβη σουσακιμ βασιλεὺς αἰγύπτου καὶ ἔλαβεν τοὺς θησαυροὺς τοὺς ἐν οἴκῳ κυρίου καὶ τοὺς θησαυροὺς τοὺς ἐν οἴκῳ τοῦ βασιλέως τὰ πάντα ἔλαβεν καὶ ἔλαβεν τοὺς θυρεοὺς τοὺς χρυσοῦς οὓς ἐποίησεν σαλωμων 12.10  καὶ ἐποίησεν ροβοαμ θυρεοὺς χαλκοῦς ἀντ' αὐτῶν καὶ κατέστησεν ἐπ' αὐτὸν σουσακιμ ἄρχοντας παρατρεχόντων τοὺς φυλάσσοντας τὸν πυλῶνα τοῦ βασιλέως 12.11  καὶ ἐγένετο ἐν τῷ εἰσελθεῖν τὸν βασιλέα εἰς οἶκον κυρίου εἰσεπορεύοντο οἱ φυλάσσοντες καὶ οἱ παρατρέχοντες καὶ οἱ ἐπιστρέφοντες εἰς ἀπάντησιν τῶν παρατρεχόντων 12.12  καὶ ἐν τῷ ἐντραπῆναι αὐτὸν ἀπεστράφη ἀπ' αὐτοῦ ὀργὴ κυρίου καὶ οὐκ εἰς καταφθορὰν εἰς τέλος καὶ γὰρ ἐν ιουδα ἦσαν λόγοι ἀγαθοί 12.13  καὶ κατίσχυσεν ροβοαμ ἐν ιερουσαλημ καὶ ἐβασίλευσεν καὶ τεσσαράκοντα καὶ ἑνὸς ἐτῶν ροβοαμ ἐν τῷ βασιλεῦσαι αὐτὸν καὶ ἑπτακαίδεκα ἔτη ἐβασίλευσεν ἐν ιερουσαλημ ἐν τῇ πόλει ᾗ ἐξελέξατο κύριος ἐπονομάσαι τὸ ὄνομα αὐτοῦ ἐκεῖ ἐκ πασῶν φυλῶν υἱῶν ισραηλ καὶ ὄνομα τῆς μητρὸς αὐτοῦ νοομμα ἡ αμμανῖτις 12.14  καὶ ἐποίησεν τὸ πονηρόν ὅτι οὐ κατεύθυνεν τὴν καρδίαν αὐτοῦ ἐκζητῆσαι τὸν κύριον 12.15  καὶ λόγοι ροβοαμ οἱ πρῶτοι καὶ οἱ ἔσχατοι οὐκ ἰδοὺ γεγραμμένοι ἐν τοῖς λόγοις σαμαια τοῦ προφήτου καὶ αδδω τοῦ ὁρῶντος καὶ πράξεις αὐτοῦ καὶ ἐπολέμει ροβοαμ τὸν ιεροβοαμ πάσας τὰς ἡμέρας 12.16  καὶ ἀπέθανεν ροβοαμ καὶ ἐτάφη μετὰ τῶν πατέρων αὐτοῦ καὶ ἐτάφη ἐν πόλει δαυιδ καὶ ἐβασίλευσεν αβια υἱὸς αὐτοῦ ἀντ' αὐτοῦ

12.1  kai egeneto ohs ehtoimastheh eh basileia roboam kai ohs katekratehtheh egkatelipen tas entolas kyrioy kai pas israehl met' aytoy 12.2  kai egeneto en toh pemptoh etei tehs basileias roboam anebeh soysakim basileys aigyptoy epi ieroysalehm oti ehmarton enantion kyrioy 12.3  en chiliois kai diakosiois armasin kai exehkonta chiliasin ippohn kai oyk ehn arithmos toy plehthoys toy elthontos met' aytoy ex aigyptoy libyes trohglodytai kai aithiopes 12.4  kai katekratehsan tohn poleohn tohn ochyrohn ai ehsan en ioyda kai ehlthen eis ieroysalehm 12.5  kai samaias o prophehtehs ehlthen pros roboam kai pros toys archontas ioyda toys synachthentas eis ieroysalehm apo prosohpoy soysakim kai eipen aytois oytohs eipen kyrios ymeis egkatelipete me kagoh egkataleipsoh ymas en cheiri soysakim 12.6  kai ehschynthehsan oi archontes israehl kai o basileys kai eipan dikaios o kyrios 12.7  kai en toh idein kyrion oti enetrapehsan kai egeneto logos kyrioy pros samaian legohn enetrapehsan oy kataphtheroh aytoys kai dohsoh aytoys ohs mikron eis sohtehrian kai oy meh staxeh o thymos moy en ieroysalehm 12.8  oti esontai eis paidas kai gnohsontai tehn doyleian moy kai tehn doyleian tehs basileias tehs gehs 12.9  kai anebeh soysakim basileys aigyptoy kai elaben toys thehsayroys toys en oikoh kyrioy kai toys thehsayroys toys en oikoh toy basileohs ta panta elaben kai elaben toys thyreoys toys chrysoys oys epoiehsen salohmohn 12.10  kai epoiehsen roboam thyreoys chalkoys ant' aytohn kai katestehsen ep' ayton soysakim archontas paratrechontohn toys phylassontas ton pylohna toy basileohs 12.11  kai egeneto en toh eiselthein ton basilea eis oikon kyrioy eiseporeyonto oi phylassontes kai oi paratrechontes kai oi epistrephontes eis apantehsin tohn paratrechontohn 12.12  kai en toh entrapehnai ayton apestrapheh ap' aytoy orgeh kyrioy kai oyk eis kataphthoran eis telos kai gar en ioyda ehsan logoi agathoi 12.13  kai katischysen roboam en ieroysalehm kai ebasileysen kai tessarakonta kai enos etohn roboam en toh basileysai ayton kai eptakaideka eteh ebasileysen en ieroysalehm en teh polei eh exelexato kyrios eponomasai to onoma aytoy ekei ek pasohn phylohn yiohn israehl kai onoma tehs mehtros aytoy noomma eh ammanitis 12.14  kai epoiehsen to ponehron oti oy kateythynen tehn kardian aytoy ekzehtehsai ton kyrion 12.15  kai logoi roboam oi prohtoi kai oi eschatoi oyk idoy gegrammenoi en tois logois samaia toy prophehtoy kai addoh toy orohntos kai praxeis aytoy kai epolemei roboam ton ieroboam pasas tas ehmeras 12.16  kai apethanen roboam kai etapheh meta tohn paterohn aytoy kai etapheh en polei dayid kai ebasileysen abia yios aytoy ant' aytoy

12.1  וַיְהִי כְּהָכִין מַלְכוּת רְחַבְעָם וּכְחֶזְקָתֹו עָזַב אֶת־תֹּורַת יְהוָה וְכָל־יִשְׂרָאֵל עִמֹּו׃ פ 12.2  וַיְהִי בַּשָּׁנָה הַחֲמִישִׁית לַמֶּלֶךְ רְחַבְעָם עָלָה שִׁישַׁק מֶלֶךְ־מִצְרַיִם עַל־יְרוּשָׁלִָם כִּי מָעֲלוּ בַּיהוָה׃ 12.3  בְּאֶלֶף וּמָאתַיִם רֶכֶב וּבְשִׁשִּׁים אֶלֶף פָּרָשִׁים וְאֵין מִסְפָּר לָעָם אֲשֶׁר־בָּאוּ עִמֹּו מִמִּצְרַיִם לוּבִים סֻכִּיִּים וְכוּשִׁים׃ 12.4  וַיִּלְכֹּד אֶת־עָרֵי הַמְּצֻרֹות אֲשֶׁר לִיהוּדָה וַיָּבֹא עַד־יְרוּשָׁלִָם׃ ס 12.5  וּשְׁמַעְיָה הַנָּבִיא בָּא אֶל־רְחַבְעָם וְשָׂרֵי יְהוּדָה אֲשֶׁר־נֶאֶסְפוּ אֶל־יְרוּשָׁלִַם מִפְּנֵי שִׁישָׁק וַיֹּאמֶר לָהֶם כֹּה־אָמַר יְהוָה אַתֶּם עֲזַבְתֶּם אֹתִי וְאַף־אֲנִי עָזַבְתִּי אֶתְכֶם בְּיַד־שִׁישָׁק׃ 12.6  וַיִּכָּנְעוּ שָׂרֵי־יִשְׂרָאֵל וְהַמֶּלֶךְ וַיֹּאמְרוּ צַדִּיק ׀ יְהוָה׃ 12.7  וּבִרְאֹות יְהוָה כִּי נִכְנָעוּ הָיָה דְבַר־יְהוָה אֶל־שְׁמַעְיָה ׀ לֵאמֹר נִכְנְעוּ לֹא אַשְׁחִיתֵם וְנָתַתִּי לָהֶם כִּמְעַט לִפְלֵיטָה וְלֹא־תִתַּךְ חֲמָתִי בִּירוּשָׁלִַם בְּיַד־שִׁישָׁק׃ 12.8  כִּי יִהְיוּ־לֹו לַעֲבָדִים וְיֵדְעוּ עֲבֹודָתִי וַעֲבֹודַת מַמְלְכֹות הָאֲרָצֹות׃ ס 12.9  וַיַּעַל שִׁישַׁק מֶלֶךְ־מִצְרַיִם עַל־יְרוּשָׁלִַם וַיִּקַּח אֶת־אֹצְרֹות בֵּית־יְהוָה וְאֶת־אֹצְרֹות בֵּית הַמֶּלֶךְ אֶת־הַכֹּל לָקָח וַיִּקַּח אֶת־מָגִנֵּי הַזָּהָב אֲשֶׁר עָשָׂה שְׁלֹמֹה׃ 12.10  וַיַּעַשׂ הַמֶּלֶךְ רְחַבְעָם תַּחְתֵּיהֶם מָגִנֵּי נְחֹשֶׁת וְהִפְקִיד עַל־יַד שָׂרֵי הָרָצִים הַשֹּׁמְרִים פֶּתַח בֵּית הַמֶּלֶךְ׃ 12.11  וַיְהִי מִדֵּי־בֹוא הַמֶּלֶךְ בֵּית יְהוָה בָּאוּ הָרָצִים וּנְשָׂאוּם וֶהֱשִׁבוּם אֶל־תָּא הָרָצִים׃ 12.12  וּבְהִכָּנְעֹו שָׁב מִמֶּנּוּ אַף־יְהוָה וְלֹא לְהַשְׁחִית לְכָלָה וְגַם בִּיהוּדָה הָיָה דְּבָרִים טֹובִים׃ ס 12.13  וַיִּתְחַזֵּק הַמֶּלֶךְ רְחַבְעָם בִּירוּשָׁלִַם וַיִּמְלֹךְ כִּי בֶן־אַרְבָּעִים וְאַחַת שָׁנָה רְחַבְעָם בְּמָלְכֹו וּשֲׁבַע עֶשְׂרֵה שָׁנָה ׀ מָלַךְ בִּירוּשָׁלִַם הָעִיר אֲשֶׁר־בָּחַר יְהוָה לָשׂוּם אֶת־שְׁמֹו שָׁם מִכֹּל שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל וְשֵׁם אִמֹּו נַעֲמָה הָעַמֹּנִית׃ 12.14  וַיַּעַשׂ הָרָע כִּי לֹא הֵכִין לִבֹּו לִדְרֹושׁ אֶת־יְהוָה׃ ס 12.15  וְדִבְרֵי רְחַבְעָם הָרִאשֹׁנִים וְהָאֲחַרֹונִים הֲלֹא־הֵם כְּתוּבִים בְּדִבְרֵי שְׁמַעְיָה הַנָּבִיא וְעִדֹּו הַחֹזֶה לְהִתְיַחֵשׂ וּמִלְחֲמֹות רְחַבְעָם וְיָרָבְעָם כָּל־הַיָּמִים׃ 12.16  וַיִּשְׁכַּב רְחַבְעָם עִם־אֲבֹתָיו וַיִּקָּבֵר בְּעִיר דָּוִיד וַיִּמְלֹךְ אֲבִיָּה בְנֹו תַּחְתָּיו׃ פ

12.1  wajHij kHaakijn malkwt rhabOaam wkhaezqaatow Oaazab Aaet-towrat jHwaaH wkaal-jixraaAel Oimow׃ p 12.2  wajHij baxxaanaaH Hahamijxxijt lamaelaek rhabOaam OaalaaH xxijxxaq maelaek-micrajim Oal-jrwxxaalaaim kij maaOalw bajHwaaH׃ 12.3  bAaelaep wmaaAtajim raekaeb wbxxixxijm Aaelaep paaraaxxijm wAejn mispaar laaOaam Aaxxaer-baaAw Oimow mimicrajim lwbijm sukijijm wkwxxijm׃ 12.4  wajilkod Aaet-Oaarej Hamcurowt Aaxxaer lijHwdaaH wajaaboA Oad-jrwxxaalaaim׃ s 12.5  wxxmaOjaaH HanaabijA baaA Aael-rhabOaam wxaarej jHwdaaH Aaxxaer-naeAaespw Aael-jrwxxaalaim mipnej xxijxxaaq wajoAmaer laaHaem koH-Aaamar jHwaaH Aataem Oazabtaem Aotij wAap-Aanij Oaazabtij Aaetkaem bjad-xxijxxaaq׃ 12.6  wajikaanOw xaarej-jixraaAel wHamaelaek wajoAmrw cadijq jHwaaH׃ 12.7  wbirAowt jHwaaH kij niknaaOw HaajaaH dbar-jHwaaH Aael-xxmaOjaaH leAmor niknOw loA Aaxxhijtem wnaatatij laaHaem kimOaT liplejTaaH wloA-titak hamaatij bijrwxxaalaim bjad-xxijxxaaq׃ 12.8  kij jiHjw-low laOabaadijm wjedOw Oabowdaatij waOabowdat mamlkowt HaaAaraacowt׃ s 12.9  wajaOal xxijxxaq maelaek-micrajim Oal-jrwxxaalaim wajiqah Aaet-Aocrowt bejt-jHwaaH wAaet-Aocrowt bejt Hamaelaek Aaet-Hakol laaqaah wajiqah Aaet-maaginej HazaaHaab Aaxxaer OaaxaaH xxlomoH׃ 12.10  wajaOax Hamaelaek rhabOaam tahtejHaem maaginej nhoxxaet wHipqijd Oal-jad xaarej Haaraacijm Haxxomrijm paetah bejt Hamaelaek׃ 12.11  wajHij midej-bowA Hamaelaek bejt jHwaaH baaAw Haaraacijm wnxaaAwm waeHaexxibwm Aael-taaA Haaraacijm׃ 12.12  wbHikaanOow xxaab mimaenw Aap-jHwaaH wloA lHaxxhijt lkaalaaH wgam bijHwdaaH HaajaaH dbaarijm Towbijm׃ s 12.13  wajithazeq Hamaelaek rhabOaam bijrwxxaalaim wajimlok kij baen-AarbaaOijm wAahat xxaanaaH rhabOaam bmaalkow wxxabaO OaexreH xxaanaaH maalak bijrwxxaalaim HaaOijr Aaxxaer-baahar jHwaaH laaxwm Aaet-xxmow xxaam mikol xxibTej jixraaAel wxxem Aimow naOamaaH HaaOamonijt׃ 12.14  wajaOax HaaraaO kij loA Hekijn libow lidrowxx Aaet-jHwaaH׃ s 12.15  wdibrej rhabOaam HaariAxxonijm wHaaAaharownijm HaloA-Hem ktwbijm bdibrej xxmaOjaaH HanaabijA wOidow HahozaeH lHitjahex wmilhamowt rhabOaam wjaaraabOaam kaal-Hajaamijm׃ 12.16  wajixxkab rhabOaam Oim-Aabotaajw wajiqaaber bOijr daawijd wajimlok AabijaaH bnow tahtaajw׃ p

12.1  ויהי כהכין מלכות רחבעם וכחזקתו עזב את־תורת יהוה וכל־ישראל עמו׃ פ 12.2  ויהי בשנה החמישית למלך רחבעם עלה שישק מלך־מצרים על־ירושלם כי מעלו ביהוה׃ 12.3  באלף ומאתים רכב ובששים אלף פרשים ואין מספר לעם אשר־באו עמו ממצרים לובים סכיים וכושים׃ 12.4  וילכד את־ערי המצרות אשר ליהודה ויבא עד־ירושלם׃ ס 12.5  ושמעיה הנביא בא אל־רחבעם ושרי יהודה אשר־נאספו אל־ירושלם מפני שישק ויאמר להם כה־אמר יהוה אתם עזבתם אתי ואף־אני עזבתי אתכם ביד־שישק׃ 12.6  ויכנעו שרי־ישראל והמלך ויאמרו צדיק ׀ יהוה׃ 12.7  ובראות יהוה כי נכנעו היה דבר־יהוה אל־שמעיה ׀ לאמר נכנעו לא אשחיתם ונתתי להם כמעט לפליטה ולא־תתך חמתי בירושלם ביד־שישק׃ 12.8  כי יהיו־לו לעבדים וידעו עבודתי ועבודת ממלכות הארצות׃ ס 12.9  ויעל שישק מלך־מצרים על־ירושלם ויקח את־אצרות בית־יהוה ואת־אצרות בית המלך את־הכל לקח ויקח את־מגני הזהב אשר עשה שלמה׃ 12.10  ויעש המלך רחבעם תחתיהם מגני נחשת והפקיד על־יד שרי הרצים השמרים פתח בית המלך׃ 12.11  ויהי מדי־בוא המלך בית יהוה באו הרצים ונשאום והשבום אל־תא הרצים׃ 12.12  ובהכנעו שב ממנו אף־יהוה ולא להשחית לכלה וגם ביהודה היה דברים טובים׃ ס 12.13  ויתחזק המלך רחבעם בירושלם וימלך כי בן־ארבעים ואחת שנה רחבעם במלכו ושבע עשרה שנה ׀ מלך בירושלם העיר אשר־בחר יהוה לשום את־שמו שם מכל שבטי ישראל ושם אמו נעמה העמנית׃ 12.14  ויעש הרע כי לא הכין לבו לדרוש את־יהוה׃ ס 12.15  ודברי רחבעם הראשנים והאחרונים הלא־הם כתובים בדברי שמעיה הנביא ועדו החזה להתיחש ומלחמות רחבעם וירבעם כל־הימים׃ 12.16  וישכב רחבעם עם־אבתיו ויקבר בעיר דויד וימלך אביה בנו תחתיו׃ פ

12.1  wjHj kHkjn mlkwt rhbOm wkhzqtw Ozb At-twrt jHwH wkl-jxrAl Omw׃ p 12.2  wjHj bxnH Hhmjxjt lmlk rhbOm OlH xjxq mlk-mcrjm Ol-jrwxlm kj mOlw bjHwH׃ 12.3  bAlp wmAtjm rkb wbxxjm Alp prxjm wAjn mspr lOm Axr-bAw Omw mmcrjm lwbjm skjjm wkwxjm׃ 12.4  wjlkd At-Orj Hmcrwt Axr ljHwdH wjbA Od-jrwxlm׃ s 12.5  wxmOjH HnbjA bA Al-rhbOm wxrj jHwdH Axr-nAspw Al-jrwxlm mpnj xjxq wjAmr lHm kH-Amr jHwH Atm Ozbtm Atj wAp-Anj Ozbtj Atkm bjd-xjxq׃ 12.6  wjknOw xrj-jxrAl wHmlk wjAmrw cdjq jHwH׃ 12.7  wbrAwt jHwH kj nknOw HjH dbr-jHwH Al-xmOjH lAmr nknOw lA Axhjtm wnttj lHm kmOT lpljTH wlA-ttk hmtj bjrwxlm bjd-xjxq׃ 12.8  kj jHjw-lw lObdjm wjdOw Obwdtj wObwdt mmlkwt HArcwt׃ s 12.9  wjOl xjxq mlk-mcrjm Ol-jrwxlm wjqh At-Acrwt bjt-jHwH wAt-Acrwt bjt Hmlk At-Hkl lqh wjqh At-mgnj HzHb Axr OxH xlmH׃ 12.10  wjOx Hmlk rhbOm thtjHm mgnj nhxt wHpqjd Ol-jd xrj Hrcjm Hxmrjm pth bjt Hmlk׃ 12.11  wjHj mdj-bwA Hmlk bjt jHwH bAw Hrcjm wnxAwm wHxbwm Al-tA Hrcjm׃ 12.12  wbHknOw xb mmnw Ap-jHwH wlA lHxhjt lklH wgm bjHwdH HjH dbrjm Twbjm׃ s 12.13  wjthzq Hmlk rhbOm bjrwxlm wjmlk kj bn-ArbOjm wAht xnH rhbOm bmlkw wxbO OxrH xnH mlk bjrwxlm HOjr Axr-bhr jHwH lxwm At-xmw xm mkl xbTj jxrAl wxm Amw nOmH HOmnjt׃ 12.14  wjOx HrO kj lA Hkjn lbw ldrwx At-jHwH׃ s 12.15  wdbrj rhbOm HrAxnjm wHAhrwnjm HlA-Hm ktwbjm bdbrj xmOjH HnbjA wOdw HhzH lHtjhx wmlhmwt rhbOm wjrbOm kl-Hjmjm׃ 12.16  wjxkb rhbOm Om-Abtjw wjqbr bOjr dwjd wjmlk AbjH bnw thtjw׃ p

12.1  Cumque roboratum fuisset regnum Roboam et conforta tum, dereliquit legem Domini, et omnis Israel cum eo. 12.2  Anno autem quinto regni Roboam ascendit Sesac rex Aegypti in Ierusalem — quia peccaverunt Domino — 12.3  cum mille ducentis curribus et sexaginta milibus equitum, nec erat numerus vulgi, quod venerat cum eo ex Aegypto, Libyes scilicet et Socciitae et Aethiopes. 12.4  Cepitque civitates munitissimas in Iuda et venit usque Ierusalem. 12.5  Semeias autem propheta ingressus est ad Roboam et principes Iudae, qui congregati fuerant in Ierusalem fugientes Sesac, dixitque ad eos: “ Haec dicit Dominus: Vos reliquistis me, et ego reliqui vos in manu Sesac ”. 12.6  Humiliatique principes Israel et rex dixerunt: “ Iustus est Dominus! ”. 12.7  Cumque vidisset Dominus quod humiliati essent, factus est sermo Domini ad Semeiam dicens: “ Quia humiliati sunt, non disperdam eos daboque eis mox effugium, et non effundetur furor meus super Ierusalem per manum Sesac. 12.8  Verumtamen servient ei, ut sciant distantiam servitutis meae et servitutis regni terrarum ”. 12.9  Ascendit itaque Sesac rex Aegypti in Ierusalem, sublatis thesauris domus Domini et domus regis; omniaque secum tulit et clipeos aureos, quos fecerat Salomon. 12.10  Pro quibus fecit rex Roboam aeneos et tradidit illos principibus cursorum, qui custodiebant vestibulum palatii. 12.11  Cumque introiret rex domum Domini, veniebant cursores et tollebant eos; iterumque referebant eos ad armamentarium suum. 12.12  Verumtamen, quia humiliatus est, aversa est ab eo ira Domini, nec deletus est penitus; siquidem et in Iuda inventa sunt opera bona. 12.13  Confortatus est igitur rex Roboam in Ierusalem atque regnavit. Quadraginta autem et unius anni erat, cum regnare coepisset, et decem septemque annis regnavit in Ierusalem urbe, quam elegit Dominus, ut confirmaret nomen suum ibi de cunctis tribubus Israel. Nomenque matris eius Naama Ammanitis. 12.14  Fecit autem malum et non praeparavit cor suum, ut quaereret Dominum. 12.15  Opera vero Roboam prima et novissima scripta sunt in verbis Semeiae prophetae et Addo videntis, genealogia quoque et bella, quae erant inter Roboam et Ieroboam cunctis diebus. 12.16  Et dormivit Roboam cum patribus suis sepultusque est in civitate David; et regnavit Abia filius eius pro eo.

13.1  Im achtzehnten Jahre des Königs Jerobeam ward Abija König in Juda 13.2  und regierte drei Jahre lang zu Jerusalem. Seine Mutter hieß Maacha, eine Tochter Uriels von Gibea. Und es war Krieg zwischen Abija und Jerobeam. 13.3  Und Abija rüstete sich zum Krieg mit einem Heere von 400000 Kriegsleuten, auserlesener Mannschaft. Jerobeam aber rüstete sich, mit ihm zu streiten, mit 800000 Mann, auserlesenen, tapferen Leuten. 13.4  Und Abija stellte sich oben auf den Berg Zemaraim, welcher zu dem Gebirge Ephraim gehört, und rief: Höret mir zu, Jerobeam und du ganz Israel! 13.5  Wisset ihr nicht, daß der HERR, der Gott Israels, das Königtum über Israel David gegeben hat auf ewige Zeiten, ihm und seinen Söhnen, durch einen Salzbund? 13.6  Aber Jerobeam, der Sohn Nebats, der Knecht Salomos, des Sohnes Davids, erhob sich und ward von seinem Herrn abtrünnig. 13.7  Und es haben sich lose Leute, Kinder Belials, zu ihm geschlagen, die widersetzten sich Rehabeam, dem Sohne Salomos; denn Rehabeam war noch jung und zu furchtsam, um ihnen zu widerstehen. 13.8  Und nun, glaubt ihr, dem Reiche des HERRN widerstehen zu können, welches in der Hand der Söhne Davids ist, weil ihr ein großer Haufe seid und ihr bei euch die goldenen Kälber habt, welche euch Jerobeam zu Göttern gemacht hat? 13.9  Habt ihr nicht die Priester des HERRN, die Kinder Aarons, und die Leviten ausgestoßen und habt euch eigene Priester gemacht, wie die Völker der Länder? Wer irgend kommt, seine Hand zu füllen mit einem jungen Farren und sieben Widdern, der wird Priester derer, die doch nicht Götter sind! 13.10  Unser Gott aber ist der HERR, und wir haben ihn nicht verlassen; und die Priester, die dem HERRN dienen, sind Söhne Aarons, und die Leviten stehen in ihrem Amt 13.11  und zünden dem HERRN alle Morgen und alle Abend Brandopfer an, dazu das gute Räucherwerk, und besorgen die Zubereitung des Brotes auf dem reinen Tisch und den goldenen Leuchter mit seinen Lampen, daß sie alle Abend angezündet werden. Denn wir beobachten die Vorschriften des HERRN, unsres Gottes; ihr aber habt ihn verlassen! 13.12  Und siehe, mit uns an unserer Spitze ist Gott und seine Priester und die Lärmtrompeten, daß man wider euch Lärm blase. Ihr Kinder Israel, streitet nicht wider den HERRN, den Gott eurer Väter, denn es wird euch nicht gelingen! 13.13  Aber Jerobeam hatte den Hinterhalt ausgesandt, sie zu umgehen, so daß er vor Juda stand, der Hinterhalt aber in ihrem Rücken. 13.14  Als sich nun Juda umwandte, siehe, da war Kampf vorne und hinten! Da schrieen sie zum HERRN, und die Priester bliesen in die Trompeten. 13.15  Und die Männer Judas erhoben ein Feldgeschrei. Und als die Männer Judas ein Feldgeschrei erhoben, schlug Gott den Jerobeam und ganz Israel vor Abija und Juda. 13.16  Und die Kinder Israel flohen vor Juda; denn Gott gab sie in ihre Hand, 13.17  also daß Abija mit seinem Volk ihnen eine große Niederlage zufügte, und aus Israel fielen der Erschlagenen 500000 auserlesene Mannschaft. 13.18  Also wurden die Kinder Israel zu jener Zeit gedemütigt, aber die Kinder Juda wurden gestärkt; denn sie verließen sich auf den HERRN, den Gott ihrer Väter. 13.19  Und Abija jagte Jerobeam nach und gewann ihm Städte ab, nämlich Bethel mit seinen Dörfern und Jeschana mit seinen Dörfern und Ephron mit seinen Dörfern; 13.20  so daß Jerobeam forthin nicht mehr zu Kräften kam, solange Abija lebte. Und der HERR schlug ihn, daß er starb. 13.21  Als nun Abija erstarkte, nahm er vierzehn Frauen und zeugte zweiundzwanzig Söhne und sechzehn Töchter. 13.22  Was aber mehr von Abija zu sagen ist, und seine Wege und seine Reden, das ist geschrieben in der Schrift des Propheten Iddo.

13.1  ἐν τῷ ὀκτωκαιδεκάτῳ ἔτει τῆς βασιλείας ιεροβοαμ ἐβασίλευσεν αβια ἐπὶ ιουδαν 13.2  ἔτη τρία ἐβασίλευσεν ἐν ιερουσαλημ καὶ ὄνομα τῇ μητρὶ αὐτοῦ μααχα θυγάτηρ ουριηλ ἀπὸ γαβαων καὶ πόλεμος ἦν ἀνὰ μέσον αβια καὶ ἀνὰ μέσον ιεροβοαμ 13.3  καὶ παρετάξατο αβια τὸν πόλεμον ἐν δυνάμει πολεμισταῖς δυνάμεως τετρακοσίαις χιλιάσιν ἀνδρῶν δυνατῶν καὶ ιεροβοαμ παρετάξατο πρὸς αὐτὸν πόλεμον ἐν ὀκτακοσίαις χιλιάσιν δυνατοὶ πολεμισταὶ δυνάμεως 13.4  καὶ ἀνέστη αβια ἀπὸ τοῦ ὄρους σομορων ὅ ἐστιν ἐν τῷ ὄρει εφραιμ καὶ εἶπεν ἀκούσατε ιεροβοαμ καὶ πᾶς ισραηλ 13.5  οὐχ ὑμῖν γνῶναι ὅτι κύριος ὁ θεὸς ισραηλ ἔδωκεν βασιλείαν ἐπὶ τὸν ισραηλ εἰς τὸν αἰῶνα τῷ δαυιδ καὶ τοῖς υἱοῖς αὐτοῦ διαθήκην ἁλός 13.6  καὶ ἀνέστη ιεροβοαμ ὁ τοῦ ναβατ ὁ παῖς σαλωμων τοῦ δαυιδ καὶ ἀπέστη ἀπὸ τοῦ κυρίου αὐτοῦ 13.7  καὶ συνήχθησαν πρὸς αὐτὸν ἄνδρες λοιμοὶ υἱοὶ παράνομοι καὶ ἀντέστη πρὸς ροβοαμ τὸν τοῦ σαλωμων καὶ ροβοαμ ἦν νεώτερος καὶ δειλὸς τῇ καρδίᾳ καὶ οὐκ ἀντέστη κατὰ πρόσωπον αὐτοῦ 13.8  καὶ νῦν λέγετε ὑμεῖς ἀντιστῆναι κατὰ πρόσωπον βασιλείας κυρίου διὰ χειρὸς υἱῶν δαυιδ καὶ ὑμεῖς πλῆθος πολύ καὶ μεθ' ὑμῶν μόσχοι χρυσοῖ οὓς ἐποίησεν ὑμῖν ιεροβοαμ εἰς θεούς 13.9  ἦ οὐκ ἐξεβάλετε τοὺς ἱερεῖς κυρίου τοὺς υἱοὺς ααρων καὶ τοὺς λευίτας καὶ ἐποιήσατε ἑαυτοῖς ἱερεῖς ἐκ τοῦ λαοῦ τῆς γῆς πᾶς ὁ προσπορευόμενος πληρῶσαι τὰς χεῖρας ἐν μόσχῳ ἐκ βοῶν καὶ κριοῖς ἑπτὰ καὶ ἐγίνετο εἰς ἱερέα τῷ μὴ ὄντι θεῷ 13.10  καὶ ἡμεῖς κύριον τὸν θεὸν ἡμῶν οὐκ ἐγκατελίπομεν καὶ οἱ ἱερεῖς αὐτοῦ λειτουργοῦσιν τῷ κυρίῳ οἱ υἱοὶ ααρων καὶ οἱ λευῖται ἐν ταῖς ἐφημερίαις αὐτῶν 13.11  θυμιῶσιν τῷ κυρίῳ ὁλοκαυτώματα πρωὶ καὶ δείλης καὶ θυμίαμα συνθέσεως καὶ προθέσεις ἄρτων ἐπὶ τῆς τραπέζης τῆς καθαρᾶς καὶ ἡ λυχνία ἡ χρυσῆ καὶ οἱ λυχνοὶ τῆς καύσεως ἀνάψαι δείλης ὅτι φυλάσσομεν ἡμεῖς τὰς φυλακὰς κυρίου τοῦ θεοῦ τῶν πατέρων ἡμῶν καὶ ὑμεῖς ἐγκατελίπετε αὐτόν 13.12  καὶ ἰδοὺ μεθ' ἡμῶν ἐν ἀρχῇ κύριος καὶ οἱ ἱερεῖς αὐτοῦ καὶ αἱ σάλπιγγες τῆς σημασίας τοῦ σημαίνειν ἐφ' ὑμᾶς οἱ υἱοὶ τοῦ ισραηλ πολεμήσετε πρὸς κύριον θεὸν τῶν πατέρων ἡμῶν ὅτι οὐκ εὐοδωθήσεται ὑμῖν 13.13  καὶ ιεροβοαμ ἀπέστρεψεν τὸ ἔνεδρον ἐλθεῖν αὐτῶν ἐκ τῶν ὄπισθεν καὶ ἐγένετο ἔμπροσθεν ιουδα καὶ τὸ ἔνεδρον ἐκ τῶν ὄπισθεν 13.14  καὶ ἀπέστρεψεν ιουδας καὶ ἰδοὺ αὐτοῖς ὁ πόλεμος ἐκ τῶν ἔμπροσθεν καὶ ἐκ τῶν ὄπισθεν καὶ ἐβόησαν πρὸς κύριον καὶ οἱ ἱερεῖς ἐσάλπισαν ταῖς σάλπιγξιν 13.15  καὶ ἐβόησαν ἄνδρες ιουδα καὶ ἐγένετο ἐν τῷ βοᾶν ἄνδρας ιουδα καὶ κύριος ἐπάταξεν τὸν ιεροβοαμ καὶ τὸν ισραηλ ἐναντίον αβια καὶ ιουδα 13.16  καὶ ἔφυγον οἱ υἱοὶ ισραηλ ἀπὸ προσώπου ιουδα καὶ παρέδωκεν αὐτοὺς κύριος εἰς τὰς χεῖρας αὐτῶν 13.17  καὶ ἐπάταξεν ἐν αὐτοῖς αβια καὶ ὁ λαὸς αὐτοῦ πληγὴν μεγάλην καὶ ἔπεσον τραυματίαι ἀπὸ ισραηλ πεντακόσιαι χιλιάδες ἄνδρες δυνατοί 13.18  καὶ ἐταπεινώθησαν οἱ υἱοὶ ισραηλ ἐν τῇ ἡμέρᾳ ἐκείνῃ καὶ κατίσχυσαν οἱ υἱοὶ ιουδα ὅτι ἤλπισαν ἐπὶ κύριον θεὸν τῶν πατέρων αὐτῶν 13.19  καὶ κατεδίωξεν αβια ὀπίσω ιεροβοαμ καὶ προκατελάβετο παρ' αὐτοῦ πόλεις τὴν βαιθηλ καὶ τὰς κώμας αὐτῆς καὶ τὴν ισανα καὶ τὰς κώμας αὐτῆς καὶ τὴν εφρων καὶ τὰς κώμας αὐτῆς 13.20  καὶ οὐκ ἔσχεν ἰσχὺν ιεροβοαμ ἔτι πάσας τὰς ἡμέρας αβια καὶ ἐπάταξεν αὐτὸν κύριος καὶ ἐτελεύτησεν 13.21  καὶ κατίσχυσεν αβια καὶ ἔλαβεν ἑαυτῷ γυναῖκας δέκα τέσσαρας καὶ ἐγέννησεν υἱοὺς εἴκοσι δύο καὶ θυγατέρας δέκα ἕξ 13.22  καὶ οἱ λοιποὶ λόγοι αβια καὶ αἱ πράξεις αὐτοῦ καὶ οἱ λόγοι αὐτοῦ γεγραμμένοι ἐπὶ βιβλίῳ τοῦ προφήτου αδδω

13.1  en toh oktohkaidekatoh etei tehs basileias ieroboam ebasileysen abia epi ioydan 13.2  eteh tria ebasileysen en ieroysalehm kai onoma teh mehtri aytoy maacha thygatehr oyriehl apo gabaohn kai polemos ehn ana meson abia kai ana meson ieroboam 13.3  kai paretaxato abia ton polemon en dynamei polemistais dynameohs tetrakosiais chiliasin androhn dynatohn kai ieroboam paretaxato pros ayton polemon en oktakosiais chiliasin dynatoi polemistai dynameohs 13.4  kai anesteh abia apo toy oroys somorohn o estin en toh orei ephraim kai eipen akoysate ieroboam kai pas israehl 13.5  oych ymin gnohnai oti kyrios o theos israehl edohken basileian epi ton israehl eis ton aiohna toh dayid kai tois yiois aytoy diathehkehn alos 13.6  kai anesteh ieroboam o toy nabat o pais salohmohn toy dayid kai apesteh apo toy kyrioy aytoy 13.7  kai synehchthehsan pros ayton andres loimoi yioi paranomoi kai antesteh pros roboam ton toy salohmohn kai roboam ehn neohteros kai deilos teh kardia kai oyk antesteh kata prosohpon aytoy 13.8  kai nyn legete ymeis antistehnai kata prosohpon basileias kyrioy dia cheiros yiohn dayid kai ymeis plehthos poly kai meth' ymohn moschoi chrysoi oys epoiehsen ymin ieroboam eis theoys 13.9  eh oyk exebalete toys iereis kyrioy toys yioys aarohn kai toys leyitas kai epoiehsate eaytois iereis ek toy laoy tehs gehs pas o prosporeyomenos plehrohsai tas cheiras en moschoh ek boohn kai kriois epta kai egineto eis ierea toh meh onti theoh 13.10  kai ehmeis kyrion ton theon ehmohn oyk egkatelipomen kai oi iereis aytoy leitoyrgoysin toh kyrioh oi yioi aarohn kai oi leyitai en tais ephehmeriais aytohn 13.11  thymiohsin toh kyrioh olokaytohmata prohi kai deilehs kai thymiama syntheseohs kai protheseis artohn epi tehs trapezehs tehs katharas kai eh lychnia eh chryseh kai oi lychnoi tehs kayseohs anapsai deilehs oti phylassomen ehmeis tas phylakas kyrioy toy theoy tohn paterohn ehmohn kai ymeis egkatelipete ayton 13.12  kai idoy meth' ehmohn en archeh kyrios kai oi iereis aytoy kai ai salpigges tehs sehmasias toy sehmainein eph' ymas oi yioi toy israehl polemehsete pros kyrion theon tohn paterohn ehmohn oti oyk eyodohthehsetai ymin 13.13  kai ieroboam apestrepsen to enedron elthein aytohn ek tohn opisthen kai egeneto emprosthen ioyda kai to enedron ek tohn opisthen 13.14  kai apestrepsen ioydas kai idoy aytois o polemos ek tohn emprosthen kai ek tohn opisthen kai eboehsan pros kyrion kai oi iereis esalpisan tais salpigxin 13.15  kai eboehsan andres ioyda kai egeneto en toh boan andras ioyda kai kyrios epataxen ton ieroboam kai ton israehl enantion abia kai ioyda 13.16  kai ephygon oi yioi israehl apo prosohpoy ioyda kai paredohken aytoys kyrios eis tas cheiras aytohn 13.17  kai epataxen en aytois abia kai o laos aytoy plehgehn megalehn kai epeson traymatiai apo israehl pentakosiai chiliades andres dynatoi 13.18  kai etapeinohthehsan oi yioi israehl en teh ehmera ekeineh kai katischysan oi yioi ioyda oti ehlpisan epi kyrion theon tohn paterohn aytohn 13.19  kai katediohxen abia opisoh ieroboam kai prokatelabeto par' aytoy poleis tehn baithehl kai tas kohmas aytehs kai tehn isana kai tas kohmas aytehs kai tehn ephrohn kai tas kohmas aytehs 13.20  kai oyk eschen ischyn ieroboam eti pasas tas ehmeras abia kai epataxen ayton kyrios kai eteleytehsen 13.21  kai katischysen abia kai elaben eaytoh gynaikas deka tessaras kai egennehsen yioys eikosi dyo kai thygateras deka ex 13.22  kai oi loipoi logoi abia kai ai praxeis aytoy kai oi logoi aytoy gegrammenoi epi biblioh toy prophehtoy addoh

13.1  בִּשְׁנַת שְׁמֹונֶה עֶשְׂרֵה לַמֶּלֶךְ יָרָבְעָם וַיִּמְלֹךְ אֲבִיָּה עַל־יְהוּדָה׃ 13.2  שָׁלֹושׁ שָׁנִים מָלַךְ בִּירוּשָׁלִַם וְשֵׁם אִמֹּו מִיכָיָהוּ בַת־אוּרִיאֵל מִן־גִּבְעָה וּמִלְחָמָה הָיְתָה בֵּין אֲבִיָּה וּבֵין יָרָבְעָם׃ 13.3  וַיֶּאְסֹר אֲבִיָּה אֶת־הַמִּלְחָמָה בְּחַיִל גִּבֹּורֵי מִלְחָמָה אַרְבַּע־מֵאֹות אֶלֶף אִישׁ בָּחוּר ס וְיָרָבְעָם עָרַךְ עִמֹּו מִלְחָמָה בִּשְׁמֹונֶה מֵאֹות אֶלֶף אִישׁ בָּחוּר גִּבֹּור חָיִל׃ ס 13.4  וַיָּקָם אֲבִיָּה מֵעַל לְהַר צְמָרַיִם אֲשֶׁר בְּהַר אֶפְרָיִם וַיֹּאמֶר שְׁמָעוּנִי יָרָבְעָם וְכָל־יִשְׂרָאֵל׃ 13.5  הֲלֹא לָכֶם לָדַעַת כִּי יְהוָה ׀ אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל נָתַן מַמְלָכָה לְדָוִיד עַל־יִשְׂרָאֵל לְעֹולָם לֹו וּלְבָנָיו בְּרִית מֶלַח׃ ס 13.6  וַיָּקָם יָרָבְעָם בֶּן־נְבָט עֶבֶד שְׁלֹמֹה בֶן־דָּוִיד וַיִּמְרֹד עַל־אֲדֹנָיו׃ 13.7  וַיִּקָּבְצוּ עָלָיו אֲנָשִׁים רֵקִים בְּנֵי בְלִיַּעַל וַיִּתְאַמְּצוּ עַל־רְחַבְעָם בֶּן־שְׁלֹמֹה וּרְחַבְעָם הָיָה נַעַר וְרַךְ־לֵבָב וְלֹא הִתְחַזַּק לִפְנֵיהֶם׃ 13.8  וְעַתָּה ׀ אַתֶּם אֹמְרִים לְהִתְחַזֵּק לִפְנֵי מַמְלֶכֶת יְהוָה בְּיַד בְּנֵי דָוִיד וְאַתֶּם הָמֹון רָב וְעִמָּכֶם עֶגְלֵי זָהָב אֲשֶׁר עָשָׂה לָכֶם יָרָבְעָם לֵאלֹהִים׃ 13.9  הֲלֹא הִדַּחְתֶּם אֶת־כֹּהֲנֵי יְהוָה אֶת־בְּנֵי אַהֲרֹן וְהַלְוִיִּם וַתַּעֲשׂוּ לָכֶם כֹּהֲנִים כְּעַמֵּי הָאֲרָצֹות כָּל־הַבָּא לְמַלֵּא יָדֹו בְּפַר בֶּן־בָּקָר וְאֵילִם שִׁבְעָה וְהָיָה כֹהֵן לְלֹא אֱלֹהִים׃ ס 13.10  וַאֲנַחְנוּ יְהוָה אֱלֹהֵינוּ וְלֹא עֲזַבְנֻהוּ וְכֹהֲנִים מְשָׁרְתִים לַיהוָה בְּנֵי אַהֲרֹן וְהַלְוִיִּם בַּמְלָאכֶת׃ 13.11  וּמַקְטִרִים לַיהוָה עֹלֹות בַּבֹּקֶר־בַּבֹּקֶר וּבָעֶרֶב־בָּעֶרֶב וּקְטֹרֶת־סַמִּים וּמַעֲרֶכֶת לֶחֶם עַל־הַשֻּׁלְחָן הַטָּהֹור וּמְנֹורַת הַזָּהָב וְנֵרֹתֶיהָ לְבָעֵר בָּעֶרֶב בָּעֶרֶב כִּי־שֹׁמְרִים אֲנַחְנוּ אֶת־מִשְׁמֶרֶת יְהוָה אֱלֹהֵינוּ וְאַתֶּם עֲזַבְתֶּם אֹתֹו׃ 13.12  וְהִנֵּה עִמָּנוּ בָרֹאשׁ הָאֱלֹהִים ׀ וְכֹהֲנָיו וַחֲצֹצְרֹות הַתְּרוּעָה לְהָרִיעַ עֲלֵיכֶם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אַל־תִּלָּחֲמוּ עִם־יְהוָה אֱלֹהֵי־אֲבֹתֵיכֶם כִּי־לֹא תַצְלִיחוּ׃ 13.13  וְיָרָבְעָם הֵסֵב אֶת־הַמַּאְרָב לָבֹוא מֵאַחֲרֵיהֶם וַיִּהְיוּ לִפְנֵי יְהוּדָה וְהַמַּאְרָב מֵאַחֲרֵיהֶם׃ 13.14  וַיִּפְנוּ יְהוּדָה וְהִנֵּה לָהֶם הַמִּלְחָמָה פָּנִים וְאָחֹור וַיִּצְעֲקוּ לַיהוָה וְהַכֹּהֲנִים [מַחֲצֹצְרִים כ] (מַחְצְרִים ק) בַּחֲצֹצְרֹות׃ 13.15  וַיָּרִיעוּ אִישׁ יְהוּדָה וַיְהִי בְּהָרִיעַ אִישׁ יְהוּדָה וְהָאֱלֹהִים נָגַף אֶת־יָרָבְעָם וְכָל־יִשְׂרָאֵל לִפְנֵי אֲבִיָּה וִיהוּדָה׃ 13.16  וַיָּנוּסוּ בְנֵי־יִשְׂרָאֵל מִפְּנֵי יְהוּדָה וַיִּתְּנֵם אֱלֹהִים בְּיָדָם׃ 13.17  וַיַּכּוּ בָהֶם אֲבִיָּה וְעַמֹּו מַכָּה רַבָּה וַיִּפְּלוּ חֲלָלִים מִיִּשְׂרָאֵל חֲמֵשׁ־מֵאֹות אֶלֶף אִישׁ בָּחוּר׃ 13.18  וַיִּכָּנְעוּ בְנֵי־יִשְׂרָאֵל בָּעֵת הַהִיא וַיֶּאֶמְצוּ בְּנֵי יְהוּדָה כִּי נִשְׁעֲנוּ עַל־יְהוָה אֱלֹהֵי אֲבֹותֵיהֶם׃ 13.19  וַיִּרְדֹּף אֲבִיָּה אַחֲרֵי יָרָבְעָם וַיִּלְכֹּד מִמֶּנּוּ עָרִים אֶת־בֵּית־אֵל וְאֶת־בְּנֹותֶיהָ וְאֶת־יְשָׁנָה וְאֶת־בְּנֹותֶיהָ וְאֶת־ [עֶפְרֹון כ] (עֶפְרַיִן ק) וּבְנֹתֶיהָ׃ 13.20  וְלֹא־עָצַר כֹּחַ־יָרָבְעָם עֹוד בִּימֵי אֲבִיָּהוּ וַיִּגְּפֵהוּ יְהוָה וַיָּמֹת׃ פ 13.21  וַיִּתְחַזֵּק אֲבִיָּהוּ וַיִּשָּׂא־לֹו נָשִׁים אַרְבַּע עֶשְׂרֵה וַיֹּולֶד עֶשְׂרִים וּשְׁנַיִם בָּנִים וְשֵׁשׁ עֶשְׂרֵה בָּנֹות׃ ס 13.22  וְיֶתֶר דִּבְרֵי אֲבִיָּה וּדְרָכָיו וּדְבָרָיו כְּתוּבִים בְּמִדְרַשׁ הַנָּבִיא עִדֹּו׃

13.1  bixxnat xxmownaeH OaexreH lamaelaek jaaraabOaam wajimlok AabijaaH Oal-jHwdaaH׃ 13.2  xxaalowxx xxaanijm maalak bijrwxxaalaim wxxem Aimow mijkaajaaHw bat-AwrijAel min-gibOaaH wmilhaamaaH HaajtaaH bejn AabijaaH wbejn jaaraabOaam׃ 13.3  wajaeAsor AabijaaH Aaet-HamilhaamaaH bhajil gibowrej milhaamaaH AarbaO-meAowt Aaelaep Aijxx baahwr s wjaaraabOaam Oaarak Oimow milhaamaaH bixxmownaeH meAowt Aaelaep Aijxx baahwr gibowr haajil׃ s 13.4  wajaaqaam AabijaaH meOal lHar cmaarajim Aaxxaer bHar Aaepraajim wajoAmaer xxmaaOwnij jaaraabOaam wkaal-jixraaAel׃ 13.5  HaloA laakaem laadaOat kij jHwaaH AaeloHej jixraaAel naatan mamlaakaaH ldaawijd Oal-jixraaAel lOowlaam low wlbaanaajw brijt maelah׃ s 13.6  wajaaqaam jaaraabOaam baen-nbaaT Oaebaed xxlomoH baen-daawijd wajimrod Oal-Aadonaajw׃ 13.7  wajiqaabcw Oaalaajw Aanaaxxijm reqijm bnej blijaOal wajitAamcw Oal-rhabOaam baen-xxlomoH wrhabOaam HaajaaH naOar wrak-lebaab wloA Hithazaq lipnejHaem׃ 13.8  wOataaH Aataem Aomrijm lHithazeq lipnej mamlaekaet jHwaaH bjad bnej daawijd wAataem Haamown raab wOimaakaem Oaeglej zaaHaab Aaxxaer OaaxaaH laakaem jaaraabOaam leAloHijm׃ 13.9  HaloA Hidahtaem Aaet-koHanej jHwaaH Aaet-bnej AaHaron wHalwijim wataOaxw laakaem koHanijm kOamej HaaAaraacowt kaal-HabaaA lmaleA jaadow bpar baen-baaqaar wAejlim xxibOaaH wHaajaaH koHen lloA AaeloHijm׃ s 13.10  waAanahnw jHwaaH AaeloHejnw wloA OazabnuHw wkoHanijm mxxaartijm lajHwaaH bnej AaHaron wHalwijim bamlaaAkaet׃ 13.11  wmaqTirijm lajHwaaH Oolowt baboqaer-baboqaer wbaaOaeraeb-baaOaeraeb wqToraet-samijm wmaOaraekaet laehaem Oal-Haxxulhaan HaTaaHowr wmnowrat HazaaHaab wnerotaejHaa lbaaOer baaOaeraeb baaOaeraeb kij-xxomrijm Aanahnw Aaet-mixxmaeraet jHwaaH AaeloHejnw wAataem Oazabtaem Aotow׃ 13.12  wHineH Oimaanw baaroAxx HaaAaeloHijm wkoHanaajw wahacocrowt HatrwOaaH lHaarijOa Oalejkaem bnej jixraaAel Aal-tilaahamw Oim-jHwaaH AaeloHej-Aabotejkaem kij-loA taclijhw׃ 13.13  wjaaraabOaam Heseb Aaet-HamaAraab laabowA meAaharejHaem wajiHjw lipnej jHwdaaH wHamaAraab meAaharejHaem׃ 13.14  wajipnw jHwdaaH wHineH laaHaem HamilhaamaaH paanijm wAaahowr wajicOaqw lajHwaaH wHakoHanijm [mahacocrijm k] (mahcrijm q) bahacocrowt׃ 13.15  wajaarijOw Aijxx jHwdaaH wajHij bHaarijOa Aijxx jHwdaaH wHaaAaeloHijm naagap Aaet-jaaraabOaam wkaal-jixraaAel lipnej AabijaaH wijHwdaaH׃ 13.16  wajaanwsw bnej-jixraaAel mipnej jHwdaaH wajitnem AaeloHijm bjaadaam׃ 13.17  wajakw baaHaem AabijaaH wOamow makaaH rabaaH wajiplw halaalijm mijixraaAel hamexx-meAowt Aaelaep Aijxx baahwr׃ 13.18  wajikaanOw bnej-jixraaAel baaOet HaHijA wajaeAaemcw bnej jHwdaaH kij nixxOanw Oal-jHwaaH AaeloHej AabowtejHaem׃ 13.19  wajirdop AabijaaH Aaharej jaaraabOaam wajilkod mimaenw Oaarijm Aaet-bejt-Ael wAaet-bnowtaejHaa wAaet-jxxaanaaH wAaet-bnowtaejHaa wAaet- [Oaeprown k] (Oaeprajin q) wbnotaejHaa׃ 13.20  wloA-Oaacar koha-jaaraabOaam Oowd bijmej AabijaaHw wajigpeHw jHwaaH wajaamot׃ p 13.21  wajithazeq AabijaaHw wajixaaA-low naaxxijm AarbaO OaexreH wajowlaed Oaexrijm wxxnajim baanijm wxxexx OaexreH baanowt׃ s 13.22  wjaetaer dibrej AabijaaH wdraakaajw wdbaaraajw ktwbijm bmidraxx HanaabijA Oidow׃

13.1  בשנת שמונה עשרה למלך ירבעם וימלך אביה על־יהודה׃ 13.2  שלוש שנים מלך בירושלם ושם אמו מיכיהו בת־אוריאל מן־גבעה ומלחמה היתה בין אביה ובין ירבעם׃ 13.3  ויאסר אביה את־המלחמה בחיל גבורי מלחמה ארבע־מאות אלף איש בחור ס וירבעם ערך עמו מלחמה בשמונה מאות אלף איש בחור גבור חיל׃ ס 13.4  ויקם אביה מעל להר צמרים אשר בהר אפרים ויאמר שמעוני ירבעם וכל־ישראל׃ 13.5  הלא לכם לדעת כי יהוה ׀ אלהי ישראל נתן ממלכה לדויד על־ישראל לעולם לו ולבניו ברית מלח׃ ס 13.6  ויקם ירבעם בן־נבט עבד שלמה בן־דויד וימרד על־אדניו׃ 13.7  ויקבצו עליו אנשים רקים בני בליעל ויתאמצו על־רחבעם בן־שלמה ורחבעם היה נער ורך־לבב ולא התחזק לפניהם׃ 13.8  ועתה ׀ אתם אמרים להתחזק לפני ממלכת יהוה ביד בני דויד ואתם המון רב ועמכם עגלי זהב אשר עשה לכם ירבעם לאלהים׃ 13.9  הלא הדחתם את־כהני יהוה את־בני אהרן והלוים ותעשו לכם כהנים כעמי הארצות כל־הבא למלא ידו בפר בן־בקר ואילם שבעה והיה כהן ללא אלהים׃ ס 13.10  ואנחנו יהוה אלהינו ולא עזבנהו וכהנים משרתים ליהוה בני אהרן והלוים במלאכת׃ 13.11  ומקטרים ליהוה עלות בבקר־בבקר ובערב־בערב וקטרת־סמים ומערכת לחם על־השלחן הטהור ומנורת הזהב ונרתיה לבער בערב בערב כי־שמרים אנחנו את־משמרת יהוה אלהינו ואתם עזבתם אתו׃ 13.12  והנה עמנו בראש האלהים ׀ וכהניו וחצצרות התרועה להריע עליכם בני ישראל אל־תלחמו עם־יהוה אלהי־אבתיכם כי־לא תצליחו׃ 13.13  וירבעם הסב את־המארב לבוא מאחריהם ויהיו לפני יהודה והמארב מאחריהם׃ 13.14  ויפנו יהודה והנה להם המלחמה פנים ואחור ויצעקו ליהוה והכהנים [מחצצרים כ] (מחצרים ק) בחצצרות׃ 13.15  ויריעו איש יהודה ויהי בהריע איש יהודה והאלהים נגף את־ירבעם וכל־ישראל לפני אביה ויהודה׃ 13.16  וינוסו בני־ישראל מפני יהודה ויתנם אלהים בידם׃ 13.17  ויכו בהם אביה ועמו מכה רבה ויפלו חללים מישראל חמש־מאות אלף איש בחור׃ 13.18  ויכנעו בני־ישראל בעת ההיא ויאמצו בני יהודה כי נשענו על־יהוה אלהי אבותיהם׃ 13.19  וירדף אביה אחרי ירבעם וילכד ממנו ערים את־בית־אל ואת־בנותיה ואת־ישנה ואת־בנותיה ואת־ [עפרון כ] (עפרין ק) ובנתיה׃ 13.20  ולא־עצר כח־ירבעם עוד בימי אביהו ויגפהו יהוה וימת׃ פ 13.21  ויתחזק אביהו וישא־לו נשים ארבע עשרה ויולד עשרים ושנים בנים ושש עשרה בנות׃ ס 13.22  ויתר דברי אביה ודרכיו ודבריו כתובים במדרש הנביא עדו׃

13.1  bxnt xmwnH OxrH lmlk jrbOm wjmlk AbjH Ol-jHwdH׃ 13.2  xlwx xnjm mlk bjrwxlm wxm Amw mjkjHw bt-AwrjAl mn-gbOH wmlhmH HjtH bjn AbjH wbjn jrbOm׃ 13.3  wjAsr AbjH At-HmlhmH bhjl gbwrj mlhmH ArbO-mAwt Alp Ajx bhwr s wjrbOm Ork Omw mlhmH bxmwnH mAwt Alp Ajx bhwr gbwr hjl׃ s 13.4  wjqm AbjH mOl lHr cmrjm Axr bHr Aprjm wjAmr xmOwnj jrbOm wkl-jxrAl׃ 13.5  HlA lkm ldOt kj jHwH AlHj jxrAl ntn mmlkH ldwjd Ol-jxrAl lOwlm lw wlbnjw brjt mlh׃ s 13.6  wjqm jrbOm bn-nbT Obd xlmH bn-dwjd wjmrd Ol-Adnjw׃ 13.7  wjqbcw Oljw Anxjm rqjm bnj bljOl wjtAmcw Ol-rhbOm bn-xlmH wrhbOm HjH nOr wrk-lbb wlA Hthzq lpnjHm׃ 13.8  wOtH Atm Amrjm lHthzq lpnj mmlkt jHwH bjd bnj dwjd wAtm Hmwn rb wOmkm Oglj zHb Axr OxH lkm jrbOm lAlHjm׃ 13.9  HlA Hdhtm At-kHnj jHwH At-bnj AHrn wHlwjm wtOxw lkm kHnjm kOmj HArcwt kl-HbA lmlA jdw bpr bn-bqr wAjlm xbOH wHjH kHn llA AlHjm׃ s 13.10  wAnhnw jHwH AlHjnw wlA OzbnHw wkHnjm mxrtjm ljHwH bnj AHrn wHlwjm bmlAkt׃ 13.11  wmqTrjm ljHwH Olwt bbqr-bbqr wbOrb-bOrb wqTrt-smjm wmOrkt lhm Ol-Hxlhn HTHwr wmnwrt HzHb wnrtjH lbOr bOrb bOrb kj-xmrjm Anhnw At-mxmrt jHwH AlHjnw wAtm Ozbtm Atw׃ 13.12  wHnH Omnw brAx HAlHjm wkHnjw whccrwt HtrwOH lHrjO Oljkm bnj jxrAl Al-tlhmw Om-jHwH AlHj-Abtjkm kj-lA tcljhw׃ 13.13  wjrbOm Hsb At-HmArb lbwA mAhrjHm wjHjw lpnj jHwdH wHmArb mAhrjHm׃ 13.14  wjpnw jHwdH wHnH lHm HmlhmH pnjm wAhwr wjcOqw ljHwH wHkHnjm [mhccrjm k] (mhcrjm q) bhccrwt׃ 13.15  wjrjOw Ajx jHwdH wjHj bHrjO Ajx jHwdH wHAlHjm ngp At-jrbOm wkl-jxrAl lpnj AbjH wjHwdH׃ 13.16  wjnwsw bnj-jxrAl mpnj jHwdH wjtnm AlHjm bjdm׃ 13.17  wjkw bHm AbjH wOmw mkH rbH wjplw hlljm mjxrAl hmx-mAwt Alp Ajx bhwr׃ 13.18  wjknOw bnj-jxrAl bOt HHjA wjAmcw bnj jHwdH kj nxOnw Ol-jHwH AlHj AbwtjHm׃ 13.19  wjrdp AbjH Ahrj jrbOm wjlkd mmnw Orjm At-bjt-Al wAt-bnwtjH wAt-jxnH wAt-bnwtjH wAt- [Oprwn k] (Oprjn q) wbntjH׃ 13.20  wlA-Ocr kh-jrbOm Owd bjmj AbjHw wjgpHw jHwH wjmt׃ p 13.21  wjthzq AbjHw wjxA-lw nxjm ArbO OxrH wjwld Oxrjm wxnjm bnjm wxx OxrH bnwt׃ s 13.22  wjtr dbrj AbjH wdrkjw wdbrjw ktwbjm bmdrx HnbjA Odw׃

13.1  Anno octavo decimo regis Ieroboam regnavit Abia su per Iudam. 13.2  Tribus annis regnavit in Ierusalem. Nomenque matris eius Michaia filia Uriel de Gabaa. Et erat bellum inter Abiam et Ieroboam. 13.3  Cumque inisset Abia certamen et haberet bellicosissimos viros electorum quadringenta milia, Ieroboam instruxit e contra aciem octingenta milia virorum, qui et ipsi electi erant et ad bella fortissimi. 13.4  Stetit igitur Abia super montem Semaraim, qui est in monte Ephraim, et ait: “ Audi, Ieroboam et omnis Israel: 13.5  Num ignoratis quod Dominus, Deus Israel, dederit regnum David super Israel in sempiternum, ipsi et filiis eius, pactum salis? 13.6  Et surrexit Ieroboam filius Nabat servus Salomonis filii David et rebellavit contra dominum suum; 13.7  congregatique sunt ad eum viri vanissimi, filii Belial, et praevaluerunt contra Roboam filium Salomonis. Porro Roboam erat iuvenis et corde pavido nec potuit resistere eis. 13.8  Nunc ergo vos dicitis quod resistere possitis regno Domini, quod possidet per filios David, habetisque grandem populi multitudinem atque vitulos aureos, quos fecit vobis Ieroboam in deos. 13.9  Et eiecistis sacerdotes Domini filios Aaron atque Levitas et fecistis vobis sacerdotes sicut populi terrarum. Quicumque venerit et initiaverit manum suam in tauro de bobus et in arietibus septem, fit sacerdos eorum, qui non sunt dii. 13.10  Noster autem Deus Dominus est, quem non reliquimus; sacerdotesque ministrant Domino de filiis Aaron, et Levitae sunt in ordine suo. 13.11  Holocausta quoque offerunt Domino per singulos dies, mane et vespere, et thymiama aromatum, et proponuntur panes in mensa mundissima. Estque apud nos candelabrum aureum et lucernae eius, ut accendantur semper ad vesperam; nos quippe custodimus praecepta Domini Dei nostri, quem vos reliquistis. 13.12  Ergo in exercitu nostro dux Deus est et sacerdotes eius, qui clangunt tubis et resonant contra vos, filii Israel; nolite pugnare contra Dominum, Deum patrum vestrorum, quia non vobis expedit ”. 13.13  Ieroboam autem retro moliebatur insidias, ut venirent post eos, et erant ante Iudam, et insidiae post eos. 13.14  Respiciensque Iuda vidit instare bellum ex adverso et post tergum et clamavit ad Dominum, ac sacerdotes tubis canere coeperunt, 13.15  omnesque viri Iudae vociferati sunt; et ecce, illis clamantibus, perterruit Deus Ieroboam et omnem Israel coram Abia et Iuda. 13.16  Fugeruntque filii Israel Iudam, et tradidit eos Deus in manu eorum. 13.17  Percussit ergo eos Abia et populus eius plaga magna; et corruerunt vulnerati ex Israel quingenta milia virorum fortium. 13.18  Humiliatique sunt filii Israel in tempore illo, et confortati filii Iudae, eo quod sperassent in Domino, Deo patrum suorum. 13.19  Persecutus est autem Abia fugientem Ieroboam et cepit civitates eius Bethel et filias eius et Iesana cum filiabus suis, Ephron quoque et filias eius. 13.20  Nec invaluit ultra Ieroboam in diebus Abiae. Quem percussit Dominus, et mortuus est. 13.21  Abia autem confortatus est et accepit sibi uxores quattuordecim procreavitque viginti duos filios et sedecim filias. 13.22  Reliqua autem gestorum Abiae viarumque et sermonum eius scripta sunt in enarratione prophetae Addo.

14.1  (H13-23) Und Abija legte sich zu seinen Vätern, und sie begruben ihn in der Stadt Davids; und Asa, sein Sohn, ward König an seiner Statt. Zu dessen Zeiten war das Land stille, zehn Jahre lang. 14.2  (H14-1) Und Asa tat, was gut und recht war vor dem HERRN, seinem Gott. 14.3  (H14-2) Denn er entfernte die fremden Altäre und die Höhen und zerbrach die Säulen und hieb die Ascheren um; 14.4  (H14-3) und gebot Juda, den HERRN, den Gott ihrer Väter, zu suchen und zu tun nach dem Gesetz und Gebot. 14.5  (H14-4) Er entfernte auch aus allen Städten Judas die Höhen und die Sonnensäulen. Und das Königreich hatte Ruhe unter ihm. 14.6  (H14-5) Und er baute feste Städte in Juda, weil in jenen Jahren das Land Ruhe hatte und kein Krieg wider ihn geführt wurde; denn der HERR gab ihm Ruhe. 14.7  (H14-6) Und er sprach zu Juda: Lasset uns diese Städte bauen und sie mit Mauern umgeben und mit Türmen, Toren und Riegeln, weil das Land noch vor uns liegt! Denn wir haben den HERRN, unsern Gott, gesucht; wir haben ihn gesucht, und er hat uns Ruhe gegeben ringsumher. Also bauten sie, und es gelang ihnen. 14.8  (H14-7) Und Asa hatte ein Heer, das Schild und Speer trug, aus Juda 300000 und aus Benjamin 280000, welche die Tartsche trugen und mit Bogen schossen. Diese waren alle starke Helden. 14.9  (H14-8) Aber Serach, der Mohr, zog aus wider sie mit einem Heer von tausendmal tausend, dazu dreihundert Wagen, und er kam bis Marescha. 14.10  (H14-9) Und Asa zog aus, ihm entgegen. Und sie rüsteten sich zum Kampf im Tal Zephata bei Marescha. 14.11  (H14-10) Und Asa rief den HERRN, seinen Gott, an und sprach: HERR, bei dir ist kein Unterschied, zu helfen, wo viel oder wo keine Kraft ist. Hilf uns, HERR, unser Gott, denn wir verlassen uns auf dich; und in deinem Namen sind wir gekommen wider diesen Haufen! Du, HERR, bist unser Gott! Vor dir behält der Sterbliche keine Kraft! 14.12  (H14-11) Da schlug der HERR die Mohren vor Asa und vor Juda, daß die Mohren flohen. 14.13  (H14-12) Und Asa samt dem Volk, das bei ihm war, jagte ihnen nach bis gen Gerar. Und von den Mohren fielen so viele, daß sie sich nicht erholen konnten, sondern sie wurden geschlagen vor dem HERRN und vor seiner Heerschar; und sie trugen sehr viel Raub davon. 14.14  (H14-13) Und sie schlugen alle Städte um Gerar her; denn die Furcht des HERRN kam über sie. Und sie plünderten alle Städte; denn es war viel Beute darin. 14.15  (H14-14) Auch die Hirtenzelte schlugen sie und führten viele Schafe und Kamele hinweg und kehrten wieder nach Jerusalem zurück.

14.1  καὶ ἀπέθανεν αβια μετὰ τῶν πατέρων αὐτοῦ καὶ ἔθαψαν αὐτὸν ἐν πόλει δαυιδ καὶ ἐβασίλευσεν ασα υἱὸς αὐτοῦ ἀντ' αὐτοῦ ἐν ταῖς ἡμέραις ασα ἡσύχασεν ἡ γῆ ιουδα ἔτη δέκα 14.2  καὶ ἐποίησεν τὸ καλὸν καὶ τὸ εὐθὲς ἐνώπιον κυρίου θεοῦ αὐτοῦ 14.3  καὶ ἀπέστησεν τὰ θυσιαστήρια τῶν ἀλλοτρίων καὶ τὰ ὑψηλὰ καὶ συνέτριψεν τὰς στήλας καὶ ἐξέκοψεν τὰ ἄλση 14.4  καὶ εἶπεν τῷ ιουδα ἐκζητῆσαι τὸν κύριον θεὸν τῶν πατέρων αὐτῶν καὶ ποιῆσαι τὸν νόμον καὶ τὰς ἐντολάς 14.5  καὶ ἀπέστησεν ἀπὸ πασῶν τῶν πόλεων ιουδα τὰ θυσιαστήρια καὶ τὰ εἴδωλα καὶ εἰρήνευσεν 14.6  πόλεις τειχήρεις ἐν γῇ ιουδα ὅτι εἰρήνευσεν ἡ γῆ καὶ οὐκ ἦν αὐτῷ πόλεμος ἐν τοῖς ἔτεσιν τούτοις ὅτι κατέπαυσεν αὐτῷ κύριος 14.7  καὶ εἶπεν τῷ ιουδα οἰκοδομήσωμεν τὰς πόλεις ταύτας καὶ ποιήσωμεν τείχη καὶ πύργους καὶ πύλας καὶ μοχλοὺς ἐν ᾧ τῆς γῆς κυριεύσομεν ὅτι καθὼς ἐξεζητήσαμεν κύριον θεὸν ἡμῶν ἐξεζήτησεν ἡμᾶς καὶ κατέπαυσεν ἡμᾶς κυκλόθεν καὶ εὐόδωσεν ἡμῖν 14.8  καὶ ἐγένετο τῷ ασα δύναμις ὁπλοφόρων αἰρόντων θυρεοὺς καὶ δόρατα ἐν γῇ ιουδα τριακόσιαι χιλιάδες καὶ ἐν γῇ βενιαμιν πελτασταὶ καὶ τοξόται διακόσιαι καὶ πεντήκοντα χιλιάδες πάντες οὗτοι πολεμισταὶ δυνάμεως 14.9  καὶ ἐξῆλθεν ἐπ' αὐτοὺς ζαρε ὁ αἰθίοψ ἐν δυνάμει ἐν χιλίαις χιλιάσιν καὶ ἅρμασιν τριακοσίοις καὶ ἦλθεν ἕως μαρισα 14.10  καὶ ἐξῆλθεν ασα εἰς συνάντησιν αὐτῷ καὶ παρετάξατο πόλεμον ἐν τῇ φάραγγι κατὰ βορρᾶν μαρισης 14.11  καὶ ἐβόησεν ασα πρὸς κύριον θεὸν αὐτοῦ καὶ εἶπεν κύριε οὐκ ἀδυνατεῖ παρὰ σοὶ σῴζειν ἐν πολλοῖς καὶ ἐν ὀλίγοις κατίσχυσον ἡμᾶς κύριε ὁ θεὸς ἡμῶν ὅτι ἐπὶ σοὶ πεποίθαμεν καὶ ἐπὶ τῷ ὀνόματί σου ἤλθαμεν ἐπὶ τὸ πλῆθος τὸ πολὺ τοῦτο κύριε ὁ θεὸς ἡμῶν μὴ κατισχυσάτω πρὸς σὲ ἄνθρωπος 14.12  καὶ ἐπάταξεν κύριος τοὺς αἰθίοπας ἐναντίον ιουδα καὶ ἔφυγον οἱ αἰθίοπες 14.13  καὶ κατεδίωξεν ασα καὶ ὁ λαὸς αὐτοῦ ἕως γεδωρ καὶ ἔπεσον αἰθίοπες ὥστε μὴ εἶναι ἐν αὐτοῖς περιποίησιν ὅτι συνετρίβησαν ἐνώπιον κυρίου καὶ ἐναντίον τῆς δυνάμεως αὐτοῦ καὶ ἐσκύλευσαν σκῦλα πολλά 14.14  καὶ ἐξέκοψαν τὰς κώμας αὐτῶν κύκλῳ γεδωρ ὅτι ἐγενήθη ἔκστασις κυρίου ἐπ' αὐτούς καὶ ἐσκύλευσαν πάσας τὰς πόλεις αὐτῶν ὅτι πολλὰ σκῦλα ἐγενήθη αὐτοῖς 14.15  καί γε σκηνὰς κτήσεων τοὺς αμαζονεῖς ἐξέκοψαν καὶ ἔλαβον πρόβατα πολλὰ καὶ καμήλους καὶ ἐπέστρεψαν εἰς ιερουσαλημ

14.1  kai apethanen abia meta tohn paterohn aytoy kai ethapsan ayton en polei dayid kai ebasileysen asa yios aytoy ant' aytoy en tais ehmerais asa ehsychasen eh geh ioyda eteh deka 14.2  kai epoiehsen to kalon kai to eythes enohpion kyrioy theoy aytoy 14.3  kai apestehsen ta thysiastehria tohn allotriohn kai ta ypsehla kai synetripsen tas stehlas kai exekopsen ta alseh 14.4  kai eipen toh ioyda ekzehtehsai ton kyrion theon tohn paterohn aytohn kai poiehsai ton nomon kai tas entolas 14.5  kai apestehsen apo pasohn tohn poleohn ioyda ta thysiastehria kai ta eidohla kai eirehneysen 14.6  poleis teichehreis en geh ioyda oti eirehneysen eh geh kai oyk ehn aytoh polemos en tois etesin toytois oti katepaysen aytoh kyrios 14.7  kai eipen toh ioyda oikodomehsohmen tas poleis taytas kai poiehsohmen teicheh kai pyrgoys kai pylas kai mochloys en oh tehs gehs kyrieysomen oti kathohs exezehtehsamen kyrion theon ehmohn exezehtehsen ehmas kai katepaysen ehmas kyklothen kai eyodohsen ehmin 14.8  kai egeneto toh asa dynamis oplophorohn airontohn thyreoys kai dorata en geh ioyda triakosiai chiliades kai en geh beniamin peltastai kai toxotai diakosiai kai pentehkonta chiliades pantes oytoi polemistai dynameohs 14.9  kai exehlthen ep' aytoys zare o aithiops en dynamei en chiliais chiliasin kai armasin triakosiois kai ehlthen eohs marisa 14.10  kai exehlthen asa eis synantehsin aytoh kai paretaxato polemon en teh pharaggi kata borran marisehs 14.11  kai eboehsen asa pros kyrion theon aytoy kai eipen kyrie oyk adynatei para soi sohzein en pollois kai en oligois katischyson ehmas kyrie o theos ehmohn oti epi soi pepoithamen kai epi toh onomati soy ehlthamen epi to plehthos to poly toyto kyrie o theos ehmohn meh katischysatoh pros se anthrohpos 14.12  kai epataxen kyrios toys aithiopas enantion ioyda kai ephygon oi aithiopes 14.13  kai katediohxen asa kai o laos aytoy eohs gedohr kai epeson aithiopes ohste meh einai en aytois peripoiehsin oti synetribehsan enohpion kyrioy kai enantion tehs dynameohs aytoy kai eskyleysan skyla polla 14.14  kai exekopsan tas kohmas aytohn kykloh gedohr oti egenehtheh ekstasis kyrioy ep' aytoys kai eskyleysan pasas tas poleis aytohn oti polla skyla egenehtheh aytois 14.15  kai ge skehnas ktehseohn toys amazoneis exekopsan kai elabon probata polla kai kamehloys kai epestrepsan eis ieroysalehm

14.1  וַיִּשְׁכַּב אֲבִיָּה עִם־אֲבֹתָיו וַיִּקְבְּרוּ אֹתֹו בְּעִיר דָּוִיד וַיִּמְלֹךְ אָסָא בְנֹו תַּחְתָּיו בְּיָמָיו שָׁקְטָה הָאָרֶץ עֶשֶׂר שָׁנִים׃ פ 14.2  וַיַּעַשׂ אָסָא הַטֹּוב וְהַיָּשָׁר בְּעֵינֵי יְהוָה אֱלֹהָיו׃ 14.3  וַיָּסַר אֶת־מִזְבְּחֹות הַנֵּכָר וְהַבָּמֹות וַיְשַׁבֵּר אֶת־הַמַּצֵּבֹות וַיְגַדַּע אֶת־הָאֲשֵׁרִים׃ 14.4  וַיֹּאמֶר לִיהוּדָה לִדְרֹושׁ אֶת־יְהוָה אֱלֹהֵי אֲבֹותֵיהֶם וְלַעֲשֹׂות הַתֹּורָה וְהַמִּצְוָה׃ 14.5  וַיָּסַר מִכָּל־עָרֵי יְהוּדָה אֶת־הַבָּמֹות וְאֶת־הַחַמָּנִים וַתִּשְׁקֹט הַמַּמְלָכָה לְפָנָיו׃ 14.6  וַיִּבֶן עָרֵי מְצוּרָה בִּיהוּדָה כִּי־שָׁקְטָה הָאָרֶץ וְאֵין־עִמֹּו מִלְחָמָה בַּשָּׁנִים הָאֵלֶּה כִּי־הֵנִיחַ יְהוָה לֹו׃ 14.7  וַיֹּאמֶר לִיהוּדָה נִבְנֶה ׀ אֶת־הֶעָרִים הָאֵלֶּה וְנָסֵב חֹומָה וּמִגְדָּלִים דְּלָתַיִם וּבְרִיחִים עֹודֶנּוּ הָאָרֶץ לְפָנֵינוּ כִּי דָרַשְׁנוּ אֶת־יְהוָה אֱלֹהֵינוּ דָּרַשְׁנוּ וַיָּנַח לָנוּ מִסָּבִיב וַיִּבְנוּ וַיַּצְלִיחוּ׃ פ 14.8  וַיְהִי לְאָסָא חַיִל נֹשֵׂא צִנָּה וָרֹמַח מִיהוּדָה שְׁלֹשׁ מֵאֹות אֶלֶף ס וּמִבִּנְיָמִן נֹשְׂאֵי מָגֵן וְדֹרְכֵי קֶשֶׁת מָאתַיִם וּשְׁמֹונִים אָלֶף כָּל־אֵלֶּה גִּבֹּורֵי חָיִל׃ 14.9  וַיֵּצֵא אֲלֵיהֶם זֶרַח הַכּוּשִׁי בְּחַיִל אֶלֶף אֲלָפִים וּמַרְכָּבֹות שְׁלֹשׁ מֵאֹות וַיָּבֹא עַד־מָרֵשָׁה׃ 14.10  וַיֵּצֵא אָסָא לְפָנָיו וַיַּעַרְכוּ מִלְחָמָה בְּגֵיא צְפַתָה לְמָרֵשָׁה׃ 14.11  וַיִּקְרָא אָסָא אֶל־יְהוָה אֱלֹהָיו וַיֹּאמַר יְהוָה אֵין־עִמְּךָ לַעְזֹור בֵּין רַב לְאֵין כֹּחַ עָזְרֵנוּ יְהוָה אֱלֹהֵינוּ כִּי־עָלֶיךָ נִשְׁעַנּוּ וּבְשִׁמְךָ בָאנוּ עַל־הֶהָמֹון הַזֶּה יְהוָה אֱלֹהֵינוּ אַתָּה אַל־יַעְצֹר עִמְּךָ אֱנֹושׁ׃ ס 14.12  וַיִּגֹּף יְהוָה אֶת־הַכּוּשִׁים לִפְנֵי אָסָא וְלִפְנֵי יְהוּדָה וַיָּנֻסוּ הַכּוּשִׁים׃ 14.13  וַיִּרְדְּפֵם אָסָא וְהָעָם אֲשֶׁר־עִמֹּו עַד־לִגְרָר וַיִּפֹּל מִכּוּשִׁים לְאֵין לָהֶם מִחְיָה כִּי־נִשְׁבְּרוּ לִפְנֵי־יְהוָה וְלִפְנֵי מַחֲנֵהוּ וַיִּשְׂאוּ שָׁלָל הַרְבֵּה מְאֹד׃ 14.14  וַיַּכּוּ אֵת כָּל־הֶעָרִים סְבִיבֹות גְּרָר כִּי־הָיָה פַחַד־יְהוָה עֲלֵיהֶם וַיָּבֹזּוּ אֶת־כָּל־הֶעָרִים כִּי־בִזָּה רַבָּה הָיְתָה בָהֶם׃ 14.15  וְגַם־אָהֳלֵי מִקְנֶה הִכּוּ וַיִּשְׁבּוּ צֹאן לָרֹב וּגְמַלִּים וַיָּשֻׁבוּ יְרוּשָׁלִָם׃ ס

14.1  wajixxkab AabijaaH Oim-Aabotaajw wajiqbrw Aotow bOijr daawijd wajimlok AaasaaA bnow tahtaajw bjaamaajw xxaaqTaaH HaaAaaraec Oaexaer xxaanijm׃ p 14.2  wajaOax AaasaaA HaTowb wHajaaxxaar bOejnej jHwaaH AaeloHaajw׃ 14.3  wajaasar Aaet-mizbhowt Hanekaar wHabaamowt wajxxaber Aaet-Hamacebowt wajgadaO Aaet-HaaAaxxerijm׃ 14.4  wajoAmaer lijHwdaaH lidrowxx Aaet-jHwaaH AaeloHej AabowtejHaem wlaOaxowt HatowraaH wHamicwaaH׃ 14.5  wajaasar mikaal-Oaarej jHwdaaH Aaet-Habaamowt wAaet-Hahamaanijm watixxqoT HamamlaakaaH lpaanaajw׃ 14.6  wajibaen Oaarej mcwraaH bijHwdaaH kij-xxaaqTaaH HaaAaaraec wAejn-Oimow milhaamaaH baxxaanijm HaaAelaeH kij-Henijha jHwaaH low׃ 14.7  wajoAmaer lijHwdaaH nibnaeH Aaet-HaeOaarijm HaaAelaeH wnaaseb howmaaH wmigdaalijm dlaatajim wbrijhijm Oowdaenw HaaAaaraec lpaanejnw kij daaraxxnw Aaet-jHwaaH AaeloHejnw daaraxxnw wajaanah laanw misaabijb wajibnw wajaclijhw׃ p 14.8  wajHij lAaasaaA hajil noxeA cinaaH waaromah mijHwdaaH xxloxx meAowt Aaelaep s wmibinjaamin noxAej maagen wdorkej qaexxaet maaAtajim wxxmownijm Aaalaep kaal-AelaeH gibowrej haajil׃ 14.9  wajeceA AalejHaem zaerah Hakwxxij bhajil Aaelaep Aalaapijm wmarkaabowt xxloxx meAowt wajaaboA Oad-maarexxaaH׃ 14.10  wajeceA AaasaaA lpaanaajw wajaOarkw milhaamaaH bgejA cpataaH lmaarexxaaH׃ 14.11  wajiqraaA AaasaaA Aael-jHwaaH AaeloHaajw wajoAmar jHwaaH Aejn-Oimkaa laOzowr bejn rab lAejn koha Oaazrenw jHwaaH AaeloHejnw kij-Oaalaejkaa nixxOanw wbxximkaa baaAnw Oal-HaeHaamown HazaeH jHwaaH AaeloHejnw AataaH Aal-jaOcor Oimkaa Aaenowxx׃ s 14.12  wajigop jHwaaH Aaet-Hakwxxijm lipnej AaasaaA wlipnej jHwdaaH wajaanusw Hakwxxijm׃ 14.13  wajirdpem AaasaaA wHaaOaam Aaxxaer-Oimow Oad-ligraar wajipol mikwxxijm lAejn laaHaem mihjaaH kij-nixxbrw lipnej-jHwaaH wlipnej mahaneHw wajixAw xxaalaal HarbeH mAod׃ 14.14  wajakw Aet kaal-HaeOaarijm sbijbowt graar kij-HaajaaH pahad-jHwaaH OalejHaem wajaabozw Aaet-kaal-HaeOaarijm kij-bizaaH rabaaH HaajtaaH baaHaem׃ 14.15  wgam-AaaHaalej miqnaeH Hikw wajixxbw coAn laarob wgmalijm wajaaxxubw jrwxxaalaaim׃ s

14.1  וישכב אביה עם־אבתיו ויקברו אתו בעיר דויד וימלך אסא בנו תחתיו בימיו שקטה הארץ עשר שנים׃ פ 14.2  ויעש אסא הטוב והישר בעיני יהוה אלהיו׃ 14.3  ויסר את־מזבחות הנכר והבמות וישבר את־המצבות ויגדע את־האשרים׃ 14.4  ויאמר ליהודה לדרוש את־יהוה אלהי אבותיהם ולעשות התורה והמצוה׃ 14.5  ויסר מכל־ערי יהודה את־הבמות ואת־החמנים ותשקט הממלכה לפניו׃ 14.6  ויבן ערי מצורה ביהודה כי־שקטה הארץ ואין־עמו מלחמה בשנים האלה כי־הניח יהוה לו׃ 14.7  ויאמר ליהודה נבנה ׀ את־הערים האלה ונסב חומה ומגדלים דלתים ובריחים עודנו הארץ לפנינו כי דרשנו את־יהוה אלהינו דרשנו וינח לנו מסביב ויבנו ויצליחו׃ פ 14.8  ויהי לאסא חיל נשא צנה ורמח מיהודה שלש מאות אלף ס ומבנימן נשאי מגן ודרכי קשת מאתים ושמונים אלף כל־אלה גבורי חיל׃ 14.9  ויצא אליהם זרח הכושי בחיל אלף אלפים ומרכבות שלש מאות ויבא עד־מרשה׃ 14.10  ויצא אסא לפניו ויערכו מלחמה בגיא צפתה למרשה׃ 14.11  ויקרא אסא אל־יהוה אלהיו ויאמר יהוה אין־עמך לעזור בין רב לאין כח עזרנו יהוה אלהינו כי־עליך נשענו ובשמך באנו על־ההמון הזה יהוה אלהינו אתה אל־יעצר עמך אנוש׃ ס 14.12  ויגף יהוה את־הכושים לפני אסא ולפני יהודה וינסו הכושים׃ 14.13  וירדפם אסא והעם אשר־עמו עד־לגרר ויפל מכושים לאין להם מחיה כי־נשברו לפני־יהוה ולפני מחנהו וישאו שלל הרבה מאד׃ 14.14  ויכו את כל־הערים סביבות גרר כי־היה פחד־יהוה עליהם ויבזו את־כל־הערים כי־בזה רבה היתה בהם׃ 14.15  וגם־אהלי מקנה הכו וישבו צאן לרב וגמלים וישבו ירושלם׃ ס

14.1  wjxkb AbjH Om-Abtjw wjqbrw Atw bOjr dwjd wjmlk AsA bnw thtjw bjmjw xqTH HArc Oxr xnjm׃ p 14.2  wjOx AsA HTwb wHjxr bOjnj jHwH AlHjw׃ 14.3  wjsr At-mzbhwt Hnkr wHbmwt wjxbr At-Hmcbwt wjgdO At-HAxrjm׃ 14.4  wjAmr ljHwdH ldrwx At-jHwH AlHj AbwtjHm wlOxwt HtwrH wHmcwH׃ 14.5  wjsr mkl-Orj jHwdH At-Hbmwt wAt-Hhmnjm wtxqT HmmlkH lpnjw׃ 14.6  wjbn Orj mcwrH bjHwdH kj-xqTH HArc wAjn-Omw mlhmH bxnjm HAlH kj-Hnjh jHwH lw׃ 14.7  wjAmr ljHwdH nbnH At-HOrjm HAlH wnsb hwmH wmgdljm dltjm wbrjhjm Owdnw HArc lpnjnw kj drxnw At-jHwH AlHjnw drxnw wjnh lnw msbjb wjbnw wjcljhw׃ p 14.8  wjHj lAsA hjl nxA cnH wrmh mjHwdH xlx mAwt Alp s wmbnjmn nxAj mgn wdrkj qxt mAtjm wxmwnjm Alp kl-AlH gbwrj hjl׃ 14.9  wjcA AljHm zrh Hkwxj bhjl Alp Alpjm wmrkbwt xlx mAwt wjbA Od-mrxH׃ 14.10  wjcA AsA lpnjw wjOrkw mlhmH bgjA cptH lmrxH׃ 14.11  wjqrA AsA Al-jHwH AlHjw wjAmr jHwH Ajn-Omk lOzwr bjn rb lAjn kh Ozrnw jHwH AlHjnw kj-Oljk nxOnw wbxmk bAnw Ol-HHmwn HzH jHwH AlHjnw AtH Al-jOcr Omk Anwx׃ s 14.12  wjgp jHwH At-Hkwxjm lpnj AsA wlpnj jHwdH wjnsw Hkwxjm׃ 14.13  wjrdpm AsA wHOm Axr-Omw Od-lgrr wjpl mkwxjm lAjn lHm mhjH kj-nxbrw lpnj-jHwH wlpnj mhnHw wjxAw xll HrbH mAd׃ 14.14  wjkw At kl-HOrjm sbjbwt grr kj-HjH phd-jHwH OljHm wjbzw At-kl-HOrjm kj-bzH rbH HjtH bHm׃ 14.15  wgm-AHlj mqnH Hkw wjxbw cAn lrb wgmljm wjxbw jrwxlm׃ s

14.1  Dormivit autem Abia cum patribus suis, et sepelierunt eum in civitate David; regnavitque Asa filius eius pro eo. In cuius diebus quievit terra annis decem. 14.2  Fecit autem Asa, quod bo num et placitum erat in con spectu Domini Dei sui, et subvertit altaria peregrini cultus et excelsa 14.3  et confregit lapides palosque succidit 14.4  ac praecepit Iudae, ut quaereret Dominum, Deum patrum suorum, et faceret legem et universa mandata, 14.5  et abstulit e cunctis urbibus Iudae excelsa et thymiateria et regnavit in pace. 14.6  Aedificavit quoque urbes munitas in Iuda, quia quievit terra, et nulla temporibus eius bella surrexerant, pacem Domino ei largiente. 14.7  Dixit autem Iudae: “ Aedificemus civitates istas et vallemus muris et roboremus turribus et portis et seris, donec a bellis quieta sunt omnia; quia quaesivimus Dominum Deum nostrum, quaesivit nos et dedit nobis pacem per gyrum ”. Aedificaverunt igitur et prosperati sunt. 14.8  Habuit autem Asa exercitum portantium scuta et hastas de Iuda trecenta milia, de Beniamin vero scutariorum et sagittariorum ducenta octoginta milia; omnes isti viri fortissimi. 14.9  Egressus est autem contra eos Zara Aethiops cum exercitu, decies centena milia et curribus trecentis, et venit usque Maresa. 14.10  Porro Asa perrexit obviam ei, et instruxerunt aciem ad bellum in valle, quae est ad septentrionem Maresa, 14.11  et invocavit Asa Dominum Deum suum et ait: “ Domine, non est apud te ulla distantia, utrum paucis auxilieris an pluribus; adiuva nos, Domine Deus noster. In te enim et in tuo nomine habentes fiduciam venimus contra hanc multitudinem. Domine, Deus noster tu es, non praevaleat contra te homo ”. 14.12  Exterruit itaque Dominus Aethiopes coram Asa et Iuda; fugeruntque Aethiopes. 14.13  Et persecutus est eos Asa et populus, qui cum eo erat, usque Gerar; et ruerunt Aethiopes usque ad internecionem, quia Domino caedente contriti sunt et exercitu illius proeliante. Tulerunt ergo spolia multa 14.14  et percusserunt omnes civitates per circuitum Gerarae; terror quippe Domini eos invaserat. Et diripuerunt omnes urbes et multam praedam asportaverunt. 14.15  Sed et caulas ovium destruentes tulerunt pecorum infinitam multitudinem et camelorum reversique sunt Ierusalem.

15.1  Und der Geist Gottes kam auf Asaria, den Sohn Odeds; 15.2  der ging hinaus, Asa entgegen, und sprach zu ihm: Höret mir zu, Asa, und du, ganz Juda und Benjamin! Der HERR ist mit euch, wenn ihr mit ihm seid; und wenn ihr ihn suchet, so wird er sich von euch finden lassen; werdet ihr aber ihn verlassen, so wird er euch auch verlassen! 15.3  Israel war lange Zeit ohne den wahren Gott und ohne einen Priester, welcher lehrt, und ohne Gesetz. 15.4  Als es sich aber in seiner Not zu dem HERRN, dem Gott Israels, kehrte und ihn suchte, da ließ er sich von ihnen finden. 15.5  Aber zu jenen Zeiten hatten die, welche aus und eingingen, keinen Frieden, sondern es kamen große Schrecken über alle Landesbewohner. 15.6  Und es schlug sich ein Volk mit dem andern und eine Stadt mit der andern; denn Gott erschreckte sie durch allerlei Not. 15.7  Ihr aber, ermannet euch und laßt eure Hände nicht sinken; denn euer Werk hat seinen Lohn! 15.8  Als nun Asa diese Worte und die Weissagung des Propheten Oded hörte, ermannte er sich und schaffte die Greuel hinweg aus dem ganzen Lande Juda und Benjamin und aus den Städten, die er auf dem Gebirge Ephraim erobert hatte, und erneuerte den Altar des HERRN, der vor der Halle des HERRN stand. 15.9  Und er versammelte ganz Juda und Benjamin und die Fremdlinge bei ihnen aus Ephraim, Manasse und Simeon; denn es fielen ihm sehr viele Leute aus Israel zu, als sie sahen, daß der HERR, sein Gott, mit ihm war. 15.10  Und sie versammelten sich zu Jerusalem im dritten Monat, im fünfzehnten Jahre der Regierung Asas. 15.11  Und sie opferten dem HERRN an jenem Tage von der Beute, die sie gebracht hatten, siebenhundert Rinder und siebentausend Schafe. 15.12  Und sie gingen den Bund ein, daß sie den HERRN, den Gott ihrer Väter, suchen wollten mit ihrem ganzen Herzen und ihrer ganzen Seele; 15.13  wer aber den HERRN, den Gott Israels, nicht suchen würde, der sollte sterben, ob klein oder groß, ob Mann oder Weib. 15.14  Und sie schwuren dem HERRN mit lauter Stimme, mit Jauchzen, Trompeten und Posaunen. 15.15  Und ganz Juda war fröhlich über den Eid; denn sie hatten mit ihrem ganzen Herzen geschworen; und sie suchten ihn mit ihrem ganzen Willen; und er ließ sich von ihnen finden. Und der HERR gab ihnen Ruhe ringsumher. 15.16  Auch setzte der König Asa seine Mutter Maacha ab, daß sie nicht mehr Gebieterin wäre, weil sie der Aschera ein Götzenbild gemacht hatte. Und Asa hieb das Götzenbild um und zermalmte es und verbrannte es am Bach Kidron. 15.17  Aber die Höhen kamen nicht weg aus Israel; doch war das Herz Asas ungeteilt sein Leben lang. 15.18  Und er brachte das, was sein Vater geheiligt und was er selbst geheiligt hatte, in das Haus Gottes, nämlich Silber, Gold und Geräte. 15.19  Und es war kein Krieg bis zum fünfunddreißigsten Jahre der Regierung Asas.

15.1  καὶ αζαριας υἱὸς ωδηδ ἐγένετο ἐπ' αὐτὸν πνεῦμα κυρίου 15.2  καὶ ἐξῆλθεν εἰς ἀπάντησιν ασα καὶ παντὶ ιουδα καὶ βενιαμιν καὶ εἶπεν ἀκούσατέ μου ασα καὶ πᾶς ιουδα καὶ βενιαμιν κύριος μεθ' ὑμῶν ἐν τῷ εἶναι ὑμᾶς μετ' αὐτοῦ καὶ ἐὰν ἐκζητήσητε αὐτόν εὑρεθήσεται ὑμῖν καὶ ἐὰν ἐγκαταλίπητε αὐτόν ἐγκαταλείψει ὑμᾶς 15.3  καὶ ἡμέραι πολλαὶ τῷ ισραηλ ἐν οὐ θεῷ ἀληθινῷ καὶ οὐχ ἱερέως ὑποδεικνύοντος καὶ ἐν οὐ νόμῳ 15.4  καὶ ἐπιστρέψει ἐπὶ κύριον θεὸν ισραηλ καὶ εὑρεθήσεται αὐτοῖς 15.5  καὶ ἐν ἐκείνῳ τῷ καιρῷ οὐκ ἔστιν εἰρήνη τῷ ἐκπορευομένῳ καὶ τῷ εἰσπορευομένῳ ὅτι ἔκστασις κυρίου ἐπὶ πάντας τοὺς κατοικοῦντας τὰς χώρας 15.6  καὶ πολεμήσει ἔθνος πρὸς ἔθνος καὶ πόλις πρὸς πόλιν ὅτι ὁ θεὸς ἐξέστησεν αὐτοὺς ἐν πάσῃ θλίψει 15.7  καὶ ὑμεῖς ἰσχύσατε καὶ μὴ ἐκλυέσθωσαν αἱ χεῖρες ὑμῶν ὅτι ἔστιν μισθὸς τῇ ἐργασίᾳ ὑμῶν 15.8  καὶ ἐν τῷ ἀκοῦσαι τοὺς λόγους τούτους καὶ τὴν προφητείαν αδαδ τοῦ προφήτου καὶ κατίσχυσεν καὶ ἐξέβαλεν τὰ βδελύγματα ἀπὸ πάσης τῆς γῆς ιουδα καὶ βενιαμιν καὶ ἀπὸ τῶν πόλεων ὧν κατέσχεν ἐν ὄρει εφραιμ καὶ ἐνεκαίνισεν τὸ θυσιαστήριον κυρίου ὃ ἦν ἔμπροσθεν τοῦ ναοῦ κυρίου 15.9  καὶ ἐξεκκλησίασεν τὸν ιουδαν καὶ βενιαμιν καὶ τοὺς προσηλύτους τοὺς παροικοῦντας μετ' αὐτοῦ ἀπὸ εφραιμ καὶ ἀπὸ μανασση καὶ ἀπὸ συμεων ὅτι προσετέθησαν πρὸς αὐτὸν πολλοὶ τοῦ ισραηλ ἐν τῷ ἰδεῖν αὐτοὺς ὅτι κύριος ὁ θεὸς αὐτοῦ μετ' αὐτοῦ 15.10  καὶ συνήχθησαν εἰς ιερουσαλημ ἐν τῷ μηνὶ τῷ τρίτῳ ἐν τῷ πεντεκαιδεκάτῳ ἔτει τῆς βασιλείας ασα 15.11  καὶ ἔθυσεν τῷ κυρίῳ ἐν ἐκείνῃ τῇ ἡμέρᾳ ἀπὸ τῶν σκύλων ὧν ἤνεγκαν μόσχους ἑπτακοσίους καὶ πρόβατα ἑπτακισχίλια 15.12  καὶ διῆλθεν ἐν διαθήκῃ ζητῆσαι κύριον θεὸν τῶν πατέρων αὐτῶν ἐξ ὅλης τῆς καρδίας καὶ ἐξ ὅλης τῆς ψυχῆς 15.13  καὶ πᾶς ὃς ἐὰν μὴ ἐκζητήσῃ κύριον θεὸν ισραηλ ἀποθανεῖται ἀπὸ νεωτέρου ἕως πρεσβυτέρου ἀπὸ ἀνδρὸς ἕως γυναικός 15.14  καὶ ὤμοσαν ἐν τῷ κυρίῳ ἐν φωνῇ μεγάλῃ καὶ ἐν σάλπιγξιν καὶ ἐν κερατίναις 15.15  καὶ ηὐφράνθησαν πᾶς ιουδα περὶ τοῦ ὅρκου ὅτι ἐξ ὅλης τῆς ψυχῆς ὤμοσαν καὶ ἐν πάσῃ θελήσει ἐζήτησαν αὐτόν καὶ εὑρέθη αὐτοῖς καὶ κατέπαυσεν αὐτοῖς κύριος κυκλόθεν 15.16  καὶ τὴν μααχα τὴν μητέρα αὐτοῦ μετέστησεν τοῦ μὴ εἶναι τῇ ἀστάρτῃ λειτουργοῦσαν καὶ κατέκοψεν τὸ εἴδωλον καὶ κατέκαυσεν ἐν χειμάρρῳ κεδρων 15.17  πλὴν τὰ ὑψηλὰ οὐκ ἀπέστησαν ἔτι ὑπῆρχεν ἐν τῷ ισραηλ ἀλλ' ἢ καρδία ασα ἐγένετο πλήρης πάσας τὰς ἡμέρας αὐτοῦ 15.18  καὶ εἰσήνεγκεν τὰ ἅγια δαυιδ τοῦ πατρὸς αὐτοῦ καὶ τὰ ἅγια οἴκου κυρίου τοῦ θεοῦ ἀργύριον καὶ χρυσίον καὶ σκεύη 15.19  καὶ πόλεμος οὐκ ἦν μετ' αὐτοῦ ἕως τοῦ πέμπτου καὶ τριακοστοῦ ἔτους τῆς βασιλείας ασα

15.1  kai azarias yios ohdehd egeneto ep' ayton pneyma kyrioy 15.2  kai exehlthen eis apantehsin asa kai panti ioyda kai beniamin kai eipen akoysate moy asa kai pas ioyda kai beniamin kyrios meth' ymohn en toh einai ymas met' aytoy kai ean ekzehtehsehte ayton eyrethehsetai ymin kai ean egkatalipehte ayton egkataleipsei ymas 15.3  kai ehmerai pollai toh israehl en oy theoh alehthinoh kai oych iereohs ypodeiknyontos kai en oy nomoh 15.4  kai epistrepsei epi kyrion theon israehl kai eyrethehsetai aytois 15.5  kai en ekeinoh toh kairoh oyk estin eirehneh toh ekporeyomenoh kai toh eisporeyomenoh oti ekstasis kyrioy epi pantas toys katoikoyntas tas chohras 15.6  kai polemehsei ethnos pros ethnos kai polis pros polin oti o theos exestehsen aytoys en paseh thlipsei 15.7  kai ymeis ischysate kai meh eklyesthohsan ai cheires ymohn oti estin misthos teh ergasia ymohn 15.8  kai en toh akoysai toys logoys toytoys kai tehn prophehteian adad toy prophehtoy kai katischysen kai exebalen ta bdelygmata apo pasehs tehs gehs ioyda kai beniamin kai apo tohn poleohn ohn kateschen en orei ephraim kai enekainisen to thysiastehrion kyrioy o ehn emprosthen toy naoy kyrioy 15.9  kai exekklehsiasen ton ioydan kai beniamin kai toys prosehlytoys toys paroikoyntas met' aytoy apo ephraim kai apo manasseh kai apo symeohn oti prosetethehsan pros ayton polloi toy israehl en toh idein aytoys oti kyrios o theos aytoy met' aytoy 15.10  kai synehchthehsan eis ieroysalehm en toh mehni toh tritoh en toh pentekaidekatoh etei tehs basileias asa 15.11  kai ethysen toh kyrioh en ekeineh teh ehmera apo tohn skylohn ohn ehnegkan moschoys eptakosioys kai probata eptakischilia 15.12  kai diehlthen en diathehkeh zehtehsai kyrion theon tohn paterohn aytohn ex olehs tehs kardias kai ex olehs tehs psychehs 15.13  kai pas os ean meh ekzehtehseh kyrion theon israehl apothaneitai apo neohteroy eohs presbyteroy apo andros eohs gynaikos 15.14  kai ohmosan en toh kyrioh en phohneh megaleh kai en salpigxin kai en keratinais 15.15  kai ehyphranthehsan pas ioyda peri toy orkoy oti ex olehs tehs psychehs ohmosan kai en paseh thelehsei ezehtehsan ayton kai eyretheh aytois kai katepaysen aytois kyrios kyklothen 15.16  kai tehn maacha tehn mehtera aytoy metestehsen toy meh einai teh astarteh leitoyrgoysan kai katekopsen to eidohlon kai katekaysen en cheimarroh kedrohn 15.17  plehn ta ypsehla oyk apestehsan eti ypehrchen en toh israehl all' eh kardia asa egeneto plehrehs pasas tas ehmeras aytoy 15.18  kai eisehnegken ta agia dayid toy patros aytoy kai ta agia oikoy kyrioy toy theoy argyrion kai chrysion kai skeyeh 15.19  kai polemos oyk ehn met' aytoy eohs toy pemptoy kai triakostoy etoys tehs basileias asa

15.1  וַעֲזַרְיָהוּ בֶּן־עֹודֵד הָיְתָה עָלָיו רוּחַ אֱלֹהִים׃ 15.2  וַיֵּצֵא לִפְנֵי אָסָא וַיֹּאמֶר לֹו שְׁמָעוּנִי אָסָא וְכָל־יְהוּדָה וּבִנְיָמִן יְהוָה עִמָּכֶם בִּהְיֹותְכֶם עִמֹּו וְאִם־תִּדְרְשֻׁהוּ יִמָּצֵא לָכֶם וְאִם־תַּעַזְבֻהוּ יַעֲזֹב אֶתְכֶם׃ ס 15.3  וְיָמִים רַבִּים לְיִשְׂרָאֵל לְלֹא ׀ אֱלֹהֵי אֱמֶת וּלְלֹא כֹּהֵן מֹורֶה וּלְלֹא תֹורָה׃ 15.4  וַיָּשָׁב בַּצַּר־לֹו עַל־יְהוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל וַיְבַקְשֻׁהוּ וַיִּמָּצֵא לָהֶם׃ 15.5  וּבָעִתִּים הָהֵם אֵין שָׁלֹום לַיֹּוצֵא וְלַבָּא כִּי מְהוּמֹת רַבֹּות עַל כָּל־יֹושְׁבֵי הָאֲרָצֹות׃ 15.6  וְכֻתְּתוּ גֹוי־בְּגֹוי וְעִיר בְּעִיר כִּי־אֱלֹהִים הֲמָמָם בְּכָל־צָרָה׃ 15.7  וְאַתֶּם חִזְקוּ וְאַל־יִרְפּוּ יְדֵיכֶם כִּי יֵשׁ שָׂכָר לִפְעֻלַּתְכֶם׃ ס 15.8  וְכִשְׁמֹעַ אָסָא הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה וְהַנְּבוּאָה עֹדֵד הַנָּבִיא הִתְחַזַּק וַיַּעֲבֵר הַשִּׁקּוּצִים מִכָּל־אֶרֶץ יְהוּדָה וּבִנְיָמִן וּמִן־הֶעָרִים אֲשֶׁר לָכַד מֵהַר אֶפְרָיִם וַיְחַדֵּשׁ אֶת־מִזְבַּח יְהוָה אֲשֶׁר לִפְנֵי אוּלָם יְהוָה׃ 15.9  וַיִּקְבֹּץ אֶת־כָּל־יְהוּדָה וּבִנְיָמִן וְהַגָּרִים עִמָּהֶם מֵאֶפְרַיִם וּמְנַשֶּׁה וּמִשִּׁמְעֹון כִּי־נָפְלוּ עָלָיו מִיִּשְׂרָאֵל לָרֹב בִּרְאֹתָם כִּי־יְהוָה אֱלֹהָיו עִמֹּו׃ פ 15.10  וַיִּקָּבְצוּ יְרוּשָׁלִַם בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁלִישִׁי לִשְׁנַת חֲמֵשׁ־עֶשְׂרֵה לְמַלְכוּת אָסָא׃ 15.11  וַיִּזְבְּחוּ לַיהוָה בַּיֹּום הַהוּא מִן־הַשָּׁלָל הֵבִיאוּ בָּקָר שְׁבַע מֵאֹות וְצֹאן שִׁבְעַת אֲלָפִים׃ 15.12  וַיָּבֹאוּ בַבְּרִית לִדְרֹושׁ אֶת־יְהוָה אֱלֹהֵי אֲבֹותֵיהֶם בְּכָל־לְבָבָם וּבְכָל־נַפְשָׁם׃ 15.13  וְכֹל אֲשֶׁר לֹא־יִדְרֹשׁ לַיהוָה אֱלֹהֵי־יִשְׂרָאֵל יוּמָת לְמִן־קָטֹן וְעַד־גָּדֹול לְמֵאִישׁ וְעַד־אִשָּׁה׃ 15.14  וַיִּשָּׁבְעוּ לַיהוָה בְּקֹול גָּדֹול וּבִתְרוּעָה וּבַחֲצֹצְרֹות וּבְשֹׁופָרֹות׃ 15.15  וַיִּשְׂמְחוּ כָל־יְהוּדָה עַל־הַשְּׁבוּעָה כִּי בְכָל־לְבָבָם נִשְׁבָּעוּ וּבְכָל־רְצֹונָם בִּקְשֻׁהוּ וַיִּמָּצֵא לָהֶם וַיָּנַח יְהוָה לָהֶם מִסָּבִיב׃ 15.16  וְגַם־מַעֲכָה אֵם ׀ אָסָא הַמֶּלֶךְ הֱסִירָהּ מִגְּבִירָה אֲשֶׁר־עָשְׂתָה לַאֲשֵׁרָה מִפְלָצֶת וַיִּכְרֹת אָסָא אֶת־מִפְלַצְתָּהּ וַיָּדֶק וַיִּשְׂרֹף בְּנַחַל קִדְרֹון׃ 15.17  וְהַבָּמֹות לֹא־סָרוּ מִיִּשְׂרָאֵל רַק לְבַב־אָסָא הָיָה שָׁלֵם כָּל־יָמָיו׃ 15.18  וַיָּבֵא אֶת־קָדְשֵׁי אָבִיו וְקָדָשָׁיו בֵּית הָאֱלֹהִים כֶּסֶף וְזָהָב וְכֵלִים׃ 15.19  וּמִלְחָמָה לֹא הָיָתָה עַד שְׁנַת־שְׁלֹשִׁים וְחָמֵשׁ לְמַלְכוּת אָסָא׃ ס

15.1  waOazarjaaHw baen-Oowded HaajtaaH Oaalaajw rwha AaeloHijm׃ 15.2  wajeceA lipnej AaasaaA wajoAmaer low xxmaaOwnij AaasaaA wkaal-jHwdaaH wbinjaamin jHwaaH Oimaakaem biHjowtkaem Oimow wAim-tidrxxuHw jimaaceA laakaem wAim-taOazbuHw jaOazob Aaetkaem׃ s 15.3  wjaamijm rabijm ljixraaAel lloA AaeloHej Aaemaet wlloA koHen mowraeH wlloA towraaH׃ 15.4  wajaaxxaab bacar-low Oal-jHwaaH AaeloHej jixraaAel wajbaqxxuHw wajimaaceA laaHaem׃ 15.5  wbaaOitijm HaaHem Aejn xxaalowm lajowceA wlabaaA kij mHwmot rabowt Oal kaal-jowxxbej HaaAaraacowt׃ 15.6  wkuttw gowj-bgowj wOijr bOijr kij-AaeloHijm Hamaamaam bkaal-caaraaH׃ 15.7  wAataem hizqw wAal-jirpw jdejkaem kij jexx xaakaar lipOulatkaem׃ s 15.8  wkixxmoOa AaasaaA Hadbaarijm HaaAelaeH wHanbwAaaH Ooded HanaabijA Hithazaq wajaOaber Haxxiqwcijm mikaal-Aaeraec jHwdaaH wbinjaamin wmin-HaeOaarijm Aaxxaer laakad meHar Aaepraajim wajhadexx Aaet-mizbah jHwaaH Aaxxaer lipnej Awlaam jHwaaH׃ 15.9  wajiqboc Aaet-kaal-jHwdaaH wbinjaamin wHagaarijm OimaaHaem meAaeprajim wmnaxxaeH wmixximOown kij-naaplw Oaalaajw mijixraaAel laarob birAotaam kij-jHwaaH AaeloHaajw Oimow׃ p 15.10  wajiqaabcw jrwxxaalaim bahodaexx Haxxlijxxij lixxnat hamexx-OaexreH lmalkwt AaasaaA׃ 15.11  wajizbhw lajHwaaH bajowm HaHwA min-Haxxaalaal HebijAw baaqaar xxbaO meAowt wcoAn xxibOat Aalaapijm׃ 15.12  wajaaboAw babrijt lidrowxx Aaet-jHwaaH AaeloHej AabowtejHaem bkaal-lbaabaam wbkaal-napxxaam׃ 15.13  wkol Aaxxaer loA-jidroxx lajHwaaH AaeloHej-jixraaAel jwmaat lmin-qaaTon wOad-gaadowl lmeAijxx wOad-AixxaaH׃ 15.14  wajixxaabOw lajHwaaH bqowl gaadowl wbitrwOaaH wbahacocrowt wbxxowpaarowt׃ 15.15  wajixmhw kaal-jHwdaaH Oal-HaxxbwOaaH kij bkaal-lbaabaam nixxbaaOw wbkaal-rcownaam biqxxuHw wajimaaceA laaHaem wajaanah jHwaaH laaHaem misaabijb׃ 15.16  wgam-maOakaaH Aem AaasaaA Hamaelaek HaesijraaH migbijraaH Aaxxaer-OaaxtaaH laAaxxeraaH miplaacaet wajikrot AaasaaA Aaet-miplactaaH wajaadaeq wajixrop bnahal qidrown׃ 15.17  wHabaamowt loA-saarw mijixraaAel raq lbab-AaasaaA HaajaaH xxaalem kaal-jaamaajw׃ 15.18  wajaabeA Aaet-qaadxxej Aaabijw wqaadaaxxaajw bejt HaaAaeloHijm kaesaep wzaaHaab wkelijm׃ 15.19  wmilhaamaaH loA HaajaataaH Oad xxnat-xxloxxijm whaamexx lmalkwt AaasaaA׃ s

15.1  ועזריהו בן־עודד היתה עליו רוח אלהים׃ 15.2  ויצא לפני אסא ויאמר לו שמעוני אסא וכל־יהודה ובנימן יהוה עמכם בהיותכם עמו ואם־תדרשהו ימצא לכם ואם־תעזבהו יעזב אתכם׃ ס 15.3  וימים רבים לישראל ללא ׀ אלהי אמת וללא כהן מורה וללא תורה׃ 15.4  וישב בצר־לו על־יהוה אלהי ישראל ויבקשהו וימצא להם׃ 15.5  ובעתים ההם אין שלום ליוצא ולבא כי מהומת רבות על כל־יושבי הארצות׃ 15.6  וכתתו גוי־בגוי ועיר בעיר כי־אלהים הממם בכל־צרה׃ 15.7  ואתם חזקו ואל־ירפו ידיכם כי יש שכר לפעלתכם׃ ס 15.8  וכשמע אסא הדברים האלה והנבואה עדד הנביא התחזק ויעבר השקוצים מכל־ארץ יהודה ובנימן ומן־הערים אשר לכד מהר אפרים ויחדש את־מזבח יהוה אשר לפני אולם יהוה׃ 15.9  ויקבץ את־כל־יהודה ובנימן והגרים עמהם מאפרים ומנשה ומשמעון כי־נפלו עליו מישראל לרב בראתם כי־יהוה אלהיו עמו׃ פ 15.10  ויקבצו ירושלם בחדש השלישי לשנת חמש־עשרה למלכות אסא׃ 15.11  ויזבחו ליהוה ביום ההוא מן־השלל הביאו בקר שבע מאות וצאן שבעת אלפים׃ 15.12  ויבאו בברית לדרוש את־יהוה אלהי אבותיהם בכל־לבבם ובכל־נפשם׃ 15.13  וכל אשר לא־ידרש ליהוה אלהי־ישראל יומת למן־קטן ועד־גדול למאיש ועד־אשה׃ 15.14  וישבעו ליהוה בקול גדול ובתרועה ובחצצרות ובשופרות׃ 15.15  וישמחו כל־יהודה על־השבועה כי בכל־לבבם נשבעו ובכל־רצונם בקשהו וימצא להם וינח יהוה להם מסביב׃ 15.16  וגם־מעכה אם ׀ אסא המלך הסירה מגבירה אשר־עשתה לאשרה מפלצת ויכרת אסא את־מפלצתה וידק וישרף בנחל קדרון׃ 15.17  והבמות לא־סרו מישראל רק לבב־אסא היה שלם כל־ימיו׃ 15.18  ויבא את־קדשי אביו וקדשיו בית האלהים כסף וזהב וכלים׃ 15.19  ומלחמה לא היתה עד שנת־שלשים וחמש למלכות אסא׃ ס

15.1  wOzrjHw bn-Owdd HjtH Oljw rwh AlHjm׃ 15.2  wjcA lpnj AsA wjAmr lw xmOwnj AsA wkl-jHwdH wbnjmn jHwH Omkm bHjwtkm Omw wAm-tdrxHw jmcA lkm wAm-tOzbHw jOzb Atkm׃ s 15.3  wjmjm rbjm ljxrAl llA AlHj Amt wllA kHn mwrH wllA twrH׃ 15.4  wjxb bcr-lw Ol-jHwH AlHj jxrAl wjbqxHw wjmcA lHm׃ 15.5  wbOtjm HHm Ajn xlwm ljwcA wlbA kj mHwmt rbwt Ol kl-jwxbj HArcwt׃ 15.6  wkttw gwj-bgwj wOjr bOjr kj-AlHjm Hmmm bkl-crH׃ 15.7  wAtm hzqw wAl-jrpw jdjkm kj jx xkr lpOltkm׃ s 15.8  wkxmO AsA Hdbrjm HAlH wHnbwAH Odd HnbjA Hthzq wjObr Hxqwcjm mkl-Arc jHwdH wbnjmn wmn-HOrjm Axr lkd mHr Aprjm wjhdx At-mzbh jHwH Axr lpnj Awlm jHwH׃ 15.9  wjqbc At-kl-jHwdH wbnjmn wHgrjm OmHm mAprjm wmnxH wmxmOwn kj-nplw Oljw mjxrAl lrb brAtm kj-jHwH AlHjw Omw׃ p 15.10  wjqbcw jrwxlm bhdx Hxljxj lxnt hmx-OxrH lmlkwt AsA׃ 15.11  wjzbhw ljHwH bjwm HHwA mn-Hxll HbjAw bqr xbO mAwt wcAn xbOt Alpjm׃ 15.12  wjbAw bbrjt ldrwx At-jHwH AlHj AbwtjHm bkl-lbbm wbkl-npxm׃ 15.13  wkl Axr lA-jdrx ljHwH AlHj-jxrAl jwmt lmn-qTn wOd-gdwl lmAjx wOd-AxH׃ 15.14  wjxbOw ljHwH bqwl gdwl wbtrwOH wbhccrwt wbxwprwt׃ 15.15  wjxmhw kl-jHwdH Ol-HxbwOH kj bkl-lbbm nxbOw wbkl-rcwnm bqxHw wjmcA lHm wjnh jHwH lHm msbjb׃ 15.16  wgm-mOkH Am AsA Hmlk HsjrH mgbjrH Axr-OxtH lAxrH mplct wjkrt AsA At-mplctH wjdq wjxrp bnhl qdrwn׃ 15.17  wHbmwt lA-srw mjxrAl rq lbb-AsA HjH xlm kl-jmjw׃ 15.18  wjbA At-qdxj Abjw wqdxjw bjt HAlHjm ksp wzHb wkljm׃ 15.19  wmlhmH lA HjtH Od xnt-xlxjm whmx lmlkwt AsA׃ s